אינדיקטורים למצבו של הצרכן המקומי
לאחרונה נשמעים מספר קולות במשק על חולשתו של הצרכן המקומי, ועל הסכנה מפני עלייה בשיעור האבטלה במשק המקומי.
האינדיקטורים האחרונים שפורסמו, הנוגעים למצבו של הצרכן הישראלי, דווקא מצביעים על תמונה חיובית, ולאו יותר מדי פסימית.
מבין האינדיקטורים הרלוונטיים שפורסמו נציין את:
(1) בשכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר במחירים קבועים, נרשמה עלייה של 4.3% (נתוני מגמה) בחודש אוקטובר. משרות השכירים גדלו ב-1.0%. כלומר, השכר של העובדים צומח מעבר לשיעור האינפלציה. אם נוסיף לכך את הפעימה הצפויה בשכבר המינימום בשנת 2012, אזי, השכר הריאלי צפוי לשמור על חוזקה בשנה הנוכחית.
(2) שיעור הבלתי מועסקים בחודש אוקטובר הגיע לשפל היסטורי של 5.0% (לפי הנתונים החודשיים). גם לפי הנתונים הרבעוניים שיעור האבטלה הוא נמוך מאוד (5.6%).
(3) מדד ערך סך הרכישות בכרטיסי אשראי התרחב (בניכוי עונתיות) בחודש נובמבר, בהמשך עליות גם בחודש אוקטובר וספטמבר.
(4) סך הפדיון ברשתות השיווק עלה (בניכוי עונתיות) ב-1.2% בחודש נובמבר.
(5) יותר ישראלים יצאו לחו"ל בחודש דצמבר בהשוואה לחודש נובמבר.
מנגד, חשוב לציין שלמרות נתונים חיוביים אלה, לא נרשם שינוי במדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר (בהשוואה לחודש נובמבר), והוא עדיין נמצא באזור השלילי כלומר יותר צרכנים פסימיים מאופטימיים.
יחד עם זאת, דיווחים אלו יוצקים אופטימיות בכל האמור להוצאה הפרטית בשנת 2012 אשר צפויה להיות קטר הצמיחה בשנת 2012.
פרוטוקול הדיון המוניטרי לקראת החלטת הריבית בחודש דצמבר
בנק ישראל פרסם את הפרוטוקול מהדיון המוניטרי טרם החלטת הריבית. ממנו עולה כי חמישה מחברי הוועדה הצביעו בעד להותיר את הריבית על כנה בעוד חבר וועדה אחר הצביעה בעד הורדת הריבית ב-25 נ"ב.
הגורם העיקרי שהכריע בעד הותרת הריבית על כנה בחודש ינואר 2012 היה השיפור בניהול משפר החוב באירופה (הורדת הריבית על ידי הבנק המרכזי באיחוד האירו, הוזלת פעולות ה-Swap על מטבע הדולר בכדי להקנות נזילות לשוק). בנוסף ציינו את הורדות הריבית שנעשו בעולם, ההתפתחות החיובית בארה"ב, וכי סביבת האינפלציה המקומית נמצאת במרכז היעד.
נציין, כי אנו מעריכים כי הריבית לחודש פברואר 2012 תיוותר ללא שינוי, ברמה של 2.75%. השיפור המתמשך בסביבה הפיננסית, האינדיקטורים האחרונים מארה"ב ומישראל תומכים בגישה זו.
סחר חוץ – הגירעון המסחרי מצטמצם
השבוע, פורסמו נתוני הסחר חוץ של ישראל לחודש דצמבר 2011.
מהדיווח עולה כי יבוא הסחורות בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים (ללא מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), הסתכם בחודש זה ב-3.9 מיליארד דולר - ירידה של 1.2% בהשוואה לחודש נובמבר. בעוד שביבוא חומרי הגלם ומוצרי השקעה נרשמה התכווצות, ביבוא מוצרי הצריכה נרשמה התרחבות קלה.
בפרט, נציין כי:
(1) העלייה ביבוא מוצרי הצריכה הגיע הן מגידול ביבוא המוצרים בני-קיימא והן מיבוא המוצרים לצריכה שוטפת.
(2) יבוא חומרי הגלם הצטמצם, בהשוואה לחודש הקודם. נציין כי למרות הירידה, עלייה משמעותית נרשמה החודש ביבוא חומרי גלם לתעשיות מכונות ואלקטרוניקה יחסית לחודש הקודם.
(3) יבוא מוצרי השקעה קטן ב-4.7%.
בסיכום שנת 2011, התרחב היבוא בכ-14 מיליארד דולר. ביבוא מוצרי הצריכה וחומרי הגלם נרשמה התרחבות בייצוא של 16%-15%, ביבוא מוצרי השקעה, נרשם גידול של 44% שהם כ-4 מיליארד דולר נוספים.
ביצוא הסחורות בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים (ללא מטוסים, ויהלומים), נרשם עלייה קלה בהשוואה לחודש הקודם.
כך, היצוא גדל בסיכום השנתי ל-2011 בכ-13% שהם כ-7 מיליארד דולר.
במיוחד, ראוי לציין את יצוא מוצרי טכנולוגיה העלית, אשר מצגים החודשים האחרונים התפתחויות נאות.
התפתחות זו ביבוא וביצוא הביאה לכדי לכך שהגירעון המסחרי בחודש דצמבר היה הנמוך ביותר בשלושת החודשים האחרונים (לפי נתוני מגמה הוא הנמוך ביותר זה כחצי שנה).
נציין כי, על רקע ההתפתחויות בתחום שער החליפין והמגמה החיובית ביצוא ההיי-טק. אנו לא צופים לדעיכה של היצוא הישראלי בשנת 2012.
הפעילות התקציבית של הממשלה
בפעילותה של הממשלה בחודש דצמבר 2011 הסתכם הגירעון הממשלתי בכ-13.2 מיליארד ש"ח (כמו הגירעון בחודש דצמבר אשתקד). סך ההוצאות בחודש זה היה גבוה בכ-77% מהרמה הממוצעת החודשית מתחילת השנה. דבר זה נבע מגידול עונתי בהוצאות המשרדים ומפעילות מוגברת של הקדמת הוצאות לשנת 2012.
בסיכום שנת 2011, הגיע הגרעון הממשלתי ל-28.6 מיליארד ש"ח – שהם 3.3% מהתוצר, לעומת היעד המקורי בתקציב המדינה של 2.9% מהתוצר (25.2 מיליארד ש"ח).
הסיבה לחריגה בגירעון נובע מצד ההכנסות שהיו נמוכות מהחזוי - בכל סעיפי ההכנסה העיקריים ללא יוצא מן הכלל. דווקא בצד ההוצאות שמרו במשרד האוצר על היעד המקורי, למרות המחאה החברתית והעלייה בהוצאות משרד הביטחון.
העובדה כי הגרעון הממשלתי בשנת 2011 חרג מהיעד הינה נוף זר למשק המקומי בשנים האחרונות. הממשלה עמדה ביעד הגרעון (ואף נמוך ממנו) בכל שנה מאז שנת 2004 (למעט שנת 2008 בה הממשלה חרגה מהיעד בחצי מיליארד ש"ח). עם זאת, גירעון של 3.3% מהתוצר הוא סביר בהחלט, במיוחד לאור המתרחש במדינות האירופיות.
בעקבות שינויים אלה, וגיוס החוב הממשלתי שהסתכם השנה ב-12 מיליארד ש"ח, יחס החוב לתוצר צפוי להשתפר מהרמה של 76% בה היה בסוף 2010.
שוק האג"ח
שבוע המסחר בשוק איגרות החוב המקומי התנהל במגמה חיובית עם עליות מחירים של האיגרות הממשלתיות ובמיוחד בקרב הקונצרניות.
האיגרת הממשלתית השקלית המקומית ל-10 שנים (ממשלתי שקלי 122) רשמה גם השבוע ירידת תשואה (עלייה במחיר) במקביל לירידת תשואה שנרשמה באיגרת האמריקאית המקבילה. המרווח בין איגרות האלה התרחב ב-3 נ"ב והגיע לרמה של 258 נ"ב.
בסיכום השבועי, האיגרת המקומית השקלית 122 רשמה רווח הון של 0.3% והאיגרת הממשלתית השקלית לשנתיים (0913) רשמה רווח הון של 0.1%.
נציין כי השבוע הונפקה איגרת חוב ממשלתית שקלית לטווח של 30 שנה. ההנפקה הייתה מוצלחת וזכתה לביקושים של 1.3 מיליארד ש"ח למרות שהונפק חוב בהיקף של 0.2 מיליארד ש"ח. האיגרת השקלית נסחרת בתשואה לפדיון של 5.44%.
באיגרות החוב הממשלתיות הצמודות נמשכו עליות השערים הנאות גם השבוע. כך, האיגרת הצמודה ל-10 שנים, 'גליל 5903' רשמה רווח הון של 0.5% (אחרי עליה של 0.5% בשבוע הקודם) והאיגרת לשנתיים, 'גליל 5470' הוסיפה לערכה 0.2% (אחרי עליה של 0.2% בשבוע הקודם).
לאחר שבשבוע הקודם, ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון נותרו כמעט ללא שינוי, למרות ההודעות על התייקרות הנפט, הפיחות בשקל, והתייקרות החשמל (שגם תייקר את מחירי המים), השבוע עלו ציפיות האינפילציה הנגזרות משוק ההון בכל הטווחים. לשנתיים הגיעו הציפיות לרמה של 2.19% לאחר עליה של 15 נ"ב, הציפיות ל-10 שנים גדול ב-8 נ"ב והגיעו לרמה של 2.56%.
גם שוק איגרות החוב הקונצרניות התנהל השבוע במגמה חיובית.
הסקטורים המובילים (איגרות צמודות) בהם התכווץ פער התשואה מהאיגרות הממשלתיות הצמודות הם סקטור הנדל"ן, וסקטור השירותים הפיננסים. בין סקטור הבנקים לאיגרות הממשלתיות התרחב הפער ב-10 נ"ב.
כך, התל-בונד 40 היה המדד שרשם את עליית המחיר הגדולה ביותר מבין המדדים השבוע, כשהתל-בונד 20 והתל-בונד השקלי רושמים רווחי הון נאים גם כן.
פער התשואה בין התל-בונד 40 לאיגרות הממשלתיות הצמודות המתאימות התכווץ השבוע ב-15 נ"ב, בין התל-בונד 20 לאלו הממשלתיות התכווץ הפער ב-11 נ"ב. בין התל-בונד השקלי לאלו הממשלתיות המתאימות קטן הפער ב-5 נ"ב.
המלצות השקעה:
(1) להערכתנו, יש להתמקד במח"מ בינוני, כ-4 שנים.
(2) ישנה להערכתנו עדיפות לאיגרות חוב קונצרניות ברמות דירוג של '+A' וגם 'A', במח"מ של 4-3 שנים. איגרות אלו משלבות לדעתנו בצורה הטובה ביותר בין תשואה לסיכון.
(3) איגרות החוב הממשלתיות מתאימות רק לרגישים מאוד לסיכון. לאלו, אנו ממליצים להתרכז במח"מ קצר עד בינוני.
(4) איגרות החוב הממשלתיות בריבית משתנה הופכות להערכתנו להיות מעניינות, על רקע שני הגורמים הבאים: (1) מחיר אטרקטיבי – ה-817 נסחרת במרווח של כ-40 נ"ב מהמק"מ הארוך ו-(2) הערכתנו כי הריבית לא תרד.
נכתב ע''י רון אייכל,
מיטב בית השקעות
מסמך זה הוכן על-ידי מיטב בית השקעות בע"מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע"מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. מיטב בית השקעות בע"מ וכן כל חברה בשליטתה אינן אחריות לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו. אין בתשואות העבר של המוצרים הפיננסיים כדי להעיד על תשואותיהם בעתיד. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות למיטב בית השקעות בע"מ ו/או לאחת או יותר מהחברות אשר בשליטתה, ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות להפיצו ולהעתיקו, ללא קבלת אישורן מראש ובכתב.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

רון אייכל


