1. יעד הליבה: עקיבת מגמה (Trend Following):
קרנות CTA וקרנות סיסטמטיות הן גופים הפועלים לפי אלגוריתמים מבוססי כללים. בניגוד למנהלי השקעות אנושיים המחפשים "ערך" (Value), קרנות אלו מחפשות מומנטום.
אם השוק עולה – הן קונות יותר, אם הוא יורד – הן מוכרות (או נכנסות לפוזיציית שורט). המטרה שלהן היא לתפוס את "מרכז" המגמה.
2. הביצוע: הצעות קנייה (Bid) מכאניות:
קרנות אלו פועלות ביותר מ-50 שווקים (מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות). הרכישות והמכירות שלהן הן מכאניות: כאשר מדד ה-S&P 500 נוגע ברמה טכנית מסוימת (כמו ממוצע נע ל-50 יום), אלפי אלגוריתמים מפעילים פקודות בו-זמנית, מה שיוצר "קירות" אדירים של נזילות.
3. השפעה א-סימטרית: תנודתיות כאות (Signal):
קרנות סיסטמטיות משתמשות במודלים של יעד תנודתיות (Volatility Targeting:
תנודתיות נמוכה: הן מגדילות מינוף ומנפחות את הפוזיציות.
תנודתיות גבוהה: הן מבצעות "De-risking" (צמצום סיכונים) ומוכרות במהירות ללא קשר למחיר. פעולה זו הופכת לעיתים קרובות מימוש רווחים סטנדרטי לתיקון חריף ומהיר ("Flash Correction").
ניתוח אירועי 1.5 החודשים האחרונים:
4. חודש מרץ 2026, צמצום מינוף מאסיבי:
בסוף מרץ, עם הזינוק בנתוני האינפלציה ומחירי הנפט, שוק המניות הפגין חוסר יציבות. המודלים הסיסטמטיים זיהו זאת כשינוי מגמה. קרנות ה-CTA מכרו כ-100 מיליארד דולר במניות גלובליות במהלך מרץ בלבד, מה שהאיץ את הלחץ כלפי מטה.
5. תחילת אפריל 2026, הצתת ה-"Short Squeeze"
כשהשוק התייצב בשבוע הראשון של אפריל, קרנות ה-CTA היו בפוזיציית "שורט" (הימור נגד השוק). כאשר ה-S&P 500 זינק ב-2.5% ב-8 באפריל, הקרנות נאלצו לסגור את השורטים ולקנות מניות בחזרה. נוצר "לופ חוזר": העלייה אילצה קניות, שהובילו לעליות נוספות.
6. אמצע אפריל: הריצה הבלתי פוסקת אל ה-"ירוק.
במהלך אפריל, ככל שהשוק המשיך להינעל בעליות, הביקוש מצד ה-CTAs שימש כ-"רוח גבית". לקראת סוף אפריל, המודלים העריכו כי ה-CTAs עברו לפוזיציית לונג (Long) של כ-106 מיליארד דולר במניות גלובליות. ביקוש מכאני זה "הסווה" חולשה בנתונים הפונדמנטליים.
דינמיקת השוק הנוכחית סוף אפריל - מאי 2026:
7. בעיית ה-"אינינג השמיני" (סוף המהלך)
נכון לסוף אפריל, מודלים של גולדמן זאקס מצביעים על כך שביקושי ה-CTA הגיעו לשיא. הפוזיציות שלהם "מלאות". כאשר ה-CTAs כבר נמצאים ב-"Max Long", הם מפסיקים לקנות, מה שמותיר את השוק שביר (Fragile) משום שהתמיכה המכאנית נעלמה.
8. הקונפליקט מול איזון תיקי הפנסיה:
בעוד ה-CTAs קנו באפריל, קרנות הפנסיה בארה"ב צפויות למכור 23 מיליארד דולר במניות (אחוזון 92 היסטורי). נוצר "משיכת חבל":
CTAs : קונים כי המגמה היא כלפי מעלה.
קרנות פנסיה: מוכרות כדי לנעול רווחים ולאזן את התיק בחזרה לאג"ח.
9. סיכון הירידה: אפקט ה"צוק"
מכיוון שה-CTAs נמצאים כעת בפוזיציית לונג כבדה, ירידה פתאומית של 2%-3% עלולה להפעיל אות "מכירה". בתרחיש של ירידות, המודלים צופים שהן יהפכו מקונות למוכרות בהיקף של עשרות רבות מיליארדי דולרים בטווח של חודש, מה שעלול להפוך "נסיגה" ל"מפולת".
10. סיכום:
זרימת הכספים הסיסטמטית (Flows) חשובה כרגע יותר מהרווחים הפונדמנטליים עבור תנועת המחירים בטווח הקצר. כדי לנווט ברמות השיא הנוכחיות הרגישות, על הסוחרים לעקוב אחר "רמות -Trigger – הנקודות שבהן הקרנות הללו יהפכו את פוזיציית המסחר שלהן.
שלב "הכסף הקל" שנבע ממיצוב השוק הסתיים. השוק עובר משלב של עליות מונעות פוזיציות (Positioning-driven) לשלב מונעה פונדמנטל, שבו דוחות רווח ומחירי הנפט יכתיבו את המהלך הבא.

אנטולי זיימן, צילום: ניקי וסטהפל


