עסקת ענק: יותר מ־300 מגה־וואט של כוח מיחשוב

בעולם שבו כולם מדברים על מודלים, צ’אטבוטים ויכולות חכמות יותר ויותר, משהו נוסף מתרחש מאחורי הקלעים במקום שבו מחשבים צורכים כמויות אדירות של חשמל כדי להפעיל את כל זה. עסקה חדשה בין  אנתרופיק Anthropic)) לבין  SpaceX של אילון מאסק מדגישה בדיוק את זה: בעידן הבינה המלאכותית, מי ששולט בכוח המיחשוב, עשוי לשלוט במשחק כולו.

עסקה ענקית: יותר מ־300 מגה־וואט של כוח מיחשוב

לפי הדיווחים, Anthropic חתמה על הסכם לשכור את כל כוח המיחשוב של מרכז הנתונים “Colossus 1”  שנחשב לאחד ממחשבי העל הגדולים בעולם בתחום הבינה המלאכותית. מדובר בהיקף של יותר מ־300 מגה־וואט, מספר שממחיש עד כמה התעשייה הזו הפכה לתעשיית תשתיות כבדה.

כדי להבין את הגודל, מרכז נתונים ממוצע של חברות טכנולוגיה גדולות צורך עשרות מגה־וואט. כאן מדובר בכמות שיכולה להספיק לעיר קטנה. בשנים האחרונות, עם הזינוק בשימוש במודלים כמו Claude של Anthropic הביקוש לכוח חישוב זינק בצורה קיצונית. לפי הנתונים, השימוש במוצרי החברה גדל פי 80 בתוך שנה אחת בלבד שזה קצב צמיחה חריג גם בעולם ההייטק.

המגמה הזו לא ייחודית. לפי הערכות עדכניות, צריכת החשמל של מרכזי נתונים בעולם צפויה להכפיל את עצמה עד סוף העשור, כאשר הבינה המלאכותית היא המנוע המרכזי. חברות כמו מיקרוסופט, אמזון ואלפבית  כבר משקיעות מאות מיליארדי דולרים בהקמת חוות שרתים חדשות.

למה Anthropic צריכה את זה כל כך?

הסיבה פשוטה... מודלי AI מודרניים דורשים כמויות עצומות של מיחשוב, גם באימון וגם בהפעלה. כל שאלה שנשלחת לצ’אטבוט מפעילה שרשרת של חישובים מורכבים על גבי אלפי שבבים. במקרה של Claude, הביקוש גדל מהר יותר מהיכולת של החברה להרחיב את התשתיות שלה. במקום לבנות הכול בעצמה,  שזה תהליך שיכול לקחת שנים  Anthropic בחרה לשכור כוח מיחשוב שכבר קיים. זה פתרון מהיר, אבל גם יקר מאוד.

מה יוצא ל־SpaceX  מזה?

מבחינת SpaceX , זו הזדמנות עסקית חכמה במיוחד. החברה, שמוכרת בעיקר בזכות טילים ולוויינים, בונה לעצמה בשנים האחרונות זהות חדשה כספקית תשתיות טכנולוגיות רחבות.

העסקה עם Anthropic מספקת לה מקור הכנסה יציב שזה משהו שמשקיעים אוהבים במיוחד, בעיקר לקראת הנפקה אפשרית. לפי הערכות עדכניות בשוק, SpaceX עשויה להגיע לשווי של קרוב ל־2 טריליון דולר אם תצא להנפקה, מה שיהפוך אותה לאחת ההנפקות הגדולות בהיסטוריה. אבל יותר חשוב, העסקה הזו מחזקת את העניין ש־SpaceX  היא כבר לא רק חברת חלל. היא פועלת גם באינטרנט לווייני גם בבינה מלאכותית, וגם בתשתיות מחשוב.

ומה עם xAI המתחרה שהפכה לספקית?

כאן הסיפור נהיה מעניין במיוחד, xAI  חברת הבינה המלאכותית של מאסק, הוקמה כדי להתחרות בדיוק בחברות כמו Anthropic  אבל בפועל, נראה שהאסטרטגיה השתנתה. במקום להוביל במרוץ המודלים,  תחום שבו מתחרות כמו OpenAI ו-Anthropic  משקיעות משאבים עצומים, xAI מתמקדת בתשתיות. לפי הדיווחים, החברה בנתה יכולות מיחשוב אדירות אך השתמשה רק בכ־11% מהן. כלומר, במקום לבזבז את הכוח הזה, היא יכולה להשכיר אותו. וזה בדיוק מה שקורה כאן. במילים אחרות אפשר לומר ש- xAI ו־SpaceX  משחקות משחק אחר... לא מי בונה את המודל הכי חכם אלא מי מוכר את החשמל שמפעיל את כולם.

התמונה הגדולה: מהפכת ה־ AI הופכת למהפכת תשתיות

אם בעבר חברות טכנולוגיה התחרו על תוכנה, היום הן מתחרות על חומרה, חשמל ושטח פיזי. מרכזי נתונים הפכו לנכס אסטרטגי, בדומה לנפט או תשתיות תחבורה. המספרים מדברים בעד עצמם. כפי שכבר כולם בוודאי יודעים, ההשקעות הגלובליות בתשתיות בינה מלאכותית צפויות להגיע למאות מיליארדי דולרים בשנה, כאשר חלק גדול מהן מופנה לבניית מרכזי נתונים, רכישת שבבים מתקדמים (בעיקר מאנבידיה) והבטחת מקורות אנרגיה.

בנוסף, יש כבר דיבורים על השלב הבא: העברת מרכזי נתונים לחלל, כדי להתמודד עם מגבלות קרקע ואנרגיה. זה נשמע עתידני, אבל כש־SpaceX  מעורבת...לא בטוח שזה כה מופרך.

למה זה חשוב למשקיעים?

העסקה הזו שולחת מסר ברור לשוק: הרווחים הגדולים ב־AI  לא בהכרח נמצאים במודלים עצמם, אלא בתשתיות שמפעילות אותם. זה דומה למה שקרה בעידן האינטרנט. מי שבנה את התשתית (שרתים, רשתות, ענן) הרוויח לא פחות, ולעיתים יותר, ממי שבנה את האפליקציות.

מבחינת משקיעים, זה פותח זווית חדשה. כלומר, במקום להתמקד רק בחברות שמפתחו  בינה מלאכותית כדאי להסתכל גם על מי שמספק להן כוח מחשוב, אנרגיה וכו'.

העסקה בין Anthropic ל־SpaceX  מדגישה שינוי בתעשייה. התחרות כבר לא רק על מי יפתח את הבינה המלאכותית הטובה ביותר, אלא על מי יספק את התשתית שתפעיל אותה. ובמובן הזה, SpaceX ו־xAI  מציגות אסטרטגיה מעניינת כלומר, גם אם לא מנצחים במרוץ המודלים, אפשר להיות אלה שמרוויחים מכל השחקנים האחרים.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]