דו״ח שירות התעסוקה חושף: נפגעי העבודה של ״שאגת הארי״ הם אותם האנשים שנפלטו בקורונה ובחרבות ברזל

עד כה, ידענו לומר שהקבוצות שנפגעות שוב ושוב ממשברי חירום הן נשים, צעירים, חרדים ובעלי משלחי יד הכרוכים בעבודת חוץ, התקהלות וקבלת קהל. המחקר הנוכחי חושף כי לא רק שמדובר באותן קבוצות, אלא שברוב המקרים מדובר באותם אנשים ממש. כך, למשל, מחצית מהנשים שנפלטו ממעגל העבודה במהלך שאגת הארי נפלטו גם בלפחות שלושה אירועי חירום בשש השנים האחרונות.

78% מהמטפלים האישיים ו-75% מעובדי המכירות שנפלטו ממעגל העבודה בשאגת הארי, נפלטו גם לפחות באירוע חירום נוסף אחד בשש השנים האחרונות.

יתרה מזאת, 71.3% מכלל הנשים שנפלטו ממעגל העבודה בשאגת הארי נפלטו גם לפחות מאירוע חירום נוסף אחד בשש השנים האחרונות ומחציתן נפלטו בלפחות שלושה אירועי חירום נוספים.

---

עיקרי הנתונים:

מיומנויות גוברת של שוק העבודה ביציאה ממצבי משבר ובהתאוששות מהשפעתם: ניתוח דפוסי ההרשמה בלשכות שירות התעסוקה באירועי החירום בשש השנים האחרונות מלמד כי שוק העבודה הישראלי מתאושש בקצב הולך ומשתפר ממשברים. בכניסה למשברים המלווים בצמצום הפעילות המשקית עולה מספר דורשי העבודה, וככל שמוסרות המגבלות עליה כך יורד מספר דורשי העבודה. כאשר ממשבר למשבר הואץ קצב ההתאוששות- מהקורונה לקחו שנתיים עד לחזרה מלאה ולירידת מספר דורשי העבודה לזה שאפיין את התקופה שקדמה למשבר; בחרבות ברזל נדרשו 12 חודשים; בעם כלביא נדרשו כארבעה חודשים; ואילו בשאגת הארי, חודשיים מתום המשבר ומספר דורשי העבודה ירד משיאו בכ-54% (ירידה של כ-216 אלף) ועמד בסוף מאי על כ-180 אלף, לא רחוק מכ-155 אלף עימם נכנס שוק העבודה הישראלי למשבר. יודגש, כי קצב ההתאוששות מושפע לא רק מחסינות השוק אלא גם ממשך אירוע החירום ומהיקף השפעתו על האוכלוסייה

"דלת מסתובבת": בחינה משווה של מאפייני הנרשמים כדורשי עבודה במהלך משבר בין שאגת הארי לאירועי המשבר של השנים האחרונות מלמדת כי אותן קבוצות נפגעות שוב ושוב- נשים, חרדים וצעירים (עד 34). זאת, כי שיעורם במשלחי יד ובענפים הכרוכים בעבודת חוץ, התקהלות ועבודה פרונטלית (המושפעים מאוד ממדיניות פיקוד העורף באירועי חירום) גבוה יותר משיעורן של קבוצות אחרות. אולם, ניתוח משווה זה מלמד שלא רק אותן קבוצות נפגעות שוב ושוב אלא שגם אותן אנשים, תופעה זו מכונה "הדלת המסתובבת". כך, למשל, כ-73% מכלל הנשים שנרשמו כדורשות עבודה בשאגת הארי נרשמו לפחות באירוע חירום נוסף אחד בשנים האחרונות; יתרה מזאת, מחצית מהנשים שנרשמו בשאגת הארי נרשמו בסך הכל בלפחות שלושה אירועי חירום בשש השנים האחרונות.

מגדר: נשים לא רק נפגעות יותר משאר גברים מצמצום הפעילות המשקית במצבי משבר (לדוג' בעוד ומספר דורשות העבודה עלה במרץ, בהשוואה לפברואר, ב-173% הרי שמספר הגברים דורשי העבודה עלה ב-131%); אלא שאותן נשים נפגעות שוב ושוב, כך 71.3% מכלל הנשים שנפלטו ממעגל העבודה במהלך שאגת הארי נפלטו לפחות פעם אחת נוספת באירוע חירום בשש השנים האחרונות, ויתרה מזאת מחצית מהנרשמות בשאגת הארי נפלטו לפחות שלוש פעמים משוק העבודה באירועי החירום בשש השנים האחרונות ולמעלה משליש מהן ארבע פעמים

משלחי יד: ניתוח מאפיינים המקצועיים של הנרשמים כדורשי עבודה בשאגת הארי מלמד כי משלחי היד הכרוכים בעבודת חוץ, התקהלות ועבודה פרונטלית מושפעים יותר ממדיניות פיקוד העורף במצבי חירום ומצמצום זמני של ביקושים בעתות חירום. כך, למשל, מספר דורשי העבודה שהם נותני שירותים אישיים (כדוג' מוזגי משקאות ומלצרים) עלה במרץ 2026 (שאגת הארי) בכ-661% בהשוואה למספרם בפברואר (קודם למבצע). יתרה מזאת, לא רק שאותם משלחי יד נפגעים שוב ושוב אלא שגם אותם אנשים נפגעים שוב ושוב, ולהמחשה כ-78% מכלל המטפלים האישיים שנרשמו כדורשי עבודה בשאגת הארי נרשמו באירוע חירום נוסף אחד בשנים האחרונות, בדומה 75% מכלל דורשי העבודה שהם עובדי מכירות 

יכולת העבודה שאינה תלויה במקום או מפגש פיזי, כדוגמת העבודה מרחוק, נמצאה כגורם 'מחסן' מפני השפעת משברי החירום: בחינה משווה בין מאפייניהם המקצועיים של הנרשמים כדורשי עבודה בקורונה לעומת שאגת הארי מלמדת על קשר בין סיכויי עבודה מרחוק ובין סיכויי הפגיעה התעסוקתית מהאירוע המשברי. בין 2020 (קורונה) ל-2026 (שאגת הארי) התפשטה העבודה מרחוק והפכה לשכיחה יותר, ובעיקר במשלחי יד מסוימים. מבט משווה בין אירועי החירום מלמד כי משלחי היד בעלי הסיכון הגבוה יותר לפגיעה תעסוקתית לנוכח מצב החירום השתנו- בשאגת הארי, ככל שלמשלח היד הייתה יכולת לעבוד מרחוק כך פחת הסיכון שלו להשפעת אירוע החירום; ומנגד ככל שמשלח היד מאופיין בעבודת חוץ, התקהלות ועבודה פרונטלית שמטבע הדברים סיכויי העבודה מרחוק בו נמוכים כך גובר הסיכון לפגיעה תעסוקתית לנוכח מדיניות פיקוד העורף  וצמצום זמני של ביקושים

מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש: ״ממצאי הדוח חושפים תופעת 'דלת המסתובבת' מדאיגה, ולא רק באותן קבוצות אוכלוסייה הפגיעות במצבי משבר, אלא באותם אנשים ממש, שוב ושוב. מציאות זו גובה מחיר כבד- פגיעה מצטברת בזכויות סוציאליות, בביטחון התעסוקתי ובחסכון הפנסיוני לאורך שנים. הממצאים החוזרים מלמדים שאין עוד מקום להמתין למשבר הבא. עלינו לפעול כבר עכשיו לבחינה מחודשת של רשתות הביטחון הקיימות, ולשקול אימוץ מודלים מתקדמים של חל"ת גמיש, המשלבים עבודה חלקית והרחבת יכולת העבודה מרחוק. זוהי הדרך לבנות חוסן כלכלי ותעסוקתי אמיתי לכלל אזרחי ישראל, הן בעת משבר והן לאחריו"

---

הבוקר (ראשון) מפרסם שירות התעסוקה דוח מחקרי מיוחד המתמקד במאפייני הנרשמים כדורשי עבודה בלשכות שירות התעסוקה במהלך אירועי החירום המשבריים של השנים האחרונות- שלושת סגרי הקורונה, חרבות ברזל, עם כלביא ושאגת הארי. הדוח מצביע על שלושה דפוסים עיקריים:

א) השוק הישראלי מיומן ביציאה ממצבי משבר: השוק הישראלי מגלה שוב ושוב התאוששות מהירה ממצב החירום, ומשפר את יכולתו זו ממשבר למשבר.

ב) במהלך אירועי המשבר, ישנה תופעה של 'דלת מסתובבת': ולפיה הקבוצות החשופות ביותר להשפעת אירועי החירום המשבריים הן נשים, צעירים וחרדים ובקרב משלחי היד אלו המטפלים האישיים, הפקידים והקלדנים וכן עובדי המכירות. כך, מרבית הנרשמים כדורשי עבודה במהלך שאגת הארי נרשמו גם בלפחות משבר חירום אחד נוסף בשש השנים האחרונות (למשל, 71.3% מהנשים שנרשמו כדורשות עבודה בשאגת הארי נרשמו גם באחד מאירועי החירום הקודמים בשש השנים האחרונות). משמעות הדבר היא פגיעה חוזרת ונשנית באותן קבוצות בצבירה הפנסיונית, בתקופות האכשרה ובביטחון התעסוקתי שלהן. 

ג) יכולת עבודה שאינה תלוי במקום ומפגש פיזי (כדוג' עבודה מרחוק) נמצאה כגורם 'מחסן' מפני הוצאה לחל"ת בעת אירועי חירום, וכראיה קבוצות שנפלטו במשברים קודמים לא נפלטו במשברים האחרונים: בין הקורונה לשאגת הארי, הלכה ופשטה העבודה מרחוק והפכה לשכיחה יותר, בעיקר במשלחי יד מסוימים. השוואה בין מאפייניהם המקצועיים של הנרשמים כדורשי עבודה בקורונה לעומת אלה שבשאגת הארי מלמדת כי מידת ההיברידיות מזה ומידת הפרונטליות מזה של משלח היד עמדו במתאם למידת ההשפעה של האירוע המשברי על הסיכוי להיפלט ממעגל העבודה במהלכו. ככל שמשלח היד מחזיק בסיכויי עבודה מרחוק גבוהים יותר ב-2026 כך הסיכון שייפלט ממעגל העבודה לנוכח מדיניות פיקוד העורף במהלך שאגת הארי הולך ופוחת;  מנגד, ככל שמשלח היד כרוך בהתקהלות ו\או עבודה פרונטלית כך פוחת סיכוייו לעבודה מרחוק וממילא גובר סיכונו להיפלט ממעגל העבודה לנוכח מדיניות פיקוד העורף בשאגת הארי. 

לנוכח הממצאים, גורסים בשירות התעסוקה כי יש לשקול להחליף את מנגנון החל"ת- המשמש את המדינה למתן רשתות ביטחון לנרשמים כדורשי עבודה במהלך אירועי משבר- באירועי החירום הבאים. מנגנון זה, כשהוא מוצע באופן גורף, הופך את היציאה ממעגל העבודה למאסיבית יותר ואינו מפצה על הפגיעה הכלכלית באותן קבוצות שחשופות יותר לאירועי המשבר, ובדגש על צבירה פנסיונית ורמת השתכרות עתידית. לפיכך, מציעים בשירות התעסוקה לגבש מדינות פרואקטיבית שתשמש את ישראל במשברים הבאים ולשקול החלפת מודל החל"ת שננקט במשברי השנים האחרונות בחלופות אחרות, והעלה מספר אפשרויות- מודל חל"ת המאפשר עבודה חלקית לצד השלמת הכנסה; הסדרת חלוקת החל"ת בין בני זוג; וזאת לצד מאמץ למצות יכולות עבודה מרחוק כמנגנון שימור בתעסוקה.  

א. מיומנויות גוברת של שוק העבודה ביציאה ממצבי משבר ובהתאוששות מהשפעתם: ניתוח דפוסי ההרשמה בלשכות שירות התעסוקה באירועי החירום בשש השנים האחרונות מלמד כי שוק העבודה הישראלי מתאושש בקצב הולך ומשתפר ממשברים. בכניסה למשברים המלווים בצמצום הפעילות המשקית עולה מספר דורשי העבודה, וככל שמוסרות המגבלות עליה כך יורד מספר דורשי העבודה. כאשר ממשבר למשבר ירד קצב ההתאוששות- מהקורונה לקחו שנתיים עד לחזרה מלאה ולירידת מספר דורשי העבודה לזה שאפיין את התקופה שקדמה למשבר; בחרבות ברזל נדרשו 12 חודשים; בעם כלביא נדרשו כארבעה חודשים; ואילו בשאגת הארי, חודשיים מתום המשבר ומספר דורשי העבודה ירד משיאו בכ-54% (ירידה של כ-216 אלף) ועמד בסוף מאי על כ-180 אלף, לא רחוק מכ-155 אלף עימם נכנס שוק העבודה הישראלי למשבר.  יודגש, כי קצב ההתאוששות מושפע לא רק מחסינות השוק אלא גם ממשך אירוע החירום ומהיקף השפעתו על האוכלוסייה  

במהלך מבצע שאגת הארי (28.2-12.4.2026) הובילה מדיניות פיקוד העורף לצמצום הפעילות המשקית, כתוצאה עלה מספר דורשי העבודה. כאשר ככל שמדיניות ההתגוננות מחמירה יותר, כך פעילות השוק מצומצמת יותר וכתוצאה מספר הנרשמים כדורשי עבודה גבוה יותר. בחודש מרץ, שבו התרחשה עיקר הלחימה וממילא התרכזה עיקר ההשפעה על שוק העבודה, עלה מספר דורשי העבודה בכ-240.1 אלף- המדובר הוא בעלייה של 154% ביחס למספר דורשי העבודה שהיו רשומים בשירות התעסוקה בחודש פברואר (155.4 אלף בפברואר לעומת 395.6 אלף במרץ), כאשר עיקר העלייה בעובדים שהוצאו לחל"ת שמספרם במרץ עמד על 176.5 אלף.

והנה, חודש לאחר מכן, שבסוף השליש הראשון שלו הוסרו המגבלות המשקיות של פיקוד העורף, ירד מספר דורשי העבודה בכ-88 אלף ועד לסוף חודש מאי הושלמה ירידה של כ-216 אלף ומספרם עמד על כ-180 אלף בלבד. ההתאוששות המהירה של שוק העבודה הישראלי ביציאה משאגת הארי אינה תופעה חדשה ונרשמה בכל אירועי החירום של שש השנים האחרונות- סגרי הקורונה, חרבות ברזל ועם כלביא. כפי שניתן לראות בתרשים 1, מספר דורשי העבודה עולה משמעותית בכניסה לאירוע המשבר ויורד ביציאה ממנו, כאשר עוצמת העלייה וקצב הירידה ותוצאתה תלוי במידת פתיחת המשק כתוצאה ממדיניות פיקוד העורף.

תרשים 1: מספר דורשי העבודה לפני, במהלך ואחרי משברי שנים 2020-2026
 

בחינה משווה של קצב ההתאוששות השוק מהשפעת משברי השנים האחרונות מלמדת כי הקצב גבר ממשבר למשבר –

א) משבר הקורונה: המדיניות שננקטה למול התפשטות הנגיף התאפיינה בשלושה סגרים, שהובילו לעליות חדות במספר דורשי העבודה. בסך הכל, במהלך משבר הקורונה היו רשומים בשירות התעסוקה כ-1.5 מיליון דורשי עבודה שונים כאשר נקודת השיא נרשמה באפריל 2020 (סגר ראשון) אז עמד מספר דורשי העבודה על 1.13 מיליון. אף שביציאה מהסגרים מספר דורשי העבודה ירד במהירות ובעקביות, ההתאוששות המלאה הושגה רק לאחר שנתיים (מרץ 2022) כשמספר דורשי העבודה ירד לכ-154 אלף. מעבר לשלושת הסגרים והתפשטות הנגיף, מה שהקשה על ההתאוששות המלאה היה מנגנון החל"ת הממושך, גם בין הסגרים ולאחריהם, שהיווה תמריץ שלילי לחזרה לעבודה.

ב) חרבות ברזל: עם פרוץ המלחמה האמיר מספר דורשי העבודה בכ-102% ובשיאו עמד על כ-332 אלף (נובמבר 2023). עם חזרת השוק לפעילות, ירד גם מספר דורשי העבודה אך ההתאוששות המלאה הושגה רק לאחר כ-12 חודשים, מהיר יותר מתקופת הקורונה אך עדיין לא מעט זמן.

ג) עם כלביא: הלחימה הייתה אמנם קצרה יותר אך השפעתה נרשמה כמעט בכל רחבי הארץ, ולפיכך עלה מספר דורשי העבודה בצורה משמעותית ובסך הכל נרשמו במהלך המבצע כ-303 אלף דורשי עבודה. כאשר כאן ההתאוששות המלאה הושגה תוך ארבעה חודשים בלבד.

ד) שאגת הארי: כפי שנוכחנו, חודשיים לאחר המבצע ירד מספר דורשי העבודה בכ-216 אלף ומתקרב למספר דורשי העבודה שעמו החלה ישראל את המבצע. עם זאת, ההתאוששות המלאה טרם נרשמה ועל סמך האירועים הקודמים ההערכה היא להשגת התאוששות מלאה בתקופה הקרובה, ובלבד שלא תתחדש הלחימה בעצימות מלאה. מכל מקום, בהשוואה לאירועים הקודמים מספר דורשי העבודה במאי 2026 נמוך בכ-54% ממספר השיא שנרשם בשאגת הארי, קצב ההתאוששות המהיר ביותר שנרשם במשברי השנים האחרונות.

תרשים 2: מבט משווה על קצב התאוששות של שוק העבודה ממשברי השנים האחרונות:
 

ב. "דלת מסתובבת": בחינה משווה של מאפייני הנרשמים כדורשי עבודה במהלך משבר בין שאגת הארי לאירועי המשבר של השנים האחרונות מלמדת כי אותן קבוצות נפגעות שוב ושוב- נשים, חרדים וצעירים (עד 34). זאת, כי שיעורם במשלחי יד ובענפים הכרוכים בעבודת חוץ, התקהלות ועבודה פרונטלית (המושפעים מאוד ממדיניות פיקוד העורף באירועי חירום) גבוה יותר משיעורן של קבוצות אחרות. אולם, ניתוח משווה זה מלמד שלא רק אותן קבוצות נפגעות שוב ושוב אלא שגם אותן אנשים, תופעה זו מכונה "הדלת המסתובבת". כך, למשל, כ-73% מכלל הנשים שנרשמו כדורשות עבודה בשאגת הארי נרשמו לפחות באירוע חירום נוסף אחד בשנים האחרונות; יתרה מזאת, מחצית מהנשים שנרשמו בשאגת הארי נרשמו בסך הכל בלפחות שלושה אירועי חירום בשש השנים האחרונות

ניתוח משווה של מאפייניהם האישיים (דמוגרפית, גיאוגרפית ומקצועית) של הנרשמים כדורשי עבודה במהלך משברי שש השנים האחרונות מלמד כי אותן קבוצות נפגעות יותר שוב ושוב מצמצום הפעילות המשקית במצבי משבר, בדגש על נשים, צעירים (עד 34) וחרדים (ראו תרשימים על ההתפלגות הגילית והמגזרית בנספחים להודעה), ששיעוריהם בקרב הנפלטים ממעגל העבודה במהלך משברים גבוה משיעורם בדרך כלל בשירות התעסוקה. דפוס זה, מדגישים בשירות התעסוקה, אינו מקרי והוא נובע מהעובדה שבשגרה שיעוריהם בענפים הכרוכים בעבודת חוץ והתקהלו גבוה משיעורן של קבוצות אחרות- צעירים עובדים בשיעורים גבוהים בענפי הפנאי, התרבות, הבילוי והמכירות; נשים עובדות בשיעורים גבוהים בענפי הטיפול, המכירות וקבלת קהל פרונטלית; וחרדים, בעיקר נשים חרדיות, בענפיי טיפול וחינוך). לפיכך, בכניסה למצבי משבר המתאפיינים בצמצום התקהלות והגבלת יציאה החוצה עולה שיעורם בקרב הנרשמים כדורשי עבודה.

אולם, מעבר לעובדה שקבוצות אלו חשופות יותר להשפעת משברים, הניתוח המשווה מלמד על תופעת "דלת מסתובבת" – לפיה, לא רק הקבוצות הללו כקולקטיב חשופות יותר להשפעת מצבי משבר אלא שמרבית הנרשמים באירוע משברי אחד נרשמו לפחות באירוע משברי אחד נוסף, כך למשל כ-71% מכלל הנשים שנרשמו כדורשות עבודה בשאגת הארי נרשמו כדורשות עבודה בלפחות אירוע חירום נוסף אחד בשש השנים האחרונות. את התופעה נדגים באמצעות בחינת ההתפלגות של הנרשמים באירועי חירום לפי מגדר ולפי משלחי יד.

1) מגדר: נשים לא רק נפגעות יותר משאר גברים מצמצום הפעילות המשקית במצבי משבר (לדוג' בעוד ומספר דורשות העבודה עלה במרץ, בהשוואה לפברואר, ב-173% הרי שמספר הגברים דורשי העבודה עלה ב-131%); אלא שאותן נשים נפגעות שוב ושוב, כך 71.3% מכלל הנשים שנפלטו ממעגל העבודה במהלך שאגת הארי נפלטו לפחות פעם אחת נוספת באירוע חירום בשש השנים האחרונות. יתרה מזאת, מחצית מהנרשמות בשאגת הארי נפלטו לפחות שלוש פעמים משוק העבודה באירועי החירום בשש השנים האחרונות, ואילו למעלה משליש מהן נפלטו לפחות ארבע פעמים באותם המשברים

ככלל, בכל אחד מחודשי השנה ובכל שנה שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה גבוה משיעור הגברים ואף גבוה משיעורן באוכלוסייה. אולם, באירועי חירום שיעורן עולה בצורה משמעותית עוד יותר וכך, למשל, עלה מספר דורשות העבודה במהלך מרץ 2026 (שאגת הארי) ב-173.3% בהשוואה למספרן בפברואר, בעוד שמספר דורשי העבודה הגברים עלה ב-131%. פער מגדרי זה נרשם לא רק בשאגת הארי אלא בכל אחד ממשברי החירום של שש השנים האחרונות- נשים נרשמות בהיקפים גדולים בהרבה מאשר גברים באירועי חירום.

אך מעבר לכך, בחינה משווה בין הגברים שנרשמו כדורשי עבודה בשאגת הארי לבין הנשים שנרשמו מלמדת כי בעוד ו-41% מהגברים הייתה זו הפעם הראשונה שנרשמו כדורשי עבודה באירוע חירום בשש השנים האחרונות הרי שבקרב הנשים השיעור עמד על 28.7% בלבד- למעשה, עבור 71.3% מכלל הנשים שנרשמו כדורשות עבודה בשאגת הארי לא הייתה זו הפעם הראשונה שנפלטו בשש השנים האחרונות משוק העבודה לנוכח אירוע חירום.  אך יתרה מזאת, 50.5% מנרשמות שאגת הארי היו רשומות ביותר משלושה אירועי חירום בשנים האחרונות- דהיינו, מחצית מהנרשמות בשאגת הארי נפלטו ממעגל העבודה במהלך אירוע חירום לפחות שלוש פעמים בשש השנים האחרונות.

יודגש, שמעבר לאי היציבות התעסוקתית להיפלטות החוזרת ממעגל העבודה ישנה השפעה מזיקה לביטחונן התעסוקתית של נשים הבאה לביטוי בפגיעה בצבירה הפנסיונית; בצבירת תקופת האכשרה הנדרשת למימוש רשתות ביטחון סוציאליות; בצבירת ניסיון תעסוקתי ובחיזוק המיומנויות התעסוקתיות.

תרשים 3: "הדלת המסתובבת" בהשוואה מגדרית- שאגת הארי ביחס למשברי השנים האחרונות
 

2) משלחי יד: ניתוח מאפיינים המקצועיים של הנרשמים כדורשי עבודה בשאגת הארי מלמד כי משלחי היד הכרוכים בעבודת חוץ, התקהלות ועבודה פרונטלית מושפעים יותר ממדיניות פיקוד העורף במצבי חירום ומצמצום זמני של ביקושים. כך, למשל, מספר דורשי העבודה שהם נותני שירותים אישיים (כדוג' מוזגי משקאות ומלצרים) עלה במרץ 2026 (שאגת הארי) בכ-661% בהשוואה למספרם בפברואר (קודם למבצע). יתרה מזאת, לא רק שאותם משלחי יד נפגעים שוב ושוב אלא שגם אותם אנשים נפגעים שוב ושוב, ולהמחשה כ-78% מכלל המטפלים האישיים שנרשמו כדורשי עבודה בשאגת הארי נרשמו באירוע חירום נוסף אחד בשנים האחרונות, בדומה 75% מכלל דורשי העבודה שהם עובדי מכירות  

ניתוח משלחי היד של הנרשמים כדורשי עבודה באירועי חירום מלמד כי משלחי יד (וענפים) המאופיינים בעבודת חוץ, התקהלות ועבודה פרונטלית חשופים יותר להשפעתה של מדיניות פיקוד העורף ולצמצום זמני של ביקושים. כך, למשל, במהלך שאגת הארי עלה מספר דורשי העבודה שהם נותני שירותים אישיים (כדוג' מלצרים ומוזגי משקאות) בכ-661%; מספר דורשי העבודה שהם מטפלים בילדים וסייעים עלה באותה העת בכ-439%; ואילו בקרב פקידים כלליים וקלדנים ובקרב עובדי ספורט וכושר מספר דורשי העבודה עלה בכ-414% ובכ-372%, בהתאמה. במקביל, הירידות המשמעותיות ביותר במספר דורשי העבודה שנרשמו באפריל (בהשוואה למרץ) נרשמו גם הן במשלחי יד שכאלה, כך למשל ירד מספר דורשי העבודה שהם מעצבי שיער ועובדי מכוני יופי ב-30%, מנהלים בתחומי המסחר הקמעונאי והסיטונאי ב-29% ומוכרים בחנויות ב-27%, וכל זאת תוך חודש.

אולם, מעבר לעובדה שמשלחי שכאלה חשופים יותר להשפעת אירועי החירום מבט משווה על הנרשמים באירועי החירום של השנים האחרונות מלמד כי גם כאן נרשמת תופעה של "דלת מסתובבת". כך, 77.8% מהמטפלים האישיים שנרשמו כדורשי עבודה בשאגת הארי, 75% מעובדי המכירות ו-66.3% מהמנהלים האדמיניסטרטיביים ומנהלי המכירות, השיווק והפיתוח נרשמו לפחות באירוע חירום אחד נוסף בשש השנים האחרונות.

תרשים 4: "הדלת המסתובבת" בהתפלגות לפי משלחי יד- שאגת הארי ביחס למשברי השנים האחרונות
 

ג. יכולת עבודה שאינה תלויה במקום ומפגש פיזי, כדוג' העבודה מרחוק, נמצאה כגורם 'מחסן' מפני השפעת משברי החירום: בחינה משווה בין מאפייניהם המקצועיים של הנרשמים כדורשי עבודה בקורונה לעומת שאגת הארי מלמדת על קשר בין סיכויי עבודה מרחוק ובין סיכויי הפגיעה התעסוקתית מהאירוע המשברי. בין 2020 (קורונה) ל-2026 (שאגת הארי) התפשטה העבודה מרחוק והפכה לשכיחה יותר, ובעיקר במשלחי יד מסוימים. מבט משווה בין אירועי החירום מלמד כי משלחי היד בעלי הסיכון הגבוה יותר לפגיעה תעסוקתית לנוכח מצב החירום השתנו- בשאגת הארי, ככל שלמשלח היד הייתה יכולת לעבוד מרחוק כך פחת הסיכון שלו להשפעת אירוע החירום; ומנגד ככל שמשלח היד מאופיין בעבודת חוץ, התקהלות ועבודה פרונטלית שמטבע הדברים סיכויי העבודה מרחוק בו נמוכים כך גובר הסיכון לפגיעה תעסוקתית לנוכח מדיניות פיקוד העורף  וצמצום זמני של ביקושים

עוד נמצא במחקר שנערך בשירות התעסוקה כי לעבודה מרחוק יש אפקט 'מחסן' מפני היפלטות ממעגל העבודה במהלך אירועי חירום. בניתוח משווה של מאפייניהם המקצועיים של הנרשמים כדורשי עבודה (בדגש על סיכויי עבודה מרחוק) בין סגרי הקורונה (בהם העבודה מרחוק עדיין לא הייתה נפוצה דיה) לבין שאגת הארי (בו העבודה מרחוק נפוצה מאוד במשלחי יד ובענפים לא מעטים) נמצא כי ככל שסיכויי העבודה מרחוק גברו בשנים האחרונות כך פחת הסיכוי להיפלטות ממעגל העבודה בשאגת הארי. דהיינו, ישנו קשר מתאמי בין סיכויי העבודה מרחוק לבין סיכויי ההיפלטות ממעגל העבודה בעת אירוע חירום- נמצא, שמקצועות המאופיינים ביותר סיכויי עבודה מרחוק נפלטו פחות בעת שאגת הארי ממעגל העבודה.  

לשם ההשוואה בנו חוקרי שירות התעסוקה מדד הבוחן את סיכויי ההיפלטות ממעגל העבודה של משלח יד אחד בהשוואה למשלחי היד האחרים, ככל שהמדד גבוה כך מספר דורשי העבודה מאותו משלח יד שנרשמו בעת המשבר גבוה יותר ולהפך (יכונה להלן: "ציון Z"). כפי שניתן לראות בתרשים 5, משלחי היד שהחזיקו בציון Z הגבוה ביותר בסגרי הקורונה היו משלח יד נלווה בתחומי המשפט, החברה והתרבות (3.13), אחריהם עובדים בתחום השירותים האישיים (2.26), בעלי משלח יד נלווה בתחום הבריאות (1.17) ובעלי משלח יד נלווה בתחום העסקים והמינהל (1.02). לעומת זאת, בעלי ציון Z הנמוך ביותר היו עובדי ניקיון ועוזרים (1.37-) ועובדי אשפה ועובדי בלתי מקצועיים אחרים (1.28-), שנחשבו למקצועות חיוניים בעת הקורונה. מסיבה אחרת, גם בעלי משלח יד בענפי טכנולוגיות המידע רשמו ציון Z נמוך (0.89-), וזאת נוכח העובדה שאופיינו בסיכויי עבודה היברידית גבוהים יותר עוד קודם לשכיחות העבודה מרחוק בשנים האחרונות.

מנגד, בשאגת הארי נרשמו נתונים אחרים לגמרי- בין בעלי ציון Z הגבוהים ביותר עדיין היום בעלי משלח יד נלווה בתחומי המשפט, החברה והתרבות אך עם ציון נמוך משמעותית מזה שנרשם בקורונה (2.26 לעומת 3.13). יתרה מזאת, בשאגת הארי משלחי יד בעלי ציון Z הגבוהים ביותר היו דווקא עובדי חקלאות למטרות שיווק  (2.63), ולצדם גם עובדים בתחום השירותים האישיים (1.95), מטפלים אישיים (1.54) ופקידים כלליים וקלדנים (1.16). לעומת זאת, במשלח היד בענפי טכנולוגיות המידע ציון ה-Z היה נמוך עוד יותר משהיה בקורונה ועמד על 1.47-.

כאשר אחד השינויים הבולטים ביותר בין הקורונה לשאגת הארי נרשם בקרב המטפלים האישים עם דלתא של 1.75 נקודות- בקורונה 0.21- ואילו בשאגת הארי עלה ל-1.54. כלומר, ממשלח יד שנפגע פחות יחסית לאחרים במהלך קורונה הוא הפך לאחד ממשלחי היד שהכי נפגעו משאגת הארי. ממצאי שירות התעסוקה מלמדים כי מה שעשוי להסביר את הפערים הוא שכיחות העבודה מרחוק שגדלה בשנים האחרונות, וכתוצאה במשלחי יד שבהם העבודה מרחוק שכיחה יותר כך ציון ה-Z שלהם בשאגת הארי נמוך יותר ובמילים אחרות, סיכויי ההיפלטות שלהם ממעגל העבודה בעת משבר חירום ב-2026 נמוכים יותר ממשלחי יד שבהם שכיחות העבודה מרחוק נמוכה יותר. כלומר, נדמה כי העבודה מרחוק מספקת מעין 'חיסון' מפני השפעת האירועים המשבריים על משלח היד ועובדיו.

תרשים 5: מבט משווה על ציוני ה-Z בסגרי הקורונה ובשאגת הארי לפי משלחי יד
 

כפי שניתן לראות בבירור מתרשים 6, ישנה קורלציה בין ממוצע שיעור היכולים לעבוד מרחוק לפי משלח יד לבין ציוני ה-Z בכל אירוע משברי (קורונה לעומת שאגת הארי). בנוסף, ישנה קורלציה בין הדלתא Z (שיעור השינוי בציון ה-Z) בקורונה לעומת שאגת הארי. למעשה, הקורלציה בין שיעור ההיברידיות לדלתא Z עמדה על 0.52-, כלומר ככל שיכול העבודה מרחוק גבוהה במשלח יד נתון כך הגידול היחסי במספר הנרשמים בשאגת הארי לעומת הקורונה היה נמוך יותר.

במילים אחרות, מה שניתוח הקורלציה מלמד הוא שככל שפשטה השכיחות של העבודה מרחוק במשלח יד ספציפי כך פחת ציון ה-Z שלו, דהיינו הוא 'חסין' יותר מהשפעת אירוע המשבר בהשוואה למשלחי יד אחרים; מנגד, משלחי יד שהשכיחות לעבודה מרחוק בהם פחותה או לא קיימת והם כרוכים בעבודה פרונטלית, מתקבלת או עבודת חוץ כך ציון ה-Z שלהם גבוה יותר, קרי דומה שחשופים יותר להשפעת האירוע המשברי ומדיניות פיקוד העורף במהלכו.

לדוגמא, בעלי משלח יד בענפי טכנולוגיות המידע מחזיקים בציון סיכוי עבודה מרחוק של 79% ובהתאם, דלתא Z שלהם היה 0.58-; כלומר הם היו הרבה יותר 'חסינים' להשפעת שאגת הארי על עבודתם מאשר בקורונה, זאת משום שבין הקורונה לשאגת הארי פשטה העבודה מרחוק במשלח היד הזה ולכן עובדיו מוגנים יותר מפני האירוע המשברי של 2026 מאשר בזה של 2020.

לעומתם, למטפלים האישים יש ציון סיכוי עבודה מרחוק של 8% בלבד, ולפיכך ציון הדלתא Z שלהם עמד על 1.76, כלומר הם היו יותר חשופים להשפעת המשבר על תעסוקתם ב-2026 מאשר ב-2020.

תרשים 6: הקורלציה בין ציון ה-Z והדלתא Z לסיכויי העבודה מרחוק- קורונה לעומת שאגת הארי
 

למעשה, וכפי שניתן לראות בתרשים 7, ככל שמשלח יד מחזיק בסיכוי גבוה יותר לעבודה מרחוק כך פוחת הסיכוי שהעובדים בו ייפלטו ממעגל העבודה בעת משבר. מנגד, ככל שפוחת הסיכוי לעבודה מרחוק כך עולה הסיכון להיפלט ממעגל העבודה בעת משבר. הדבר הפך משמעותי ככל שהיכולת לעבוד מרחוק הפכה לשכיחה יותר בשוק העבודה- במהלך הקורונה החלה להתפתח העבודה מרחוק אך עדיין לא הייתה שכיחה, אך בשש השנים שחלפו בין הקורונה לשאגת הארי היא הפכה שכיחה יותר ובעיקר במקצועות מסוימים. לפיכך, נוכחנו לשינויים בהתפלגות הנרשמים כדורשי עבודה בין הקורונה לשאגת הארי.

תרשים 7: היחס בין הסיכוי לעבודה מרחוק לסיכון להיפלטות ממעגל העבודה במהלך שאגת הארי
 

ד. המלצת מדיניות:

המחקר המשווה של שירות התעסוקה, שעיקריו הובאו לעיל, מלמד כי כניסת ישראל לאירועי משבר עצימים- מלחמתיים או בריאותיים- המשפיעים על מידת ההתקהלות והמפגשים הפרונטליים משפיעה על שוק העבודה כולו. ברם, השפעה זו אינה אחידה ותלויה במידת ההתקהלות, הפרונטליות ועבודת החוץ של משלח יד או ענף מסוים- ככל שהללו גבוהות, כך גבוהה השפעת אירוע החירום על אותם משלחי יד וענפים וממילא הם נפגעים יותר ממדיניות פיקוד העורף בחירום. מנגד, נמצא כי ככל ומשלח יד וענף מתאפיינים בסיכויי עבודה מרחוק גבוהים יותר כך פוחת סיכונם התעסוקתי בעת מצבי משבר.

עוד נמצא כי אותן קבוצות נפגעות שוב ושוב ממצבי המשבר וממדיניות פיקוד העורף במהלכם- נשים, חרדים, צעירים ובעיקר הורים (ובדגש על אימהות) לילדים מתחת לגיל 18. עובדה זו מקורה בעובדה שקבוצות אלו עוסקות בשיעורים גבוהים יותר, בהשוואה לקבוצות המקבילות בקטגוריה, בענפים ובמשלחי יד המושפעים ממדיניות פיקוד העורף. כאשר האפקט 'המחסן' של העבודה מרחוק משפיע פחות על אימהות לילדים תלויים, משום שסגירת מערכת החינוך במהלך המשבר מותירה את מלאכת הטיפול בילדים בהיעדר מסגרת יותר על כתפי האימהות. לא זו אף זו, לא רק שמדובר באותן קבוצות אלא שבמקרים רבים מדובר באותם אנשים ממש שנפלטים שוב ושוב ממעגל העבודה במהלך משבר חירום. 

כשאלו הממצאים העיקריים, שירות התעסוקה מעלה שורת של המלצות מדיניות שיסייעו לישראל להיערך מבעוד מועד באמצעות נקיטת מדיניות פרואקטיבית שלא מחכה למשבר והשפעותיו אלא נערכת אליו מראש עוד בתקופת השגרה, וההצעה היא לשקול מודל רשת ביטחון חדש כחליף למודל החל"ת הננקט במשברי השנים האחרונות. 

נוכח הפגיעה החוזרת באותן אוכלוסיות ובאותם אנשים, ולאור העובדה שהחל"ת הופך לא אחת באירוע חירום מרשת ביטחון חיונית לתמריץ שלילי לחזרה לעבודה ואף תורם לפגיעה החוזרת באותן אוכלוסיות ואותם אנשים, ממליצים בשירות התעסוקה לבחון מודל סוציאלי חדש למצבי ממשבר והעלו מספר חלופות -

א) חל"ת החלקי, המאפשר עבודה במשרה חלקית בעת משבר לצד השלמת הכנסה מצד המדינה

ב) חל"ת זוגי משותף, המאפשר לחלק את השהייה בחל"ת בין שני הורים