טראמפ פורש לשי שטיח אדום - ארה"ב וסין מאותתות על הפוגה חדשה, וה-AI במרכז
נשיא סין התקבל בוושינגטון בקבלת פנים חריגה בעוצמתה: טראמפ הגיע אישית לבסיס אנדרוז, 21 מטחי כבוד, מטס צבאי, טקס בבית הלבן וארוחת מדינה. אבל הטקס הוא רק המסגרת. טראמפ מדבר על "ידידות גדולה" ועל Super Intelligence, שי קורא לתחרות "בריאה" ולשמירת ה-AI בשליטה אנושית, והפסקת האש במלחמת הסחר הוארכה עד ינואר. ובאותו יום, נתניהו מגיע לניו יורק לביקור של שעות בלבד, ללא פגישה מתוכננת עם נשיא ארה"ב או בכיר אמריקאי אחר
יש ביקורים דיפלומטיים, ויש ביקורים שבהם עצם התמונה היא המסר.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא המתין לשי ג'ינפינג בבית הלבן. הוא ומלניה טראמפ הגיעו בעצמם ל-Joint Base Andrews כדי לקבל את נשיא סין ורעייתו פנג לי-יואן עם נחיתתם בארה"ב. לפי C-SPAN, כפי שצוטט ברויטרס, זו הפעם הראשונה מאז 2015 שנשיא אמריקאי מגיע לבסיס כדי לקבל שם אישית מנהיג זר. אז היה זה ברק אובמה שקיבל את האפיפיור פרנציסקוס.
הקבלה כללה שטיח אדום, משמר כבוד, נגינת המנוני שתי המדינות, 21 מטחי תותחים ומטס צבאי. משרד החוץ הסיני תיעד את פרטי הטקס, והבית הלבן פרסם את קבלת הפנים בווידאו. למחרת נערך בבית הלבן טקס קבלת פנים ממלכתי נוסף, כולל תצוגה צבאית ומטס באזור גן הוורדים. (משרד החוץ של סין)
בערב צפויים טראמפ ומלניה לארח את שי ורעייתו לארוחת מדינה בחדר המזרחי של הבית הלבן. אפילו התפריט נבנה סביב הסמליות ביחסי שתי המדינות: היין המבעבע שנבחר לפתיחת הארוחה הוא אותו מותג אמריקאי שהוגש בבייג'ינג ב-1972 במסגרת הביקור ההיסטורי של ריצ'רד ניקסון וההתקרבות בין ארה"ב לסין. (The White House)
זו אינה קבלת פנים שגרתית.
טראמפ: ידידות עם שי ו-"Super Intelligence"
אבל מעבר לטקסים, דווקא הדברים שנאמרו בפומבי בתחילת הפסגה מספקים את הסימן המעניין יותר.
טראמפ תיאר את יחסיו עם שי כידידות קרובה והדגיש כי שני הצדדים התקדמו בתחום הסחר מאז ביקורו בסין במאי. הוא סימן שלושה נושאים מרכזיים לשיחות: ביטחון, טכנולוגיה ו-"Super Intelligence" - המונח שבו הוא משתמש לאחרונה לתיאור בינה מלאכותית מתקדמת.
המשפט החשוב היה שההחלטות שארה"ב וסין יקבלו בתחומים האלה עשויות, לדבריו, להשפיע על השלום והשגשוג "לעשורים קדימה".
כלומר, AI כבר אינו סעיף טכנולוגי צדדי ביחסי וושינגטון-בייג'ינג. הוא נמצא בשולחן המרכזי של היחסים בין שתי המעצמות.
וזה משמעותי במיוחד למשקיעים. ארה"ב וסין מתחרות על שבבים, מודלים, דאטה סנטרים, אנרגיה, ציוד ייצור ורכיבי שרשרת האספקה של ה-AI. מצד שני, שתיהן מתחילות לדבר גם על הסיכונים של תחרות שאינה נשלטת.
שי: תחרות כן. עימות לא
גם הטון של שי היה מחושב.
נשיא סין אמר כי התחרות בין שתי המדינות צריכה להיות "בריאה", וקרא להמשך דיאלוג בין הצבאות כדי לשפר את מנגנוני מניעת המשברים. הוא אף התייחס ל"מלכודת תוקידידס" - התיאוריה שלפיה העימות בין מעצמה עולה למעצמה קיימת עלול להידרדר למלחמה - ואמר שניתן להתגבר עליה.
בהצהרה שפרסם עם הגעתו לארה"ב הלך שי צעד נוסף ואמר כי סין וארה"ב צריכות להיות "שותפות, לא יריבות".
ביחס ל-AI אמר שי כי לשתי המדינות יש יכולת ואחריות לפתח ולנהל בינה מלאכותית לטובת הציבור, תוך הבטחה שהטכנולוגיה תישאר תחת שליטה אנושית.
זו נקודת מפגש מעניינת, אבל עדיין לא הסכם.
ארה"ב כבר העלתה בשיחות ההכנה לפסגה הצעה למנגנון אמריקאי-סיני שבו הצדדים יעדכנו זה את זה על אירועי AI משמעותיים שעשויים להיות בעלי השלכות ביטחוניות. נכון לעכשיו לא פורסם שהפסגה הולידה הסכמה מחייבת בנושא. (Reuters)
הישג ראשון: מלחמת הסחר נדחית שוב
בתחום הכלכלי יש כבר תוצאה מוחשית.
שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הודיע לאחר שיחות עם סגן ראש ממשלת סין חה ליפנג כי הפסקת האש במלחמת הסחר בין שתי המדינות תוארך עד 10 בינואר 2027. ההסדר הקפיא הסלמה שהביאה בעבר את המכסים ההדדיים לרמות של יותר מ-100%.
עבור השווקים זה אולי המסר המיידי ביותר מהפסגה: אין כרגע חזרה למלחמת מכסים מלאה.
עם זאת, המחלוקות הגדולות נשארות פתוחות. ארה"ב וסין עדיין חלוקות סביב הגבלות על יצוא שבבים מתקדמים, אספקת מתכות נדירות, היחסים הכלכליים של סין עם איראן וסוגיית טאיוואן.
לכן מוקדם להכריז על הסכם גדול.
טאיוואן, איראן והשבבים עדיין על השולחן
מאחורי החיוכים והמטסים נמצאים שלושה מוקשים.
הראשון הוא טאיוואן. לקראת הפסגה דווח כי שי צפוי ללחוץ על טראמפ לצמצם או לעצור מכירות נשק אמריקאיות לטאיוואן. ארה"ב, מנגד, הדגישה בימים האחרונים כי מדיניותה בנושא לא השתנתה.
השני הוא איראן. וושינגטון מעוניינת להשתמש בהשפעתה הכלכלית של בייג'ינג על טהרן, בין היתר משום שסין היא שחקנית מרכזית בשוק הנפט האיראני.
והשלישי הוא הטכנולוגיה. עבור סין, הגישה לשבבים אמריקאיים מתקדמים ולציוד הנדרש לייצורם היא סוגיה אסטרטגית. עבור ארה"ב, הגבלת הגישה הסינית לטכנולוגיות המתקדמות ביותר היא חלק ממדיניות הביטחון הלאומי.
כל אלה אינם נעלמים בגלל שטיח אדום.
האם אנחנו רואים תחילתו של דטאנט?
עוד מוקדם להשתמש במילה הזאת כעובדה מוגמרת.
נכון לערב יום חמישי, 24 בספטמבר, טרם פורסם סיכום מלא של השיחות הסגורות ולא הוכרז על הסכם כולל בין שתי המדינות. גם רויטרס מציינת כי הציפיות לפריצת דרך רחבה נמוכות, וכי ייתכן שהתוצאות המעשיות יהיו מוגבלות להארכת הפסקת האש בסחר ולדיאלוג סביב AI.
אבל שינוי הטון קשה לפספס.
ארה"ב וסין אינן מפסיקות להתחרות. להפך. אלא שהמסר משני המנהיגים הוא שהתחרות צריכה להתקיים בלי להפוך לעימות בלתי נשלט. יש לציין כי המדדים בוול סטריט החלו לעלות והנפט נחלש.
עבור השווקים זה הבדל גדול.
ובאותו יום - נתניהו מגיע לניו יורק
קשה להתעלם מהניגוד הדיפלומטי שנוצר באותו יום בארה"ב.
בעוד נשיא סין מגיע לביקור מדינה בן שלושה ימים וזוכה לקבלת פנים אישית מטראמפ, לטקסים צבאיים ולארוחת מדינה, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו צפוי לשהות בניו יורק פחות משמונה שעות לצורך נאומו באו"ם. לפי לשכת ראש הממשלה, הוא צפוי לפגוש תשעה מנהיגים זרים, אך בהודעה לא הופיעה פגישה עם טראמפ או עם בכיר אמריקאי אחר.
ראש הממשלה לשעבר? לא. שגריר ישראל לשעבר בוושינגטון, מייקל אורן, אמר לרויטרס כי אינו זוכר מקרה שבו ראש ממשלה ישראלי הגיע לארה"ב ולא נפגש עם הנשיא.
צריך להיזהר מהמסקנה. עצם היעדר הפגישה אינו מוכיח "חרם", ולשכת נתניהו הסבירה כי הביקור קוצר בגלל לוח זמנים צפוף והצורך לשוב לישראל לפני חג הסוכות.
אבל התמונה הדיפלומטית שנוצרה בוושינגטון ובניו יורק באותו יום בולטת מאוד: שי ג'ינפינג נמצא במרכז הבמה האמריקאית. נתניהו, הפעם, לא.
מקורות מרכזיים: הבית הלבן - תוכנית ביקור המדינה וארוחת הערב פרטי ביקור שי בבית הלבן | וידאו רשמי של קבלת הפנים בבסיס אנדרוז | משרד החוץ הסיני - תיעוד ההגעה (משרד החוץ של סין)

צילום מסך הבית הלבן יוטיוב

קבל פנים לשי, נשיא סין. צילום מסך: הבית הלבן


