רונן מנחם: מכשיר הורדת ריבית, אך לא מבטיח זאת

מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה 1.2%, בהתאם לציפיות.

מדד זה נוטה להיות גבוה בשל עליות מחירים עונתיות.

יצוין כי נוכח השלכות המלחמה האזוריות מנעד הציפיות עבור המדד היה רחב למדי ונע בין 1.1% ל-1.4%.

כפועל יוצא, ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד 1.9%, עשירית מתחת לאמצע יעד האינפלציה (3-1 אחוזים).

נוכח התנודתיות האחרונה, חשוב לציין כי  על פי נתוני המגמה, מתחילת השנה קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-2.3% , מעל אמצע היעד.

מבחינת מדיניות הריבית, ראוי לציין שמחצית מעליית המדד הינה עונתית. למעשה, מדד המחירים לצרכן מנוכה עונתיות עלה 0.6% בלבד ומדד המחירים לצרכן ללא דיור וללא עונתיות עלה 0.7%.

לכך יש להוסיף, שוב, את השפעת סעיף הנסיעות, שהפעם זינק 28% והוסיף לבדו 0.54 אחוז לשיעור עליית המדד! סביר מאוד כי תנודתיותו של סעיף זה תימשך ותקשה גם על אומדני המדדים הבאים.

תיסוף השקל כנגד הדולר בשיעור של כ-3% בחודש האחרון עשוי לרסן את מדד המחירים לצרכן במבט לחודש הבא.

יצוין, כי המדדים הבאים (מאי השנה עד אפריל בשנה הבאה) עשויים לרשום עלייה מצטברת נמוכה סביב אחוז אחד – סמוך לרף התחתון של תחום היעד.

בתוך כך, הגירעון הממשלתי במונחי תוצר התכווץ במפתיע ל-3.8%, נתון תומך לצורך מדיניות מוניטארית מרחיבה יותר.

עדיין, צריך לקחת בחשבון שחלק ניכר מהשיפור נובע מהכנסות ממכירת חברות שלא בהכרח תחזורנה על עצמן (לפחות לא בהיקפים כאלו). דווקא הנתון לפיו ההכנסות ממיסים עקיפים גדלו 3% בלבד ב-12 החודשים האחרונים אינדיקטיבי יותר ומצריך זהירות.

מחירי הדירות שבו לעלות, לאחר שירדו בחודשיים הקודמים, אך נותרו נמוכים ב-1.2% בהשוואה לחודש אפריל אשתקד. ממצא חשוב בתוך מדד מחירים לצרכן הינו סעיף השוכרים החדשים, שעלה הפעם 3.6% בלבד, התמתנות ניכרת מהחודשים הקודמים, אולי רמז להתמתנות סך סעיף הדיור – המהווה 1/4 מהמדד הכללי – בהמשך.

אנו ממתינים כעת לאומדן הראשון של נתוני התוצר לרבע הראשון של שנת 2026, שיפורסם ביום ראשון. הערכות ראשונות מדברות על התכווצות של כ-9% בשיעור שנתי.

אם וככל שהנתונים יהיו נמוכים יותר מציפיות השוק, יחד עם סביבת המחירים הסבירה כאמור, יקל על בנק ישראל לשקול הורדת ריבית של 1/4  עד 1/2 אחוז (1/4 אחוז – תרחיש סביר הרבה יותר).

עם זאת, להתפתחויות הביטחוניות עד מועד ההחלטה (יום שני הבא) תהייה השפעה על הנחת העבודה של בנק ישראל בדבר סיום העימות עד סוף חודש אפריל. לדוגמא, אנו עדים היום לפיחות של 0.4% בשער השקל כנגד הדולר ולהתפתחויות בזירה זו משמעות רבה להמשך. אין לדעת לאן נושבת הרוח והעדכונים האחרונים לא וללים חזרה ללחימה.

שער השקל – דולר תלוי גם בכיוון שוקי המניות בארה"ב – שרגישים להתפתחויות סביב סוגיית איראן, וכעת, עם תום עונת הדוחות, עשויים לתפוס שוב מקום רב יותר בסדר היום.

לכך יש להוסיף את הריביות בחו"ל – לרבות בארה"ב ובגוש האירו – שההערכות כלפיהן כיום נוטות יותר לעלייתן מאשר להמשך ירידתן. מסובך יותר – אך אפשרי – להוריד ריבית כאן בארץ ככל שהריביות בחו"ל עולות.

לכן, אי הוודאות עדיין כאן ומסיבה זו לא ניתן לשלול תרחיש שהריבית תישאר בכל זאת על כנה.