עומר רגב

24/10/2026

האזנה לכתבה

0:00 / 13:02

לצד הסערה בנושא הסיוע הבטחוני והקריפטו תקף נתניהו את פרופ ירון זליכה. זליכה התראיין ימים קודם לכן למגזין FUNDER ואמר "נתניהו בלעדי 20 שנה, מה הוא עשה עם הכלכלה הישראלית, חוץ מלחרב אותה?" >>> לסיפור המלא כנסו >>>

נתניהו מזהיר מסיום הסיוע האמריקאי ובוחן קריפטו כמענה לסנקציות

בריאיון לרועי כ"ץ בערוץ 10 העריך ראש הממשלה כי ישראל לא תוכל להסתמך על המשך הסיוע הביטחוני, וחשף שביקש להכין תוכנית להתמודדות עם סנקציות בנקאיות

ראש הממשלה בנימין נתניהו מציב על סדר היום הכלכלי שני סיכונים כבדי משקל: אובדן הסיוע הביטחוני מארצות הברית והגבלות על פעילות הבנקים בישראל. בריאיון לרועי כ"ץ בערוץ 10, שפורסם ב-23 באוקטובר, הציג נתניהו היערכות לשינוי בתנאים שבהם פועל המשק הישראלי.

בהתייחסו לעשרות מיליארדי הדולרים שקיבלה ישראל כסיוע לתקציב הביטחון, אמר נתניהו, לפי הנוסח שפרסם ערוץ 10: "תתארגנו ותתרגלו זה לא יהיה כי אמריקה השתנתה". הוא קשר את ההיערכות גם לתקופה שלאחר כהונת הנשיא דונלד טראמפ ולצורך בהרחבת הייצור הביטחוני המקומי.

המשמעות התקציבית של אובדן המענק

מסגרת הסיוע שעל הפרק נשענת על מזכר ההבנות שנחתם ב-2016 לתקופה של עשר שנות תקציב אמריקאיות, מ-2019 עד 2028. לפי מסמך הבית הלבן, היקפה הכולל הוא 38 מיליארד דולר, בחלוקה שנתית של 3.3 מיליארד דולר למימון צבאי ו-500 מיליון דולר להגנה מפני טילים. יחד מדובר ב-3.8 מיליארד דולר בשנה במסגרת ההסכם, להבדיל מתוספות סיוע מיוחדות.

מזכר ההבנות אינו אמנה מחייבת. כפי שמסביר שירות המחקר של הקונגרס, ההקצבות נקבעות בחקיקה האמריקאית, והקונגרס רשאי לשנות את סכומי הסיוע או להוסיף עליהם. לכן, סיום תקופת המזכר ב-2028 אינו כשלעצמו החלטה להפסיק את התמיכה. דברי נתניהו מבטאים את הערכתו לגבי העתיד, ואינם הודעה של הממשל האמריקאי על ביטול המענק.

מבחינה תקציבית, הפסקת מימון בהיקף כזה תחייב את ישראל לבחור כיצד לממן את הרכש הביטחוני: הגדלת הכנסות המדינה, הסטת משאבים מסעיפים אחרים, הגדלת החוב או התאמת תוכניות הרכש. המשמעות תהיה תלויה בקצב צמצום הסיוע ובהסדר שיחליף אותו, אם ייחתם. הפסקת מענקים גם אינה שקולה בהכרח להפסקת מכירת נשק או שיתוף פעולה ביטחוני; אלה רכיבים נפרדים ביחסים בין המדינות.

בלוקציין כחלופה לסנקציות בנקאיות

באשר לאפשרות של הגבלות על המערכת הפיננסית אמר נתניהו: "צריך להבין שיכולות להיות סנקציות בנקאיות". כשכ"ץ שאל אם בלוקצ'יין הוא חלופה לסנקציות כלכליות, השיב: "אחת מהן. בוודאי. ואני ביקשתי כבר להכין את התוכנית לזה".

הדברים מתארים הכנת חלופות לתרחיש עתידי. בפרסום הערוץ לא נמסרו מטבע מסוים, היקף פעילות או לוח זמנים לביצוע.

מבחינה כלכלית, שינוי אמצעי התשלום אינו פותר בהכרח את הבעיה שבגללה הוטלה סנקציה. גם אם ניתן להעביר ערך בתשתית דיגיטלית, נדרשים ספק או גוף פיננסי שיסכימו לקבל את התשלום ויוכלו לפעול במסגרת הדין החל עליהם. חלופת תשלום אינה מבטיחה גישה לאשראי, לשירותים בנקאיים או לרכש מחו"ל.

ההבחנה הזאת מופיעה במפורש בהנחיות המשרד לפיקוח על נכסים זרים במשרד האוצר האמריקאי, OFAC. בתשובה הרשמית לשאלה 560 מבהיר המשרד שחובות הציות לסנקציות זהות בין עסקה במטבע דיגיטלי לעסקה במטבע רגיל. החובה חלה על אמריקאים ועל גורמים נוספים הכפופים לסמכותו, ובכלל זה חברות המעבדות תשלומים דיגיטליים. ההנחיה מתייחסת גם לאיסור על עסקאות שנועדו לעקוף את המגבלות.

שני סיכונים שיכולים להכביד על המשק

הניתוח הכלכלי של הדברים מצביע על שני ערוצי פגיעה שונים: אובדן סיוע מגדיל את צורכי המימון של המדינה, ואילו סנקציות בנקאיות עלולות להקשות על תשלומי סחר ועל מימון פעילות עסקית. אם יתממשו יחד, הלחצים על התקציב ועל המגזר העסקי עשויים להצטבר. עוצמת ההשפעה תלויה בזהות הגורמים שיטילו מגבלות, בהיקפן ובמשך הזמן שבו יחולו.

מכאן שהשאלות הכלכליות המרכזיות הן איזה הסדר סיוע יעמוד לרשות ישראל בשנים הבאות, מה תעלה החלפתו ממקורות מקומיים, ועד כמה תישמר הגישה למערכת הפיננסית הבינלאומית. תוכנית לשימוש בקריפטו תצטרך להיבחן מול הצרכים האלה, מול היתכנותה המעשית ומול המגבלות המשפטיות שיחולו עליה.

סערת הסנקציות והקריפטו של נתניהו מגיעה לשיח הכלכלי

מהסולידית ושאול מרידור ועד מנכ״ל פורום חברות הקריפטו:

תגובות ופרשנויות על הסיוע האמריקאי, החשש מבידוד פיננסי והיכולת של בלוקצ׳יין לספק חלופה

24 באוקטובר 2026

הראיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו לערוץ 10 הצית דיון שחורג מהעימות הפוליטי. דבריו על עתיד הסיוע הביטחוני האמריקאי ועל היערכות לסנקציות בנקאיות באמצעות חלופות ובהן בלוקצ׳יין עוררו שאלות על אמון המשקיעים, קשרי ישראל עם המערב והמחיר האפשרי למשקי הבית.

ברשתות ובתקשורת פורסמו תגובות חריפות, לצד עמדה המבקשת לבחון את התועלת שבתשתית תשלומים נוספת. להלן עשרה קולות מהדיון, בדגש על כלכלה ופיננסים. חלקם הגיבו בפוסטים או בהודעות לתקשורת, ואחרים בטורי פרשנות. התחזיות המובאות כאן משקפות את עמדותיהם; הראיון עצמו אינו הודעה אמריקאית על ביטול הסיוע או החלטה על מעבר של המשק לקריפטו.

1. הסולידית חוששת מתגובת הבורסה

הסולידית, כותבת על השקעות ועצמאות כלכלית, כתבה ב-X: "זה הזוי ברמת שומט לסתות. מעניין איך הבורסה פה תקבל את זה". היא הזכירה את תגובת השוק לדבריו הקודמים של נתניהו על הצורך להפוך את ישראל לספרטה. מוקד התגובה שלה הוא החשש מפני האופן שבו משקיעים יפרשו את המסר: היערכות לבידוד כלכלי עלולה להשפיע על תפיסת הסיכון עוד לפני שמתממש תרחיש כזה.

2. שאול מרידור מזהיר מפגיעה ברמת החיים

שאול מרידור, ראש אגף התקציבים לשעבר וכיום מועמד ברשימת ישר!, קשר בין דברי נתניהו לבין הסיכון ליחסי הכלכלה עם המערב. בתגובה שפורסמה ב-N12 אמר: "כלכלת ישראל נשענת על הקשרים העמוקים עם המערב, ובפרט עם ארצות הברית". לטענתו, מדיניות הממשלה עלולה להוביל למשבר ולמיתון חריף, לפגוע ברמת החיים ואף לסכן את העליונות הצבאית. זו ביקורת כלכלית של בכיר אוצר לשעבר, שנאמרת גם במסגרת התמודדותו הפוליטית.

3. שאול אמסטרדמסקי מטיל ספק בפתרון הביטקוין

שאול אמסטרדמסקי, הפרשן הכלכלי של כאן חדשות, התמקד בפער שבין תרחיש של חרם כלכלי לבין היכולת להתמודד איתו באמצעות מטבע דיגיטלי. בכותרת פרשנותו הופיעה האזהרה "נהפוך למדינה מצורעת, והמעבר לביטקוין לא יעזור". המסר שלו הוא שהחשש מסנקציות בנקאיות ראוי להתייחסות רצינית, אך הצגת הביטקוין כמענה אינה פותרת את בעיית הבידוד שעליה הצביע.

4. רועי ברגמן מזהיר מהמסר למשקיעים

רועי ברגמן, בטור בכלכליסט, כתב כי "המסר שמשדר נתניהו למשק כבר מייצר נזקים". לדבריו, גם ללא הטלת סנקציות בפועל, הצגת עתיד של התנתקות פיננסית עלולה להרתיע השקעות ולהשפיע על החלטות של חברות בינלאומיות ועל המקום שבו יזמים ירשמו את עסקיהם. הוא קשר את האפשרות לאובדן הסיוע האמריקאי גם ללחץ נוסף על התקציבים האזרחיים. אלה הערכותיו בדבר ההשלכות האפשריות, ולא נתונים על נזק שכבר נמדד בעקבות הראיון.

5. סמי פרץ מזהיר מהשלכות על האשראי וההשקעות

סמי פרץ, בטור ב-TheMarker, תקף את הרעיון להשתמש בקריפטו בהתמודדות עם סנקציות והשווה את הכיוון להתנהלותה של איראן. פרץ הזהיר כי מימוש תרחיש של התנתקות ממערכת הבנקאות העולמית יפגע קשות בדירוג האשראי ובהשקעות הזרות. הדגש בפרשנותו הוא על מחירו של שינוי במעמדה הפיננסי של ישראל, מעבר לשאלה הטכנית באיזו מערכת תשלומים להשתמש.

6. ניר הירשמן מדגיש את השקיפות בבלוקצ׳יין

ניר הירשמן, מנכ״ל פורום חברות הקריפטו, הציג זווית מתוך התעשייה. בתגובה שפורסמה ב-i24NEWS אמר: "הטכנולוגיה אינה מקלט להסתרת כספים: רשתות בלוקצ׳יין ציבוריות מאפשרות שקיפות ומעקב אחר עסקאות". לצד זאת, הדגיש את הפוטנציאל של התחום לייעל העברות הון ולחזק את חיבור ישראל לשווקים העולמיים. הירשמן הביע נכונות לעבוד עם הממשלה והרגולטורים על רפורמה בתחום, והציג את הקריפטו ככלי לחיזוק הקשרים הכלכליים עם העולם.

7. דוד אופיר רואה טעם בבניית תשתית גיבוי

דוד אופיר, בטור דעה בוואלה, הציג עמדה מסויגת יותר כלפי גל הביקורת. לשיטתו, יש היגיון אסטרטגי בבחינת ערוצי תשלום נוספים, שיאפשרו להמשיך חלק מהפעילות אם ערוץ מרכזי ייפגע. עם זאת, הוא הבהיר כי "שום אפליקציית קריפטו לא תחליף את שוק ההון האמריקאי". תמיכתו בבחינת גיבוי פיננסי אינה טענה שישראל יכולה לוותר על הבנקים, האשראי והקשרים המסחריים במערב.

8. נמרוד מירום שואל מדוע לא למנוע את הסנקציות

נמרוד מירום, בניתוח שפרסם ב-mako, ביקר את עצם מסגור הסנקציות כתרחיש שיש ללמוד לחיות איתו. הוא כתב כי נתניהו הציג אותן "כאסון טבע שצריך להיערך אליו". מירום התמקד בסיכונים לסחר החוץ, להשקעות, להייטק ולעלות החוב, ובאופן שבו פגיעה בתחומים האלה עלולה להגיע לתעסוקה וליוקר המחיה. השאלה שהציב היא מה עושה הממשלה כדי למנוע את התרחיש מלכתחילה.

9. יאיר לפיד קושר את התרחיש להמשך כהונת הממשלה

יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ושר האוצר לשעבר, טען בתגובה שפורסמה ב-i24NEWS כי דברי נתניהו מתארים את הסכנה שבהמשך כהונת ממשלתו. לדבריו, בחירה מחודשת בממשלה תוביל להפסקת הסיוע הביטחוני ולסנקציות כלכליות חמורות. יש להבחין בין האזהרה הפוליטית של לפיד לבין החלטה של ממשל זר: הדברים מבטאים את תחזיתו ואת ביקורתו על הממשלה.

10. עודד פורר מבקר את היחס הממשלתי לתעשיית הקריפטו

ח״כ עודד פורר מישראל ביתנו, יו״ר שדולת הקריפטו בכנסת, טען כי הממשלה בלמה את הסדרת התחום, וכעת מציגה אותו כמענה לסנקציות. לפי תגובתו שפורסמה ב-N12, הצעת חוק שקידם בתיאום עם דרגים מקצועיים נדחתה בידי הממשלה. פורר האשים את הממשלה בהחלשת התעשייה המקומית, וקרא לשמור על השתייכות ישראל לעולם המערבי. ביקורתו מבחינה בין קידום ענף הקריפטו כחלק מכלכלה פתוחה לבין שימוש בו כהצדקה להשלמה עם בידוד.