הראלי בוול סטריט כבר לא מספיק: השקל מוחק למשקיעים חלק מהתשואה

הירידה החדה בדולר אל מתחת לרף של 3 שקלים והמשך מגמת התיסוף בשקל משנים בחודשים האחרונים את דפוסי ההשקעה של הציבור הישראלי. לאחר שנת 2025, שבה התחזק השקל מול הדולר בכ- 12.75%, גם השנה נמשכת המגמה בעוצמה גבוהה, כאשר המשקיעים המקומיים נאלצים להתמודד עם שחיקה משמעותית בתשואות ההשקעה מעבר לים. לאחר תקופה ממושכת שבה מוקד תשומת הלב היה בבחירת המדדים והמניות שיובילו את העליות בשווקים הגלובליים, מרכז הכובד עובר בהדרגה לשאלת החשיפה המטבעית. בעוד מדדי המניות בארה"ב ובאירופה ממשיכים להציג ביצועים חיוביים, השקל החזק שוחק חלק ניכר מהתשואה למשקיעים שאינם מגדרים מטבע, ולעיתים אף מוחק חלק משמעותי מהרווח שנרשם במדדי היעד.

הסביבה המאקרו כלכלית הנוכחית ממשיכה לתמוך בעוצמתו של השקל. השיפור בתמחור הסיכון של ישראל בשווקים, האופטימיות סביב אפשרות להסדרה גיאופוליטית באזור אחרי שהנשיא טראמפ הודיע שמתקדמים להסכם, הירידה במחירי האנרגיה והחולשה היחסית של הדולר בעולם - כולם פועלים לחיזוק המטבע המקומי. במקביל, ניכרת חזרה הדרגתית של משקיעים לנכסי סיכון, לאחר תקופה ארוכה שבה השווקים פעלו תחת אי ודאות ביטחונית גבוהה. התוצאה היא לחץ מתמשך על שער הדולר שקל, שמושפע הן מהמגמה הגלובלית והן מזרימת הון מקומית.

למעשה, נוצר מצב מורכב יחסית עבור המשקיע הישראלי: השווקים הגלובליים ממשיכים לטפס, אך התשואה במונחים שקליים נשחקת. מדדי המניות המובילים בארה"ב, ובעיקר סקטור הטכנולוגיה, ממשיכים להציג מומנטום חיובי, אולם התחזקות השקל מקטינה באופן משמעותי את הרווח בפועל עבור משקיעים ישראלים. ככל שהפער בין ביצועי המדדים לבין ביצועי המטבע גדל, כך עולה החשיבות של מבנה המטבע בתיק ההשקעות. במציאות הנוכחית, ההחלטה האם להחזיק חשיפה דולרית פתוחה או לבחור במוצרים מגודרי מט"ח הופכת לחלק בלתי נפרד מניהול הסיכונים הכולל של התיק.

הנתונים בתעשיית הקרנות מאותתים כי הציבור מתחיל להפנים את השינוי. לאחר תקופה ארוכה שבה עיקר הזרמות הכספים הופנו למוצרים עוקבי חו"ל ללא גידור, ניכרת עלייה בביקוש לפתרונות מנוטרלי מטבע, בעיקר בקרב משקיעים המבקשים לשמר את תשואת המדדים עצמם מבלי להיחשף לתנודתיות החריגה בשער החליפין. מדובר בשינוי תפיסתי משמעותי: אם בעבר החשיפה לדולר נתפסה כרכיב הגנתי כמעט אוטומטי בתיק ההשקעות הישראלי, הרי שבשנה האחרונה היא הפכה במקרים רבים לגורם שפוגע בתשואה הכוללת.

במקביל להתחזקות השקל, נרשמת גם חזרה הדרגתית של כספי משקיעים לאפיקים השקליים, על רקע שינוי בציפיות הריבית ובתמחור הסיכון של ישראל. בשוק האג"ח בבורסה בת"א כבר מגולמות הערכות להפחתות ריבית בהמשך השנה, כאשר ירידת התשואות באיגרות החוב הארוכות מתחילה לתמוך בביצועי האפיק הממשלתי והקונצרני. בהתאם לכך, הקרנות הכספיות וקרנות האג"ח המקומי ממשיכות לרכז ביקושים גבוהים, בין היתר בזכות שילוב של תשואה ריאלית חיובית, תנודתיות נמוכה יחסית ופוטנציאל לרווחי הון במקרה של המשך ירידת תשואות. בסביבה כזו, הפער בין האטרקטיביות של השקעות דולריות לבין השקעות שקליות מצטמצם, בעיקר עבור משקיעים בעלי אופק בינוני וארוך.

יחד עם זאת, בשוק ההון מדגישים כי סביבת המט"ח נותרה רגישה במיוחד להתפתחויות גיאופוליטיות ולשינויים חדים בסנטימנט המשקיעים. כל שינוי במצב הביטחוני, עלייה מחודשת בפרמיית הסיכון של ישראל או חזרה של ביקושים לדולר כנכס מקלט עשויים לשנות במהירות את כיוון השוק. לכן, ההחלטה האם לגדר מטבע אינה יכולה להתבסס רק על מגמת החודשים האחרונים, אלא חייבת להיגזר מאופק ההשקעה, צורכי הנזילות ורמת הסיכון הכוללת של כל משקיע.

בשורה התחתונה, שנת 2026 מסתמנת כשנה שבה ניהול החשיפה המטבעית חוזר למרכז שולחן קבלת ההחלטות של המשקיעים. בעולם שבו השקל מתחזק במהירות, הריבית המקומית צפויה להתחיל לרדת והשווקים הגלובליים ממשיכים לטפס, כבר לא מספיק לבחור את המדד הנכון אלא גם את המטבע שבו רוצים להחזיק את התשואה.

דיסקליימר: אין לראות באמור לעיל המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך ואין באמור בכדי להוות תחליף לייעוץ השקעות המותאם אישית לצרכי הלקוח על בסיס נתוניו האישיים.  אין באמור בכדי להוות תיאור ממצה של סימני האזהרה למשקיע ו/או כללי השקעה כלשהם. האמור הוא למטרות ידע כללי בלבד.