נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

דעה: האם לברוח מהבורסה בעת משבר?

 

 
אלי פז, קרדיט: brandmeאלי פז, קרדיט: brandme
 

אלי פז
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
12/08/2026

אפתח בסיפור אמיתי שהפך לקוריוז: בקיץ 2006, ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, התקשר הרמטכ"ל דאז דן חלוץ ליועצת ההשקעות שלו וביקש למכור את כל תיק ניירות הערך, מן הסתם משום שצפה ירידות חדות בעקבות המלחמה.

אולם, וזה אולם גדול, מעבר לבעיה האתית של חלוץ, בדיעבד הוא טעה ממש בגדול. הבורסה אמנם ירדה ביום יומיים הראשונים למלחמה, אולם מייד לאחר מכן התייצבה ואף פתחה בעליות חדות.

הקוריוז הזה הפך לאקטואלי ביותר בעת הזאת, של חוסר יציבות גיאו פוליטית ומשבר מתמשך סביב איראן, מיצר הורמוז וכל הקשור בכך, הבורסות לניירות ערך מתאפיינות באופן טבעי בחוסר יציבות ומשקיעים רבים תוהים האם זה הזמן להישאר בתוך הבורסות או שמא לצאת החוצה.

ובכן, ההיסטוריה של הבורסות מלמדת אותנו, פעם אחר פעם, שלא להיכנס לפאניקה מיותרת בעת משבר כזה או אחר ולמכור לאלתר את כל תיק ניירות הערך, אביא להלן מספר דוגמאות היסטוריות:

הבורסות לניירות ערך, לפרוטוקול, מתיישרות תמיד לערך האמיתי של המניות ויתר המוצרים הפיננסים שלהן, דוגמת גובה המכפילים, הדוחות וכו', ובסופו של דבר האירועים שמסביב אולי משפיעים באופן זמני על רמת השערים, אולם בסופו של דבר הירידות התלולות הינן זמניות ובמקרים רבים אף הופכים את ה"בעייה" ל"הזדמנות".

דוגמא ראשונה, אולי הבולטת ביותר, הינה של "המשבר הגדול" בבורסת הוול סטריט שבניו יורק בשנת 1929. מדד הדאו ג'ונס צמח אז תוך ימים ספורים ב-89 אחוזים, המשקיעים נכנסו להיסטריה מוחלטת ומכרו מכל הבא ליד את התיקים שלהם ומקצתם, כאלה שאיבדו את כל הונם, אף בחרו להתאבד באופן כזה או אחר.

אלא מאי? אלה שבכל זאת לקחו נשימה עמוקה, החליטו לא להיכנס להיסטריה וחיכו ליום טוב יותר, הרוויחו בגדול. שנתיים בלבד לאחר מכן, בשנת 1931, כבר עמד מדד הדאו ג'ונס על מדד גבוה בעשרות אחוזים לעומת זו שהיה באוקטובר 1929.

שאלת השאלות: האם המסקנה היא שבכל מקרה כדאי להמתין? ובכן, כמתכנן פיננסי, כולל השקעות בשוק ההון, הייתי ממליץ מראש(!) למשקיעים לגדר את התיק שלהם בהגנות שונות, החל מאגרות חוב וכלה בזהב ולא לשים את כל הביצים בסל אחד. כך גם ניתן ואשפר לקבל החלטה שקולה, ללא פאניקה, גם בעת אירועי של משבר כלכלי כזה או אחר.

דוגמא שנייה, אם נקפוץ במנהרת הזמן כמעט 80 שנה מהמשבר הגדול של 1929, למשבר הגדול האחרון שהתרחש בשנת 2008 בשווקים, זאת בעקבות משבר הסאב פריים בארצות הברית, כשמאות אלפי רוכשי דירות קיבלו משכנתאות בהיקף של עד 130 אחוזים מערך הדירות שרכשו, ובהמשך קרס בנק ליהמן ברדרס'.

גם כאן, כמו ב-1929, נכנסו המשקיעים לפאניקה, מדד המניות ירדו, כולל בבורסה שלנו, בעשרות אחוזים והאווירה בשוק הייתה של "קץ כל הקיצים". אולם, וזה אולם גדול, תוך פחות משנה התייצבה הבורסה על מדדים גבוהים בהרבה מאלה שהיו לה בטרם פרץ המשבר.

ואם נחזור לימינו אנו, הרי שבמהלך השנה האחרונה, באפריל שעבר, ראינו איך הכרזת הנשיא האמריקאי טראמפ על מדיניות מכסים כמעט לכל מדינות העולם, מזה שגרם לירידות חדות בבורסות, אולם תוך שבועות ספורים התייצבו הבורסות שוב ואף עלו במהלך השנה האחרונה כפי שלא עלו זה שנים רבות.

המסקנה, לסיכום, למי שיש לב חלש, מוטב שלא להיכנס לבורסה ו/או לבנות מראש תיק סולידי עם גידור של הגנות, אולם למי שבכל זאת רוצה לייצר הרבה יותר עתודות מאשר בריבית בנקאית של 3-4 אחוזים לשנה בלבד, הבורסות עודן מוכחות כשקעה הטובה ביותר מכל השקעה אחרת, בוודאי ובוודאי לטווח הארוך!

כותב המאמר אלי פז הוא מומחה לתכנון פיננסי ובעלי E.P Investments

x