נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

אילן גילדין: בנק ישראל במלכוד, הבחירות במבחן השווקים וה-AI במבחן הכסף

 

 
ד״ר אילן גילדין, מנהל קרן גידור בקרני פמילי אופיס, צילום: יח״צד״ר אילן גילדין, מנהל קרן גידור בקרני פמילי אופיס, צילום: יח״צ
 

ד״ר אילן גילדין, מנהל קרן גידור בקרני פמילי אופיס
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
25/10/2026

האזנה לכתבה
0:00 / 3:01

בנק ישראל במלכוד: האינפלציה כבר ב-1.6%, אז למה הריבית לא יורדת?

“ההחלטה להותיר את הריבית על 3.25% ממחישה את המתח שבין תמונת האינפלציה המקומית לבין הסיכונים שמחוץ למשק. מצד אחד, האינפלציה השנתית ירדה ל-1.6% והפעילות הכלכלית ממשיכה להתאושש. מצד שני, השקל נחלש, מחירי האנרגיה בעולם עולים והסביבה הגיאופוליטית והפיסקלית עדיין אינה יציבה. בנק ישראל אינו יכול להסתכל רק על מדד המחירים הנוכחי: פיחות בשקל ועלויות יבוא גבוהות עלולים להחזיר את הלחצים האינפלציוניים. לכן, גם כשהנתונים המקומיים לכאורה תומכים בהפחתה, הבנק מעדיף להמתין ולשמור על יציבות. זו אינה בהכרח הודעה על סוף מחזור ההורדות, אלא איתות לכך שהמשך ההקלה תלוי בהתפתחויות בשער החליפין, בסיכון הגיאופוליטי ובמדיניות התקציבית של הממשלה הבאה.”

הבחירות ביום שלישי: לא זהות המנצח, אלא היכולת להקים ממשלה ולהעביר תקציב תכריע את תגובת השווקים

“המשקיעים אינם מתמחרים רק את זהות המפלגה שתוביל את הממשלה הבאה. השאלה החשובה יותר היא האם תתקבל הכרעה שתאפשר להקים קואליציה יציבה, להעביר תקציב אחראי ולספק אופק למדיניות הכלכלית. תוצאה שתפחית את אי-הוודאות עשויה לתמוך בשקל ובנכסים הישראליים, בעוד תרחיש של משא ומתן קואליציוני ממושך או בחירות חוזרות עלול להכביד עליהם. אין וודאות שהבורסה תעלה או שהשקל יתחזק מיד לאחר הבחירות; התגובה תלויה גם במה שכבר מתומחר במחירים. מבחינת שוק ההון, המבחן האמיתי יתחיל ביום שאחרי הקלפיות: האם תיווצר יכולת לקבל החלטות פיסקליות, או שהמשק יישאר בתקופת המתנה נוספת.”

מבחן ה-AI בוול סטריט: המשקיעים כבר לא מסתפקים בחזון, הם דורשים תשואה על מיליארדי הדולרים

“עונת הדוחות של ענקיות הטכנולוגיה מדגישה שינוי בשאלות שהמשקיעים שואלים. אחרי תקופה שבה עצם ההכרזה על השקעות בבינה מלאכותית נתפסה כמנוע צמיחה, הדגש עובר לקצב ההחזר על ההשקעה, להיקף ההוצאות ההוניות ולמקורות המימון שלהן. חברות כמו מטא וטסלה נבחנות לא רק על קצב הפיתוח של מוצרי AI ורובוטיקה, אלא גם על היכולת לתרגם את ההשקעות להכנסות ולתזרים. בסביבת ריבית גבוהה יותר, העלות של מימון תשתיות מחשוב, מרכזי נתונים ושבבים נעשית משמעותית. השוק עשוי לתגמל חברות שמוכיחות אימוץ מסחרי ותשואה על ההון, אך להגיב בחריפות כאשר התוכניות אינן ברורות או כאשר נדרש מימון נוסף שעלול להגדיל חוב או לדלל בעלי מניות. השאלה כבר אינה מי משקיע הכי הרבה ב-AI, אלא מי יודע להפוך את ההשקעה לרווח.”

x