ביום 30.10.2011 החליטה הממשלה לאמץ את עיקרי מסקנות הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי ("ועדת טרכטנברג") ובכלל זאת את המלצות הוועדה בתחום המיסוי. ואילו ביום 5.12.2011 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק ובעקבות זאת פורסם ברשומות החוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2011 ("החוק לשינוי נטל המס" או "החוק החדש").
ככלל, החוק לשינוי נטל המס מתבסס בעיקרו על הצעת החוק המקורית וחלק הארי של הוראותיו הועתקו מהצעה זו. עם זאת, קיימים מספר הבדלים בין החוק החדש לבין הצעת החוק המקורית, ובכללם ביטול הוספת מס היסף (המס על הכנסה חייבת העולה על 1,000,000 ₪ בשנה) שנכללה בהצעת החוק המקורית ואינה כלולה בחוק החדש. נציין מייד, כי בהחלט ייתכן שמס היסף ייקבע בחקיקה נוספת בעתיד הקרוב (ואולי כבר לגבי שנת-המס 2012).
החוק החדש קובע, בין היתר, את ההוראות הבאות:
• ביטול המִתווה שנקבע בחוק ההתייעלות הכלכלית של הפחתת מס ההכנסה על יחידים ומס החברות;
• הגדלת שיעור מס ההכנסה על יחידים בעלי הכנסה גבוהה מ-40,790 ₪ לחודש, כך ששיעור המס על מדרגת המס העליונה יוגדל מ-44% ל-48% (על הכנסה מסכום זה ואילך) (עם זאת, מדרגת המס השלישית בשיעור 23%, שנכללה בהצעת החוק המקורית, הוקטנה ל-21%);
• הגדלת שיעור מס החברות ל-25% חֶלף הפחתתו בשנות-המס 2012–2016 ל-18%;
• העלאת שיעור המס על יחידים בגין הכנסות מריבית/דמי ניכיון, הכנסות מדיבידנד ורווחי הון (ושבח מקרקעין) מ-20% ל-25% ולגבי "בעל מניות מהותי" (מי שמחזיק ב-10% או יותר בזכויות בחברה) ("בעל מניות מהותי") מ-25% ל-30% (עם זאת, ההעלאה לא חלה על נכסים פיננסים שאינם צמודים, כגון: פיקדונות שקליים, מק"מ וכו');
• ביטול האפשרות לבצע פריסה של רווח הון ריאלי במכירת ניירות-ערך הרשומים למסחר בבורסה;
• הקטנת תקרת ההכנסה המירבית לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי (ודמי ביטוח בריאות) מ-8 פעמים הסכום הבסיסי (8,158 ₪) ל-5 פעמים הסכום הבסיסי כאמור (אם כי ללא הגדלה מקבילה של התקרה לעניין תשלום גמלאות).
ככלל, תחולת התיקונים לעיל נקבעה ליום 1.1.2012 ואילך (בכפוף להוראות-מַעבר, למשל: לגבי ריבית שמקורהּ בפיקדונות/תוכניות חיסכון בנקאיים). בהתאם, הגדלת שיעורי המס לגבי הכנסה מריבית/דמי ניכיון, דיבידנד, רווחים מקרן נאמנות פטורה, שבח ורווח הון ממכירת נכסים שאינם ניירות-ערך נסחרים או יחידות של קרן נאמנות פטורה, תחול לגבי ההכנסה/רווחים כאמור שנתקבלו/הופקו ביום 1.1.2012 ואילך (לגבי דיבידנד יש ספק אם אכן התחולה תהיה רטרואקטיבית, אך לכך נתייחס בכתבה נפרדת).
לעומת זאת, הגדלת שיעורי המס לגבי רווח הון ממכירת ניירות-ערך נסחרים ויחידות של קרן נאמנות פטורה תחול לגבי מלוא רווח ההון, קרי: לרבות בגין מַרכיב הרווח שנצמח לפני 1.1.2012.
בהתאם, נקבעה בחוק אפשרות (הן לגבי יחידים והן לגבי חברות) לבצע מכירה ורכישה מחדש -- לרבות מכירה בהפסד -- של ניירות-ערך ויחידות כאמור במהלך חודש דצמבר 2011 ("מכירה רעיונית"), תוך תשלום המס בשיעור "הישן" ותוך קבלת יום רכישה ועלות חדשים לצורכי מס. זאת, בכפוף למספר תנאים ובכלל זאת שהמכירה הרעיונית תבוצע באמצעות חבר בורסה (באותו אופן שבו מתבצעות עסקות מחוץ לבורסה) ושיימכרו כל ניירות-הערך שהיו למוֹכר מאותו סוג או כל היחידות שהיו לו באותה קרן נאמנות (בכל החשבונות) (למשל: לא ניתן למכוֹר חֵלֶק ממניות בנק לאומי).(ראה שקופיות 1,2).
מכירה ביום 1.1.2012 ואילך ללא ביצוע מכירה רעיונית
שקופית 1
מכירה ביום 1.1.2012 ואילך לאחַר ביצוע מכירה רעיונית
שקופית 2
אז
למכור או לא למכור במסגרת מכירה רעיונית?
מטבע הדברים, קצרה היריעה מלהשתרע במסגרת זו על כל השיקולים הרלבנטיים לשאלה זו ובהחלט מומלץ להתייעץ עם מומחה מס, וזאת תוך בחינת כל הנתונים הייחודים של המשקיע בו מדובר. עם זאת, נביא להלן מספר פרמטרים שראוי להביאם בחשבון.
ראשית, נציין, כי לגבי חברות (שאינן חברות משפחתיות לצורכי מס) קיימת כדאיות נמוכה לביצוע מכירה רעיונית. זאת, בגלל ההגדלה המינורית בשיעור המס (מ-24% ל-25%). עם זאת, גם לגבי חברות עשויים להיות יתרונות מס בביצוע מכירה רעיונית, למשל במכירה רעיונית שבה ייווצר לחברה הפסד מניירות-ערך ואותו היא תוכל לקזז כנגד רווח הון אחר שנוצר לה בשנת-המס 2011 (גם אם לפני המכירה הרעיונית).
מה לגבי יחידים? בטרם מענה על שאלה זו, להלן דוגמה מספרית (בהנחת אינפלציה בשיעור אפס): יחיד רכש ביום 1.1.2009 מניות הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב. עלות הרכישה – 100,000 ₪. שווי השוק של המניות ביום ביצוע המכירה הרעיונית – 150,000 ₪. מועד המכירה בפועל – 1.7.2012. שווי השוק של המניות במועד המכירה בפועל: אפשרות א' – 200,000 ₪; אפשרות ב' – 140,000 ₪; אפשרות ג' – 50,000 ₪.(ראה שקופית 3).
שקופית 3
נקל אפוא להבחין, כי לגבי יחידים קיימת, על-פי רוב כדאיות גבוהה לבצע מכירה רעיונית, וזאת לאור הגדלת שיעור המס ב-5%. שהרי, המדובר, למעשה, בהלוואה לאוצר המדינה העשויה לשאת תשואה בשיעור 25% או 20% (לגבי בעל מניות מהותי) עד למועד המכירה בפועל (לא כולל מס יסף, ככל שיוטל בחקיקה עתידית). מנגד, יש לזכור, כי מכירה רעיונית יוצרת תזרים מזומנים שלילי בְּשל הקדמת תשלום המס והעמלות הכרוכות במכירה (תזרים שעשוי לאלץ את בעל המניות למכור ניירות-ערך בפועל). זאת ועוד: היה והמכירה בפועל תסתיים בהפסד, הקדמת תשלום המס תהפוך לתשלום מס מיותר, אלא אם המוֹכר יידע (ויוכל) לקזז את אותו הפסד כנגד רווחים אחרים.
קיימים כאמור שיקולים נוספים שעל יחידים להביא בחשבון בשאלה האם לבצע מכירה רעיונית.
כך, למשל, אין טעם לבצע מכירה רעיונית לגבי איגרות-חוב בלתי-צמודות (כגון: מק"מ), שכן כפי שבואר לעיל, שיעור המס לגביהן אינו משתנה (נותר 15%). זאת, בהנחה שגלום באותן איגרות רווח לצורכי מס ולא הפסד שייתכן שכדאי לממשו עוד ב-2011.
בנוסף, נציין, כי לאור העלאת שיעור המס על דיבידנד בידי בעל מניות מהותי מ-25% ל-30%, לא ניתן יהיה לקזז הפסדי הון ממכירת ניירות-ערך נסחרים ב-2012 כנגד דיבידנד כאמור. לעומת זאת, הפסדי הון שייווצרו במכירה רעיונית שתבוצע בדצמבר 2011 יהיו מותרים בקיזוז כנגד דיבידנד באותה שנה (שנת-המס 2011).
לבסוף, נציין, כי מכירה רעיונית תאפשר ליחידים לבצע פריסה לשנות-המס 2008–2011, בעוד שבמכירה "רגילה" מיום 1.1.2012 ואילך לא ניתן יהיה עוד לבצע פריסה.
* הכותב הינו הבעלים של משרד עורכי-דין, המתמחה בתחומי המיסוי השונים, מחבר הספר מיסוי שוק ההון (2006) ומקים ועורך אתר האינטרנט "מיסים", הכולל מידע מקיף ועדכני בתחומי המיסוי השונים (www.capiTax.co.il).
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

עוד אלכס שפירא


