מדגם פורום חברות הצמיחה: נקודת מפנה מדאיגה: עלות העסקת מפתח בישראל גבוהה מעלות זו בארה״ב

עוד עולה מהנתונים, כי  במהלך השנה האחרונה, עלות ההעסקה בישראל במונחי דולר עלתה  ב-17%-22%, וכי נקודת האיזון שבה עלות העסקת עובד בישראל משתווה לזו של עובד מקביל בארצות הברית עומדת סביב 3.21 ש"ח לדולר.

מנכ"לית פורום חברות הצמיחה, מיכל שריג - כדורי: חברות טכנולוגיה ישראליות ימשיכו להתחרות, להשתנות ולצמוח. השאלה האמיתית היא האם ישראל תמשיך להיות המקום שממנו הן בוחרות לעשות זאת. הצעדים שפורסמו ביחס למענים להיי-טק בוודאי יכולים לסייע לחלק מחברות ההזנק הקטנות יותר בתקופה הקרובה, אבל חברות הצמיחה הישראליות נמצאות בשלב אחר. אלו חברות המעסיקות מאות ואלפי עובדים בישראל ויש צורך בחשיבה רחבה ויצירתית יותר על מנת להבטיח את המשך צמיחת החברות הללו בישראל.

בעקבות היחלשות הדולר, פורום חברות הצמיחה ערך מדגם על בסיס נתוני אמת של שבע חברות צמיחה ישראליות המעסיקות למעלה מ-10,000 עובדים בישראל ובעולם. מהמדגם, שנערך בחודש האחרון עולים נתונים מדאיגים: עלות העסקת מפתח בישראל גבוהה בכ-8.2% מעלות העסקתו של מפתח מקביל בארה"ב.

אף שהתחזקות מסוימת של הדולר לרמה הקרובה ל־3 שקלים יצרה בשוק תחושה כי הלחץ על חברות הטכנולוגיה מתחיל להתפוגג, הנתונים שעולים מבדיקת פורום חברות הצמיחה מצביעים על תמונה שונה לחלוטין: גם ברמה זו, שער הדולר עדיין נמצא בשפל משמעותי ביחס לצורכי התעשייה, וממשיך להכביד באופן ממשי על עלויות ההעסקה והתחרותיות של חברות הטכנולוגיה הפועלות מישראל.

עוד עולה מהמדגם כי במהלך השנה האחרונה, עלות ההעסקה בישראל במונחי דולר עלתה ב-17%-22%, וגם כאשר הדולר מתקרב שוב לרף 3 שקלים, ישראל עדיין אינה חוזרת לנקודת האיזון התחרותית שלה. ניתוח שמרני של נתוני החברות מעלה כי רק בשער של כ־3.21 ש״ח לדולר משתווה עלות העסקת עובד בישראל לזו של עובד מקביל בארצות הברית, וגם זו נקודת איזון בלבד, שאינה מגלמת יתרון תחרותי לישראל.

מהמדגם עולה כי בהשוואה למדינות מזרח אירופה, התמונה הופכת מורכבת עוד יותר ומצביעה על שינוי בתנאי התחרות שבהם מתקבלות החלטות עסקיות. במשך שנים הציעו מדינות אלו עלויות העסקה נמוכות משמעותית מישראל, ובכל זאת חברות רבות בחרו להמשיך ולהקים בישראל מרכזי פיתוח בזכות איכות ההון האנושי, הניסיון, התרבות הארגונית והאקוסיסטם הישראלי. כיום תנאי התחרות משתנים. איכות הטאלנט במדינות רבות ממשיכה להשתפר, מהפכת ה־AI משנה את האופן שבו חברות בונות צוותים, ובמקביל ייסוף השקל והיחלשות הדולר הגדילו משמעותית את פערי העלויות, כאשר עובדי היי-טק בישראל יקרים יותר פי 2.4 מאשר מקביליהם בפולין, ליטא, רומניה ואוקראינה, פער שמייצר תמריץ גובר להפנות גיוסים חדשים למדינות אלו, ולהאט או לעצור גיוסים בישראל.

ברבות מהחברות המדיניות היא להגביל רילוקיישנים ולהעדיף שהצמיחה, הידע והניהול ישארו בישראל. מבדיקה של פורום חברות הצמיחה עולה כי כאשר עיקר הלקוחות, פעילות ה־Go-to-Market וחלק מהנהלות החברות נמצא ממילא מחוץ לישראל, השחיקה המשמעותית בכדאיות הכלכלית של פעילות מישראל עשויה להספיק כדי להטות את ההחלטה העסקית לגבי מיקום הצמיחה בעת הזו.

בסקר אחר, שהובילה קרן Viola Growth בשיתוף פורום חברות הצמיחה, מתוך 62 חברות צמיחה, 58% דיווחו כי האטו או הקפיאו גיוסים בישראל נכון ליוני 2026, כאשר 55% מהחברות ציינו את שער הדולר כגורם מרכזי להקפאה או האטה בגיוסים לצד הבינה המלאכותית. באותו סקר, 15% מהחברות דיווחו שבעקבות היחלשות הדולר הן כבר פתחו בחו"ל תקנים שתוכננו במקור להיפתח בישראל. מכאן, שהחשש של מדינת ישראל לא צריך להיות מבריחת מוחות פתאומית, אלא משינוי הדרגתי בדפוסי קבלת ההחלטות של חברות.

מנכ"לית פורום חברות הצמיחה, מיכל שריג - כדורי: "הדיון הציבורי מתמקד בשאלה האם ההייטק הישראלי יסתדר. זאת לא השאלה הנכונה. השאלה האמיתית היא האם ישראל תמשיך להיות המקום שממנו חברות ההייטק בוחרות להתחרות, להשתנות ולצמוח. עבור חברה אחת, ההחלטה אם לגייס את העובד הבא בישראל או בארצות הברית היא החלטה עסקית נקודתית. עבור המשק הישראלי, כאשר אותה החלטה מתקבלת במאות חברות במקביל, מדובר באלפי עובדים, במנהלים, בידע ובשרשרת שלמה של פעילות כלכלית שעלולה להיבנות מחוץ לישראל. האתגר של ישראל אינו רק לשמר את העובדים המועסקים כאן כיום, אלא לשמר את רצונו ויכולתו של ההיי-טק הישראלי להמשיך ולייצר את הצמיחה בישראל. ככל שחברות ימשיכו לראות בישראל מקום אטרקטיבי להרחבת פעילות, כך יישמר גם מנוע הצמיחה של המשק כולו".

שריג - כדורי מוסיפה: "לישראל יש אינטרס לאומי שההייטק הישראלי ימשיך להיות חזק ומגוון - חברות הזנק לצד חברות צמיחה, מרכזי פיתוח גלובליים, וחברות ממגוון רחב של תחומים. לאורך שנים, מדינת ישראל השקיעה בהבשלת האקוסיסטם מה שאפשר מעבר מ'סטארט-אפ ניישן' ל'טק ניישן', והאתגר כעת הוא להבטיח שחברות ימשיכו לבחור לצמוח מכאן. למרות שאין פתרונות קסם לאתגרים שנוצרו מהמפגש בין מהפכת ה־AI, השינויים הגיאו־פוליטיים וייסוף השקל, הממשלה ובנק לישראל צריכים ויכולים לתת מענים בטווח המיידי ופתרונות עומק לטווח הארוך".

שריג - כדורי מסכמת: "הצעדים שפורסמו ביחס למענים להיי-טק בוודאי יכולים לסייע לחלק מחברות ההזנק הקטנות יותר בתקופה הקרובה, אבל חברות הצמיחה הישראליות נמצאות בשלב אחר. אלו חברות המעסיקות מאות ואלפי עובדים בישראל ויש צורך בחשיבה רחבה ויצירתית יותר על מנת להבטיח את  המשך צמיחת החברות הללו בישראל".