מחקר של אוניברסיטת רייכמן: ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD ללא גוף פיקוח חיצוני על רואי החשבון של חברות ציבוריות

נייר מדיניות חדש של מכון הפניקס לחקר שוק ההון באוניברסיטת רייכמן בשיתוף מכון קסירר למחקר בחשבונאות באוניברסיטת תל אביב קורא להקמת גוף פיקוח חיצוני, מקצועי ועצמאי על רואי החשבון המבקרים חברות ציבוריות בישראל. מחברי הנייר, פרופ' דן עמירם ורו"ח שלומי שוב, טוענים כי בעוד שבמדינות מפותחות רבות פועלים גופי פיקוח ייעודיים בעלי סמכויות ביקורת ואכיפה, בישראל הפיקוח על איכות הביקורת נותר מבוסס על מנגנונים מיושנים וחסרי משאבים מספקים.

מהממצאים עולה, כי ישראל היא כיום המדינה המפותחת היחידה מבין מדינות ה־OECD שאין בה גוף פיקוח חיצוני ועצמאי על רואי חשבון המבקרים חברות ציבוריות," טוענים החוקרים: "בעוד שלאחר פרשות חשבונאיות רחבות היקף בתחילת שנות ה־2000, (בהן אנרון ו־WorldCom בארצות הברית ופארמלט באירופה), מדינות רבות הקימו גופי פיקוח ייעודיים כדוגמת ה־PCAOB האמריקאי, בעוד ישראל נותרה מאחור ולא אימצה מודל דומה," הם אומרים.

החוקרים מזהירים כי היעדר גוף פיקוח בעל מומחיות, סמכויות ומשאבים מתאימים תורם, בין היתר, לשחיקה ביוקרת מקצוע ראיית החשבון, לפגיעה במשיכת כוח אדם איכותי לתחום, לשחיקת שכר הטרחה בביקורת דוחות כספיים ולחשש מפגיעה באיכות המידע המוצג למשקיעים ובאמון הציבור בשוק ההון.

מנגנוני רגולציה עצמית אינם מענה הולם

עוד נטען, כי מנגנון הפיקוח הקיים, המבוסס בעיקר על מועצת רואי החשבון ועל מנגנוני רגולציה עצמית, אינו מספק מענה הולם לאתגרים העומדים בפני שוק הון מודרני; מועצת רואי החשבון פועלת בעיקר כגוף רישוי, סמכויות האכיפה שלה מוגבלות, והיא אינה מצוידת במשאבים ובמומחיות הנדרשים לפיקוח שוטף על איכות עבודת הביקורת בחברות ציבוריות, נטען במחקר.

עיכובים בעדכון תקנים ורפורמות

עוד מודגש כי הפער בין ישראל לעולם אינו מסתכם רק בהיעדר גוף פיקוח. החוקרים מצביעים על עיכובים ממושכים בעדכון תקני הביקורת בישראל ועל כך שרפורמות מרכזיות שיושמו בשוקי הון מובילים לפני שנים רבות נכנסו לתוקף בישראל רק לאחרונה. בנוסף, הם טוענים כי כיום מוחלות לעיתים אותן דרישות ביקורת הן על חברות ציבוריות גדולות ומורכבות והן על חברות פרטיות קטנות, ללא הבחנה מספקת ברמת הסיכון ובמורכבות הפעילות. מחברי הנייר קוראים לאימוץ מודל פיקוח מדורג ומבוסס סיכון, שיתמקד בראש ובראשונה בחברות ציבוריות ובגופים בעלי עניין ציבורי, לצד התאמה מהירה של הרגולציה והתקינה המקומית לסטנדרטים המקובלים בשוקי הון מתקדמים.

הבינה המלאכותית מחייבת רגולציה דינמית ועדכנית

המחברים התייחסו גם לאתגרי העתיד של המקצוע, ובראשם כניסתם המואצת של כלי בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות לעבודת הביקורת. לדבריהם, ההתפתחויות הטכנולוגיות מחייבות רגולציה דינמית, מומחיות מקצועית עדכנית ומנגנון פיקוח שיוכל להתמודד עם הסיכונים וההזדמנויות החדשים שמביא עמו עידן ה-AI. הם מציינים כי בעוד מדינות מובילות בעולם כבר מתאימות ומשדרגות את מנגנוני הפיקוח שלהן בהתאם לשינויים הטכנולוגיים, בישראל טרם הוקם גוף פיקוח ייעודי מסוג זה.

לדברי רו"ח שלומי שוב, ראש תכנית חשבונאות, סגן דיקן וראש מכון הפניקס לחקר שוק ההון באוניברסיטת רייכמן: "ישראל נותרה מאחור ביחס לשוקי הון מפותחים בכל הנוגע לפיקוח חיצוני על רואי חשבון המבקרים חברות ציבוריות. המסר המרכזי ברור- איכות הדיווח הכספי ואמון המשקיעים אינם יכולים להישען על מודל פיקוח מיושן - בוודאי בעידן שבו AI וטכנולוגיות מתקדמות משנות את עבודת הביקורת. רק גוף מומחה, בעל סמכויות לדרוש גישה למידע, לבקר ולהטיל סנקציות משמעותיות, ישנה את התמונה ויוכל להוביל לשיפור איכות הדיווח הפיננסי ולחיזוק אמון הציבור בשוק ההון.  אנו קוראים להקמת גוף פיקוח חיצוני, מקצועי ובעל סמכויות ממשיות, ולאימוץ מודל פיקוח מדורג ומבוסס סיכון כצעד חיוני לחיזוק איכות הביקורת, אמון הציבור ושוק ההון בישראל".