סקירת אלטשולר שחם: השקל מתחזק, הפד בהמתנה והעיניים נשואות למדדי המחירים

יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף אלטשולר שחם פייננשל סרביסס: "דו"ח התעסוקה החלש בארה"ב שינה את התמונה בשווקים והפחית את החשש מהעלאת ריבית נוספת כבר בספטמבר.

כעת מרכז הכובד עובר לנתוני האינפלציה: אם גם הם יצביעו על התמתנות, הדבר עשוי לחזק את ההערכה שהפד יוכל להישאר בהמתנה ולהמשיך להפעיל לחץ על הדולר.

מנגד, הפתעה כלפי מעלה במדד המחירים יכולה לשנות מחדש את ציפיות הריבית ולתמוך בהתאוששות של המטבע האמריקאי.

מבחינת השקל, היחלשות הדולר בעולם היא אחד הגורמים המרכזיים שתמכו בהתחזקותו חזרה לאזור של 3 שקלים לדולר.

עם זאת, השקל אינו מושפע רק מהנעשה בארה"ב: ההתפתחויות הביטחוניות, פרמיית הסיכון המקומית ושינוי בדפוסי הפעילות של המוסדיים ממשיכים להיות גורמים משמעותיים.

לכן, גם אם סביבת הדולר העולמית תמשיך לתמוך בשקל, רמת התנודתיות צפויה להישאר גבוהה.

בישראל, מדד המחירים שיתפרסם בסוף השבוע יהיה משמעותי גם להערכת הצעד הבא של בנק ישראל.

שילוב של אינפלציה מתונה ושקל חזק יותר עשוי להרחיב את מרחב הפעולה של הבנק, אך שוק העבודה והסביבה הביטחונית עדיין מחייבים זהירות."

---

השבוע החולף הסתיים בהיחלשות הדולר ובירידת תשואות בארה”ב, לאחר שנתוני התעסוקה הצביעו על התקררות משמעותית בשוק העבודה והפחיתו את ההסתברות להעלאת ריבית נוספת בספטמבר.

במקביל, הירידה במחירי האנרגיה הפחיתה חלק מהלחץ האינפלציוני. מוקד השווקים עובר כעת מנתוני התעסוקה למדדי האינפלציה בארה”ב ובישראל, שצפויים להשפיע על תמחור הריבית ועל שוקי המט”ח.

ישראל

השקל התחזק בסיכום השבוע, בעוד הנתונים המקומיים ממשיכים להצביע על התאוששות בפעילות לצד סביבה שמחייבת זהירות מצד בנק ישראל.

שוק ההון

המסחר המקומי היה מעורב, עם שונות בין המדדים והסקטורים. לקראת השבוע הקרוב, תשומת הלב צפויה להתמקד בעיקר במדד המחירים, בשער החליפין ובמשמעותם לתוואי הריבית.

מט”ח

הדולר–שקל נסחר בשבוע החולף בטווח של 2.992–3.059 שקלים לדולר, ובסגירת יום שישי עמד השער היציג על 3.0060.

לאחר פרסומי נתוני התעסוקה בארה״ב התחזק השקל על רקע חולשת הדולר. האירו–שקל נע בטווח של כ־3.46–3.53, והשער היציג בסגירת השבוע עמד על 3.4628.

האירו–דולר נסחר בטווח של 1.1502–1.1573 וסיים סביב 1.1558.

התחזקות השקל נתמכה בהיחלשות הדולר בעולם לאחר נתוני התעסוקה בארה”ב, לצד הכוחות המקומיים בשוק המט”ח.

לאחר תקופה שבה גידורי הגופים המוסדיים יצרו היצע משמעותי של מט”ח, בחודשים האחרונים מסתמנת התמתנות במגמה זו, בעוד המגזר העסקי פועל בצד הקונה.

שינוי בהרכב הפעילות עשוי להגדיל את רגישות השקל לכיוון שוקי המניות בחו”ל ולשינויים בפרמיית הסיכון המקומית.

בנק ישראל נמנע מהתערבות בשוק המט”ח ביולי, לאחר שרכש מט”ח בחודשים הקודמים.

ההימנעות מפעולה נוספת מצביעה על כך שהבנק אינו רואה בשלב זה צורך להפעיל את ערוץ המט”ח, כאשר המשך המדיניות צפוי להיות מושפע בעיקר מהאינפלציה, הפעילות הכלכלית והסביבה הביטחונית.

מאקרו וריבית

נתוני השכר האחרונים מצביעים על לחצי שכר חזקים יותר, אף שחלק מהעלייה בשכר הממוצע הושפע משינויים בהרכב התעסוקה בתקופות השיבוש הביטחוני.

מנגד, עלות העבודה ביחס לתפוקה מתפתחת בקצב מתון יותר, ולכן האיתות האינפלציוני המתקבל משוק העבודה פחות חד מזה שמשתקף מהשכר הממוצע.

סקר העסקים מצביע על המשך התאוששות הדרגתית בפעילות, לצד התמתנות בציפיות החברות לעליות מחירים.התמונה משאירה את בנק ישראל בעמדה זהירה לקראת פרסום מדד המחירים.

גיאופוליטיקה

הירידה בפרמיית הסיכון האזורית תרמה להקלה מסוימת בתנאים הפיננסיים ולירידה במחירי האנרגיה.

עם זאת, ההתפתחויות מול איראן, לבנון ועזה ממשיכות להיות גורם בעל השפעה ישירה על השקל ועל ציפיות הריבית המקומיות.

ארצות הברית

דו”ח התעסוקה של יולי סיפק עדות נוספת להיחלשות שוק העבודה והביא להתאמה בציפיות הריבית, בתשואות ובשער הדולר.

מספר המשרות מחוץ לחקלאות ירד ביולי ב־23 אלף, לעומת צפי לתוספת של כ־80 אלף, ובמקביל בוצעו תיקונים כלפי מטה לנתוני החודשים הקודמים.

שיעור האבטלה ירד ל־4.1%, אך הירידה לוותה בחולשה בשיעור ההשתתפות, כך שהתמונה הכוללת מצביעה על היחלשות בביקוש לעובדים.

התגובה בשוק המט”ח הייתה היחלשות של הדולר, כאשר המשקיעים הפחיתו את ההסתברות להעלאת ריבית בספטמבר.

במקביל ירדו תשואות האג”ח, כאשר תשואת האג”ח הממשלתית לעשר שנים סיימה את השבוע סביב 4.65%.

עבור הפד, דו”ח התעסוקה מפחית את הצורך בהידוק נוסף, אך נתוני האינפלציה נותרים המשתנה המרכזי בהחלטה הקרובה.

התמונה הרחבה בשוק העבודה מצביעה על האטה בקצב הגיוסים ועל התמתנות בכוח המיקוח של העובדים.

במקביל, שיפור בפריון מאפשר לחברות להרחיב פעילות ללא גידול מקביל בתשומות העבודה, תהליך שעשוי למתן לאורך זמן את הלחצים שמגיעים משוק העבודה אל מחירי השירותים.

מוקד השבוע יהיה מדד המחירים לצרכן לחודש יולי. קונצנזוס הכלכלנים מצביע על אינפלציה שנתית של 3.4%, בעוד אינפלציית הליבה צפויה לעמוד על 2.5%.

לאחר דו”ח התעסוקה החלש, סטייה מהצפי במדד עשויה להביא לתגובה משמעותית בדולר ובתמחור הריבית.

אירופה ואסיה

באירופה, הירידה בתשואות בארה”ב והיחלשות הדולר תמכו בתנאים הפיננסיים.

פערי הריביות מול ארה”ב צפויים להישאר גורם מרכזי עבור האירו, כאשר נתוני האינפלציה האמריקאיים יקבעו במידה רבה אם המהלך האחרון בדולר יימשך.

בסין, חולשת הביקוש המקומי וההתמתנות בלחצי המחירים ממשיכות להצביע על סביבת פעילות חלשה.

עודפי כושר הייצור והלחץ על מחירי היצוא הסיניים ממשיכים לפעול כגורם ממתן לאינפלציה העולמית.

השבוע הקרוב

שני, 10.08 – ישראל: מדד אמון הצרכנים.

שלישי, 11.08 – ישראל: מכירות רשתות השיווק.

רביעי, 12.08 – ארה”ב: מדד המחירים לצרכן ליולי

חמישי, 13.08 – ישראל: נתוני סחר החוץ. ארה”ב: מדד המחירים ליצרן ותביעות ראשוניות לדמי אבטלה.

שישי, 14.

08 – ישראל: מדד המחירים לצרכן ליולי – צפי לעלייה חודשית של 0.4% ולקצב שנתי של 1.6%. ארה”ב: מכירות קמעונאיות.

בשורה התחתונה

לאחר דו”ח התעסוקה החלש בארה”ב, מרכז הכובד עובר לנתוני האינפלציה.

מדד מתון יחזק את ההערכה שהפד יוכל להימנע מהידוק נוסף, בעוד הפתעה כלפי מעלה עשויה לשנות מחדש את תמחור הריבית ולתמוך בדולר.

בישראל, מדד המחירים, כיוון השקל וההתפתחויות הביטחוניות יהיו הגורמים המרכזיים להערכת הצעד הבא של בנק ישראל.