סין משיבה לאמודאי: "האטת ה-AI" היא מבחינת בייג׳ינג עוד כלי במלחמת הטכנולוגיה

הוויכוח סביב המאמר של דריו אמודאי עבר הבוקר שלב נוסף. אחרי התמיכה של סם אלטמן ואילון מאסק, הביקורת של דייוויד סאקס והדיון הפוליטי בוושינגטון, מגיעה עכשיו תגובה מהצד הסיני.

ה-Global Times, כלי תקשורת המזוהה היטב עם הממסד בבייג'ינג, פרסם מאמר מערכת שתוקף ישירות את We Must Pace the Frontier של אמודאי. המסר שלו חד: הקריאה להאט את פיתוח הבינה המלאכותית אינה מוצגת רק כסוגיית בטיחות, אלא כניסיון אמריקאי לשמר יתרון טכנולוגי ולבלום את סין.

העיתון הגדיר את הקו של אמודאי כ-"Cold War playbook", וטען שהשילוב בין האטת פיתוח המודלים, הידוק מגבלות יצוא השבבים ומניעת גישה סינית לטכנולוגיות מתקדמות אינו באמת מודל של שיתוף פעולה גלובלי, אלא דרך להבטיח שהמערב ימשיך להחזיק בהובלה.

וזו בדיוק הסיבה שהתגובה הזו חשובה הרבה מעבר לעוד מאמר מערכת.

מהו בעצם Global Times?

Global Times אינו עיתון עצמאי במובן המערבי. הוא שייך לקבוצת People's Daily, העיתון הרשמי המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הסינית. הוא מזוהה במשך שנים עם קו לאומני יותר, תקיף יותר ולעיתים גם לוחמני יותר מזה של כלי תקשורת סיניים רשמיים אחרים.

הקשר הזה אינו עקיף בלבד. העורך הראשי לשעבר של Global Times, הו שיג'ין, הסביר בעבר בעצמו שהעיתון כפוף ל-People's Daily, שהעורך מתמנה על ידו ושלא ייתכן שהעיתון יפעל בניגוד לקו של המפלגה.

אבל מכאן ועד לומר שכל מאמר ב-Global Times הוא "הודעה רשמית של שי" יש מרחק.

אז למה בכל זאת זה כמעט תמיד מסר שצריך לקחת ברצינות?

במערכת התקשורת הסינית, במיוחד בנושאים רגישים של יחסי חוץ, טכנולוגיה וביטחון לאומי, כלי תקשורת מסוג Global Times משמשים לעיתים קרובות כערוץ שבו אפשר לבטא עמדות תקיפות יותר מאלה שמופיעות בהודעות רשמיות של משרד החוץ.

במילים אחרות, העיתון מאפשר לבייג'ינג לבדוק מסר, לחדד קו או לאותת על התנגדות, בלי להפוך כל משפט מיד לעמדה דיפלומטית מחייבת.

מחקרים וניתוחים של גופי מדיניות מתארים את Global Times כמעין "מדחום" של חלקים בשיח הממסדי הסיני, אך לא כתחליף להודעה רשמית של ההנהגה. גם מכון Lowy מציין שהקשר שלו ל-People's Daily מעניק לו מידה של חסות רשמית, אך לא כל מאמר משקף בהכרח את עמדת הממשלה במלואה.

לכן הניסוח הנכון הוא לא "סין הודיעה שהיא מתנגדת לאמודאי", אלא:

התגובה ב-Global Times היא איתות חזק מאוד לאופן שבו לפחות חלק מהממסד הסיני רוצה למסגר את ההצעה שלו - כמהלך אמריקאי שמנסה לשלב בטיחות עם שימור עליונות טכנולוגית.

מבחינת סין, הסתירה נמצאת בתוך המאמר עצמו

אמודאי מציע מצד אחד תיאום בינלאומי רחב יותר סביב בטיחות AI, ובסופו של דבר גם ניסיון להגיע להבנות עם סין.

מצד שני, הוא תומך בהמשך מגבלות על גישה סינית לשבבים מתקדמים ובצעדים שנועדו למנוע מחברות סיניות לצמצם את הפער באמצעות העתקת יכולות או distillation של מודלים מערביים.

מבחינת Global Times, שני הדברים אינם יכולים לדור יחד.

אם ארה"ב קוראת לשיתוף פעולה על בטיחות אך במקביל חוסמת את סין מגישה למשאבים הקריטיים לפיתוח AI, בייג'ינג יכולה לטעון שהמטרה אינה רק בטיחות - אלא גם שמירת הפער.

זו נקודת מחלוקת אמיתית, לא רק תעמולה.

וזאת הבעיה הגדולה של כל רעיון ה"האטה"

אפשר לבנות מנגנוני בקרה בתוך Anthropic. אפשר להכניס בודקים ל-OpenAI. אפשר אפילו להגיע להסכמה בין החברות האמריקאיות על סטנדרטים משותפים.

אבל אם סין רואה בהאטה האמריקאית כלי אסטרטגי נגדה, הסיכוי להסכמה עולמית נעשה קטן הרבה יותר.

הרי כל הסכם כזה תלוי באמון.

ארה"ב צריכה להאמין שסין לא תנצל את ההאטה כדי לסגור את הפער. סין צריכה להאמין שארה"ב אינה משתמשת בבטיחות כדי להקפיא יתרון שכבר השיגה.

כרגע, לפי המסר של Global Times, רמת האמון נמוכה מאוד.

מכאן הפגישה בין טראמפ לשי נעשית אפילו חשובה יותר

טראמפ כבר אמר ש-AI יהיה בין הנושאים שיעלו בפגישתו עם שי ג'ינפינג ב-24 בספטמבר.

אחרי המאמר של אמודאי, התמיכה של אלטמן ומאסק והתגובה הסינית, הפגישה הזאת מקבלת משמעות חדשה.

לא בטוח שיצא ממנה הסכם כלשהו על בטיחות AI. אפילו לא ברור שהצדדים רוצים כרגע אותו דבר.

אבל אם יש בכלל סיכוי להאטה מתואמת של מרוץ ה-AI, היא לא יכולה להישען רק על הסכמה בין מנכ"לים בעמק הסיליקון.

בסוף, שתי המעצמות שמחזיקות בחלק הגדול ביותר מהיכולת הטכנולוגית והגיאופוליטית יצטרכו להסכים לפחות על דבר בסיסי אחד: שהסיכון שבהמשך מרוץ בלתי מוגבל גדול יותר מהסיכון שבמתן יתרון לצד השני.

כרגע הן רחוקות מהנקודה הזאת.

ומה המשמעות למשקיעים?

התגובה הסינית מוסיפה שכבה חדשה של סיכון.

עד עכשיו היה אפשר לחשוב על האטת AI בעיקר במונחים של השקות מודלים, CapEx, ביקוש לשבבים והוצאות על מרכזי נתונים.

עכשיו צריך להוסיף גם אפשרות של החרפה במלחמת הטכנולוגיה עצמה: עוד מגבלות יצוא, מגבלות על ציוד לייצור שבבים, הגבלות על שיתוף מודלים, ומאמץ מואץ של סין לבנות שרשרת אספקה עצמאית.

כל אלה יכולים להשפיע על חברות שבבים, יצרני ציוד, ספקי ענן וחברות AI הרבה יותר מאשר עוד חודש או חודשיים של עיכוב בהשקת מודל.

מנגד, אם הפגישה בין טראמפ לשי תיצור אפילו מסגרת התחלתית לשיח על AI safety, זו יכולה להיות התפתחות בעלת משמעות גדולה מאוד.

בשלב הזה, היא עדיין נראית רחוקה.

השורה התחתונה

מאמר ב-Global Times אינו החלטה רשמית של ממשלת סין, ולא נכון לכתוב כאילו שי ג'ינפינג עצמו כבר דחה את הצעת אמודאי.

אבל גם להתייחס אליו כאל "עוד עיתון" תהיה טעות.

כאשר כלי תקשורת שנמצא תחת המטרייה של People's Daily מפרסם מאמר מערכת תקיף בנושא אסטרטגי כל כך, המסר ראוי להיקרא כאיתות מהמערכת הסינית.

והאיתות כרגע ברור:

בייג'ינג אינה ממהרת לקבל את הטענה שהמערב רק מנסה להפוך את ה-AI לבטוח יותר. לפחות בחלק מהממסד הסיני, הקריאה להאט כבר נתפסת כחלק מהמאבק על מי ישלוט בעידן הבינה המלאכותית.

וזה הופך את המשוואה של אמודאי לקשה הרבה יותר. בלי מינימום אמון בין ארה"ב לסין, קשה מאוד לבנות האטה גלובלית אמיתית.