מתווה הקלות הבנקים - מעקב ביצוע: הפועלים מוביל במילוי התחייבותו - בדיקת FUNDER

בעקבות הזעם בציבור על הרווחים העצומים של הבנקים, גיבש אשתקד הפיקוח על הבנקים יחד עם המערכת הבנקאית, מתווה הקלות כספיות ללקוחות הבנקים. בהודעתו מסוף מרץ 2025, מסר בנק ישראל על השלמת התהליך ופרסום מתווה סופי, שבמסגרתו הבנקים התחייבו להעניק לציבור הטבות והקלות בהיקף כולל של 3 מיליארד שקל, וזאת החל מהרבעון השני של 2025 ועד סוף הרבעון הראשון של 2027. המתווה יועד בעיקר ל: משקי בית, עסקים קטנים וזעירים, נוטלי משכנתאות, לקוחות המצויים ביתרת חובה (אוברדרפט), אוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה ומהמצב הכלכלי.

בבנק ישראל הדגישו, שההטבות מתייחסות לפעילות עבר של הלקוחות ולא כהטבות עתידיות, אותן רואה הבנק המרכזי כפעילות שיווקית. לדוגמא, ההטבה האחרונה של בנק הפועלים על הקפאת שער הדולר על 2.89 שקלים במשך 3 חודשים בעסקאות בכרטיסי אשראי, לא נחשבת להטבה במתווה ההקלות של בנק ישראל, משום שאין החזר שווה כסף על פעילות בעבר של הלקוח, אלא על פעילות עתידית.

עוד נמסר מבנק ישראל, כי ההטבות בסך 3 מיליארד שקל יחולקו לפי רבעונים – 375 מיליון שקל לרבעון, 1.5 מיליארד בכל שנה.

חלקו המשוער של כל בנק במתווה ה־3 מיליארד הוא כחלקו ברווחי הבנקים – 5 הבנקים הגדולים כ-95% והיתר (ירושלים, יהב, מרכנתיל, מסד) - כ-5%.

אילו סוגי הטבות נכללים במתווה?

בנק ישראל לא חייב את הבנקים להציע בדיוק אותן הטבות, אלא קבע מסגרת תקציבית וכללים. בין ההטבות שנכללות במתווה:

הפחתת ריבית על יתרות חובה (מינוס).

הקלות בתחום המשכנתאות והאשראי.

פטורים והנחות בעמלות בנקאיות.

שיפור תנאי פיקדונות וחסכונות.

החזרים כספיים ישירים ללקוחות.

העברת כספים אוטומטית מחשבון עו"ש לפיקדון נושא ריבית במקרים מסוימים.

עד סוף 2025 חולקו הטבות בסך כולל של כ-1.1 מיליארד שקל

בתחילת  השנה פרסם בנק ישראל פרסם את ההיקף המצטבר שחולק עד סוף 2025 בסך 1.1 מיליארד שקל; מתוכם: כ־793 מיליון שקל ללקוחות פרטיים, כ-197מיליון שקל לעסקים קטנים וזעירים, כ-115 מיליון שקל בתחום הדיור והמשכנתאות. לא היה פירוט של כמה הוציא כל בנק בפועל, אבל בנק ישראל מחייב את הבנקים לדווח על כך בדוחותיהם הכספיים הרבעוניים והשנתיים; לא בכל בנק הנתונים בולטים, ונדרש מאמץ לאתרם בדוחות.

בתום שנה למתווה – חולקו 1.3 מיליארד מתוך יעד של 1.5 מיליארד שקל

אז בדקנו את הדוחות הכספיים של הבנקים לרבעון הראשון של 2026, כדי לראות בכמה הסתכמו ההטבות בתום השנה הראשונה למתווה. מסתבר שקצב ההטבות הואט משמעותית (החל כבר ברבעון האחרון של 2025), ולפיהם, הסתכמו ההטבות של 5 הבנקים הגדולים בכ-1.3 מיליארד שקל – כלומר, רק כ-200 מיליון שקל חולקו בידי הבנקים לציבור במסגרת המתווה, ברבעון הראשון השנה. עוד התברר, כי בתום שנה למתווה, הבנקים (למעט פועלים) לא עמדו ביעד חלוקת ההטבות שנקבע לשנה הראשונה של המתווה. בסה"כ החזירו הבנקים כ-1.3 מיליארד שקל מתוך יעד של 1.5 מיליארד שקבע בנק ישראל.

הפועלים חילק הכי הרבה כסף ללקוחות בשנה הראשונה למתווה

על פי הנתונים שנמסרו מהבנקים, אלה הסכומים שהעניקו בשנה הראשונה (01/04/2025 – 01/04/2026, במסגרת המתווה:

לאומי - 312 מיליון מתוך כ-795 מיליון שקל סה"כ, מתוכם 292 מיליון שקל ב-2025 ורק 20 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2026. לאומי עמד עד כה בכ-39% מההתחייבויות הכוללות שלו במתווה.

בנק הפועלים – 423 מיליון שקל מתוך כ-770 מיליון שקל סה"כ – כ-54%, מתוכם 85 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה.

מזרחי טפחות – 299 מיליון שקל מתוך כ-600 מיליון שקל -כ-50%.

דיסקונט – 223 מיליון שקל מתוך כ- 495 מיליון שקל – כ-45%.

הבינלאומי – 110 מיליון שקל (מתוך כ-254 מיליון) – כ-43%.

יוצא, שבעוד בנק הפועלים כבר עבר את רף מחצית ההתחייבות הכוללת שלו, ומזרחי טפחות עומד בהתחייבותו, יתר הבנקים עדיין נמצאים מתחת לקצב החלוקה הנדרש.

הפיקוח על הבנקים מבטיח – הפערים יושלמו בתקופות הדיווח הבאות

לנוכח הפערים בין ההתחייבויות להוצאות בפועל של הבנקים (למעט פועלים, כאמור) שאלנו את הפיקוח על הבנקים, האם בנק ישראל עוקב אחרי עמידת הבנקים בהיקף ההטבות בהן הם מחויבים במסגרת המתווה? מה קורה אם בנק לא עומד בהיקף בו הוא מחויב ברבעון?

בתגובה נמסר, כי "הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל עוקב באופן שוטף אחר יישום המתווה, לרבות היקף ההטבות שניתנות לציבור ושאלו עומדות בעקרונות המתווה. ככל שמתגלים פערים ביחס להיקף ההטבות שנקבע בבנק מסוים, הפיקוח מוודא מול הבנק כי הפערים יושלמו, לרבות בתקופות הדיווח הבאות, כך שלקוחותיו יקבלו את מלוא ההטבות בהתאם למתווה עליו התחייב הבנק המסחרי.

נזכיר כי במסגרת מתווה ההקלות הכספיות שגיבש הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ואליו הצטרפו וולונטרית הבנקים השונים צפויים להיות מוחזרים לציבור הלקוחות 3 מיליארדי שקל על פני 8 רבעונים באופן דומה, עם סטייה סבירה בין רבעון לרבעון.

כדי לוודא שקיפות ובקרה ראויה גיבש הפיקוח גם ביאור חשבונאי ייעודי לנושא שמאפשר מעקב זה גם לציבור. כלומר, יש דרישה של הפיקוח לאזכור מיוחד בדוחות כדי שאפשר יהיה לעקוב אחרי המימוש".