
עינבל לוי, צילום: מיכאל תורג׳מן / קרדיט: אילוסטרציה – AI
עינבל לוי
מצב משפחתי: נשואה +3
שם הסוכנות: "בשבילך - סוכנות לביטוח פנסיוני בע"מ"
מיקום הסוכנות - תל אביב
וותק במקצוע - 19 שנה
התמחות – פנסיה ומנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות, ביטוחי בריאות, ביטוחי חיים, תכנון פרישה
איך הגעת למקצוע?
לאחר שסיימתי תואר במדעי המחשב ומתמטיקה, פחות התחברתי לשבת ולתכנת על המחשב כל היום וחיפשתי כיוון אחר. מכר שלי הציע לי לבוא לעבוד אתו בבית השקעות. זו הייתה השנה הראשונה שבה הונפקו רישיונות של סוכן פנסיוני, בשנת 2007. התלהבתי מהרעיון ונרשמתי ללימודים. לקח לי כמעט שנתיים לסיים את הלימודים ולעשות סטאז', ובמקביל עבדתי כמשווקת ניהול תיקי השקעות בבית השקעות, שם התחלתי ללמוד את התחום.
ואז הגיע משבר הסאב פריים הגדול ב- 2008; השווקים קרסו והייתה היסטריה גדולה. אז הבנתי שאני צריכה להתמקד בתחום הפנסיוני והגעתי לסוכנות גדולה שהיא מנהל הסדר פנסיוני של הארגונים הגדולים במשק. מאז עברו 19 שנה, התאהבתי בתחום ועד היום נהנית ממה שאני עושה.
מהו האתגר הגדול ביותר שעומד כיום בפני סוכני הביטוח?
לדעתי, היום יותר מתמיד נדרשת מקצועיות ברמה גבוהה מאוד, יכולת אנליטית והתאמה אמיתית לצרכי הלקוח. זה היה נדרש תמיד, אבל היום בעידן ה-AI כשכל אחד מאמין שהצ'אט יודע יותר טוב מכולם, יש ערך עצום לניסיון שלנו. ה'צאט מציע לא פעם הצעות לא נכונות ומטעות; לאחרונה הצ'אט רשם ללקוח שלי, שהוא יכול למשוך את כל הפנסיה שלו ללא מיסים, מה שכמובן לא נכון...
מעבר לרמת המקצועיות והניסיון, הדבר הנוסף שהכי חשוב בעיניי הוא שירות וזמינות; דווקא היום אנשים רוצים לדבר עם אנשים ולא עם בוטים; מישהו שיסביר להם וילווה אותם בתהליך באופן צמוד, מניסיון שלי - רק כך מצליחים באמת לנצל את הזכויות שמגיעות ללקוח בפוליסות שלו.
כיצד היית מתארת את מערכת היחסים בין הסוכנים לחברות הביטוח כיום? האם הן רואות בסוכן שותף אמיתי?
אני בהחלט רואה את חברות הביטוח כשותפות שלי, האינטרס של כולנו הוא משותף, לתת ללקוח שירות מצוין ולדאוג שיהיה מרוצה מחוויית לקוח טובה.
היום לא מספיק רק למכור ביטוח או לשלם תביעה; היום הלקוחות מחפשים חוויה, ואני בהחלט רואה איך חברות הביטוח מתאמצות לתת ללקוח ולנו כסוכנים חווית שירות יוצאת דופן שתגרום ללקוח להיות מרוצה ושמח שהוא מבוטח אצלם בחברה ואצלנו כסוכנים.
מה דעתך על הרגולציה המסתמנת גם באוצר וגם ברשות שוק ההון, לגבי מבנה העמלות – רק מהלקוח, או עמלה אחידה מכל היצרנים?
מצד אחד, אני מברכת על היוזמות , כי יש הצורך לעשות שינויים במבנה העמלות שלפעמים עושה עוול. מצד שני, אני מרגישה ששופכים את התינוק עם המים; במצב שבו רק הלקוח משלם, אני מעריכה שמרבית הלקוחות בארץ לא ישלמו ולא יוכלו לקבל שירות איכותי ומקצועי. לכן מרבית האוכלוסייה – במיוחד החלשה יותר – תהיה במצב שלא יהיה מי שיעזור לה. לצערי, אני רואה את זה קורה כבר היום; לקוחות עם שכר נמוך לא מקבלים שירות, כי הם לא רווחיים לחברת הביטוח ולסוכן. כואב לי לראות את זה.
לגבי עמלה אחידה מכל היצרנים - אני בעד. גם היום אני עובדת במתווה של עמלות אחידות דרך בית הסוכן שלי תלפיות, ולכן מבחינתי זה שקוף גם היום.
האם לדעתך, אמון הציבור בענף הביטוח השתפר או נשחק בשנים האחרונות? למה ומה צריך לעשות?
כשגרירה של לשכת סוכני הביטוח ברשתות החברתיות, אני יכולה לומר שלדעתי, בשנים האחרונות אנשים דווקא יותר ויותר מעריכים ומבינים את הערך שסוכן נותן להם; תמיד היו ותמיד יהיו כאלו שפועלים ישיר וחושבים שסוכן מיותר עבורם אבל זה בשוליים.
רוב הציבור צריך מישהו "שיתרגם" להם את השפה הביטוחית לשפה פשוטה וברורה וילווה אותם בכל צמתי החיים כמו מעבר עבודה, פדיון פיצויים, תביעת אובדן כושר עבודה וכו'
עולם הביטוח הוא עולם גדול וסבוך שכולל בתוכו המון ידע מקצועי ואפשר לעשות טעויות בלי סוף, אני רואה את זה שמגיעים אליי אחרי שמנסים לבד מול חברת הביטוח ולא מצליחים ולפעמים זה מאוחר מידי, במיוחד בנושא פרישה למשל.
יש פה דור חדש של סוכני ביטוח שחרטו על דגלם אמינות ויושרה כערך עליון, בין יתר עיסוקיי אני גם מלמדת סוכני ביטוח חדשים שיעורים פרטיים ומלווה אותם בתחילת דרכם המקצועית ואני שמחה לראות סוכנים צעירים ששמים דגש על מקצועיות ועל טובת הלקוח, על שירות ברמה גבוהה ואכפתיות אמיתית.
יש לך סיפור אישי שמלווה אותך עד היום?
כשהייתי שכירה, פנתה אליי מנהלת משאבי אנוש של חברה שטיפלתי בעובדים שלה ועדכנה אותי שאחד העובדים נפטר לאחר תאונת אופנוע. הוא היה בן 40, נשוי ואבא לשלושה ילדים קטנים. היא ביקשה ממני להיפגש עם האלמנה בתום השבעה ולהגיד לה מה הזכויות שלה. בתום השבעה יצרתי קשר עם האלמנה וקבענו פגישה. במפגש אתה עברתי על כל סיכומי הפגישות והתוכניות שהיו ללקוח, וראיתי ששנה לפני כן הוא הסכים לרכוש ביטוח חיים בגובה 2 מיליון שקלים. שמחתי שלפחות יהיה לה את הסכום הזה כי לא הייתה לו קרן פנסיה, אלא רק ביטוח מנהלים עם סכום צבור נמוך של 60 אלף שקל. כמובן שעדכנתי אותה בבשורה.
אלא שמספר ימים לאחר מכן, קיבלתי עדכון מחברת הביטוח שהפוליסה בוטלה ולא קיבלנו על זה עדכון בחברה בה טיפלתי. התברר ששלושה חודשים לפני מותו, העובד פנה לחברת הביטוח באופן עצמאי וביטל את הפוליסה! האלמנה סיפרה לי, שהוא באמת ניסה לצמצם הוצאות בתקופה האחרונה, וכנראה ביטל את ביטוח החיים, כי זה היה יקר לו מידי.
התוצאה הייתה מצערת, כי היא נשארה ללא ביטחון כלכלי; הוא היה המפרנס העיקרי בבית. היינו בטוחות שהיא מקבלת 2 מיליון שקלים, ופתאום הכול התבדה. המקרה הזה זעזע אותי במיוחד – אחריו עברתי לילות שלמים ללא שינה. זה סיפור שמלווה אותי עד היום. גם העובדה שחיי אדם יכולים להיקטף ברגע, וגם איך מצבה של האם וילדיה יכול היה להיות שונה, אם לא היה מבטל את הפוליסה.

עינבל לוי, צילום: מיכאל תורג׳מן


