טיוטת הוראה למנהלי קרנות ונאמנים בדבר מיקור חוץ בנוגע לניהול השקעות בקרנות נאמנות – להערות ציבור

א.  דברי הסבר

טיוטת הוראה זו נועדה להסדיר באופן שיטתי ומדורג את השימוש במודל האירוח של מנהל תיקים חיצוני לניהול ההשקעות בקרנות נאמנות )"הוסטינג"( ואת ההסתייעות ביועצים חיצוניים בקרנות נאמנות, על רקע התרחבות משמעותית של פעילויות אלו בשנים האחרונות והשלכותיהן על מבנה האחריות, רמת הפיקוח והגנת המשקיעים. 

כמובן שאירוח של מנהל תיקים חיצוני בניהול השקעות הקרן או העסקה של יועץ חיצוני לניהול ההשקעות בקרן אינם גורעים מאחריות מנהל הקרן או הנאמן כאמור בסעיף 86 לחוק השקעות משותפות בנאמנות האוסר על האצלת סמכויותיהם או העברת חובותיהם לפי חוק זה. על כן חובתם של מנהל הקרן ושל הנאמן לוודא כי חובות אלה מתקיימים כדין ובכלל זאת עמידה במדיניות ההשקעות, קיום תהליכי קבלת החלטות השקעה, עמידה בהוראות הדין בניהול השקעות הקרן, שמירת טובתם של בעלי היחידות בקרן ועוד. לצד יתרונות המודלים האמורים, התפתחות השוק יצרה מצבים שבהם נראה כי היקף ומהות הפעילות חרגו מן הרציונליים שעמדו בבסיס הוראות הדין, באופן המצדיק קביעת מסגרת רגולטורית עדכנית, ברורה ומחייבת.

מודל ההוסטינג טומן בחובו יתרונות מהותיים, הוא מאפשר כניסה הדרגתית של מנהלי תיקים לתחום ניהול הקרנות, מעודד חדשנות וגיוון אסטרטגיות השקעה, ומרחיב את אפשרויות הבחירה של הציבור. בנוסף, הוא תורם להגברת התחרות ולהעמקת ההתמחות המקצועית בתחומים ייחודיים, תוך שימוש בתשתיות תפעול, ציות ובקרה של מנהל קרן קיים. אולם, בצד יתרונות אלו, פעילות ההוסטינג כרוכה גם בסיכונים אינהרנטיים. כאשר ניהול ההשקעות, ההחלטה אילו נכסים לקנות או למכור בקרן ובאיזו אלוקציה בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן, ליבת פעילותה של הקרן מבוצע בהיקפים ניכרים בידי גורם חיצוני, מתחדד הפער בין האחריות המשפטית המלאה המוטלת על מנהל הקרן לבין זהות מקבל ההחלטות בפועל. בהיעדר התאמה רגולטורית מספקת, עלול להיווצר ארביטראז' רגולטורי, במסגרתו פעילות הדומה במהותה לניהול קרן מתבצעת תחת משטר פיקוח המותאם לניהול תיקים פרטניים ולא לניהול מוצרי השקעה לציבור הרחב. פער זה אינו עולה בקנה אחד עם קיומה של אסדרה ייעודית לפעילות של ניהול קרנות, עלול לפגוע ביעילות הפיקוח, לעודד לקיחת סיכונים ואף להשפיע על רמת ההגנה הניתנת למשקיעים.

להמשך לחצו כאן