תיק תעודות הסל הפאסיבי זינק באפריל ב-9.5%+ תחרות תיקי הסל של FUNDER אפריל 26

תיק קרנות סל גלובלי פאסיבי - 4 במאי 26

אפריל 2026 היה מהחודשים הטובים ביותר בהסטוריה לשוקי המניות. מדד S&P500 השלים במהלכו זינוק של  10.4% ומדד נאסד"ק נסק ב-15.3%.

מדובר בשיעורי עליה חריגים שמתרחשים רק אחת לכמה שנים. במאה ה-21 נרשמו רק מקרים בודדים כאלה, לרוב כתיקון סביב אירועי קיצון שדחפו קודם לכן את השוק בעוצמה כלפי מטה.  הנה כמה דוגמאות לכך (רק מהמאה ה-21):

1. נובמבר 2020: הזינוק נרשם בעקבות הצלחת החיסונים הראשונים לקורונה שפיתחו החברות פייזר ומודרנה. בנוסף, השוק הגיב בחיוב לבחירה בג'ו ביידן לנשיא ארה"ב במקום דונלד טראמפ.

2. אפריל 2020: הזינוק הגיע כתיקון חד לקריסה המהירה שהתרחשה בחודש מרץ 2020 עם פרוץ מגפת הקורונה.

3. אוקטובר 2011: התאוששות חדה שהגיעה לאחר הירידות שנבעו ממשבר החוב הממשלתי באירופה (משבר מדינות ה-PIIGS). מעט לאחר מכן יוון נקלעה לחדלות פרעון ונאלצה להסכים להסדר חובות.

4. מארס 2000: קפיצה קצרת מועד שנרשמה לאחר הירידות החדות של תחילת החודש, רגע לאחר שמדד נאסד"ק נגע ב-5,000 נקודות. הפעם הבאה שבה נאסד"ק יגיע ל-5,000 נקודות תהיה ב-2015.

הזינוק החד שרשמו השווקים באפריל 26' נבע מכמה סיבות. הראשונה הינה הפסקת האש במלחמה באיראן שהוכרזה בתחילת החודש. נשיא ארה"ב אמנם קבע מאז כמה דד ליינים לחידוש המלחמה, אך בפועל שני הצדדים (וחלקית גם ישראל) עדיין נוצרים את האש.

חשוב לציין שהמלחמה הזו נמצאת כרגע במצב של "Hold" והיא עלולה להתחדש בכל רגע. מצרי הורמוז עדיין סגורים ומחיר הנפט משייט מעל לרמה של 100 דולר לחבית. הנפגעות העיקריות כעת הן מדינות המפרץ שאינן יכולות לשווק את מרבית הנפט והגז שהן מפיקות.

הסיבה השניה לזינוק הן תוצאות כספיות חזקות, בעיקר בדו"חותיהן של חברות הטכנולוגיה הגדולות. 6 חברות מקבוצת "7 המופלאות" כבר פירסמו את תוצאותיהן לרבעון הראשון. ברוב המקרים הדו"חות זכו לקבלת פנים נלהבת. 4 מתוכן – מטא-פייסבוק, גוגל, אמזון ומיקרוסופט -  דיווחו על השקעה רבעונית משותפת של כ-130 מיליארד דולר במרכזי חישוב נתונים ברבעון הראשון. זאת לעומת השקעה של כ-140 מיליארד דולר ברבעון שנעל את 2025, וכ-90 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2025. חלק מהן אף דיווחו על ביקושים גדולים שהן מקבלות עבור שירותי המחשוב והענן שלהן. המשקיעים ראו בדיווחים הללו עדות לכך שמהפכת ה-AI נמשכת בעוז.

הסיבה השלישית שקשורה גם לשניה הן התוצאות העיסקיות הטובות שעליהן דיווחו חברות המפתחות ומייצרות שבבים. בלטה במיוחד לטובה אינטל שעד כה פיגרה אחרי מובילות הענף כמו אנבידיה ו-AMD.

התחזיות של החברות להמשך השנה סייעו לשכנע את המשקיעים שמהפיכת ה-AI נמצאת כאן כדי להישאר להרבה שנים. זו אינה אופנה חולפת. היישומים לה יהיו רבים. בדרך יהיו חברות שייפגעו.

דוגמא לכך כבר ראינו בחברות התוכנה שאיום הבינה המלאכותית על עיסקיהן כבר מתחיל לגבות מחיר. לראיה, מדד S&P לחברות התוכנה נפל בכ-23% מהשיא שרשם בחודש ספטמבר.

למרות זאת, בתמונה הכללית המשקיעים עדיין סבורים שהמהפיכה הזו טובה לכלכלה העולמית, ותיטיב עם רווחי החברות. אחרת קצת קשה להבין מדוע הם מסתערים על מדד S&P500 שנסחר במכפיל רווח ממוצע שנע בין 27 ל-30 (תלוי מי מודד ואיך מודד).

חשוב להדגיש שהמכפיל הממוצע מושפע מאוד ממניות הטכנולוגיה. סקטור מניות הטכנולוגיה של S&P נסחר במכפיל רווח ממוצע שמתקרב ל-38. מדד נאסד"ק 100 נסחר במכפיל רווח ממוצע שנע סביב 34. בקיצור: השוק האמריקאי רחוק מלהיות זול כיום ולמרות זאת, הוא מצליח למשוך אחריו את כל שוקי המניות בעולם.

גם "תיק פאסיבי" עדיין מצריך כמה נגיעות של ניהול

כל ההקדמה הארוכה הזו נועדה להוביל אותנו לתיאור הביצועים החריגים שרשמו שני התיקים שלנו באפריל. התיק הפאסיבי זינק בכ-9.5% להוא עומד כעת על  146.6 אלף דולר. התיק האקטיבי רשם זינוק נאה של כ-7% וערכו מסתכם כעת ב-141.4 אלף דולר. הערך של שניהם גבוה כעת משמעותית לעומת ערכם ערב המלחמה בסוף פברואר.

בסיכום הקודם מלפני כחודש כתבתי כאן שלאור גידול החלק הישראלי בתיק, שהגיע לכ-35%, החלטתי להפחית מעט את המשקל של ישראל בשני התיקים. המזומן שנבע מכך שימש אותי בתיק הפאסיבי לרכישה רוחבית של תעודות הסל האחרות. בתיק האקטיבי העדפתי להמתין בינתיים ולשמור את המזומן בקרן הכספית (VGSH).

הפעולה הזו מהווה סתירה מסויימת להגדרה "תיק פאסיבי". היא מראה שגם תיק פאסיבי אינו תמיד וב-100% "פאסיבי".

זו הבחנה חשובה. גם כאשר משקיעים בתיק פאסיבי ישנן עדיין כמה פעולות שיש צורך לעשות. הראשונה היא השקעה חוזרת של הדיווידנדים. המדדים המרכזיים בחו"ל נקראים "מדדי השקעה". הם מחושבים באופן כזה שהדיווינדים שמחלקות החברות "נגרעים" מערך המדד. קרנות הסל שעוקבות אחר המדדים צוברות את הדיווידנדים הללו ומחלקות אותם למשקיעים. חלוקה כזו נעשית בדרך כלל מידי רבעון או חצי שנה. במקרה של קרן כספית כמו VGSH הדיווידנד מחולק מדי חודש.

פעולה שניה שבה יש לנקוט מדי זמן הינה איזון מחדש של התיק. זו בדיוק הפעולה שעשינו עם קרן הסל הישראלית שחרגה מ'גבולות הגזרה' שהכתבנו לה (משקל של 25%-30% מכלל התיק). הרעיון בפעולה כזו הוא להחזיר את התיק למשקלותיו המקוריים.

פעולה שלישית שלעתים נדרשת היא לשנות את משקלות התיק המקוריים למצב טבע חדש. זה יכול להיות בגלל שהתרחש שינוי כלשהו בשווקים שמחייב תגובה. וזה יכול להיות בגלל מצב משפחתי שהשתנה, או הגעה לגיל שבו אנחנו מעוניינים להפחית מעט מהסיכון.

אפשרות נוספת, רביעית, היא להחליף רכיב מסויים בתיק ברכיב אחר שמספק את אותה חשיפה אך באופן שונה. בתיק האקטיבי עשינו זאת כבר פעמיים. פעם אחת כשהמרנו חלק מהקרן SPY לקרן שמשקיעה במדד S&P משקל שווה. בחכמה שבדיעבד, ההחלפה הזו נעשתה כנראה מוקדם מדי וגרעה מתשואת התיק. שינוי אחר היה בהחלפת קרנות הסל של ענף האנרגיה – מכרנו XLE וקנינו IXC. בפועל זה היה שינוי קוסמטי שערכו יתברר (אם יתברר) רק בטווח הארוך.

כך או כך, חשוב להבין שהמושג "תיק פאסיבי" נכון רק לכאורה. גם תיק שמוגדר כפאסיבי, עדיין יצריך מדי פעם נגיעות קלות של ניהול.  חשוב לזכור זאת במיוחד לטובת ניהול תיקי הפנסיה שלנו לטווח הארוך. האסטרטגיה הוותיקה והיעילה של Buy and Hold עדיין זקוקה מדי פעם לראש פתוח ויד מכוונת.