רפורמה מקיפה בשוק ההון
נטלי גרין
07/07/2026
הממשלה מקדמת את “הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון”, אחת מרפורמות שוק ההון הרחבות ביותר שנדונו בשנים האחרונות. מדובר בחבילת תיקוני חקיקה שנועדה להעמיק את שוק ההון הישראלי, להרחיב את מקורות המימון של המשק, להגדיל את מגוון אפשרויות ההשקעה לציבור ולהתאים את הרגולציה למודלים המקובלים בעולם.
הצעת החוק מורכבת מארבעה נדבכים מרכזיים, שכל אחד מהם מטפל בתחום אחר בשוק ההון.
1. קרנות השקעות פרטיות בנאמנות – מהפכה בעולם ההשקעות האלטרנטיביות
זהו ללא ספק החלק המשמעותי ביותר בהצעת החוק.
כיום קרנות נאמנות בישראל משקיעות כמעט כולן בניירות ערך סחירים. ההצעה מבקשת ליצור סוג חדש של קרן – “קרן השקעות פרטיות בנאמנות” – שתאפשר לציבור הרחב להיחשף גם לנכסים אלטרנטיביים במסגרת מפוקחת.
בין הנכסים שיוכלו להיכלל בקרנות אלה:
חוב פרטי.
הון פרטי (Private Equity).
נדל”ן.
תשתיות.
סחורות.
נכסים דיגיטליים.
ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה.
המטרה היא לאפשר למשקיעים לפזר את תיק ההשקעות גם לנכסים שאינם מושפעים באופן ישיר מתנודות שוק המניות, בדומה למקובל באירופה ובבריטניה.
לפי דברי ההסבר להצעת החוק, המדינה מבקשת גם להגדיל את מקורות המימון לחברות קטנות ובינוניות ולפרויקטי תשתית, במיוחד בתקופה שלאחר מלחמת “חרבות ברזל”.
2. קרנות גידור בנאמנות – הסדרה קבועה במקום הוראת שעה
החוק מסדיר לראשונה באופן קבוע את פעילותן של קרנות גידור בנאמנות.
עד היום פעלו קרנות אלה מכוח הוראת שעה של רשות ניירות ערך. ההצעה מבקשת להכניס אותן למסגרת החוק החדש כחלק מקרנות ההשקעות הפרטיות בנאמנות.
קרנות אלה יוכלו לבצע אסטרטגיות השקעה שמטרתן גידור סיכונים, ולא רק השקעה מסורתית בניירות ערך.
בנוסף מוצעים כלים חדשים שיאפשרו לנהל אותן בצורה יעילה יותר:
מועדי פדיון שאינם יומיומיים.
אפשרות להפריד בין מועדי ההפקדה למועדי הפדיון.
הודעה מוקדמת לפני פדיון.
מרווחי זמן ארוכים בין מועדי הפדיון כאשר הדבר מתאים לאופי הנכסים.
כל אלה נועדו להתאים את מבנה הקרן להשקעות שאינן נזילות.
3. הרחבת סמכויות רשות ניירות ערך
חלק משמעותי נוסף ברפורמה הוא העברת סמכויות רגולטוריות משר האוצר לרשות ניירות ערך.
הרשות תקבל סמכות לקבוע הוראות מקצועיות בנושאים כגון:
מבנה הקרנות.
תוכן התשקיפים.
שיטות הערכת שווי.
מועדי יצירה ופדיון.
אופן חישוב מחירי היחידות.
דיווחים למשקיעים.
כללי ניהול הקרנות.
המטרה היא לאפשר לרשות להגיב במהירות להתפתחויות בשוק, במקום להמתין לשינוי תקנות ממשלתיות, הליך שעשוי להימשך חודשים ואף שנים.
4. ייעוץ השקעות כללי ואנליזות
אחד החידושים המעניינים בהצעת החוק הוא יצירת אסדרה חדשה ל”ייעוץ השקעות כללי”.
הרעיון הוא לאפשר מתן סקירות, מחקרים ואנליזות לציבור במסגרת רגולטורית ברורה, גם כאשר אין מדובר בייעוץ אישי המותאם ללקוח מסוים.
המהלך נועד לעודד הפצת מידע מקצועי לציבור ולהסיר חסמים רגולטוריים שחלו עד היום על גורמים שביקשו לפרסם מחקרים, סקירות ואנליזות בנושאי השקעות.
במקביל נשמרת ההבחנה בין ייעוץ אישי המחייב רישיון לבין מידע כללי הפונה לציבור הרחב.
5. הקלות ברישום כפול של חברות זרות
הצעת החוק מבקשת להקל על חברות זרות הנסחרות בבורסות מובילות בעולם להירשם גם למסחר בבורסה בתל אביב.
בין היתר מוצע לאפשר גם לחברות שלהן יותר מסוג אחד של מניות להיסחר בישראל, כל עוד הן עומדות בתנאים שתקבע רשות ניירות ערך.
המטרה היא להגדיל את מספר החברות האיכותיות הנסחרות בישראל ולהגדיל את היקפי המסחר בבורסה המקומית.
6. שוק הכסף וניירות ערך מסחריים
חלק נוסף ברפורמה עוסק בשוק האשראי הקצר.
החוק מאפשר להאריך את תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים עד חמש שנים באמצעות הארכות שנתיות, במקום לחייב הנפקה חדשה מדי שנה.
המטרה היא להפוך את שוק ניירות הערך המסחריים לחלופה אמיתית לאשראי בנקאי קצר מועד, להפחית את עלויות המימון של החברות ולהגדיל את התחרות במערכת הפיננסית.
7. שינויים בהפצת קרנות נאמנות
הצעת החוק כוללת גם הרחבה של מודל התגמול למפיצי קרנות נאמנות.
לראשונה יתאפשר גם למפיצים להעביר תגמול לעובדיהם במסגרת ההפצה, ולא רק למנהלי הקרנות או למשווקים.
מטרת המהלך היא לעודד תחרות, להרחיב את מערך ההפצה של קרנות נאמנות ולהנגיש אותן לציבור רחב יותר, תוך שמירה על הפיקוח של רשות ניירות ערך ועל החובות החלות על בעלי רישיון.
השורה התחתונה
הרפורמה המוצעת מבקשת לקרב את שוק ההון הישראלי לסטנדרטים הנהוגים בשווקים המפותחים בעולם. מצד אחד היא מרחיבה משמעותית את מגוון המוצרים שיכולים להיות מוצעים לציבור, ובראשם קרנות השקעות פרטיות וקרנות גידור בנאמנות; מצד שני היא מעניקה לרשות ניירות ערך כלים רגולטוריים רחבים יותר ומעודדת פיתוח של מקורות מימון חדשים למשק.
אם תאושר במתכונתה הנוכחית, מדובר בשינוי מבני שעשוי להשפיע על שוק הקרנות, יועצי ההשקעות, מנהלי ההשקעות, הבורסה וחברות המבקשות לגייס הון – ובעיקר על ציבור המשקיעים, שיקבל גישה למוצרים שבעבר היו שמורים כמעט בלעדית למשקיעים כשירים.
