במלחמת "זעם אפי - שאגת הארי" איזה משקיע אתה: אופטימי או פסימי - או שאולי יש דרך שלישית ?

מלחמות משנות מציאות גיאופוליטית, והן משנות גם את תמחור הסיכון בשוק ההון. כאשר משקיעים מנסים להעריך כיצד תסתיים מלחמה גדולה כמו העימות בין ארה״ב ישראל לבין איראן, הם אינם מנתחים רק טילים ומערכות נשק. הם מנתחים בעיקר תרחישים כלכליים עתידיים. עוד לפני שמגיעים לתרחישים עצמם עולה שאלה עמוקה יותר: איזה סוג משקיע מצליח יותר בתקופות של אי ודאות? האם זהו המשקיע האופטימי, הפסימי, או דווקא האופטימי הזהיר.

אופטימי, מה הוא אומר? | זה הזמן ללונג ישראל במינוף כפול!

המשקיע האופטימי פועל מתוך הנחה כי משברים גדולים יכולים להסתיים בשינוי היסטורי חיובי. במקרה של המלחמה הנוכחית, התרחיש האופטימי מניח נפילה של משטר האייתולות באיראן והחלפתו בשלטון ידידותי לישראל ולמערב. מצב כזה עשוי להוביל לירידה חדה בפרמיית הסיכון של ישראל, לחזרה של השקעות זרות לשוק המקומי, להאצה בפעילות ההייטק ולגל הנפקות חדש בבורסה בתל אביב. במילים אחרות, הסרת איום אסטרטגי מרכזי עשויה לפתוח תקופה של צמיחה כלכלית חזקה.

ואכן, ראינו את המשקיעים הללו מטיסים את הבורסה בישראל בשבוע הראשון ללחימה, כאשר רבים מאיתנו היו במצב של אופוריה. היתרון של המשקיעים האופטימיים הוא הנטייה שלהם להישאר מושקעים גם בתקופות של מתיחות, מתוך אמונה כי בטווח הארוך הכלכלה והשווקים נוטים לצמוח.

פסימי, מה הוא אומר? | זה הזמן לשורט על מדינת ישראל?

מנגד ניצב המשקיע הפסימי. התרחיש שמעסיק אותו הוא תרחיש מורכב יותר מבחינה כלכלית, שבו המלחמה מסתיימת מבחינת ישראל וארה״ב אך איראן ממשיכה לנהל מערכת התשה ארוכת טווח. במצב כזה ייתכן שנראה ירי מתמשך של טילים בליסטיים לעבר ישראל, מתיחות ביטחונית לאורך חודשים רבים ואף שנים, ופגיעה באמון המשקיעים.

ההשלכות הכלכליות האפשריות של תרחיש כזה כוללות פגיעה בפעילות העסקית, ירידה בהשקעות זרות, האטה בצמיחה וקיפאון בשוק ההנפקות. בתרחיש כזה שוק ההון עשוי להישאר תנודתי וזהיר לאורך זמן. היתרון של המשקיע הפסימי הוא בשימור ההון הקיים, אך החיסרון הוא צמיחה איטית מאוד של ההון.

״גישה זו של אופטימיות עם מודעות לסיכון מזכירה את אחת האמירות המפורסמות של וורן באפט. לדבריו, על המשקיעים להיות פחדנים כאשר אחרים חמדנים וחמדנים כאשר אחרים פחדנים. המשמעות היא שמשקיע טוב אינו אופטימי או פסימי באופן מוחלט, אלא יודע לאזן בין תקווה לעתיד לבין ניהול סיכונים בהווה״

אופטימי עם קורטוב פסימיות, מה הוא אומר? | עוד לא הגיע הזמן לסגור את התעשיות הבטחוניות...

בין שני הקצוות הללו נמצאת גישה שלישית, גישת האופטימיות המפוכחת. המשקיע האופטימי הזהיר מאמין בעתיד הכלכלה אך אינו מתעלם מהסיכונים. בתרחיש זה המלחמה נעצרת, אך שלטון האייתולות נשאר במקומו. איראן סופגת פגיעה מסוימת ביכולותיה אך יכולה לשקם אותן לאורך זמן. במצב כזה ייתכן שנראה ירידה חלקית בלבד בפרמיית הסיכון של ישראל, חזרה הדרגתית של השקעות זרות, פעילות הנפקות מתונה וצמיחה כלכלית יציבה אך לא מואצת. המשקיע האופטימי הזהיר אינו בונה את תיק ההשקעות שלו על תרחיש אחד בלבד, אלא מנסה להתאים את התיק למספר אפשרויות במקביל.

גישה זו של אופטימיות עם מודעות לסיכון מזכירה את אחת האמירות המפורסמות של וורן באפט. לדבריו, על המשקיעים להיות פחדנים כאשר אחרים חמדנים וחמדנים כאשר אחרים פחדנים. המשמעות היא שמשקיע טוב אינו אופטימי או פסימי באופן מוחלט, אלא יודע לאזן בין תקווה לעתיד לבין ניהול סיכונים בהווה.

ומה עם השווקים?

ההיסטוריה מלמדת ששוקי ההון נוטים להתאושש גם לאחר משברים גיאופוליטיים גדולים. עם זאת, משך ההתאוששות תלוי מאוד בתוצאות המלחמה. הפער בין שלושת התרחישים שתוארו כאן אינו רק ביטחוני אלא גם כלכלי ופיננסי, והוא עשוי לקבוע את מסלול שוק ההון הישראלי לשנים הקרובות.

התקופה הנוכחית מגדילה את האטרקטיביות של אסטרטגיות לונג־שורט*. העלייה החדה בשוק הישראלי מאז מתקפת הביפרים תמחרה בתוך זמן קצר חלק ניכר מהתרחיש החיובי, כך שפוטנציאל האפסייד )העליות( המקומי נראה כיום מוגבל יותר בהשוואה לרמות שנרשמו ערב 2026.

במקביל, גם בארה״ב נרשמת סביבה מורכבת יותר: העלייה במחירי הנפט מקטינה את מרחב התמרון המוניטרי, ציפיות השוק להפחתות ריבית התמתנו, והמהלך של S&P500 לעבר רמת 7,000 נתקל עד כה בהתנגדות משמעותית.

במצב כזה, שבו שני השווקים המרכזיים אינם מציעים בהכרח כיוון חד וברור, המשקיע האופטימי־פסימי, כלומר המשקיע הזהיר, עשוי להעריך כי התקופה עד סוף השנה תתאפיין יותר בדשדוש, סלקטיביות ופערים בין מניות וסקטורים, ופחות במגמת שוק רחבה. זו בדיוק הסביבה שבה אסטרטגיות לונג־שורט, המבוססות על בחירה סלקטיבית של מניות ועל ניסיון להפיק ערך יחסי ולא רק כיוון שוק, עשויות להפוך לרלוונטיות יותר.

עבור משקיעים שאינם מעוניינים או אינם מסוגלים לשאת מורכבות אסטרטגית כזו, חלופה סבירה יכולה להיות מסלולים או קרנות נאמנות מעורבים, אג״ח ומניות. למשל בתמהיל של כ־ 70% אג״ח וכ־ 30% מניות, תוך פיזור רחב בין שווקים ושילוב חשיפה מטבעית, במטרה לייצר פרופיל סיכון מתון יותר לצד שמירה על השתתפות חלקית באפסייד, או במסלול "כללי" בגמל.

*אסטרטגיית לונג היא אסטרטגיה של רכישת מניות ואסטרטגיית שורט היא אסטרטגיה של מכירת מניות (גם אם הן לא קיימות בתיק ההשקעות שלכם). שלוב של השניים נותן את אסטרטגיית לונג־שורט.