סקירת דיסקונט: זינוק הנפט והתשואות בארה"ב ימנעו מבנק ישראל להפחית ריבית

נקודות עיקריות:

גלובלי: אי הודאות שוברת שיאים, לאור החרפת המתח הגיאופוליטי שהובילה לזינוק חד במחירי האנרגיה, במקביל, תשואות האג"ח הארוך בעולם ממשיכות לזנק והכותרות על הצורך בהאטה בפיתוח בינה מלאכותית מגבירות את החששות.

ארה"ב:  נתוני האינפלציה ומחיר הנפט תומכים בהעלאת ריבית.

גוש האירו: הריבית עלתה ל-2.5%, וצפויה להמשיך לעלות.

כיוון לעתיד: הפד והבנק המרכזי היפני צפויים להעלות ריבית השבוע, בבריטניה הבנק המרכזי צפוי לשמור על הריבית ללא שינוי.

בישראל: 

גירעון הממשלה ממשיך להתמתן, אך צפוי גידול בחודשים הבאים.

כיוון לעתיד: הזינוק במחיר הנפט ואי הודאות הגלובלית צפויים לדחות את הפחתת הריבית.

ארה"ב

נתוני האינפלציה באוגוסט היו גבוהים ותומכים בהעלאת ריבית. מדד אוגוסט עלה ב-0.4% והאינפלציה נותרה יציבה ברמה של 3.4%, העליה במדד מיוחסת כולה לעליית מחירי האנרגיה. במקביל, מדד הליבה עלה ב-0.3%, בעקבות עליית מחירי השירותים, אך הקצב השנתי התמתן ל-2.4%. 

נתוני האינפלציה והעליה החדה במחירי האנרגיה מחזקים את הציפיות שהפד יעלה ריבית ב-25 נ"ב ל-3.75%-4% בישיבתו השבוע. תחזיות האינפלציה של חברי הועדה צפויות להתעדכן מעלה, אולם, התחזית לאינפלציית הליבה צפויה להתעדכן מטה, בשל שינויים במתודולוגיה של מדידת האינפלציה, במקביל, תחזית הריבית של הפד צפויה להתעדכן מעלה. עם זאת, מוקד העניין צפוי להיות מסיבת העיתונאים, במיוחד על רקע אי הודאות הגבוהה בשווקים, הנובעת מהעליה החדה במחיר הנפט, חששות מהרמה הגבוהה של החוב הממשלתי וממדיניות הנגיד החדש לצמצם מתן תחזיות והנחיות עתידיות. אמנם, בנאומו האחרון הנגיד התייחס לנתוני האינפלציה, שוק העבודה והצמיחה, והפחית את החששות בשווקים ממדיניות הפד, אך ככל שהנגיד לא ימשיך לספק מידע שמפחית את אי הודאות, צפויה תגובה שלילית בשוק האג"ח הממשלתי. 

גוש האירו

ה-ECB העלה ריבית ב-25 נ"ב ל-2.5%, לאור הסיכון האינפלציוני, והערכת הבנק כי האינפלציה צפויה להישאר גבוהה מהיעד למשך זמן ממושך. הצפי לאינפלציה גבוהה תומך בהעלאות ריבית נוספות והשווקים מגלמים צפי ליותר משלוש העלאות בשנה הקרובה ל-3.35%. 

ישראל

גירעון הממשלה המשיך להצטמצם באוגוסט וירד ל-3.2% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, הצמצום נובע מעלייה ריאלית של 5% בהכנסות המדינה ממסים, בעקבות גידול של 10% במיסים העקיפים כתוצאה מהתרחבות הצריכה. מנגד, חלה ירידה בהכנסות משוק ההון וירידה בגביית מס רכישה המשקפת את החולשה בפעילות בשוק הדיור. הוצאות הממשלה רשמו גידול של 3.2%, נמוך מהתכנון מקורי לגידול של 7.2%. במקביל, הוצאות מערכת הביטחון גדלו ב-10.9% לעומת צפי של 2.7%, בעוד שבהוצאות המשרדים הכלכליים נרשמה התכווצות של 6.1% בניגוד לגידול מתוכנן של 12.1%. קצב ההוצאות הממשלתיות צפוי להמשיך לעלות בחודשים הקרובים ולהוביל לגידול בגירעון, אך סביר להניח כי הגירעון יהיה נמוך מהיעד.

שוק האג"ח הממשלתיות בחו"ל 

העליה במחיר הנפט מובילה לעליה בציפיות האינפלציה, וכתוצאה, נרשמת עליה מתמשכת בציפיות הריבית ובתשואות האג"ח הממשלתי בעולם. 

במקביל, שר האוצר האמריקאי הודיע על הגדלת תכנית הרכישה החוזרת של האג"ח ממשלתי ל-6 מיליארד דולר במכרז השבוע, גבוה מהסכום עליו הכריז באמצע אוגוסט (4 מיליארד דולר), וציין כי במכרזים הבאים היקף הרכישות יהיה גדול או שווה ל-6 טריליון דולר. עם זאת, ההודעה אכזבה את השווקים שציפו לגידול משמעותי יותר בתכנית הרכישות, כתוצאה, גברו החששות והתשואות המשיכו לעלות. 

השווקים מגלמים הסתברות של 90% להעלאת ריבית בארה"ב השבוע וצפי ליותר משלוש העלאות ל-4.5% בסוף יולי 2027. מסלול הריבית תלוי באינפלציה, צפי להתמתנות האינפלציה יאפשר לפד להעלות ריבית פחות פעמים ולהפך. עם זאת, העלאת ריבית השבוע, ככל שתתממש, תשקף אמון של חברי הפד כי הריבית לא נמצאת "במקום הנכון", לכן סביר שהיא מהווה התחלה של תהליך העלאות ריבית, שלא צפוי להיות ארוך, אולם, זו לא תהיה העלאה חד פעמית. 

במהלך השבוע התשואות ל-10 שנים בארה"ב הגיעו ל-4.97%, אולם, במהלך המסחר אתמול זינקו אל מעל ל-5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2023, מגמה דומה נרשמה גם בתשואות באירופה. 

עליית התשואות הגלובלית המשמעותית שנרשמה בתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב מתחילת השנה, במקביל לאי הודאות הגבוהה, נובעת ברובה מהעליה בציפיות הריבית. במקביל, למרות העליה באי הודאות, העליה בפרמיית הסיכון המגולמת באג"ח היתה מתונה בלבד. לפיכך, ירידה משמעותית בתשואות, מותנית בהתמתנות בציפיות הריבית, שבתורה מותנית בירידה בציפיות האינפלציה.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל 

במהלך השבוע האחרון נרשמה עליה בציפיות האינפלציה בישראל, בעקבות העליה במחיר הנפט. במחצית הראשונה של השנה, התיסוף החד בשקל מיתן באופן משמעותי את ההשפעה של העליה במחירי האנרגיה על האינפלציה בישראל, אולם, לאחרונה השקל נע בטווח צר יחסית, לכן במידה והתיסוף לא יחזור, ההשפעה של העליה במחירי האנרגיה והסחורות בכלל על האינפלציה תהיה משמעותית יותר, אם כי ,היא תישאר מתונה בהשוואה גלובלית. ציפיות האינפלציה בשוק החוזים עלו ל- 2% בשנה הקרובה, לעומת 1.87%, לפני שבוע, להערכתנו, האינפלציה שנה קדימה צפויה לעמוד על 2.2%.  

העליה בציפיות האינפלציה הובילה לעליה בציפיות הריבית, השווקים מגלמים הסתברות נמוכה להפחתת ריבית נוספת. להערכתנו, בנק ישראל לא יוכל להמשיך ולהפחית ריבית כל עוד מחיר הנפט בעולם לא יורד והסיכון האינפלציוני עולה, לכן הפחתת ריבית נוספת תדחה והיא מותנית ברגיעה במחירי האנרגיה ובשוקי האג"ח הגלובליים. 

תשואות אג"ח ממשלת ישראל עלו לכל אורכו של העקום, בעקבות העליה בציפיות האינפלציה והריבית, במקביל, העליה בתשואות הארוכות בעולם מושכת את התשואות הארוכות בישראל מעלה. התשואות לשנתיים ול-10 שנים עלו ב-14 וב- 16 נ"ב בהתאמה, ונרשמה עליה בשיפוע העקום, בניגוד למגמה בעולם. בחלקו הקצר של העקום נרשמה ירידה בתשואות הצמודות בעקבות העליה בציפיות האינפלציה, בחלקו הארוך, לעומת זאת, העליה בציפיות האינפלציה היתה מתונה יותר, ונרשמה עליה בתשואות הצמודות.

סחורות

ההסלמה במתח הגיאופוליטי הובילה לזינוק במחיר הנפט, שהגיע במהלך המסחר למעל ל-107$ לחבית, לאחר השתלטות החות'ים על מיצר באב אל מנדב. במקביל, סעודיה, סגרה את צינור הנפט שהוביל נפט 

ממזרח למערב וסייע לעקוף את מיצר הורמוז החסום, סגירה ממושכת של הצינור עשויה לצמצם את היצע הנפט ב-4%. היקף הנזק לצינור ומשך הסגירה לא ברורים ולכן החששות מפגיעה נוספת בהיצע הנפט גברו ואי הודאות נמשכת, עם זאת, ניסיון העבר מוכיח כי תיקון הנזקים שמבצעות מדינות המפרץ הוא לרוב מהיר מהמצופה. במקביל, טראמפ הודיע כי אוקראינה ורוסיה הסכימו לא לתקוף את מתקני האנרגיה אחת של השניה, גורם שצפוי למתן את הפגיעה בהיצע הנפט, אולם, לא ברור האם ההסכם יתממש לאורך זמן והשפעתו על השווקים היתה נמוכה. 

דיסקליימר: האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם