השקל חזק מאי פעם – ולא רק מול הדולר

"הדולר צנח לפחות מ-3 שקלים לדולר", בישרו כותרות העיתונים והמהדורות הכלכליות בטלוויזיה בשבוע שעבר. ואכן, קשה להמעיט בחשיבות הסמלית שיש לחזרתו של המטבע הישראלי לקידומת 2, לראשונה מאז אמצע שנות ה-90'.

הנה כמה סיבות מרכזיות להתחזקות המרשימה של השקל מול הדולר האמריקאי:

העוצמה של הכלכלה הישראלית. למרות המלחמה הארוכה שהחלה אחרי 7 באוקטובר, התמ"ג הישראלי צמח ב-2025 ב-2.9%. התחזיות של בנק ישראל לשנת 2026 מדברות על צמיחה שתנוע סביב 5%. למרות הוצאות המלחמה הגדולות, הגרעון הממשלתי עדיין נמצא בשליטה. 

חזרתם של זרים להשקעה בבורסה של תל אביב לאחר הפסקת האש בעזה באוקטובר שעבר.

מכירתן של עשרות חברות טכנולוגיה ישראליות בשנה האחרונה. הגדולה בהן היא מכירתה של וויז (Wiz) לגוגל תמורת 32 מיליארד דולר. עיסקות גדולות נוספות:  נקסט אינשורנס נמכרה בכ-2.6 מיליארד דולר למינכן רה הגרמנית, Melio נמכרה ל-Xero בכ-2.5 מיליארד דולר.

החברות הבטחוניות הישראליות נהנות מגאות חסרת תקדים שהחלה בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. המערכה מול איראן חשפה את הצורך במערכות הגנה אווירית משוכללות. יעילותן של המערכות הללו הוכחה במהלך מבצע "שאגת הארי" כאשר הנזק לעורף הישראלי היה נמוך משמעותית בהשוואה למלחמת 12 הימים ביוני 25'. הגאות הזו תתבטא בעתיד בצמיחה משמעותית וגידול בזרם הדולרים שינוע לכיוון ישראל.

חשוב לזכור שההתחזקות של השקל התרחשה בתקופה רגישה מאוד עבור ישראל ואזרחיה שכללה ניסיונות להפיכה משטרית וצלילה למלחמה ארוכה. בחודשים שקדמו לטבח 7 באוקטובר, השקל הישראלי דווקא נחלש מאוד מרמה של 3.40 שקל לכ-3.80 שקל לדולר.

הסיבה העיקרית לכך ידועה: מהלכי ההפיכה המשטרית שקידמה ממשלת "ימין על מלא", שגרמו לקרע עצום בעם, מחאות קולניות, ובריחה של משקיעים זרים. החשש הגדול אז היה שחברות הייטק יבחרו להירשם בחו"ל בגלל הפגיעה המוחשית ביציבותה של מערכת המשפט הישראלית.

בזמן שחלף, ולמרות המלחמה, המשיכה ממשלת הימין לפגוע במערכת המשפט הישראלית. הביטוי המוחשי ביותר לכך הינו החרם שמקיימת הממשלה על נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית וניסיונות ההדחה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. לאלו אפשר להוסיף גם את מינויים השנוי שמחלוקת של שני שומרי סף קריטיים: דוד זיני לראש השב"כ ורומן גופמן לראש המוסד.

ואולם, למרות הפגיעה החוזרת ונשנית במוסדות הדמוקרטיים של ישראל, העוצמה של הכלכלה הישראלית היא שהכתיבה את סדר היום בשוק המט"ח. ולמעשה גם בבורסה המקומית שמצויה כעת ברמות שיא.

יותר מכך, השקל הישראלי התחזק באופן משמעותי בשנים האחרונות גם מול מטבעות אחרים. מטבעות של מעצמות עולמיות ושל מדינות שכנות.

בטבלה המצורפת ניתן לראות כיצד התחזק השקל ב-5 השנים האחרונות מול רוב המטבעות המובילים בעולם – היורו האירופי, הין היפני והפאונד הבריטי. התחזקות נרשמה גם מול מטבעות של מעצמות כלכליות וצבאיות כמו סין ורוסיה. זה קרה מאותן סיבות שגרמו לתיסוף מול הדולר האמריקאי.

התחזקות מרשימה במיוחד – כ-60% ב-5 שנים – רשם השקל מול הין היפני. במאי 21' שקל אחד היה שווה כ-34 ין. כיום הוא שווה כ-53 ין. היחלשות הין גרמה לישראלים רבים לנסוע לטייל דווקא ביפן הרחוקה שלפני כמה עשורים נראתה כמעט בלתי מושגת עבור הישראלי הממוצע.

אחת הסיבות לכך הינה מדיניות הריבית הנמוכה של יפן שגורמת לחוסר אטרקטיוויות של הין. בשנתיים האחרונות הריבית ביפן אמנם הועלתה מעט (ממינוס 0.1% ל-0.75%), אבל מאחר והאינפלציה בארץ השמש העולה נעה סביב קצב 2.5%-3% עדיין מדובר בריבית ריאלית שלילית.  

"מעצמה אזורית" – קווים לדמותה

ההצלחות הצבאיות שישראל קצרה ברוב החזיתות שבהן נלחמה מאז 7 באוקטובר גרמו לראש הממשלה, בנימין נתניהו לקבוע שישראל היא "מעצמה אזורית". הוא חזר על כך כמה פעמים, האחרונה בהן היתה בנאום המוקלט לטקס הדלקת המשואות של יום העצמאות שנערך השבוע. בנאום מדצמבר האחרון הוא אף הגדיל ואמר: "ישראל היום חזקה מאי פעם. היא מעצמה אזורית ועולמית".

לא בטוח שכל הפרשנים הצבאיים והמדיניים מסכימים עם הקביעה הזו. אבל במבחן הדיכוטומי של שוק המט"ח - ישראל היא לכל הפחות מעצמה כלכלית אזורית.

בטבלה המצורפת ניתן לראות מה היו ביצועי השקל הישראלי ב-5 השנים האחרונות כנגד מטבעות של מדינות שרואות את עצמן כ"מעצמה אזורית".

טורקיה למשל מנסה להפוך את עצמה כבר שנים לשחקן משפיע בזירה המזרח תיכונית. היא נתנה חסות לאחמד א-שרע, השליט החדש של סוריה. היא תומכת בארגון החמאס ולמרות מחאותיה של ישראל, היא שותפה כעת במועצת השלום בעזה. טורקיה אף מנסה לסייע בתיווך בין איראן וארה"ב, תוך שהיא מנצלת את קירבתו של רג'פ טאיפ ארדואן לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.

אבל – האם היא באמת מעצמה אזורית? לא אם בוחנים את הכלכלה והמטבע שלה. לפני כ-5 שנים היה השקל שווה רק 2.5 לירות טורקיות. כיום הוא שווה כ-15 לירות טורקיות.

הסיבה העיקרית לכך הינה חולשת הכלכלה הטורקית, ובמיוחד חוסר היכולת של הממשלה לשלוט על הוצאותיה, דבר שגורם להיפר אינפלציה כרונית. מאז 2022 שיעור האינפלציה הממוצע בטורקיה נע סביב 45%-50% בשנה. השנה הקצב אמנם ירד מעט, אבל הוא עדיין גבוה מ-30%. היפר אינפלציה היא הגורם העיקרי שמחליש את המטבע שלה, ונוטל ממנה את הזכות להיקרא "מעצמה כלכלית אזורית". טורקיה גם סובלת משוק עבודה חלש ושיעור אבטלה של כ-8.5%.

ומה באשר למצרים? גם שכנתנו מדרום שואפת להיקרא "מעצמה אזורית". האינפלציה במצריים נעה בין 20% ל-30% בממוצע ב-5 השנים האחרונות. באחרונה ירד אמנם הקצב לכ-15% בשנה, אבל הזעזוע של שוק האנרגיה עלול להקשות על ירידת מדרגה נוספת. האינפלציה הגבוהה היא הסיבה העיקרית לכך שהשקל התחזק מול הלירה המצרית בכ-280% על פני 5 שנים.

מצריים זקוקה נואשות להשקעות זרות כדי לשקם את התשתיות הישנות והרעועות שלה. לא מן הנמנע שהחולשה הכלכלית שלה היא אחת הסיבות לכך שממשלתה ממשיכה לכבד את הסכם השלום עם ישראל למרות המחאות של הציבור המצרי ולמרות אי ההסכמות הרבות בין שתי המדינות.

אחרונה ולא חביבה היא כמובן איראן שמטילה כיום את חיתיתה על כל שכנותיה למפרץ הפרסי, ולמעשה גם על העולם כולו. איראן היא מעצמת הפקת נפט אמנם ובעלת צבא גדול ומרשים. אבל הניהול הכלכלי שלה כושל כבר שנים. חלק מכך נובע כמובן מהסנקציות  שמוטלות עליה.

קצב האינפלציה באיראן נע בשנים האחרונות בין 35% ל-50%. כתוצאה מכך המטבע שלה הפך לכמעט חסר ערך. שקל ישראלי אחד נסחר כיום סביב 440 אלף ריאל איראני. מעניין מה אפשר, אם בכלל, לקנות בסכום כזה בסופרמרקטים בטהרן.

מבחוץ קשה מאוד לדעת מה מצבה הכלכלי הנוכחי של איראן. 55 ימים שבהם האינטרנט באיראן מנותק מקשים לזהות מהו הלך הרוח הנוכחי בציבור האיראני. חשוב לזכור: המלחמה הנוכחית החלה בעקבות גל מחאות פנימי שהעלה לכותרות את המצב הכלכלי הרעוע, את האינפלציה הגבוהה, את השחיתות הפנימית ואת ההון הרב ששפכה איראן על שלוחותיה במזרח התיכון.

איראן אולי יכולה לאיים על כל העולם ועל שכנותיה באמצעות סגירת מיצרי הורמוז. לשם כך לא נדרש הון רב כל כך. אבל - האם הכלכלה הרעועה שלה תוכל לתמוך בסגירה של המצרים לאורך זמן כנגד האינטרס של שאר העולם? את זה עוד נצטרך לראות.

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]