אדוה חנקין, מתכננת פיננסית צילום: יריב אלישע
אדוה חנקין
28/07/2026
רוב הזוגות שמתכננים פרישה מנסים לענות על שאלה אחת מרכזית: האם הכסף שצברנו יספיק כדי לשמור על רמת החיים שלנו אחרי שנפסיק לעבוד? הם מחברים את הפנסיות, קצבאות הביטוח הלאומי, החסכונות וההשקעות, מעריכים את ההוצאות החודשיות ובודקים אם המספרים מסתדרים.
אבל בתוך החישוב הזה מסתתר תרחיש שרבים אינם בודקים לעומק: מה קורה לתוכנית כאשר אחד מבני הזוג נפטר?
זו לא רק שאלה של ירושה. כשמשק בית של שני אנשים הופך למשק בית של אדם אחד, חלק מההכנסות עלולות להיעלם או להצטמצם. ההוצאות, לעומת זאת, לא יורדות באותו קצב. לכן תוכנית שנראית יציבה מאוד עבור זוג יכולה להיראות אחרת לחלוטין עבור מי שנשאר לבד.
אדם אחד לא עולה חצי מזוג
ניקח זוג שפורש עם הכנסה חודשית של 20 אלף שקל מכל המקורות והוצאות של 16 אלף שקל. נשארים להם 4,000 שקל בחודש כמרווח ביטחון. לכאורה, התוכנית עובדת מצוין.
עכשיו אחד מבני הזוג נפטר. ההכנסה אינה נשארת בהכרח 20 אלף שקל, אבל גם ההוצאה אינה יורדת ל־8,000 שקל.
כדי להבין מה באמת קורה להוצאות, כדאי לחשוב עליהן בשלוש קבוצות. יש הוצאות שצפויות לרדת, כמו חלק מהוצאות המזון, הבילויים והנסיעות. יש הוצאות שכמעט אינן משתנות, כמו ארנונה, ועד בית, ביטוח הדירה, אינטרנט ותחזוקת הבית. ויש גם הוצאות שעלולות דווקא לעלות. אם בן הזוג שנפטר היה זה שנהג, טיפל בבית או ביצע משימות שונות בעצמו, ייתכן שעכשיו יהיה צורך לשלם עבור חלק מהשירותים האלה. בגיל מבוגר יכולות להתווסף גם הוצאות על בריאות, ניידות ועזרה בבית.
אם לצורך ההמחשה ההכנסה שנותרת היא 12,500 שקל וההוצאות יורדות רק ל־14 אלף שקל, עודף של 4,000 שקל הפך לגירעון של 1,500 שקל בחודש. מדובר ב־18 אלף שקל בשנה וב־180 אלף שקל בתוך עשור, עוד לפני עליית מחירים והוצאות בלתי צפויות.
לכן לא מספיק לשאול כמה כסף יהיה לנו כזוג בפרישה. צריך לשאול גם: כמה כסף ייכנס וכמה נוציא אם כל אחד מאיתנו יישאר לבד?
מה קורה לפנסיה כשאחד מבני הזוג נפטר?
כאן חשוב להבין שהכנסה של 20 אלף שקל בחודש אינה באמת הכנסה אחת. היא יכולה להיות מורכבת מפנסיה של בן זוג אחד, פנסיה של השני, קצבאות ביטוח לאומי, הכנסה מהשקעות או משכירות ומקורות נוספים.
כאשר אחד מבני הזוג נפטר, לא כל ההכנסות האלה ממשיכות באותה צורה.
בקרן פנסיה קיימת הגנה לשאירים בהתאם לתקנון הקרן. במילים פשוטות, במקרים המתאימים בן או בת הזוג עשויים לקבל קצבה לאחר פטירת החוסך או הפנסיונר. אבל הסכום והתנאים תלויים בין היתר בשלב שבו התרחשה הפטירה ובתנאי הקרן.
חשוב במיוחד להבין מה קורה כאשר כבר יצאנו לפנסיה. בעת תחילת קבלת הפנסיה מתקבלות החלטות שמשפיעות לא רק על הקצבה שאנחנו נקבל, אלא גם על הקצבה שבן או בת הזוג עשויים לקבל אחרינו. לכן לא נכון להסתכל רק על המספר הגבוה ביותר שמציעים לנו כקצבה חודשית ולבחור בו אוטומטית. צריך להבין מה משמעות הבחירה גם עבור בן הזוג שנשאר.
גם הביטוח הלאומי עשוי לשלם קצבת שאירים, בהתאם לתנאי הזכאות. לכן הדרך הנכונה היא לעבור על כל מקור הכנסה בנפרד ולשאול: מה קורה לכסף הזה אם אני נפטר, ומה קורה אם בן או בת הזוג נפטרים?
לא מספיק לדעת כמה חסר. צריך לדעת לכמה זמן
אחרי שיודעים מה צפוי להיכנס ומה צפוי לצאת, אפשר לחשב את הפער. אבל כאן יש עוד שאלה חשובה: כמה שנים הפער הזה עלול להימשך?
נחזור לזוג שלנו. אם לאחר הפטירה נשארת הכנסה של 12,500 שקל בחודש וההוצאות הן 14 אלף שקל, חסרים 1,500 שקל בכל חודש. בעשר שנים מדובר ב־180 אלף שקל בחישוב פשוט. אם בן הזוג שנותר יחיה עוד 20 שנה, אותו פער כבר מסתכם ב־360 אלף שקל, עוד לפני עליית מחירים, תשואה ושינויים בצרכים לאורך השנים.
לכן פער שנראה קטן בתקציב החודשי יכול להפוך לאורך תקופת פרישה ארוכה לסכום משמעותי מאוד.
כאן נכנסים לתמונה החסכונות, ההשקעות וגם ביטוח החיים. אבל לא נכון לקחת את הגירעון החודשי, להכפיל במספר השנים ולהחליט שזה סכום הביטוח הדרוש. צריך להביא בחשבון גם את החסכונות והנכסים שכבר קיימים, יתרת המשכנתה והחובות, הכנסות אחרות, מספר השנים שבהן נדרשת השלמת הכנסה, אינפלציה והתשואה שההון עשוי לייצר.
ביטוח החיים הוא אחד הכלים שיכולים לסגור את הפער, לא המטרה בפני עצמה. משפחה עם ילדים צעירים ומשכנתה גדולה עשויה להזדקק להגנה שונה מאוד מזוג שילדיו עצמאיים, המשכנתה הסתיימה והוא כבר צבר הון משמעותי. לכן ביטוח חיים שנרכש לפני עשרים שנה לא בהכרח מתאים לצרכים של המשפחה היום.
גם משפחה שצברה הון משמעותי יכולה להיתקל בבעיה
נניח שלזוג יש דירה בשווי 3 מיליון שקל ועוד חסכונות והשקעות. על הנייר מצבו מצוין. אבל אם בן הזוג שנשאר מקבל 12,500 שקל בחודש ומוציא 14 אלף, שווי הדירה לא סוגר את הפער החודשי.
זה ההבדל בין הון לבין כסף זמין למחיה.
לאחר פטירה גם לא כל הכספים והזכויות מגיעים בהכרח מיד. ייתכן שצריך לפנות לביטוח הלאומי כדי לממש זכאות, לקרן הפנסיה לקבלת קצבת שאירים, לחברת הביטוח במקרה שקיימת פוליסת חיים ולגופים אחרים שבהם מוחזקים כספים.
לכן חשוב שיהיה גם סכום נזיל שמאפשר לבן הזוג להמשיך לנהל את משק הבית בתקופת המעבר, בלי להיאלץ למכור נכס או לממש השקעות במהירות רק כדי לשלם את ההוצאות השוטפות. השאלה היא לא רק כמה המשפחה שווה, אלא לכמה חודשי מחיה יספיק הכסף שנגיש לה באופן מיידי.
לא כל הכסף שלנו עובר לאחר המוות באותה דרך
יש שאירים, למשל בן או בת זוג שעשויים להיות זכאים לקצבה מקרן פנסיה בהתאם לתקנון. יש מוטבים, כלומר אנשים שנרשמו לקבל כספים במוצרים מסוימים במקרה פטירה. ויש יורשים, שמקבלים נכסים בהתאם לצוואה או לדיני הירושה.
אלה אינם בהכרח אותם אנשים, וגם הכללים אינם זהים בין המוצרים.
לכן צוואה היא חשובה, אבל לא מספיק לכתוב צוואה ולהניח שכל הפנסיות, הביטוחים והחסכונות יתחלקו בדיוק לפיה. צריך לבדוק כל מוצר לפי הכללים שחלים עליו, ובמיוחד לבדוק מי רשום כמוטב בפוליסות ובמוצרים שבהם קיים מינוי כזה.
זה חשוב במיוחד כאשר החיים השתנו. אנשים מתחתנים, מתגרשים, נישאים מחדש, נולדים ילדים ולעיתים יש ילדים ממערכות יחסים קודמות. הוראת מוטבים שנקבעה לפני שנים עלולה כבר לא לשקף את מה שאנחנו רוצים שיקרה היום.
לכן כדאי לבדוק את המוטבים ולעדכן אותם במקרה הצורך מול הגוף שמנהל את המוצר, ובמצבים משפחתיים מורכבים לוודא שהתכנון הפנסיוני, הביטוחי והצוואה אינם סותרים זה את זה.
מבחן פשוט לתוכנית הפרישה שלכם
בסופו של דבר, תוכנית פרישה צריכה לעבוד בשלושה מצבים: כששניכם בחיים, כשאני נשאר לבד בעולם וכשבן או בת הזוג נשארים לבדם.
בכל אחד מהמצבים צריך להבין כמה כסף ייכנס בכל חודש, כמה צפוי לצאת, אילו קצבאות וזכויות יישארו, כמה כסף יהיה זמין באופן מיידי וכמה זמן ההון הקיים יכול לממן פער בין ההכנסות להוצאות.
זו גם בדיקה שלא נכון לבצע פעם אחת ולשכוח ממנה. תחילת הפרישה, בחירת מסלול הקצבה, סיום משכנתה, שינוי משמעותי בנכסים או בחובות, נישואים, גירושים או שינוי אחר במבנה המשפחה הם כולם רגעים שבהם כדאי לבדוק מחדש אם התוכנית עדיין מתאימה למציאות.
הכותבת היא מתכננת פיננסית וסוכנת ביטוח
