אחרי אישור חבילת הסיוע ליוון, קובעי המדיניות באירופה יפנו את תשומת לבם לנושא כללי יותר של תגבור "התחמושת הפיננסית" של גוש האירו

אירופה

•אחרי אישור חבילת הסיוע ליוון, קובעי המדיניות באירופה יפנו את תשומת לבם לנושא כללי יותר של תגבור "התחמושת הפיננסית" של גוש האירו. ההיקף הנוכחי של קרן הסיוע (ESM) עומד כיום על 500 מיליארד אירו ובעוד מרבית המדינות שוקלת את הרחבתה, גרמניה נמנית עם המתנגדים למהלך. קובעי המדיניות בוחנים את האפשרות להעביר כספים מהמנגנון הזמני (EFSF) אל המנגנון הקבוע (ESM).

•גרמניה, מצדה, מנסה לשכנע את מדינות ה-20-G (שמתכנסים במקסיקו סיטי) לתרום יותר כספים לקרן המטבע, אם כי ארה"ב מתנגדת לכך . קובעי המדיניות יחפשו גם דרכים לתמוך בצמיחה, זאת בתגובה לביקורת כלפיהם כי "ההצלה" מושתת יתר על המידה על תכניות "הצנע". את הצמיחה ניתן לתמרץ דרך הגמשת שוק העבודה וצמצום הביורוקרטיה.

סחורות

•שוק הסחורות: מספר פוזיציות "לונג" (משקיעים שמהמרים על התייקרות המחירים) עלה לראשונה בחמישה החודשים האחרונים למעל מיליון חוזים. שיפור במצב המאקרו של ארה"ב והמלצות גולדמן זאקס לגבי שוק הסחורות שכנעו את קרנות הגידור ואת קרנות הנאמנות לחפש הזדמנויות בשוק, כאשר האופטימיות שררה בכול התחומים: הנפט, הזהב, הסחורות החקלאיות והמתכות.

אסיה

•הבנק היפני שהציב לעצמו מטרה להלחם בדפלציה ולגרום לעליית מחירים של כאחוז השנה – סוף-סוף קוצר את הפירות – הין נחלש מול רוב המטבעות אחרי שהבנק הבטיח להזרים 10 טריליון ין לכלכלה. מספר החוזים המהמרים על התחזקות הין ירד ב-70% ביחס לסוף ינואר. 

•בשנה החולפת רשמה יפן עודף בחשבון השוטף (מדד מורחב למאזן סחר חוץ של מדינה), כאשר הנכסים נטו בחו"ל נאמדו בכ-252 טריליון ין – שווה ערך לתפוקה שנתית של גרמניה במונחים דולריים. עם זאת, לראשונה מאזן הסחר (מדד מצומצם יותר) רשם גירעון השנה והממשל סבור כי יפן יכולה להפוך ממלווה העולמי ללווה העולמי. כתוצאה, ייווצר לחץ נוסף להחלשות הין.    

•מדד המניות באסיה רשמו ירידה על רקע החשש כי התייקרות מחירי הנפט תפגע בצמיחה ותבלום את הפחתות הריבית שהיו צפויות להמשך השנה. הסנונית הראשונה להביע דאגה הייתה דרום קוריאה (היבואנית החמישית בגודלה של הנפט) שהביעה חשש להתפרצות האינפלציה לאור מחירי הנפט הגואים.

נכתב ע''י רינת אשכנזי,
אקסלנס בית השקעות