מאקרו ישראל
מסתמנת התאוששות מהירה בפעילות הכלכלית בישראל, למעט בענף המלונאות (עקב מחסור של תיירים מחו"ל). המאזן נטו של רכיב המצב השוטף עלה ל 18.09 - ביולי מ 16.9- ביוני. בינואר המאזן נטו עמד על 20.5. מסתמן שיפור ברכיב הצפי לגבי הפעילות בחודש הבא. סקטור היי טק שירותים (מידע ותקשורת) עדיין צופה התרחבות ביצוא בחודש הבא, אם כי בקצב מתון יחסית לחודשים הקודמים. עוצמת הייסוף בתור מגבלה על הפעילות עלת ה בחדות בתעשיית ההיי טק, אך בהיי טק שירותים השפעת הייסוף פחות משמעותית. לגבי עוצמת המחסור בעובדים בתור מגבלה על הפעילות: כול הענפים (תעשייה, מסחר ושירותים) מדווחים על החמרה למעט ענף הבינוי. מדובר באינדיקטור מובהק לשוק עבודה הדוק מאד. בענף הבינוי, כנראה שכניסתם של עובדים זרים מקלה מאד על בעיית המחסור. ציפיות האינפלציה שנה קדימה ירדו קלות ל 2.03% - (מ- 2.05) אל הרמה הנמוכה ביותר מאז ינואר 2021.
השלכות: מבחינת בנק ישראל, קיימות מגמות סותרות: מצד אחד, ציפיות אינפלציה נמוכות ופגיעה בתעשייה בגין הייסוף החד בשקל תומכות בהורדת ריבית. מנגד, חזרת המשק לפעילות מלאה )למעט ענף המלונאות( תוך כדי מחסור חמור בעובדים תומכת במדיניות מוניטארית זהירה.

האצה בקצב עליית השכר העסקי מהווה סיכון אינפלציוני
כמה אפשר לדבר על "שוק העבודה ה הדוק" והשפעתו על האינפלציה? אבל זה באמת משמעותי, בעיקר על מחירי השירותים השונים.
מגמת ההאצה בשכר נובעת מהמחסור בעובדים, למרות הגידול במספר העובדים הזרים במספר ענפים מסוימים.
השכר העסקי עולה בקצב של 7% (עליית השכר שנה אחורה, מחו לק על ידי ממוצע שלושה חודשים). נתון הקצה של חודש מאי גם עלה ב- 7% . נתוני יוני (אומדן לגבי כלל המשרות, כולל הסקטור הציבורי) מצביעים על המשך מגמה, אם כי לא ברור עד כמה עדכון ערך דמי הבראה ב 8%- השפיע על השכר בחודש זה.


הדילמה המוניטרית של בנק ישראל / קרדיט: אילוסטרציה – AI


