ביצוע העברות בנקאיות מול מוסדות פיננסיים הפועלים באיחוד האמירויות הערביות - עדכון

מבוא

1. ביום 14 באפריל 2021 , פרסם הפיקוח על הבנקים מכתב לתאגידים הבנקאיים בנושא "ביצוע העברות בנקאיות מול מוסדות פיננסיים הפועלים באיחוד האמירויות הערביות - עדכון" ("המכתב"). זאת, על רקע חתימת "הסכמי אברהם" בשנת 2020, בין מדינת ישראל ובין איחוד האמירויות הערביות, שהוביל לקידום הקשרים הכלכליים בין המדינות, ובכלל זאת את נושא השירותים הבנקאיים.

2. ברקע ההתפתחויות כאמור, הייתה ההכרה שלצורך אותם שיתופי פעולה כלכליים נדרשת תשתית שתאפשר ביצוע העברות בנקאיות ישירות בין המערכת הבנקאית בישראל לבין בנקים הפועלים באיחוד האמירויות הערביות, בהיבטי מסחר והשקעות, וזאת, בשים לב לסטנדרטים הבינלאומיים בנושא איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור.

3. מאז פורסם המכתב, התרחבו הקשרים הפיננסיים והעסקיים בין ישראל ובין איחוד האמירויות הערביות וכתוצאה מכך גם הפעילות הבנקאית. בהתאם, התרחבו גם הידע והניסיון שהצטברו במערכת הבנקאית בהיבטי הערכה וניהול הסיכונים הכרוכים בפעילות מול איחוד האמירויות הערביות.

4. בהתייחס ליישום הסטנדרטים הבינלאומיים בנושא איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור באיחוד האמירויות הערביות, נציין כי בחודש פברואר 2024 פרסם ארגון ה- FATF הצהרה מעודכנת בנושא מדינות בסיכון ומדינות בעלות ליקויים בתחום מניעת הלבנת הון, שבה הודיע על הסרת איחוד האמירויות הערביות מרשימת המדינות בעלות ליקויים בתחום מניעת הלבנת הון ("הרשימה האפורה"), וזאת נוכח שיפור מדדי האפקטיביות במשטר מניעת הלבנת הון ומימון טרור.

5. לאור האמור לעיל, מצאתי לנכון לעדכן את המכתב כדי לאפשר פעילות פיננסית יעילה יותר התואמת את הפעילות העסקית והידע המקצועי שנצבר בידי התאגידים הבנקאיים לניהול הסיכון, בגישה מאוזנת, אחראית ומבוססת סיכון, בשים לב, בין היתר, להוראת ניהול בנקאי תקין 411 - "ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסר מימון טרור" ("ההוראה"). האמור עשוי להקל על ניהול הפעילות הפיננסית של התאגידים הבנקאיים מול איחוד האמירויות הערביות, ובכך לסייע, בין היתר, להרחבת ההשקעות הפיננסיות וחיזוק היחסיים המסחריים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות.

6. מהצד השני, אין חולק כי הפעילות המסחרית והפיננסית באיחוד האמירויות הערביות עודנה בעלת מורכבות גבוהה, הנובעת בין היתר ממרכיבי הסיכון המובנה במדינה, ובהם מבני בעלות מורכבים שאינם שקופים, אזורי סחר חופשי, קרבה גיאוגרפית לאיראן, תחומי פעילות בסיכון גבוה, ערוץ עוקף סנקציות לעניין הפעילות מול רוסיה ועוד.

7. כמו כן יש להדגיש, כי איחוד האמירויות כלולה ברשימת מדינות וטריטוריות בסיכון להלבנת הון ומימון טרור, שקבועה בתוספת הרביעית של צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומיון טרור), התשס"א- 2021 ("הצו"). בהתאם לצו ולהוראה, יש לנקוט באמצעי בקרה מוגברים בנוגע לפעילות מול מדינות או טריטוריות אלו, וזאת בנוסף לחובת הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בהתאם לסוג הפעולה וסכומה כמפורט בצו בנוגע לכל פעילות הנעשית מול מדינות או טריטוריות בסיכון.

8. על כן, נדרש ניהול סיכונים מוקפד בכל הנוגע לפעילות פיננסית מול מוסדות פיננסיים וחברות הפועלות באיחוד האמירויות, המחייב את התאגיד הבנקאי לפעול בזהירות תוך היכרות עם המוסדות הפיננסיים הרלוונטיים, ביצוע בקרות שוטפות, בחינת היבטי העסקאות השונות לרבות ההיגיון הכלכלי או העסקי העומד מאחורי ביצוע עסקה מול חברה.

9. לאור האמור לעיל, ובהתאם לאמור בסעיף 23 להוראה, על התאגיד הבנקאי לבצע הערכת סיכונים לפחות אחת לשנה באשר לפעילות מול איחוד האמירויות הערביות, לרבות באמצעות בנקאות קורספונדנטית, ובכלל זאת ההערכה תתייחס לסיכוני איסור הלבנת הון ומניעת מימון טרור, סיכונים הנובעים מעקיפה של משטרי סנקציות שמוטלים על ידי מדינות זרות וארגונים בינלאומיים, היבטי מיסוי ופעילות חוצה גבולות.

10. בהתאם להערכת הסיכונים כאמור, ובהתאם לאמור בסעיפים 7 ו- 8 להוראה, יקבע התאגיד הבנקאי מדיניות ונהלים, שישקפו גישה מבוססת סיכון בעת ביצוע העברות בנקאיות או פעילות הקשורה לסחר בינלאומי מול איחוד האמירויות הערביות, ויתייחסו, בין היתר, לפרמטרים הבאים: היקף וסוג הפעילויות המותרות, מקורות מימון העסקה, מאפייני הגורם הזר הקשור לעסקה בדגש על מבנה האחזקות וזהות בעלי השליטה, מאפייני הגורם הישראלי הקשור לעסקה, מאפייני המוסד הפיננסי מולו פועל התאגיד הבנקאי ומאפייני עסקת הבסיס. כמו כן, הנהלים יתייחסו גם להיקף וסוג המידע הנדרש לניהול הסיכונים.

11. במסגרת קביעת המדיניות והנהלים בקשר לפעילות מול איחוד האמירויות, להלן יפורטו מאפיינים של הגורם הזר הקשור לעסקה, ומאפיינים של המוסד הפיננסי ממנו תבוצע ההעברה בגין העסקה, שיכולים להוות גורמים מפחיתי סיכון בביצוע פעילות מול איחוד האמירויות ושעל התאגיד הבנקאי לשקול לשלבם כחלק מהמדיניות שלו:

מאפייני הגורם הזר הקשור לעסקה

11.1. חברות שהתאגדו ב"יבשה" (mainland) או באזור פיננסי חופשי (FFZ). ולא מוחזקת על ידי תאגידים שהתאגדו באזורים אחרים.

11.2. מבנה הבעלות של החברה שקוף ומובן לתאגיד הבנקאי.

11.3. בעלי השליטה הסופיים בחברה הם אזרחים מקומיים שמקום מושבם באותו אזור, או אזרחים ישראליים המדווחים כדין על פעילותם לרשות המיסים בישראל.

1.4. בעלי השליטה הסופיים בחברה הינם תושבי חוץ שאינם אזרחים מקומיים, אך אינם ממדינות בסיכון גבוה לאה"ה ואמ"ט, ופעילותם מדווחת כדין לרשויות המס במדינת תושבותם, או שאינה נדרשת בדיווח כאמור.

11.5. הצד המעביר הוא חברה ממשלתית או גוף ממשלתי אחר, כדוגמת קרן השקעות מדינתית, שהתאגדו באיחוד האמירויות הערביות.

מאפייני המוסד הפיננסי ממנו תבוצע ההעברה

11.6. הבנק המעביר נמנה על אחד מהבנקים שלהלן:

(א) בנק מקומי המפוקח על ידי הבנק המרכזי של איחוד האמירויות הערביות (Central Bank of the UAE), המנהל חשבון קורספונדנט בבנק קורספונדנט בינלאומי שרשום ומפוקח במדינת OECD.

(ב) שלוחה מקומית של בנק קורספונדנט בינלאומי, שרשום ומפוקח במדינת OECD.

11.7. העברה מבוצעת באמצעות בנק קורספונדנט בינלאומי שרשום ומפוקח באחת ממדינות ה-OECD.

מכתבי זה מחליף את מכתבי 21LM4103 בנושא שבנדון מיום 14 באפריל 2021.