אילן שטרק: "בלוקצ׳יין לא יגן על ישראל מפני סנקציות כלכליות"

התייחסות של אילן שטרק מנכ״ל הורייזון מבית אלטשולר שחם (הורייזון מתמחה במסחר במטבעות קריפטו) להתבטאויות האחרונות לגבי הסנקציות וכלכלת בלוקציין. 

בלוקצ'יין לא יגן על ישראל מפני סנקציות כלכליות

דברי ראש הממשלה על האפשרות של צמצום הסיוע האמריקאי וסנקציות כלכליות מעלים שאלה אסטרטגית: האם התשתיות הפיננסיות של ישראל ערוכות לתרחיש של בידוד כלכלי? בלוקצ'יין עשוי לסייע במקרים מסוימים, אך אינו יכול להחליף את הקשרים הכלכליים של ישראל עם העולם.

דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על האפשרות להיעזר בבלוקצ'יין במקרה של סנקציות כלכליות מחייבים דיון רחב יותר מהשימוש במטבעות דיגיטליים: האם ישראל תלויה במידה רבה מדי בתשתיות הפיננסיות הבינלאומיות, והאם ניתן לצמצם את התלות הזאת? הפחתת הסיוע האמריקאי וסנקציות פיננסיות הן סוגיות שונות, אך שתיהן מדגישות את חשיבות ההיערכות לסיכונים חיצוניים.

סנקציות כלכליות רחבות וממושכות עלולות לגרום נזק עצום לכלכלתה של מדינה, לשבש את פעילות המערכת הבנקאית, לפגוע בסחר ובהשקעות ולהקשות על יבוא מוצרים חיוניים. בתרחישים קיצוניים, בידוד כלכלי ממושך עלול להביא לקריסה של ענפים שלמים במשק, לאבטלה נרחבת, לירידה חדה ברמת החיים ואף לערער את היציבות הכלכלית והחברתית של המדינה.

אחד הגופים המרכזיים לאכיפת סנקציות אמריקאיות הוא OFAC, המשרד לפיקוח על נכסים זרים במשרד האוצר האמריקאי. סנקציות עשויות להגביל קשרים בין בנקים, להקשות על תשלומים בינלאומיים ובמקרים מסוימים לפגוע בגישה לשירותי SWIFT, רשת התקשורת הפיננסית המרכזית להעברת הוראות תשלום בין בנקים בעולם.

המחיר הכלכלי של ניתוק מהעולם

כדי להבין את חומרת התרחיש של ניתוק משמעותי מהמערכת הפיננסית הבינלאומית, די לבחון את השלכותיו האפשריות על חמישה תחומים מרכזיים במשק:

תעשיית ההייטק: הענף אחראי לכ־18.3% מהתמ"ג ולכ־58% מהיצוא הישראלי. בשנת 2025 כ־70% מהשקעות ההון סיכון בישראל הגיעו ממקורות זרים. ניתוק פיננסי רחב עלול לפגוע בגיוס הון, במכירות לחו"ל, בקבלת תשלומים מלקוחות בחו"ל ובפעילות בשווקים בינלאומיים, ובכך לפגוע באחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק.

חברות רב־לאומיות: חברות כמו אינטל ואנבידיה תלויות בהעברות כספים בין חברות הקבוצה במדינות שונות. הגבלות חמורות עלולות להקשות על מימון הפעילות בישראל, תשלום משכורות וקבלת תמורה עבור יצוא מוצרים ושירותים. פגיעה ממושכת עלולה להביא לצמצום פעילותן בישראל ואף להעברת חלק ממנה למדינות אחרות.

החיסכון הפנסיוני: הגופים המוסדיים בישראל מנהלים נכסים בהיקף של כ־3.5 טריליון שקל. לפי נתוני בנק ישראל, בסוף 2025 עמדה חשיפתם לנכסים זרים על כ־42.2% מסך נכסיהם. ניתוק פיננסי רחב עלול להקשות על השקעות בחו"ל, ניהול נכסים וקבלת תקבולים, לצמצם את אפשרויות פיזור הסיכונים ולהשפיע על הפנסיה של כל אחד מאיתנו.

תעופה ואנרגיה: חברות תעופה ישראליות זקוקות לדלק סילוני ולשירותי תדלוק ותחזוקה בחו"ל. הגבלות על תשלומים בינלאומיים, במיוחד בדולרים, עלולות להקשות על הפעלת טיסות. בניגוד לרוסיה, שהיא מפיקת נפט גדולה, ישראל תלויה ביבוא נפט גולמי לייצור דלקים. שיבוש בתשלומים לספקי אנרגיה עלול לפגוע גם ברציפות אספקת הדלק למשק.

יבוא מוצרים חיוניים: ישראל תלויה ביבוא של תרופות, ציוד רפואי, חומרי גלם ומוצרי מזון רבים. ניתוק פיננסי עלול להקשות על יבואנים לשלם לספקים בחו"ל, לקבל אשראי ולממן משלוחים. גם אם יימצאו ערוצי תשלום חלופיים, ספקים וחברות שילוח עלולים להימנע מעסקאות מחשש להפרת סנקציות. התוצאה עלולה להיות מחסור במוצרים חיוניים ועליית מחירים.
אלה אינם רק קשיים תפעוליים במערכת הבנקאית, אלא סיכונים שעלולים לפגוע בצמיחה, בתעסוקה, בהשקעות וברמת החיים של אזרחי ישראל.

היכולת להעביר כסף אינה מבטיחה את היכולת לבצע עסקה

בלוקצ'יין הוא תשתית דיגיטלית המאפשרת לתעד ולהעביר נכסים בין משתתפים ברשת, ובחלק מהרשתות ללא גורם מרכזי שמנהל את ההעברה. אולם היכולת להעביר נכס דיגיטלי אינה מבטיחה שניתן יהיה להשתמש בו בעסקה בינלאומית.

אם יוטלו על ישראל סנקציות רחבות, בנקים וספקים בחו"ל עלולים להימנע מעסקאות עם גורמים ישראליים מחשש להפרת הסנקציות. גם אם ניתן להעביר מטבע דיגיטלי בין ארנקים, לא בהכרח יהיה מי שיסכים לקבל אותו, להמירו או לספק תמורתו סחורות ושירותים.

בלוקצ'יין גם אינו חסין מפני פיקוח ואכיפה. ברשתות ציבוריות ניתן לעקוב אחר העברות, וכלי ניתוח עשויים לקשר בין כתובות לגורמים מזוהים. רשויות יכולות להסתייע במידע ולפעול מול בורסות ומנפיקי מטבעות יציבים להקפאת נכסים. שימוש בטכנולוגיה אינו הופך עסקאות אסורות למותרות.

עם זאת, יש הבדל מהותי בין ניסיון לעקוף סנקציות לבין פיתוח תשתיות פיננסיות נוספות שיאפשרו פעילות חוקית גם כאשר ערוצי תשלום מסוימים אינם זמינים. דווקא כאן עשוי להיות לבלוקצ'יין ערך.

עצמאות טכנולוגית אינה עצמאות פיננסית

מטבעות יציבים, שערכם צמוד בדרך כלל למטבע מסורתי כמו הדולר, עשויים לאפשר העברת ערך מהירה בין ארנקים. אולם מטבעות דולריים כמו USDC ו-USDT תלויים במנפיקים וברזרבות הקשורות למערכת הפיננסית המסורתית, ומנפיקיהם יכולים בתנאים מסוימים להקפיא נכסים. לכן גם תשלום ברשת מבוזרת עשוי להישען על גורמים ריכוזיים. עצמאות טכנולוגית אינה בהכרח עצמאות פיננסית.

חוסן פיננסי מתחיל ביחסים בינלאומיים, לא בטכנולוגיה

המענה הראשון לאיום של סנקציות כלכליות אינו טכנולוגי, אלא מדיני וכלכלי. ישראל חייבת לשמר ולחזק את קשריה עם ארצות הברית, אירופה ושותפות הסחר המרכזיות שלה, ולהבטיח את המשך השתלבותה במערכת הפיננסית העולמית. קשרים אלה הם הבסיס לפעילותן של חברות ישראליות בחו"ל, לכניסת השקעות זרות וליכולת של המשק לייבא ולייצא סחורות ושירותים.

לצד זאת, נכון לבחון כיצד טכנולוגיות פיננסיות חדשות, ובהן בלוקצ'יין ומטבעות יציבים, יכולות לשפר את יעילות התשלומים הבינלאומיים, להפחית תלות בערוצי תשלום בודדים ולספק גמישות נוספת במקרים של שיבושים נקודתיים. אולם אין לטעות: גם תשתית בלוקצ'יין מתקדמת לא תוכל להחליף שותפי סחר, בנקים בינלאומיים או מדינות שאינן מוכנות לקיים קשרים כלכליים עם ישראל.

לסיכום: הלקח מדברי ראש הממשלה אינו שבלוקצ'יין יאפשר לישראל להתנהל תחת סנקציות, אלא שהמחיר של בידוד פיננסי עלול להיות כבד מכדי להסתמך על פתרון טכנולוגי כלשהו. הדרך להגן על כלכלת ישראל מתחילה במניעת הבידוד ובחיזוק הקשרים עם העולם. הטכנולוגיה יכולה לתמוך בחוסן הכלכלי שלנו, אך היא אינה יכולה להחליף את היחסים שמאפשרים לכלכלה הישראלית לשגשג.

הכותב הוא מנכ"ל חברת הוריזון מבית אלטשולר שחם. הסקירה נערכה בהסתמך בין השאר על מידע פומבי גלוי לציבור וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר שיתבררו כחסרים, כבלתי מדויקים או כבלתי מעודכנים. המידע המוצג במסגרת הסקירה הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו מידע עובדתי או מידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים ו/או מכשירים פיננסיים המוזכרים בו, ולכן אין לראות במידע המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הכותב / אלטשולר שחם ו/או החברות הקשורות אליה ו/או בעלי עניין באיזה מאלה עשויים להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים בניירות הערך ובמכשירים הפיננסיים המצוינים בסקירה, ולכן בעלי עניין אישי בנושא. החברה ו/או מי מטעמה אינם בעלי רישיון כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. אין באמור משום שיווק השקעות ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין בתשואות ובדירוגי עבר בכדי להבטיח תשואה או דירוג דומים בעתיד. אין באמור במסגרת הסקירה כדי להוות התחייבות להשגת תשואה כלשהי.