פרסום ראשון  >>> היום תעלה, במפתיע, בוועדת הכספים הצעה לחוק חדש "ייעוץ השקעות כללי"

דברי הסבר לחוק ייעוץ/שיווק השקעות כללי

בחוק מוסדרת פעילות ייעוץ ההשקעות, שיווק ההשקעות וניהול תיקי השקעות. אחת מאבני היסוד של החוק הינה הגדרת "ייעוץ השקעות". מרכזיותה של הגדרת פעילות ייעוץ ההשקעות, שממנה אף נגזרת הגדרת "שיווק השקעות", נובעת מכך שהיא קובעת את היקף תחולת החוק על הפעילות המוסדרת בו.

הגדרת "ייעוץ השקעות" כיום כוללת, נוסף על פעילות, שניתן להגדירה כ"ייעוץ השקעות קלאסי", במסגרתה יועץ השקעות נותן ייעוץ ללקוח מסוים ביחס להשקעותיו, גם "ייעוץ השקעות כללי", היינו ייעוץ אחיד ובלתי מסוים, הניתן למספר רב של אנשים, לעיתים למספר בלתי ידוע של אנשים, שאין בו כדי ליצור ציפיות מצד קהל היעד שלו לכך שיותאם לנתוניו האישיים, ואשר אינו כולל תקשורת בין אישית בין נותן הייעוץ לבין קהל היעד שלו.

כך למשל, במסגרת עבודת אנליזה מנתח אנליסט את פעילותה השוטפת של החברה ו/או את שווי החזקותיה ונכסיה, על פי מודלים כלכליים שונים, ובהתאם לתוצאות ניתוח זה הוא ממליץ על ביצוע פעולה פוזיטיבית ביחס לניירות הערך של החברה הנסקרת. עבודת אנליזה, נכללת כיום בהגדרת ייעוץ השקעות, אך לנוכח היות עבודת האנליזה מיועדת לרוב לקהל יעד רחב, לקבוצת לקוחות לא סגורה אשר הנמנים עליה אינם ידועים מראש, חלק מהוראות החוק אינן רלוונטיות לגביה.

כך לדוגמה, אין מקום לדרישת בירור צורכי לקוח בתהליך נתינתה, שכן כאמור אין היא מיועדת ללקוח מסוים, היא איננה מתיימרת כלל להתאים לנתוניו הספציפיים של הלקוח שמקבל אותה והאלמנט המרכזי בה הוא הנכס אותו היא סוקרת. כך הם פני הדברים גם באשר לדרישה הקוגנטית הקיימת בחוק בנוגע לעריכת הסכם בכתב עם הלקוח. לנוכח האופי הייחודי של הייעוץ הניתן באמצעות פרסום עבודת אנליזה, דווקא שאלת ניגוד העניינים של האנליסט היא זו המתעוררת במתן שירות זה ובעוצמה רבה יותר משאלת ניגוד העניינים המתעוררת במתן ייעוץ השקעות קלאסי.

מצב דברים זה הביא לפרסום הוראה על ידי רשות ניירות ערך (להלן – הרשות) בה מחד גיסא פורטו חובות הגילוי של האנליסט בשאלת ניגודי העניינים ומאידך גיסא ניתנה החלטת הרשות בעניין אי נקיטת הליכים נגד בעלי רישיון, שנותנים שירותי אנליזה, ביחס לאי קיום הוראות סעיפים 12, 13 ו- 15 לחוק לנוכח אי התאמתן להסדרת עבודת האנליסטים, וזאת עד לתיקון חקיקה בנושא.

דוגמא אחרת לייעוץ השקעות כללי יכולה להיות בשעה שאדם נותן ייעוץ לקהל ברדיו או בטלוויזיה באופן שאינו יוצר ציפיות מצד קהל היעד לכך שהייעוץ מותאם לנתוניו האישיים. כיום פטורה פעילות זו מן הצורך בקבלת רישיון בסעיף 3(א)(4) שעניינו ייעוץ השקעות בכלי תקשורת.

לשתי הדוגמאות הללו מכנה משותף אחד, הנעוץ בכך שלא נוצרות ציפיות מצד קהל היעד לכך שהייעוץ יותאם לנתוניו האישיים ולא מתאפשרת אינטראקציה אישית בין היועץ לבין אדם מסוים. המדיה, במסגרתה ניתן הייעוץ, אינה חשובה, ואין מקום להגביל את הפטור מן הצורך לקבל רישיון, רק לגבי מקרים העומדים בקריטריונים של אנליזה כתובה דווקא או לייעוץ שניתן בכלי תקשורת, ולא לייעוץ הניתן באמצעות מדיה אחרת.

הדוגמאות ממחישות את הצורך בקביעת ההבחנה בין ייעוץ השקעות לייעוץ השקעות כללי ובהתאמה, בין שיווק השקעות לעומת שיווק השקעות כללי. כמו כן ממחישות הדוגמאות את הצורך בהסדרה נפרדת לשירות הכללי, המותאמת לנסיבותיו ומאפייניו הייחודיים.

ואלה הנושאים המרכזיים אשר הצעה זו עוסקת בהם:

הגדרה של פעילות מתן ייעוץ השקעות כללי ושיווק השקעות כללי (להלן: "שירותים כלליים") תוך הבחנתם ממתן שירותי ייעוץ ושיווק השקעות, ביטול הצורך ברישיון לגביהם והסדרה מיוחדת לשירותים הכלליים.
הבהרת תחולת הוראות החוק בעניין פעילות ייעוץ השקעות ושיווק השקעות גם על פעילות שבמהותה נכללת בגדר מתן שירותים כאמור, על אף שאיננה מתייחסת לניירות ערך ולנכסים פיננסיים כהגדרתם בחוק.

לסעיף 1

פסקה (1) – מוצע להוסיף הגדרה למתן שירות של ייעוץ השקעות כללי. הרישה של ההגדרה קובעת את המבחן העיקרי לפיו ייעוץ השקעות יחשב לכללי כאשר על פניו אינו נחזה לייעוץ המיועד לאדם מסוים ומתחשב בנתונים של אדם מסוים. תכליתה של הסיפה למעט מן ההגדרה ייעוץ, שיש בו אולי מאפיינים של ייעוץ כללי, אך הוא ניתן באופן הכולל אינטראקציה בין אישית בין נותן הייעוץ למקבלו. בנסיבות אלה לא ניתן לראות את הייעוץ כייעוץ השקעות כללי, שכן יסוד האינטראקציה הבין- אישית המתקיים בין נותן השירות למקבלו מכריע.

פסקה (2) – מוצע למחוק את המילים "קרנות השתלמות" מהגדרת "נכסים פיננסיים". קרן השתלמות מוגדרת בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה, 2005 כ- "קופת גמל המיועדת לתשלום דמי השתלמות לעובדים, לעצמאים, לחברי קיבוץ, לחברי מושב שיתופי או למוטבים שלהם"; כמו כן, נמנית קרן השתלמות על המוצרים הנכללים בהגדרת "סוג מוצר פנסיוני" בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה-2005, אשר מתן ייעוץ לגביהם מוסדר באותו חוק, ונתון לפיקוח הממונה על שוק ההון, ביטוח, וחיסכון במשרד האוצר. לפיכך ומאחר שאין מקום להבחנה בין קופת גמל כללית שאיננה נכללת בהגדרת נכסים פיננסיים, לקרן השתלמות, אין זה נכון לכלול את קרנות ההשתלמות בגדר הנכסים הפיננסיים שייעוץ בנוגע להם ייכלל בגדר ייעוץ השקעות וזיקה אליהם תהיה רלוונטית להיות הייעוץ שניתן בגדר שיווק השקעות לפי החוק.

פסקה (3) – מוצע להוסיף הגדרה ל"נכס קשור לנכס פיננסי" בה יכללו: מטבע, ריבית, שער חליפין, מוצר או שירות הנסחר בשוקי סחורות (Commodities), מדד המורכב מהם או שילוב שלהם, שיש להם השפעה מהותית על שוויו של נכס פיננסי, שלמשווק השקעות יש זיקה אליו. ראה בעניין זה את דברי ההסבר לפסקה (5) להלן.

לנוכח הדינמיות וההתפתחות המהירה של מוצרים חדשים בשוק ההון, מוצע כי שר האוצר יוסמך לקבוע נכסים נוספים שיכללו בהגדרה כאמור.

פסקה (4) – הגדרת "שיווק השקעות" בחוק הינה כדלקמן: "מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים, כשלנותן הייעוץ יש זיקה לנכס פיננסי; לענין זה, "ייעוץ" - כמשמעותו בהגדרה ייעוץ השקעות". מבלי לגרוע מן האמור בדברי ההסבר בסעיף 3 ביחס לסעיף 3ג המוצע, מוצע בזאת להבהיר כי ייעוץ בנוגע לנכסים הקשורים לנכסים פיננסיים [ראו הערה דלעיל], כהגדרתם המוצעת בסעיף 1, כשלנותן הייעוץ יש זיקה לנכס הפיננסי, נופל לגדר שיווק השקעות המחייב ברישיון.

בכך מובהר כי הצורך ברישיון וכל החובות הנלוות לו חלים גם על מקרים בהם הייעוץ נוגע לנכסים אשר אינם בגדר ניירות ערך או נכסים פיננסים, אך יש להם השפעה על שוויו של נכס פיננסי, שלמשווק השקעות יש זיקה אליו. זאת משום שבנסיבות המתוארות משמעותו של מתן ייעוץ בקשר לנכס הזיקה כמוהו כייעוץ לגבי הנכס הפיננסי שלנותן הייעוץ זיקה אליו. כך למשל, מתן ייעוץ בקשר למט"ח, בידי מי שמנפיק מוצר מובנה שתשואתו נגזרת משינוי שערי מט"ח, או מתן ייעוץ בקשר למטבע בידי מי שהינו צד להסכם או הסדר שערכו נגזר מערכו של מטבע. הבהרה זו מתייחסת לשיווק השקעות ולא לייעוץ השקעות מכיוון שהיא מתייחסת למצבים, שבהם יש לנותן הייעוץ זיקה לנכסים הקשורים לנכסים פיננסים. זיקה זו מאפיינת שיווק השקעות, במובחן מייעוץ השקעות.

פסקה (5) – כמוצע לעיל בעניין ייעוץ השקעות כללי, בהתאמה ומאותם נימוקים (ראה דברי ההסבר לפסקה (2)), מוצע להוסיף הגדרה למתן שירות של שיווק השקעות כללי.

לסעיף 2

פסקה (1) – סעיף 3(א) כולל רשימה של פעילויות ייעוץ או שיווק השקעות שאינן טעונות רישיון.
כפי שפורט בהרחבה בחלק הכללי של דברי ההסבר, פעילויות מתן שירותי ייעוץ השקעות כללי ושיווק השקעות כללי, שונות במהותן משירותי ייעוץ ההשקעות ושיווק ההשקעות הקלאסיים שנועדו ללקוח מסוים.

גם כיום נופל חלק ניכר מן הפעילות הנכללת בהגדרת ייעוץ השקעות כללי בגדר הפטור מרישוי החל על ייעוץ בכלי תקשורת לפי סעיף 3(א)(4), ואין הגיון ליצור חובת רישוי במקרים אלה. מאחר שהוראות החוק בכללותן מכוונות לנסיבות מתן שירותים באופן אישי, המותאמים ללקוח המסוים, מוצע לקבוע כי השירותים הכלליים לא יהיו טעונים רישיון וכפי שיפורט להלן (ראה דברי ההסבר לפסקה 3), יחולו על נותני השירותים הכלליים החובות הרלוונטיות לנסיבות בהן ניתנים שירותים אלה ובהתאמה להן. לפיכך מוצע להחליף בפסקה (4) את הייעוץ בכלי תקשורת בייעוץ השקעות ושיווק השקעות כללי כמי שנמנים על העיסוקים שאינם טעונים רישיון.

פסקה (2) – לנוכח המוצע בפסקה (1) למחוק את הייעוץ בכלי תקשורת מרשימת העיסוקים שאינם טעונים רישיון מתייתרת גם הוראת הגילוי המיוחדת לייעוץ כאמור. תחתיה מוצע לקבוע הוראות גילוי מיוחדות למתן ייעוץ ושיווק כללי בסעיף 3ב המוצע.

לסעיף 3

מוצע כי מתן ייעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כללי, בין אם הוא ניתן בידי בעל רישיון ובין אם ניתן בידי מי שאינו בעל רישיון, יכלול הודעות הנוגעות למהות השירות שניתן וכן לנותן השירות, כפי המפורט להלן:

הודעה כי מדובר בייעוץ השקעות כללי או בשיווק השקעות כללי לפי העניין וכי מתן השירותים כאמור, אינו מהווה תחליף לייעוץ או לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הודעה זו נועדה לשם התכלית של הבהרת מהות השירות ומגבלותיו למקבל שירות זה. הודעה זו דומה להודעה שחויב לתת, מי שנתן ייעוץ בכלי תקשורת (ראה דברי ההסבר לפסקה (2) של סעיף 2 לעיל).
גילוי של כל ניגוד עניינים של מי שנותן את השירותים הכלליים, במישרין או בעקיפין, במועד מתן הייעוץ או השיווק, לפי העניין. השפעת ניגוד עניינים אצל נותן השירותים הכלליים קיימת גם כאשר השירות הוא כללי. זאת ועוד, לנוכח התפוצה הרחבה והמיידית של השירות הכללי, השפעת ניגוד העניינים יכולה להיות אפילו גדולה מזו שקיימת במתן שירות אישי.

לפיכך נקבעת חובת גילוי כללית הקיימת במישרין או בעקיפין, במועד הרלוונטי למתן השירות. חובת גילוי זו, מטרתה ליתן למקבל השירות, תובנה לעניין אפשרות היות השירות הכללי נגוע ומונע מאינטרסים וליתן לכך את המשקל הראוי בהחלטה האם לפעול בהתאם לייעוץ שניתן. (ראה בעניין זה את חובות הגילוי על ניגודי העניינים בהוראת האנליסטים הנזכרת בחלק הכללי של דברי ההסבר לעיל).

מאחר שהשירותים הכלליים מגוונים וניתנים בנסיבות שונות, ולא ניתן לפרט את כל העניינים העשויים להיות מהותיים לשירות הניתן, מוצע לקבוע חובת גילוי כללית על נותן השירותים הכלליים, של כל פרט שעשוי להיות מהותי לשירות הניתן.

בדומה לחובה שחלה בעניין בהוראת האנליסטים, נדרש נותן השירותים הכלליים לכלול הודעה בעניין פרטיו המזהים לרבות פרטי השכלתו וניסיונו המקצועי, על מנת שיתאפשר למקבל השירות ליתן להם את המשקל הראוי לדעתו בהערכת השירות שניתן ובקבלת החלטת השקעה על פיו.

לסעיף 3ב(ב)

מוצע לקבוע כי במתן השירותים הכלליים, בין בידי בעל רישיון ובין לא בידי בעל רישיון, לא יהיה פרט מטעה מאחר שלהכללת פרט מטעה בשירותים כלליים עלולה להיות השפעה רחבה ומיידית לנוכח התפוצה הרחבה בה הם ניתנים. הגדרת "פרט מטעה" בחוק מפנה להגדרה בחוק ניירות ערך התשכ"ח 1968, לפיה פרט מטעה הינו לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר.

לסעיפים קטנים 3(ג) עד 3(ה)

מוצע ליתן לרשות סמכות למתן הוראות הנוגעות לגילוי שינתן במסגרת מתן השירותים הכלליים כאמור, על מנת להבטיח את השמירה על עניינו של מי שהייעוץ או השיווק מופנה אליו. כאמור, מאחר שהשירותים הכלליים כוללים בין היתר ייעוץ בכלי תקשורת ובמדיה לה תפוצה רחבה מיידית, נודעת חשיבות רבה לחובות הגילוי. מאחר שהשירותים הכלליים מגוונים וקיימת שונות בין השירותים הנכללים כיום ואשר יכללו בעתיד במסגרתם, נדרשת הסמכות למתן ההוראות כדי לשמש כלי יעיל ומותאם לשונות ולמציאות המתפתחת.

ההוראות כאמור יכול שינתנו לכל מי שנותן שירותים כלליים או לסוג מסוים של מי שנותן שירותים אלו. בדומה להוראה בעניין בנוגע לסמכות הרשות ליתן הוראות לצורך פיקוח, הקבועה בסעיף 28(ב) לחוק, מוצע לקבוע כי אין חובה לפרסם את ההוראות ברשומות ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן. עוד מוצע כי ההוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות וכפי שתקבע הרשות בעניין דרכים נוספות לפרסומן.

לנוכח השונות שבין נותני השירותים הכלליים וההתפתחות המהירה בפרט בתחום הטכנולוגי, שתביא לדרכים חדשות ומגוונות של מתן שירותים כלליים, מוצע בסעיף 3ב(ח) לקבוע כי לשר האוצר בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת הסמכות לקבוע הוראות לעניין חובות נוספות שיחולו על נותני השירותים הכלליים כדי להבטיח את השמירה על עניינו של מי שנמנה על קהל היעד של השירותים הניתנים.

לסעיף 3ג

המוצע הינו בגדר תיקון מבהיר לדין הקיים עוד ערב התיקון לגבי היקף חובותיו של בעל רישיון, החלות על תהליך מתן השירות בידיו, תהא תוצאתו אשר תהא. נסביר: ייעוץ השקעות כהגדרתו הוא ייעוץ הניתן ביחס לנייר ערך או לנכס פיננסי (להלן – נכס מיועץ). ייעוץ שניתן לגבי השקעה בנכס אחר לכאורה אינו נתפס בהגדרה. מוצע להבהיר כי בעל רישיון לא מתנער מן החובות החלים עליו כאשר השירות שהוא נותן ללקוח מתגבש לכדי המלצת השקעה או ביצוע עסקה בנכס שאינו נכס מיועץ. כך למשל, אם לקוח פנה ליועץ השקעות לשם קבלת ייעוץ בדבר השקעת סכום כסף לטווח זמן מוגבל, והיועץ מצא לנכון להמליץ לו, לאור תנאי השוק, טווח ההשקעה ומטרותיה, להשקיעו בפיקדון בנקאי נושא ריבית, יחולו עליו כל החובות החלים על מתן ייעוץ השקעות בידי בעל רישיון.

לסעיף 4

סעיף 38ח מפנה להוראות חוק ניירות ערך לעניין הטלת עיצום כספי על ידי ועדת האכיפה המנהלית. מוצע להבהיר כי הסכום המירבי הניתן להטלה על יחיד בקשר למתן שירותי ייעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כללי יהיה כסכום המירבי הקבוע ליחיד אחר, קרי עד מיליון שקלים חדשים, בין אם מדובר ביחיד בעל רישיון ובין אם לאו.

לסעיף 5

מוצע לקבוע סמכות להטלת סנקציה עונשית על מי שכלל פרט מטעה בייעוץ השקעות כללי או בשיווק השקעות כללי בניגוד להוראות המפורטות בדברי ההסבר לפסקת משנה (ג) לעיל.

לסעיף 6

התוספת השנייה מפרטת את רשימת ההפרות שבגינן מוסמכת הרשות להטיל על המפר עיצום כספי. לנוכח ביטול ההסדרה הקיימת בחוק לגבי פרסום בכלי תקשורת כמפורט בדברי ההסבר לפסקה (1) לסעיף 2, יש למחוק את פרט (1) בחלק א' לתוספת השניה לחוק. מוצע לכלול בגדר ההפרות, שבגינן רשאית הרשות להטיל עיצום כספי, המפורטות בחלק א' לתוספת השניה לחוק, הפרה שעניינה מתן שירותים כלליים מבלי שנכללו פרטים מזהים על מי שנותן את הייעוץ או השיווק בניגוד להוראות סעיף 3ב(א)(4).

כמו כן, מוצע לכלול בגדר ההפרות, שבגינן רשאית הרשות להטיל עיצום כספי בסכומים גבוהים יותר, אשר מפורטות בחלק ב' לתוספת השנייה, את ההפרות הבאות: מתן שירותים כלליים בלי שנכללה הודעה כי מדובר בייעוץ השקעות כללי או בשיווק השקעות כללי בניגוד להוראות סעיף 3ב(א)(1); מתן שירותים כלליים תוך הפרת חובת גילוי כל ניגוד עניינים של נותן שירותים אלו בניגוד להוראות סעיף 3ב(א)(2); וכן הפרת הוראה מהוראות הרשות לעניין גילוי שינתן במסגרת מתן שירותים כלליים לפי סעיף 3ב(ד). בנוסף מוצע לתקן את פרט (1) בחלק ב' לתוספת השנייה, שמתייחס כנוסחו היום להפרות שעניינן העסקה בניגוד להתחייבות שניתנה לרשות. מוצע לציין במפורש את ההתחייבויות הנוגעות להעסקת נושא משרה וכן את התחייבויות הנוגעות להעסקה בייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקים.

לסעיף 7

בתוספת השלישית מפורטים סכומי העיצום הכספי שהרשות רשאית להטיל לפי סמכותה בסעיף 38ב(א) לגבי כל אחד מסוגי בעלי הרישיון השונים, תוך הבחנה בין יחידים ותאגידים, וכן סכומי העיצומים הכספיים שרשאית הרשות להטיל על תאגידים בנקאיים. מוצע לקבוע את סכומי העיצומים הכספיים הניתנים להטלה על יחיד אחר ועל תאגיד אחר, ובכללם גם על יחיד או על תאגיד שנותנים שירותי ייעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כללי. עוד מוצע להבהיר כי ההוראות לעניין סכומי העיצום הכספי המפורטים לגבי בעלי הרישיון השונים לא יחולו שעה שמדובר בהפרה שעניינה ייעוץ השקעות כללי או שיווק השקעות כללי, או אז יחולו ההוראות הכלליות לגבי הפרות אלו.

לסעיף 8

התוספת הרביעית מפרטת את רשימת ההפרות המנהליות שבגינן ניתן לפתוח בהליך אכיפה מנהלית כנגד המפר. בהתאם להוראת פרט (1) בתוספת הרביעית, במקרים שבהם מופרת הוראה מהוראות המפורטות בתוספת השנייה פעמיים לפחות בשלוש השנים שקדמו להפרה והרשות הודיעה למפר על ביצוע כל אחת מן ההפרות בנפרד, ניתן יהיה לפתוח בגין הפרה נוספת בהליך אכיפה מנהלי. הוראה זו תחול גם על ההפרות הנזכרות לעיל ואשר פורטו בתוספת השנייה המתייחסות לשירותים כלליים.

בנוסף, לנוכח ביטול הפטור שחל על ייעוץ בכלי תקשורת כמפורט לעיל, יש למחוק את פרט 7 לתוספת הרביעית לחוק. מוצע להוסיף במקומו הפרה שעניינה הכללת פרט מטעה בייעוץ השקעות כללי או בשיווק השקעות כללי בניגוד להוראות סעיף 3ב(ג).

לסעיף 9

פסקה (1) – במסגרת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 (להלן – חוק ייעול האכיפה), שפורסם לאחרונה, נערכה רפורמה מקיפה בסמכויות הרשות להטיל אמצעי אכיפה מנהליים כנגד המפר. חוק ייעול האכיפה נקט במספר מקומות במושג "גורם מפוקח" כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח –1968 (להלן – חוק ניירות ערך).

כך סעיף 29 לחוק כנוסחו לאחר כניסתו לתוקף של חוק ייעול האכיפה מקנה סמכות ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות שהוסמך לכך להיכנס למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח, ושאינו משמש בית מגורים בלבד ולדרוש למסור לו מסמכים. בנוסף בהתייחס לעבירת תרמית בניירות ערך - בסעיף 54 לחוק ניירות ערך, כנוסחו לאחר כניסתו לתוקף של חוק ייעול האכיפה, נקבע, כי יראו גורם מפוקח שביצע את האמור שם, כמי שביצע הפרה מנהלית, ומשכך ניתן יהיה לנקוט כנגדו בהליך מנהלי. כן ראה סעיף 52סז לחוק ניירות ערך, כנוסחו לאחר כניסתו לתוקף של חוק ייעול האכיפה, העוסק בהטעיית הרשות בידי גורם מפוקח, ופרט (17) לתוספת החמישית לחוק ניירות ערך, העוסק בהפרה מנהלית שעניינה אי מסירת ידיעה או מסמך בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח.

הגדרת "גורם מפוקח" בחוק ניירות ערך כוללת שורה של גורמים ובהם בעלי רישיון ייעוץ, שיווק וניהול תיקי השקעות וכן מי שעוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות, אשר אינו טעון רישיון לפי סעיף 3, משכך נכלל מי שעוסק בייעוץ השקעות כללי או בשיווק השקעות כללי גם הוא בהגדרת גורם מפוקח.
התכליות של הוראות החוק העוסקות בגורם מפוקח חלות גם בשלב בו הוגשה בקשה לקבלת רישיון היתר או אישור לפעול כגורם מפוקח ובטרם ניתן אישור שכזה. לפיכך מוצע להוסיף מי שהגיש בקשה כאמור לרשימת הגורמים הנופלים להגדרת גורם מפוקח.

בנוסף מוצעים מספר תיקונים המבהירים מונחים הכלולים בהגדרה.

פסקה (2) – במסגרתו של חוק ניירות ערך (תיקון מס' 42 ) התש"ע – 2010 בעניין זירות סוחר לחשבון עצמו (להלן – תיקון 42) הורחבה תחולתו של סעיף 56א1(א) לחוק ניירות ערך, שכותרתו היתה בקרת הרשות על פעילות הבורסה גם לבקרה על פעילותן של זירות סוחר לחשבון עצמו. בתיקון 42 נשמט תיקון נוסף שנדרש לעניין זה המחיל את סמכות הבקרה, לא רק על ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, אלא לגבי כל מכשיר פיננסי, וזאת משום שבזירות סוחר לחשבון עצמו נסחרים גם מכשירים פיננסים, שאינם ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה. בנוסף מוצע לתקן את כותרת הסעיף, כך שיובהר, כי בנוסף לבקרה על פעילות הבורסה הוא עוסק בבקרה על פעילותן של זירות סוחר לחשבון עצמו.

לסעיף 10 מוצע לקבוע כי תחילת החוק תהא שלושה חודשים מפרסומו.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.