בנק לאומי הגיש אתמול (ב') לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך כ- 26 מיליון שקל נגד חברת מטא, בעלת הפלטפורמות פייסבוק ואינסטגרם.
הבנק טוען, כי מטא מאפשרת במשך תקופה ממושכת, באופן שיטתי, הפצה של פרסומי הונאה ממומנים שמתחזים לבנק, ומאפשרת בכך פגיעה כספית בלקוחות הבנק ובציבור - תוך שהיא גורפת רווחים כספיים גדולים. הבנק מגלה כי חרף פניות חוזרות ונשנות שנעשו ע"י הבנק אל מטא במטרה לשמור על הציבור – ההונאה, לטענתו, לא הופסקה על ידה.
לפי כתב התביעה, "מדובר בפרסומים ממומנים, שבגינם גרפה הנתבעת לכיסה כספים רבים והתעשרה מהם, תוך מודעות בפועל לכך שמדובר בפרסומים בלתי-לגיטימיים ומזיקים". עוד נטען, כי מדובר במצב אבסורדי שבו "בעוד שהבנק ולקוחותיו (ואחרים בציבור) נפגעים וניזוקים מתופעה פסולה זו, הרי שדווקא מטא מרוויחה מהם". לפי כתב התביעה, "מטא, ביודעין ומתוך שיקולי בצע כסף, משתפת פעולה בהונאת לקוחות הבנק".
מעבר לסעד הכספי, דורש הבנק מבית המשפט להוציא צווי מניעה קבועים נגד מטא, בהם בין היתר חיוב מטא למתן גישה לבנק לבדיקה מוקדמת של מודעות הנושאות את שמו והעברת פרטי המפרסמים לצורך מיצוי הליכי אכיפה.
"כשל מכוון ומתמשך"
בתביעה מתואר כשל מכוון ומתמשך של מטא בטיפול בתופעת ההונאות, שלטענת הבנק אינה נסתרת מעיניה של מטא. "מטא מודעת היטב לתופעה זו," נכתב. למרות זאת, כך נטען, "חרף מודעותה של מטא לתופעה וחרף הפניות החוזרות שהופנו אליה, מטא לא העמידה פתרון מספק למניעת הישנותם של פרסומי ההונאה," והבנק עמד לבדו בחזית לטובת הציבור ולטובת לקוחותיו כאשר טיפל בעצמו בהורדת הפרסומים, ללא כל עזרה ממטא, נטען בכתב התביעה.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין עופר פליישר, סיוון ברש ויהונתן שולמן ממשרד גורניצקי , נטען עוד, כי למטא עומדים האמצעים והמידע הדרושים כדי לזהות חלק ניכר מהפרסומים הבעייתיים עוד לפני עלייתם לאוויר. לפי התביעה, "רוב (אם לא כל) פרסומי ההונאה הינם כאלה שברור, כבר על פניהם, שהם אינם פרסומות לגיטימיות", וכי "אין צורך בעבודת 'בילוש' מיוחדת על מנת לזהות את הסימנים המחשידים המופיעים בהם".
לטענת הבנק, שצירף לתביעה גם דוגמאות רבות מפרסומי הונאות שהופיעו בפלטפורמות של מטא "הדבר היה חייב להדליק נורה אדומה אצל מטא, טרם שניתן האישור לפרסום", במיוחד כאשר "למטא היה, ועודנו, מידע שמאפשר לה להבחין בין פרסומים לגיטימיים מטעם הבנק לבין פרסומים שאינם לגיטימיים".
חרף זאת, נטען בתביעה כי מטא "הסתפקה - לכל היותר - בטיפול חלקי, נקודתי ומאוחר, שאינו מספק כלל וכלל," וכי מדובר ב"כשל מתמשך בטיפול בתופעה ידועה ומוכרת".
לפי התביעה, התוצאה היא שמטא גורפת את ההכנסות בעוד הנטל כולו נופל על הבנק ועל הציבור. "הנתבעת מאפשרת המשך פרסומם והפצתם של פרסומי ההונאה המזיקים, תוך הפקת רווח משירות הפרסום הממומן והחצנת הסיכונים והנזקים הנגרמים מהם על הבנק, על ציבור לקוחותיו ועל הציבור בכלל".
עוד נטען כי מטא "הוסיפה לאפשר את פרסומם והפצתם של פרסומי ההונאה, תוך הותרת נטל האיתור והדיווח כמו גם הנזקים הממוניים והל א-ממוניים על כתפי הבנק" .
"243 פרסומי הונאה ביולי האחרון"
לאומי מדגיש עוד כי התביעה מוגשת כעת בעקבות החמרה דרמטית בתופעת פרסומי ההונאות במהלך חודש יולי האחרון: "בחודש יולי לבדו אותרו 243 מקרים של פרסומי הונאה – למעלה מ- 100 מקרים יותר מסך המקרים שאותרו בכל המחצית הראשונה של שנת 2026 ". לפי הבנק, "מדובר בעלייה של מאות אחוזים במספר המקרים החודשי בהשוואה לממוצע החודשי בחודשים שקדמו לחודש יולי" . בנוסף, נכתב כי התופעה נמשכה במהלך המחצית הראשונה של חודש אוגוסט וכי "הבנק הצליח למנוע בפעולות שונות באותה תקופה נזקים בהיקף מצטבר של כ-9.2 מיליון שקלים".
פנינו לתגובה לחברת מטא והיא טרם התקבלה.

בנק לאומי תובע את חברת מטא / קרדיט: אילוסטרציה – AI


