האם כלכלני משרד האוצר מקבלים החלטות אישיות באופן רציונאלי?

ברוח הימים האלו של תחילת שנה שכוללת חשבון נפש מקצועי .אני שואל את עצמי ולא רק לאחרונה למה המסר שלי ושלנו כמי שעוסקים באופן יום יומי בתחומי הפנסיה של הציבור על כל משמעויותיהם לא עובר בקול רם ובהיר . למה חלק לא קטן מהציבור לוקח את עצמו למסלול כמעט התאבדותי שיוליך אותו בחלק האחרון של חייו  כשיהיה חסר יכולת לשנות למקומות שהוא לא היה פועל בהם אילו זה היה משפיע על אורח החיים    הנוכחי שלו.

ידוע הרי שבתחום העשייה שלנו ליווי והתאמה של תוכנית פנסיה מתוך המגוון הקיים ללקוחות יכול לשנות מהותית את חייו של האדם. העוסקים בתחום יודעים אבל אני לא משוכנע שהציבור קולט את הכמות העצומה של הכספים שאדם יגלגל סביבו בתחום הפנסיוני במהלך חייו . ומה היא חשיבותם של הנושאים המטופלים על ידינו .

כמה כסף ?

ניקח דוגמא של עובד שכיר בהכנסה ברוטו שהיא מעט מעל הממוצע במשק נניח 10,000 ₪  . הוא והמעסיק שלו יפרישו לטובת תוכנית הפנסיה וההשתלמות שלו כ-30% משכרו ברוטו . סכום של 3000 ₪ לחודש כפול נניח 40 שנות עבודה =   1,440,000 ₪  תוסיפו על זה ריבית שנתית מינימאלית שלאורך התקופה הזאת תכפיל את הסכום . כ- 3,000,000 ₪. אצל מרביתנו אם כך זאת העסקה הכלכלית הגדולה ביותר שנעשה מתוך הנחה שלמרבית הציבור אין בית שעולה על הסכום הזה . 

תוסיפו על זה את הביטוחים משלימים שכמעט כל אחד מאיתנו ירכוש בימי חייו כמו ביטוח חיים למשכנתא , ביטוח חיים פרטי , ביטוח בריאות משלים בקופת חולים  ופרטי , ביטוח סיעודי משלים בקופת חולים ופרטי . גם כאן מדובר בעוד כמה מאות אלפי ₪  טובים במהלך החיים שלו .

מה הם אם כך התחומים העיקריים שבהם אנחנו מטפלים ?

• הדאגה לעובד שיגיע לגיל שבו יפסיק לעבוד עם הכנסה חודשית ראויה ל 20-30 שנה שנניח נותרו לו  . הרי אין כאן דרך חזרה מי שסכומי הפנסיה שלו יגמרו כשיהיה בן 80 לא יוכל לחזור למעגל העבודה . זה חשוב ? בטח חשוב !!

•  הדאגה למשפחת העובד למקרה פטירה של המפרנס . איזה אדם אחראי בעל משפחה לא היה רוצה לדעת שבן הזוג שלו וילדיו יחיו ברמת חיים סבירה למקרה שהוא לא יהיה איתם . כאן ודאי ובודאי שאין דרך חזרה. סליחה על הציניות אבל עדיין לא נמצאה הדרך לשלוח מלמטה או למעלה תלוי לאן מסתכלים צ'קים מידי חודש  . זה חשוב ? בטח חשוב !! .

• הדאגה לעובד שנפגע לתקופה ארוכה או לצמיתות ואינו מסוגל להמשיך בעבודתו ולהכניס לתא המשפחתי את ההכנסה שהורגלה לו . כולנו מכירים את הסכומים הזעומים שלא לומר מעליבים שביטוח לאומי יספק למשפחה . הסיטואציה במשפחה כזאת דומה לעובד שפוטר ואין לו הכנסה רק שעל זה תוסיפו עוד אדם חולה שזקוק לתוספת כספית . חשוב שתהיה הכנסה ? בטח חשוב !!   

שהרי בסופו של דבר ה- " לי זה לא יקרה " לא תופס כאן . אחד מהמקרים וודאי יקרה או שאדם יפרוש לפנסיה ובזה צריך לטפל או שחלילה יקרו לו אחד מהמקרים שציינתי לפני כן וגם להם צריך לדאוג . לכל אחד מהמקרים הללו צריך להיות מוכן עם תשובות מתאימות .

פעם ואני עוסק בתחום הזה למעלה מ-32 שנה מתוכן גם  6 שנים בארה"ב חשבתי שככל שאדם בעל השכלה אקדמאית ובמיוחד כלכלית רחבה יותר המודעות שלו תהיה רבה יותר . מסתבר שזה ממש לא נכון . נתקלתי לאחרונה במחקר לדעתי מדהים שנערך על קבוצת מיקוד של  136 איש שהתבקשו לדרג את מידת החשיבות של רכישה שהם מייחסים ל- 4 מוצרים  בית למגורים , רכב , תוכנית פנסיה , ומכשיר חשמלי גדול .

במחקר שנערך על ידי  החוקרים מומי דהן, תהילה קוגוט ומשה שלם בקרב אוכלוסייה בעלת רקע כלכלי  הרבה למעלה מהממוצע נשאלו שאלות לגבי הרגלי הקניה שלהם . הועמדו בפניהם אותם  4 מוצרים לבחינה :

מטרתו של  השאלון לגבי 4 המוצרים היה להסתיר את מטרתו האמיתית של המחקר והוא בחינת נושא הפנסיה.

נערכו 2 סקרים  סקר מקדים על ההתנהגות הרצויה לעומת  סקר נוסף על ההתנהגות בפועל .

הסקר הראשון היה ללא לחץ מאחר שהמשתתפים לא ידעו שישאלו בשלב מאוחר יותר את השאלות לגבי התנהגותם בפועל

בשתי הסקרים נבדקו גם מהי מידת הרציונאליות שבה נלקחות ההחלטות ולצורך כך הם נשאלו כמה חלופות לדעתם יצטרכו לבדוק ברכישת כ"א מהמוצרים , כמות הזמן שהושקעה  בבחירת המוצרים , מהי כמות החומר מקצועי שעליו עברו לפני שקיבלו את ההחלטה.  

בסקר השני שנערך רק לאחר שהתקבלו התשובות לסקר הראשון נבדקה ההתנהגות שלהם בפועל לגבי כ"א מהסוגיות בשאלון הראשון.  

בשאלון המקדים ההחלטה לגבי הפנסיה הייתה במקום השני עם 3 -7 חלופות רצויות לבחינה.
בפועל מספר החלופות שנבחנו במקרה של פנסיה היה 4 שזה הנמוך ביותר בהשוואה לכל יתר שלוש החלטות הקניה ממצא זה עומד בניגוד למספר החלופות הרצוי עליו הצביעו המשתתפים בסקר המקדים, שעמד על חמש חלופות במקום השני אחרי דירה

השוואת מידת חיפוש המידע בין ארבע ההחלטות מגלה שהמשתתפים חיפשו הכי פחות מידע לפני שהם בחרו בקרן הפנסיה לעומת יתר שלוש ההחלטות האחרות.

המימד השלישי של ההשקעה בהחלטה שנבחן הוא הזמן שמוקדש לתהליך קבלת ההחלטה. ניתן לצפות שיושקע זמן רב יותר בהחלטה חשובה יותר. למשל, ניתן לצפות שאדם ישקיע יותר זמן בהשקעה של מיליון שקל לעומת בהחלטת השקעה של עשרת אלפים שקלים. אולם, משימות שונות כמו רכישת רכב על פי נתוני המחקר לקחה זמן דומה לזמן שהוקדש לבחירת הפנסיה .

את הפאנץ' כמו שאומרים השארתי לסוף

המחקר נערך לא פחות ולא יותר בקרב  136 כלכלני משרד האוצר  מתוכם 38 כלכלני אגף שוק ההון והשאר 98  מיתר אגפי משרד האוצר . אלו עובדים שיש האומרים הסיכוי שרפורמה כלשהי תאושר ללא הסכמתם שואפת לאפס.

כלכלני משרד האוצר מתוכם כאמור 38 מאגף שוק ההון  ביטוח וחיסכון. אלו אותם אנשים שמקבלים החלטות ולעיתים מרחיקות לכת לגבי איך תיראה הפנסיה שלי ושלכם .
40% מהם דיווחו שאינם יודעים את המידע הבסיסי ביותר על העלות של דמי הניהול והתשואה הדמוגרפית בקרן הפנסיה שבחרו.

עוד דווח כי 37% מבין כלכלני האוצר דיווחו כי שקלו רק חלופה אחת לפני שבחרו את קרן הפנסיה האישית שלהם .

המחקר בן 37 עמודים כולל אוסף של נתונים מדהימים וטבלאות שאותן אשמח להעביר לכל המעוניינים .

למעשה אחת  ממטרות המחקר הייתה לבחון מהי מידת הרצינות שבא שמקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות שחלקם יעצבו את הפנסיה שלנו מתייחסים לפנסיה שלהם וזה כמובן מקיש על איך תיראה הפנסיה שלנו אין ספק שהתוצאות מטרידות ומעוררות מחשבות נוגות במקרה הטוב.

אחת המסקנות הלא מדעיות של החוקרים היא  : נטען  כי אופייה של ההחלטה הפנסיונית עשויה להסביר את החריגה של כלכלני האוצר   מהתנהגות רציונאלית . מחשבות מטרידות כמו הרהורים על מוות, זקנה ובעיות בריאות שאנשים מעדיפים להדחיק תוך מתן תשומת לב מוגבלת לפתרונן היא אחת הדרכים שנוקטים אנשים כדי לעקוף הרהורים נוגים.

כמי שכאמור עוסק בתחום שנים רבות קשה לי לומר שזה הפתיע אותי . נכון יהיה יותר לומר שזה גרם לי לנסות להבין את מקור הסיבות שבגללן אלו התוצאות אבל זה כבר שייך לכתבה הבאה שנושאה יהיה -פנסיה דמיון מודרך ומה שבניהם.

נכתב ע''י רון קשת,מנכ''ל
קשת פננסים