המפקח האקדמי והחוסן האזרחי

פרופ' עודד שריג, המפקח על הביטוח במשרד האוצר, נכנס לתפקידו בפברואר 2010. רבים מאנשי המקצוע בתחום הביטוח בכלל ובתחום החיסכון ארוך הטווח בפרט פקפקו ביכולתו של המפקח, שבא מהאקדמיה לפקח ביתר שאת על חברות הביטוח, תוך חיזוק הרגולציה המורכבת בתחום. מאז כניסתו של המפקח, חלו שינויים משמעותיים בתחום הרגולטורי בענף. מסתמן שדווקא "האיש מהאקדמיה" הנו רגולטור משמעותי ואולי אף התקיף ביותר שהיה לענף.

משנת 2010 ועד סוף 2011 כיסו כותרות בובסטיות את עיתוני הכלכלה וביניהן: "הרגולציה הנוכחית תהרוס את שוק החיסכון", "המסלקה הפנסיונית", "לבסס את ניוד הכספים עם היציאה לפנסיה", "הרגו את הגמל", "התוכנית להגברת התחרות יוצאת לדרך", "חינוך פיננסי" ועוד שלל כותרות גרמו לשוק להתעורר. הפחד של מנהלי החברות ניכר במסדרונות הכנסת, בוועדות השונות ובמשרדי הלוביסטים. האומנם היה להם ממה לפחד?

הרוח הפוליטית

עם כניסתו של המפקח לתפקיד, כבר בתחילת פברואר 2010, הוקמה וועדה לבחינת מודל המיסוי, ביוזמת אנשי משרד האוצר. עוד באותו החודש אמר רג'ואן גרייב, סגן בכיר לממונה, שתפקיד הרגולטור הוא לדאוג לכך שהחברות שמציעות מקדמי קצבה קבועים בפוליסות יוכלו לעמוד בהתחייבותן ללקוחות. הכותרות זעקו, נשמעו קריאות בסגנון 'הגענו לקו פרשת המים מבחינת הרגולציה', 'אם תימשך הרגולציה ייהרס שוק החיסכון ארוך הטווח'. הפחד מהרגולציה לעיתים עבר את הגבול ונראה שגם רוח פוליטית נושפת בגב אנשי המקצוע בענף. בעניין זה ראוי לציין כי בתחילת כהונתו של המפקח, ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה הצעת חוק לפיה תוגבל סמכותו להפחתת זכויות העמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות.

נכון שעודף רגולציה מקשה מאוד על עבודת החברות. לעיתים הוראה רודפת הוראה והחברות מתקשות למכן את תוכנות המחשב בהתאם לסעיף זה או אחר. יחד עם זאת, בחברות קיימות בעיות בירוקרטיות המקשות על החוסך הבודד לנהל את כספיו. רק לאחרונה טיפל משרדי במספר לקוחות שביקשו לברר את יתרת חסכונותיהם במספר חברות שונות ונתקלו בתגובה "אתם לא רשומים במערכת". רק לאחר המצאת מסמכים שונים על ידי משרדי "נמצאו" הכספים. זו למצער תופעה הולכת ומתרחבת, אשר בגינה ציבור החוסכים אובד עצות אל מול חברות הביטוח בעלות העוצמה.

כשהמפקח פגש את המפקח

גם בקרנות הפנסיה הוותיקות קיימות בעיות בירוקרטיות רבות והמפקח מנסה להוביל מהלך, מבורך יש לומר, שיחייב אותן להודיע לחוסכים כי הגיעו לשיעור הגמלה המקסימלי בעודם עובדים. מהלך זה יכול לשפר, ולו בקצת, את שיעור הגמלה שיקבל חוסך עם תכנון פנסיוני נבון.

נקודת המפנה, המעידה יותר מכל על רצון המפקח לחזק את הרגולציה, הייתה כשהמפקח פגש את המפקח. בחודש מרץ 2011, זוהר גושן, ראש הרשות לניירות ערך לשעבר, והמפקח על הביטוח סימנו מטרה משותפת להגברת האכיפה המנהלית והענישה בתאגידים. המפקח טען בוועדת הכספים שאין אכיפה מוגברת על חברות הביטוח ועל הסוכנים, וביקש לעקוב מקרוב על האכיפה. עוד הוא ביקש שיינתנו לו סמכויות להטיל קנסות על חברות המפרות את הוראותיו. בין העבירות שביקש לקנוס: הטלת עיצומים על חברה או על סוכן ביטוח שלא העבירו את הפוליסות לידי הלקוח (תחום שהיה פרוץ לחלוטין), קנסות בגין אי מניעת מידע חיוני לחוסכים וקנסות בגין אי מסירת מידע בזמן.

שלב היישום

המטרה הושגה בהצלחה. בחודש אוגוסט האחרון מליאת הכנסת אישרה בהצבעה ללא מתנגדים את הצעת החוק להגברת האכיפה בשוק ההון. התוצאות לא אחרו לבוא: בחודש אפריל הטיל המפקח קנס של בין מיליון לשני מיליון שקלים על מספר חברות ביטוח, בגין איחור בהעברת כספים של לקוח, וזאת למרות שלא נגרם נזק, (תחום זה היה אף הוא פרוץ לאחר החלת תקנות הניוד).
באותו החודש הוטל קנס בשיעור של 1.6 מיליון שקלים על חברת ביטוח נוספת, שהפרה את הוראות הפיקוח על פוליסות בריאות. קנס כבד הוטל אף על סוכן ביטוח ותיק ומוערך בענף.

המפקח הוביל מהלך משמעותי ליישום תכנית להגברת התחרות בענף, בין היתר על ידי כניסת הבנקים לתחום הייעוץ גם במקומות העבודה. נכון שייעוץ בבנקים נחל כשלון בשל סיבות רבות, אך מגמת המפקח ברורה לחלוטין. הוא אף פועל בתחום ניגוד העניינים שבין סוכנויות מנהלי הסדר, המספקות פתרונות תפעוליים לאירגוני עובדים ונמצאות בבעלות חברות הביטוח. תחום פרוץ בו ניתן לתת פתרונות משפטיים.

רגולציה מחלחלת

גם על תחום ההשקעות המפקח לא מוותר בקלות. המגבלות שהוא מבקש להחיל על תחום זה נועדו להבטיח כי הגופים המוסדיים יהיו משקיעים פיננסים ולא משקיעים "ריאליים", המנהלים את פעילות התאגיד. המפקח העלה את דרישת ההון שעל קופות הגמל וקרנות הפנסיה להחזיק. מטרת הדרישה היא להבטיח כרית בטחון לסיכונים שעלולים לפגוע בתזרים המזומנים של חברה שפעלה באופן לא תקין. בוועדת הכספים של הכנסת, שהתקיימה ב-15.11.11, אמר המפקח כי יושם דגש על איכות השירות של הגופים המנהלים למול הלקוח הבודד. עוד הכריז, כי חזונו הוא לראות שוק פנסיוני דיגיטלי זמין.

גם אני הייתי פסימי באשר ליכולתו של המפקח האקדמי להבין את השוק הסבוך והמורכב הזה. כמו רבים מאנשי המקצוע העוסקים בתחום התקשתי לראות איך הרגולציה חודרת ומחלחלת גם לאדם הפרטי, החוסך הקטן. לאור ההתפתחויות הרבות (יש לומר) בתחום הרגולציה, מרגע כניסתו של המפקח, פרופ' עודד שריג, נראה כי זה הצליח היכן שמפקחים אחרים ניסו וכשלו. אין זה אומר שתמה המלאכה והמפקח אינו בן חורין להיבטל ממנה. יש עוד מה לעשות בתחום, אך בשנתיים האחרונות שונו כללי המשחק, ואם צריך לומר למפקח סליחה על הפסימיות בראשית דרכו, אני הוא הראשון לבקש סליחה.

עו"ד ויועץ פנסיוני ירון טבצ'ניק מתמחה בדיני פנסיה, דיני עבודה ורגולציה בשוק ההון.

פורסם לראשונה ב-Anet

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.