אמיר רוזנבלום, צילום: יח״צ
אמיר רוזנבלום
10/04/2026
במאמר זה ננתח מדוע למגדלים, קל וחומר בעת חירום של מלחמות, קיים ערך מוסף שלא יסולא בפז, הן ברמת הביטחון האישי, הן בניצול מירבי של משאב הקרקע והן במנוע צמחיה אפקטיבי וחיוני למשק הישראלי במהלך העשורים הקרובים.
אפתח בכך שהניסיון בכל רחבי העולם ממחיש עד כמה למגדלים, כולל גורדי שחקים, יש ערך כלכלי גבוה. הדוגמא ואולי הכי טובה לכך הינה העיר ניו יורק, המכילה מאות גורדי שחקים, שהפכה למרכז הכלכלי של ארצות הברית והעולם כולו. כך גם עשרות רבות של ערים מובילות נוספות ברחבי העולם, החל מטוקיו ושנחאי וכלה באטלנטה, סן פרנסיסקו ויוסטון.
גם מדינת ישראל הולכת והופכת במהירות למדינת מגדלים. אם בשנת 1965 היה זה מגדל שלום בעל הגובה של 120 מטרים הסנונית הבודדה, הרי שכיום יש כבר ברחבי הארץ כ-1500 מגדלים בקירוב בני 21 קומות ויותר ועשרות גורדי שחקים בני 200 מטרים ויותר כשהגבוה שבהם, beyond בן ה-360 מטרים, יחנך בקרוב.
אם עד לפני שני עשורים היו המגדלים נחלה כמעט בלעדית של העיר תל אביב, ובהמשך ערי הלווין של גוש דן, כיום הולכים ונבנים מגדלים רבים גם בערי לווין מרוחקות יותר, דוגמת חדרה ונתניה מצפון, ואשדוד ואשקלון מדרום, ובמהלך השנים האחרונות גם בעיר פריפריה מובהקות דוגמת שדרות, נתיבות והיריעה עוד ארוכה.
דווקא היום, כשמדינת ישראל מתמקדת במלחמה מול איראן וכן החיזבאללה בלבנון, יש למגדלים ערך כפול ומכופל כמנוע צמיחה עתידי של המשק הישראלי לאחר שוך הקרבות, הרבה מעבר לערך שלהם כחוד החנית בענף הנדל"ן.
ראשית, במדינה שהינה כבר היום מהצפופות ביותר בעולם, כ-460 תושבים לקמ"ר, קיים ערך כלכלי שלא יסולא בפז, הניצול כל מ"ר קרקע פנוי, קל וחומר באזור הביקוש במרכז הארץ. בנייה נמוכה, שאפיינה במשך עשרות רבות של שנים את מדינת ישראל, הינה כיום בזבזנית ולא כדאית במרבית המקרים, להוציא אולי שילוב של בנייה מרקמית בתוך מתחם של בנייה לגובה.
שנית, ואם במלחמה ובטחון עסקינן, הניסיון של המלחמות האחרונות, הוכיח מעל ומעבר לעל ספק, כי לדיירים במגדל מסודר ומוגן, הכולל בתוכו ממ"דים בכל דירה וכן פיקוח 24/7 של חברת ניהול, ממקסם את הביטחון של כלל הדיירים, כולל, לדוגמא, סיוע לאוכלוסייה מבוגרת ו/או מוגבלת שאיננה מסוגלת להגיע בכוחות עצמה אל הממ"ד, או אם יש חלילה נפגעים.
שלישית, למגדלים בעלי שימושים מעורבים, מגורים, משרדים ומסחר, יש לטווח הארוך ערך כלכלי של חסכון מיליארדים למשק הישראלי, זאת בשל האפשרות לקיצור יוממות הנסיעה של מאות אלפי ישראלים מהבית לעבודה. יותר ויותר ישראלים יוכלו להתגורר ולעבוד באותו מגדל, או לחלופין באחד המגדלים הסמוכים, עובדה שתחסוך פקקים, זיהום אוויר ותקורות רבות נוספות.
רביעית, בעבר היו לא מעט שביקרו בניית מגדלים בתואנה ש"זה מכער את הארץ" נהפוך הוא: דווקא המגדלים מאפשרים למקבלי ההחלטות אצלנו להותיר יותר ויותר שטחים פתוחים ושמורות טבע. ההיסטוריה הוכיחה שבנייה נמוכה גרמה בעבר ל"זלילת שטחים" שלא לצורך.
חמישית, בניית מגדלים מאפשרת לא רק ריכוז גדול יותר של אוכלוסייה במגדל, אלא גם יצירת מתחמים הכוללים את כל השירותים הנדרשים. למשל, יותר ויותר מגדלים כוללים גם מוסדות ציבור, גני ילדים ובתי ספר, מרפאות, חדרי כושר, חנויות נוחות, בתי קפה ומסעדות. ובמילים אחרות: הכול תחת גג אחד.
שישית, ואם בענף הנדל"ן עסקינן, ברור בעליל כי המגדלים יהוו פתרון יוצא מן הכלל לבעיית היצע הדיור בכלל והתחדשות עירונית בפרט, זאת כולל תוספת משמעותית של ממ"דים. ובל נשכח, כמובן, כי מעבר לסכנת הטילים, גם התרחיש של רעידת אדמה גדולה הולכת ומתקרבת, ממחיש עד כמה חיוני לקדם כמה שיותר מגדלים.
לסיכום: אין לי אלא לקוות כי לאחר שידומו הדי המלחמה, יעניקו מקבלי ההחלטות, הן בממשלה והן במסגרת השלטון המקומי, עדיפות לקידום מגדלים. זה טוב לאזרחים וזה, כמובן, טוב גם למדינה!
כותב המאמר אמיר רוזנבלום הוא יועץ ניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים ובעלי עידן (ש.נ.י)
