דו"ח בנק ישראל לשנת 2025 – עיקרי הפרקים והתיבות

פרק א' – המשק והפעילות הכלכלית- עמ' 1

במהלך 2025 פחתה עצימות המלחמה בהשוואה לשנת 2024.

התוצר המקומי הגולמי צמח השנה ב 2.9- אחוזים - עלייה לעומת צמיחה של 1.0 אחוז ב 2024- הגורם העיקרי שמנע צמיחה מהירה יותר היה מגבלת ההיצע של העובדים, הגם שזו התמתנהבמהלך השנה, בפרט לאחר הפסקת־האש בעזה.

מגבלת היצע העובדים, ששיקפה במידה רבה את השיעור הגבוה של משרתים במילואים ואת היעדרות העובדים הפלסטינים, התבטאה בשוק עבודה הדוק שאופיין ברמת אבטלה נמוכה במיוחד ובשיעור גבוה של משרות פנויות. כתוצאה מכך עלה השכר במגזר העסקי בקצב גבוה ושיעור התמורה לעבודה בתוצר גדל.

בשנת 2025 התמתן קצב האינפלציה ל 2.6- אחוזים - בתוך טווח יעד האינפלציה ונמוך מאשתקד.  

להתמתנות האינפלציה תרמו המדיניות המוניטרית וייסוף שער החליפין מול הדולר, שנתמך מידה רבה בירידת פרמיית הסיכון של ישראל - בעיקר בשל ההתפתחויות הביטחוניות וצעדי הריסון הפיסקלי - וכן בהיחלשות הדולר בעולם.

היותה של האינפלציה מעל ליעדה במרבית השנה לצד מגבלות ההיצע במשק ואי־הוודאות הגבוהה סביב התפתחות המלחמה תמכו בהותרת ריבית בנק ישראל ברמתה עד נובמבר. בנובמבר, בעקבות התמתנות האינפלציה והציפיות לה ועל רקע הסכם הפסקת־האש, הפחיתה  

הוועדה את הריבית ל 4.25 - אחוזים. ייסוף השקל, המשך הרגיעה הביטחונית וסימנים ראשוניים להקלה בהדיקות שוק העבודה הובילו להפחתה נוספת של הריבית בינואר 2026 ל 4.0- אחוזים.

הירידה בעצימות הלחימה לוותה בביצועי־יתר של שוק המניות הישראלי בהשוואה לעולם, בעלייה של גיוסי הון סיכון במגזר ההייטק, בצמצום מרווחי האג"ח הקונצרני ובהתרחבות האשראי.

הגירעון בתקציב המדינה הצטמצם השנה אך נותר ברמה גבוהה. דבר זה התבטא בהמשך העלייה  של יחס החוב לתוצר עד לרמה של 68.5 אחוזים. ירידת הגירעון התאפשרה בשל העלאת מיסים והפתעה חיובית בהכנסות מהמיסים הישירים.

שוק הדיור התאפיין בגידול ההיצע לצד ירידה בביקוש. קצב התחלות הבנייה ושיווקי הקרקעות היה  גבוה. מספר העסקאות ירד ובמרבית חודשי השנה ירדו מחירי הדירות אך חזרו לעלות לקראת סופה.

לאור הציפיה שתימשך השפעת המלחמה על המשק גם לאחר שתסתיים, חשוב שהממשלה תגבש  מדיניות רב־שנתית שתאפשר להפחית את יחס החוב-תוצר תוך־כדי מתן מענה הולם לצרכים הביטחוניים והאזרחיים הגוברים ותתמוך בצמיחה בת־קיימה.

תיבה א'1 – מאזן ההגירה- עמ' 8

במהלך השנים 2025-2024 עלה באופן ניכר מספר הישראלים שעזבו את הארץ ומאזן ההגירה הבין־לאומי הפך לשלילי ועמד בממוצע על כ 20- אלף לשנה, לעומת מאזן הגירה חיובי של כ 20- אלף בממוצע השנים 2019-2016 - הפרש של  כ 40- אלף נפשות.

חלק ניכר מהגידול במספר הישראלים העוזבים את הארץ נבע מעזיבה בתוך זמן קצר של עולים שעלו לארץ בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה כמקלט זמני. בניכוי ההגירה מישראל של עולים לטווח קצר, ההפרש בין ממוצע 2019-2016 לממוצע השנתיים האחרונות מצטמצם לכ 20- אלף.

פרק א'- סוגיה מורחבת: האתגרים של המדיניות המקרו־כלכלית לאחר שנתיים של מלחמה מתמשכת- עמ' 15

המלחמה הארוכה מציבה את המדיניות המקרו כלכלית של ישראל בפני אתגרים כבדי משקל חדשים. זאת לנוכח הגידול הצפוי של צורכי הביטחון בשנים הקרובות והעלייה החדה ביחס החוב לתוצר, לצד התמודדות עם הצורך בסיוע לנפגעי המלחמה - בגוף, בנפש ומבחינה כלכלית.

אתגרים ותמורות אלו יוצרים בפני הממשלה אתגר רב ממדי הכולל השלכות בין דוריות: הצורך להפחית את יחס החוב לתוצר במקביל להגדלת תקציב הביטחון; מתן מענה לצורכי הפיתוח של המשק; ושמירה על רמת החיים השוטפת של הציבור ואיכות השירותים הציבוריים.

לאור האתגרים שנסקרו נדרשת מדיניות רב ממדית המשלבת צעדים פיסקליים עם רפורמות מבניות ארוכות טווח. חשוב שבמסגרת תקציבי 2028-2027 תגובש תכנית אסטרטגית המתמודדת עם האתגרים הכרוכים בדילמה שתוארה. ההמלצות שלהלן נועדו לתת מענה משולב שיניח תשתית לצמיחה בת קיימה.

המסקנה העולה מהניתוח היא שפערי התשתיות וההון האנושי בהשוואה למדינות מתקדמות פוגעים בצמיחה ארוכת הטווח בישראל, ובהינתן ההוצאות הגדולות הנדרשות על ביטחון, ללא הגדלה משמעותית של ההכנסות ממיסים לא נוכל להחזיר את החוב לתוואי יורד ולהתמיד בקצב צמיחה בר קיימה תוך כדי שאיפה לצמצם את הפערים בינינו לבין מדינות הסמן ב-OECD . מכאן נובע אפוא כי הגדלה של ההוצאה האזרחית ומימונה באמצעות העלאת שיעורי המס והרחבת בסיס המס מהווים הכרח שיתרום גם ליציבות הפיסקאלית, גם לצמיחה וגם לביטחון.
תיבה א 2- : תשתית בינה מלאכותית לאומית – עמ' 20

תחום ה-AI מתפתח במהירות והשלכותיו הכלכליות כבר ניכרות בהשקעות בתחום. פוטנציאל ההשפעה הכלכלית של ה-AI נרחב ובפרט עשוי להתבטא בשינויים מהותיים בתעסוקה של קבוצות עובדים שונות ובגידול AI בפריון העבודה.

באקו־סיסטם של ההייטק הישראלי פועלים מרכזי פיתוח רבים של חברות רב־לאומיות בתחומי הבינה המלאכותית. למרכזים אלה תרומה לעידוד היזמות ולהקמת תשתיות בתחום. נוסף על כך, ישראל מדורגת במיקום גבוה בהשוואה בין־לאומית במספר החברות החדשות שהוקמו ואשר עוסקות בתחומי הבינה המלאכותית ובאיכות המחקר בתחום.

חשוב לגבש מדיניות לקידום תשתית AI לאומית וליישמה כך שהמשק הישראלי בכלל, ותעשיית הטכנולוגיה העילית הישראלית בפרט, ישתלבו היטב בשרשרת הערך העולמית של תשתיות הבינה המלאכותית. יישום מדיניות כזאת יתרום לפוטנציאל הצמיחה של המשק.

בסוף 2025 הוקם במשרד ראש־הממשלה המטה הלאומי לבינה מלאכותית כדי לתכלל את פעילות הממשלה בכל הנוגע להשפעות הAI על המשק. בפברואר 2026 אישרה הממשלה החלטה לקידום הקמת חוות שרתים והגדרתן כתשתיות לאומיות.
פרק ב' - הצמיחה והפעילות המצרפית – עמ' 32

המלחמה המשיכה להעיב על הפעילות הכלכלית במשק השנה, בעיקר עקב פגיעה בהיצע העבודה. התוצר צמח ב 2.9- אחוזים – נמוך ממגמת הצמיחה ארוכת הטווח וכך גם התוצר העסקי. הפסד התוצר המצטבר מתחילת המלחמה ועד סוף 2025 הוא 8.6 אחוזי תוצר שנתי (שהם כ 177- מיליארד ₪).

שוק העבודה ב 2025- נותר הדוק: האבטלה הייתה נמוכה והיצע העבודה נותר מוגבל בשל שירות מילואים, ירידה במספר העובדים הלא־ישראלים וירידת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה. הביקוש לעובדים נשאר גבוה.

ההשקעה גדלה בקצב מהיר, אך בסוף 2025 עדיין הייתה רמתה נמוכה ב 1.7- אחוזים ביחס לטרום־המלחמה – במיוחד בשל ההשקעה בבנייה. הגידול המהיר בהשקעה במכונות ובציוד נבע בעיקר מהשקעה ביטחונית ולכן תרומתו להרחבת יכולת הייצור העסקית מוגבלת.

הצריכה הציבורית – הביטחונית והאזרחית – נותרה גבוהה. 

הדחף הפיסקלי התמתן השנה בשל עליית המיסוי, אך נותר גבוה מאשר טרום־המלחמה. הדחף נבע בעיקר מתשלומי השכר למשרתי מילואים ומהרכש הביטחוני המקומי. ניכרים סימני דחיקה של פעילות אזרחית עסקית.

ב 2025- גדלו הן ייצוא הסחורות הן ייצוא השירותים בקצב מהיר. גידול זה התרכז בעיקר בסוף השנה, כאשר עד אז גדל הייצוא במתינות. בחינת הייצוא הישראלי לאיחוד האירופי מצביעה על ירידה יחסית בייצוא למדינות ביקורתיות כלפי ישראל.

לאורך השנה גדל הייבוא בשיעור גבוה וסיפק מקורות לביקושים - זאת על רקע מגבלת ההיצע המקומית.

הפגיעה בצמיחה השנתית כתוצאה ממבצע "עם כלביא" הייתה כ 0.3- אחוז תוצר, כולל הפיצוי ברביעים הבאים. כלומר, גם בניכוי פגיעת מבצע "עם כלביא" עדיין הייתה הצמיחה השנתית     ב 2025- מעט מתחת למגמת הצמיחה הקודמת של המשק.

תיבה ב 1- : הדחף הפיסקלי בתקופת המלחמה – עמ' 37

עם פרוץ המלחמה הביאה העלייה החדה בצריכה הביטחונית המקומית לגידול ניכר בדחף הפיסקלי, המבטא השפעה חיובית של המדיניות הפיסקלית על הביקוש המצרפי.

בשנת 2025 הצטמצם הדחף בהשוואה לרמתו בתחילת המלחמה, בעיקר בשל העלאת המיסים שעליה החליטה הממשלה, אך הדחף נותר חיובי ביחס לרמתו ערב המלחמה.

תיבה ב 2- : הייצוא הישראלי לאיחוד האירופי כמקרה בוחן להשפעה כלכלית – עמ' 42

בשנים 2025-2024 , התרחבו הלחצים המדיניים והציבוריים בחלק ממדינות האיחוד האירופי לצמצם את קשרי הסחר עם ישראל, על רקע התמשכות המלחמה בעזה.

הייצוא למדינות המתונות באיחוד האירופי – שהוא רוב היצוא לאיחוד – גדל במהלך המלחמה בעוד הייצוא למדינות ביקורתיות ירד במתינות. דפוס זה עשוי להצביע על השפעה של העמדות המדיניות על היקף הייצוא למדינות אלה.

תיבה ב 3- : השפעות מבצע "עם כלביא" על המשק- עמ' 52

הירידה החדה בפעילות למשך קרוב לשבועיים גרמה ברביע השני של 2025 לירידה חדה בתוצר ובכל השימושים ומיתנה את צמיחת הייבוא באותה תקופה. מנגד, נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי של 2025 הראו עלייה חדה מאוד בתוצר ובשימושים ברביע זה.

על סמך מודל צמיחה והערכות לנזקי אירועים קודמים אנו מעריכים כי הפגיעה בצמיחה השנתית כתוצאה ממבצע "עם כלביא" הייתה כ 0.3- אחוזי תוצר, בכלל־זאת הפיצוי ברביעים הבאים, המוערך ב 0.1- אחוז תוצר.

פרק ג' – האינפלציה והמדיניות המוניטרית- עמ' 53

מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2025 ב 2.6- אחוזים – בתוך תחום יעד האינפלציה. זאת לאחר שב 2024- עמדה האינפלציה על 3.2 אחוזים - מעל הגבול העליון של היעד. בניכוי סעיפים תנודתיים והשפעות חד־פעמיות הייתה ההתמתנות חדה יותר. תהליך ההתמתנות היה תנודתי וברוב השנה שהתה האינפלציה מעל הגבול העליון של היעד.

על רקע אינפלציה גבוהה מהגבול העליון של היעד בחלק ניכר מהשנה, מגבלות היצע ואי־ודאות גיאו־פוליטית ניכרת, שמרה הוועדה המוניטרית במרבית השנה על הריבית ללא שינוי – ברמה של 4.5 אחוזים. בהינתן מגבלות ההיצע, הייתה הפחתת ריבית מהירה יותר צפויה לתרום רק מעט, אם בכלל, לצמיחה אך להעלות את האינפלציה באופן ניכר.

יציבות הריבית במהלך רוב השנה, במקביל לירידה בציפיות לאינפלציה, התבטאה בעליית התשואות הריאליות ובכך תרמה לריסון הביקוש המצרפי ולהתמתנות האינפלציה. בנובמבר, בעקבות התמתנות האינפלציה והציפיות לה ועל רקע הסכם הפסקת־האש, הפחיתה הוועדה את הריבית ל 4.25- אחוזים. ייסוף השקל, המשך הרגיעה הביטחונית וסימנים להקלה בהדיקות שוק העבודה הובילו להפחתה נוספת של הריבית בינואר 2026 ל 4.0- אחוזים.

להתמתנות האינפלציה תרם במידה רבה הייסוף של השקל, שהושפע מהירידה בפרמיית הסיכון של ישראל בעקבות ההתפתחויות הגיאו־פוליטיות וצעדי הריסון הפיסקלי שקיזזו חלק מעלויות המלחמה, ומהקצב המתון של הפחתת הריבית. חלק מהייסוף מיוחס גם להיחלשות הדולר בעולם.

הציפיות לאינפלציה התכנסו במהלך השנה למרכז תחום היעד ותמכו במיתון האינפלציה בפועל. 

מגבלות ההיצע בשוק העבודה, לצד הדחף הפיסקלי שנבע בעיקר מהוצאות הביטחון הגבוהות, המשיכו לפעול לעליית האינפלציה ולקזז חלק מהשפעת הגורמים הממתנים. למרות אינדיקציות ראשוניות להקלה מסוימת לקראת סוף השנה, בסופה עדיין הצביעו האינדיקטורים השונים על שוק עבודה הדוק.

תיבה ג-1: הרכיב המקומי של שער החליפין - עד כמה חרג השקל מהתנאים הגלובליים- עמ' 60

תיבה זו בוחנת עד כמה התנודות בשער החליפין שקל-דולר בשנים האחרונות נובעות מגורמים גלובליים ועד כמה הן משקפות גורמים מקומיים ייחודים.

מתחילת 2023 ובמהלך השנה הראשונה של המלחמה פוחת השקל מעבר לצפוי  לפי התפתחויות גלובליות. ממצא זה עקבי עם הרעה בסנטימנט כלפי ישראל על רקע המתיחות  הפוליטית חברתית בשנת 2023 והמלחמה שפרצה לקראת סופה. 

מאז מבצע "חיצי הצפון" בסוף 2024 תרם הרכיב המקומי לייסוף השקל, ושער החליפין התכנס בהדרגה לרמה קרובה לזו הנגזרת מן הגורמים הגלובליים.

האומדן לרכיב המקומי של שער החליפין מתואם עם סיכון האשראי של ממשלת ישראל, כפי שמשתקף ב-CDS, וכן עם הריבית הנומינלית הארוכה בישראל, אך מספק תמונה רחבה יותר של סנטימנט המשקיעים כלפי ישראל.

פרק ד' - התפתחויות במקורות המימון של המגזר הפרטי הלא־פיננסי – עמ' 79

מגמת ההתאוששות במימון המגזר הפרטי, שהחלה בשנת 2024, הואצה בשנת 2025 והתבטאה בעלייה בחוב ברוב מגזרי הלווים לצד התרחבות של האשראי הבנקאי ושל המימון החוץ בנקאי.

האשראי למגזר העסקי התרחב בשיעור ניכר - הן דרך המערכת הבנקאית בכל קבוצות גודל העסקים הן באמצעות פעילות מוגברת בשוק האג"ח חברות. פעילות זו באה לידי ביטוי בהיקפי הנפקות גבוהים ובירידה במרווחי התשואה לרמות נמוכות בקנה מידה היסטורי, בדומה למגמה בעולם.

התרחבות המימון החוץ בנקאי נתמכה בגידול בהיקף חסכונות הציבור המופנים לקרנות כספיות ולקרנות נאמנות במקום פיקדונות בנקאיים. אלה הגדילו את הביקוש למכשירי חוב בשוק ההון ותרמו להתרחבות היצע האשראי לחברות לא פיננסיות, ובפרט בענף הבינוי והנדל"ן.

בשנת 2025 נשמרה בשוק המשכנתאות רמה גבוהה יחסית של ביצועים, חרף הירידה במספר העסקאות בשוק הדיור. זאת, בין היתר, בשל משקל גבוה של ביצועים בגין עסקאות עבר ובפרט במסגרת מבצעי עידוד שהציעו קבלנים בשנים קודמות. 

בשנת 2025 נותר שיעור האשראי הבנקאי שבפיגור יציב וברמה נמוכה הן במשקי הבית הן באשראי למגזר העסקי.

במקביל נרשמה רמה גבוהה של מִחזורי משכנתאות, שנבעה בעיקר ממימוש אפשרויות  לאופטימיזציה של תנאי ההלוואה ולא ממצוקה תזרימית.

מגמות ארוכות טווח במאפייני משכנתאות חדשות נמשכו גם השנה, ובהן הארכת תקופות ההחזר, עלייה במינוף וביחס ההחזר להכנסה. כמו־כן חלה עלייה בגילם ובהכנסתם הממוצעת של רוכשי הדירות החדשים.

בשנת 2025 המשיך להתרחב האשראי הצרכני שלא לדיור, תוך כדי עלייה במשקל הגופים החוץ בנקאיים בכלל וחברות כרטיסי האשראי בפרט. השימוש הגובר במאגר נתוני האשראי בקרב גופים חוץ בנקאיים מצביע על תרומתו לשיפור יכולות החיתום שלהם, ובכך תמך במגמת העלייה בנפח של אשראי זה מסך האשראי הצרכני שלא לדיור.

תיבה ד-1: מִחזורים באשראי לדיור – סיבות, מגמות ומאפייני לווים- עמ' 90

התיבה בוחנת את מגמות מִחזורי המשכנתאות בישראל בשנים האחרונות, תוך כדי הבחנה בין מִחזורים הנובעים משיקולי התאמת תמהיל ההלוואה לצורך הפחתת העלות לבין מִחזורים שמטרתם הקלה תזרימית.

העלייה במִחזורים בשנים 2024–2025 נובעת בעיקר משיקולי אופטימיזציה של תנאי המשכנתא (שינוי תמהיל ותמחור).

כ-15 אחוזים מהמִחזורים בוצעו תוך כדי הארכת תקופת המשכנתא עם עלייה בריבית הכוללת החזויה. צעד זה מעיד על שיקול תזרימי שמטרתו הקטנת ההחזר החודשי, גם במחיר של עלייה בעלות הכוללת של ההלוואה.

תיבה ד- 2: מדד תחרות בבנקים בישראל בהשוואה למדינות ה OECD – עמ' 106

התשואה להון של הבנקים בישראל מצויה ברמה גבוהה מאז 2020 ועלתה ביחס לעולם. העלייה אינה מוסברת  בעלייה בריכוזיות, וחופפת ירידה זמנית במדדי תחרות, ששבו מאז לרמת החציון.

אף שמספר הבנקים בישראל נמוך ביחס למדינות ה – OECD  רמות הריכוזיות והתחרות בענף הבנקאות אינן חריגות בהשוואה בין־לאומית וברוב התקופה מצויות סביב חציון מדינות ההשוואה.

מהניתוח עולה כי הגברת התחרות אינה חייבת להיות מלווה בירידה בתשואה על ההון בטווח הקצר.  בטווח הארוך קיים מתאם חיובי בין ריכוזיות לרמת תחרות נמוכה ולתשואה על ההון.

פרק ה' - שוק העבודה- עמ' 111

בשנת 2025 שוק העבודה היה הדוק בעיקר בשל מגבלות ניכרות בהיצע העבודה האזרחי, שנבעו מהתמשכות הלחימה במרבית השנה.

שיעור ההשתתפות היה נמוך ביחס לתקופת טרום המלחמה ומרבית הירידה הייתה בקרב צעירים. גיוס המילואים הנרחב הביא להיעדרות עובדים רבים ממקום עבודתם, אם כי בהיקף נמוך מהשנה שקדמה לה.

עם פרוץ המלחמה ירד מספר העובדים הלא ישראלים עקב הפסקת כניסתם של עובדים פלסטינים. בשנתיים האחרונות גדל בהדרגה מספר העובדים הזרים, אך עדיין קיים פער בין מספר העובדים הלא ישראלים בהשוואה לרמתו טרם המלחמה.

מגבלות ההיצע התבטאו בכך שמספר המועסקים במגזר העסקי היה השנה נמוך בכ- 0.3 אחוזים ביחס לשנה שקדמה למלחמה. ירידה זו, לצד גידול בביקושים, התבטאה ב 2025 בשיעור גבוה של משרות פנויות, (4.5 אחוזים), בעיקר בענפים עם שיעור מועסקים גבוה של גברים או של צעירים.

שיעור האבטלה היה נמוך ועמד בממוצע על כ- 3.0 אחוזים.

השכר הריאלי במגזר העסקי עלה במשך השנה במידה ניכרת, אף יותר מצמיחת התוצר לעובד. לעומת זאת, במגזר הציבורי נשחק השכר הריאלי ביחס לרמתו ערב המלחמה. 

ההגירה השלילית מישראל בשנתיים האחרונות הסבירה חלק קטן מהירידה בהיצע העבודה מאז פרוץ המלחמה.

פרק ו' - המגזר הציבורי ומימונו – עמ' 129

הגירעון התקציבי של הממשלה המרכזית עמד השנה על 4.7 אחוזי תוצר. גירעון הממשלה הרחבה הסתכם ב 6.5- אחוזי תוצר - ירידה לעומת 9.0 אחוזים אשתקד. החוב עלה מעט מ 67.6- אחוזי תוצר ל 68.5. 

הגירעון התקציבי היה דומה ליעד המקורי (4.9 ), כיוון שהחריגה בהוצאות קוזזה באמצעות הפתעה חיובית בהכנסות.

היקף הוצאות הביטחון בשנת 2025 היה קטן רק במעט מזה של שנת 2024 למרות עצימות המלחמה הנמוכה יותר במרבית השנה.

העלות הפיסקלית של המלחמה שהחלה ב 7- באוקטובר 2023 מוערכת בכ 350 מיליארד ש"ח בשנים 2023- 2026 (הסכום אינו כולל החלטות שהתקבלו מתחילת "שאגת הארי"), כ 116- מיליארד מהם הוצאו בשנת 2025.

כמחצית מעלויות המלחמה מומנו באמצעות גיוס חוב. חלק החוב במימון ההוצאות הצטמצם השנה הודות לגידול בתקבולי המיסים ששיקף ברובו צעדי מיסוי בהיקף של כ- 1.5 אחוזי תוצר שנכנסו לתוקף ב 2025 . הממשלה נקטה גם צעדים להפחתת ההוצאות שכללו בעיקר הקפאה זמנית של השכר במגזר הציבורי.

תוכניות ההתאמות שאושרו לצד תקציב 2024 הנוסף ותקציב 2025 המקורי תרמו רבות לחיזוק אמון השווקים ביכולת ובמחויבות של הממשלה להתמודד עם זעזועים ביטחוניים רחבי היקף, בעיקר לנוכח אי-הוודאות ששררה באותה העת.

הגירעון המבני, המשקף את החלטות הממשלה לטווח הבינוני והערכות לגבי החלטות צפויות, גבוה מעט מהנדרש לייצוב החוב (כ 3.2- אחוזי תוצר) ובוודאי ממה שנדרש כדי להפחיתו.

בעקבות המלחמה עלה יחס החוב לתוצר בהשוואה לזה של קבוצת המדינות הקטנות, פתוחות ומתקדמות שלהן דמתה ישראל ערב משבר הקורונה. היחס בין תשלומי הריבית לבין התוצר שהיה בשליש העליון של התפלגות מדינות ה-OECD המתקדמות עוד לפני המלחמה עלה.

אירועי השנים האחרונות המחישו את החשיפה של ישראל לזעזועים עולמיים ומקומיים שעלולים להזניק את יחס החוב-תוצר באופן חד; חשוב להשיב על כנם את תהליכי העבודה הסדורים על התקציב ולהגדיר מחדש יעדים פיסקליים מלווים בצעדים אמינים להשגתם, המכוונים לירידה ליחס חוב-תוצר שיעניק לישראל את המרווח הפיסקלי להתמודדות עם זעזועים.

תיבה ו 1- התפלגות נטל המס שנבע משינויי חקיקה בתקופת המלחמה בין חמישוני הכנסה – עמ' 141

במהלך המלחמה נקבעו מספר שינויי חקיקה בתחום המס כדי לסייע במימונה. יותר ממחצית מהנטל הנוסף הוטלה על החמישון העליון – גבוה ביחס לחלקו בהכנסה.

שיעור נטל המס הנוסף על שני החמישונים העליונים נמוך במקצת מחלקם בסך תשלומי המס ערב המלחמה.

תיבה ו 2- : התפלגות נטל המס בהשוואה בין־לאומית- עמ' 148

נטל המס העקיף – קרי, תשלום המס ביחס להכנסת משק הבית - בישראל גבוה בהשוואה בין־לאומית בכל עשירוני ההכנסה. נוסף על כך הוא הולך ופוחת עם העלייה בהכנסה, ובאופן חד יותר בישראל ביחס למדינות ההשוואה.

נטל המס, הכולל מיסים ישירים ועקיפים גם־יחד, נמוך בישראל בהשוואה בין־לאומית בעשירונים 8-5 אך דומה או גבוה יותר בשאר העשירונים.

תיבה ו 3- : האתגר בהפחתת החוב כאשר סביבת הריבית גבוהה – עמ' 157

תיבה זו מגדירה שני כלים אבחוניים משלימים לבחינת עקביות המדיניות הפיסקלית עם ייצוב יחס החוב לתוצר: הגירעון הראשוני (הגירעון ללא ריבית) המייצב – הגירעון הראשוני המרבי שעדיין עקבי עם ייצוב יחס החוב לתוצר, בשיעורי ריבית וצמיחה נתונים; ריבית האיזון הפיסקלי – הריבית הריאלית האפקטיבית שמתיישבת עם ייצוב יחס החוב בהינתן נקודת המוצא היא משוואת הדינמיקה של יחס החוב 

פרק ז' – רווחה-  מערכת בריאות הנפש: מרפורמת 2015 ועד השפעות המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023 – עמ' 161

על רקע יישום הרפורמה הביטוחית (2015) ומגפת הקורונה, גדל עוד לפני המלחמה מספר הפונים לטיפול נפשי. מצטברות אינדיקציות לכך שהמלחמה תוביל לגידול ניכר נוסף במספר המטופלים והטיפולים.

מאז פרוץ המלחמה נעשו כמה צעדים לחיזוק מערכת בריאות הנפש ובראשם יישום התוכנית הלאומית לבריאות נפשית (2024), בתקצוב של 1.4 מיליארד ש"ח לשנה.

מערך בריאות הנפש במגזר הציבורי מאופיין בתורים ארוכים, בין היתר בשל מחסור במטפלים ומסלול הכשרה ארוך של מקצועות הטיפול, הגורם לעיכוב התאמת ההיצע לגידול בביקוש.

שכר העובדים במקצועות הטיפול נמוך ביחס לשכרם של בעלי משלחי יד אקדמיים אחרים, ושכר הפסיכיאטרים נמוך ביחס לשכרם של רופאים מומחים בתחומים אחרים. הסכם השכר שנחתם עם הפסיכולוגים במגזר הציבורי ב-2025 עתיד לשפר את מצבם היחסי באופן ניכר.

פרק ח' - שוק הדיור- עמ' 177

במהלך שנת 2025 ירד מספר העסקאות הכולל לרכישת דירות ונרשמה ירידה מתונה במחיריהן. למול זה היה היקף התחלות הבנייה גבוה וכך גם רכישת הקרקעות במכרזי רמ"י בקרב היזמים.

מספר המועסקים בענף הבינוי  חזר לרמתו ערב המלחמה, בזכות גידול ניכר במספר העובדים הזרים וכניסת ישראלים לענף. אולם עדיין קיים מחסור בעובדים לאור הגידול הניכר שחל השנה בהיקף הפעילות בענף, שבא לידי ביטוי בכ-80 אלף התחלות בנייה וצורכי שיקום . 

הירידה במספר העסקאות בדירות חדשות ויד שנייה ביחס לשנה הקודמת התרחשה על רקע סביבת הריבית, שעודנה גבוהה ביחס לשנים שקדמו להתפרצות האינפלציה בעולם ובישראל, ואטרקטיביות התשואות ששוק ההון הציע ביחס לשוק הדיור. הירידה בעסקאות בדירות חדשות התרחשה גם לאור צעדים להגבלת מבצעי קבלן וכן בשל הקדמת רכישות לסוף 2024 כדי להקדים את עליית המע"מ.

לאור הגידול בהיקף הבנייה והירידה בעסקאות לרכישת דירות חדשות גדל השנה מלאי הדירות החדשות הלא מכורות והגיע לרמה גבוהה ביחס לעבר. 

בשנת 2025 אישרו מוסדות התכנון 223,000 יחידות דיור - עלייה של כ-10 אחוזים ביחס לשנת 2024; מספר יחידות הדיור ששווקה רמ"י, במכרזים עם זוכה וללא מכרז, הסתכם בכ-60,000 יחידות דיור, בדומה לשנת 2024. 

באוקטובר 2025 נותרו מחוץ למלאי הדירות האפקטיבי כ-7,400 יחידות דיור בצפון, בעוטף ובמרכז בשל פגיעות במלחמה. מנגד, מאזן הגירה שלילי מיתן את הביקוש לשירותי הדיור. מחירי השכירות עלו ב-3.2 אחוזים במהלך 2025.  

לאחר עליית מחירי הדירות שהחלה בנובמבר 2023 ונמשכה עד ינואר 2025, לאורך מרבית השנה (פברואר-אוקטובר 2025) ירדו מחירי הדירות. בחודשים אוקטובר-נובמבר חלה עלייה מחודשת במחירי הדירות, לצד ירידה קלה במלאי הדירות החדשות הלא־מכורות. בסיכום שנתי ירדו מחירי הדירות  ב-0.9 אחוזים.

תיבה ח 1- : הפרמיה לממ”ד לאחר מבצע “עם כלביא” – עמ' 194

מחירן של דירות שיש בהן ממ”ד גבוה ממחירן של דירות דומות ללא ממ”ד; בהתאם, גם שכר הדירה שלהן גבוה יותר.

מבצע “עם כלביא” לא הביא לשינוי בפרמיה לממ”ד בשכר הדירה המבוקש במודעות להשכרה. 

עבור הפרמיה במחירי הדירות התקבלו תוצאות מעורבות. בעוד שהפרמיה הנאמדת מנתוני המודעות למכירה עלתה מעט, מחירי הדירות בפועל מצביעים על ירידה קלה בפרמיה. ההבדל בתוצאות מרמז שהמוכרים העריכו את הממ”ד בדירות שברשותם ביותר משוויו בשוק.

לדו״ח המלא