אפקט הדומינו של טראמפ: מחירי התרופות בארה״ב נחתכים – והחשבון מתגלגל לאירופה

הממשל האמריקאי לוחץ לחתוך את מחירי התרופות בארה"ב, וחברות הפארמה מחפשות פיצוי: שוק התרופות האמריקאי נחשב במשך עשרות שנים לרווחי ביותר עבור חברות התרופות הבינלאומיות. אולם, בשנים האחרונות הוזלת מחירי התרופות הפכה לאחד מנושאי הדגל המרכזיים של הממשל בוושינגטון. הממשל האמריקאי מקדם שורה מהלכים נוקשים: ניהול משא ומתן קשוח להורדת מחירים דרך תוכניות הבריאות הממשלתיות Medicare ו-Medicaid, קידום פלטפורמות רכישה ישירות שנועדו לעקוף פערי תיווך (כגון TrumpRx), ואיומים לקשור את מחירי התרופות בארה"ב למחירים הנגבים במדינות אחרות. 

לפי סקירה כלכלית חדשה שמפרסמת קבוצת ביטוח האשראי וניהול הסיכונים הבינלאומית Coface, הצעדים הללו מייצרים כעת אפקט דומינו עולמי: כדי לפצות על הפסדי ההכנסות הצפויים בארה"ב, חברות התרופות פותחות חזית חדשה מול מדינות אירופה ודורשות מהן להעלות את המחירים שהן משלמות, בגיבוי עקיף של הממשל האמריקאי שטוען שמדינות אחרות צריכות לשאת בחלק גדול יותר מעלויות הפיתוח והחדשנות. 

לדברי מיכאל נחמנוביץ׳, מנכ״ל פעילות ביטוח האשראי Coface ישראל: ״ישראל שומרת כיום על מחירי תרופות מרוסנים יחסית בזכות הצמדת מחירי המקסימום למחירים הנמוכים באירופה וכוח המיקוח של קופות החולים. הנתונים האחרונים אינם מצביעים עדיין על עליית מחירים, אלא על ירידות במחירי המקסימום המפורסמים. עם זאת, התלות במחירים באירופה פירושה ששינוי במגמת התמחור שם עשוי להשפיע גם על ישראל. האתגר לטווח הארוך אינו רק המחיר, אלא האיזון בין המשך ריסונו לבין אטרקטיביות השוק הישראלי להשקת תרופות חדשניות. חברות הפארמה הפועלות בישראל, צריכות  להיערך לשינויים בסביבת התמחור וההשקעות העולמית: לעקוב אחר ההתפתחויות בשווקי הפעילות ומצבם הפיננסי של לקוחות וספקים, לבחון את החשיפה ולהגן על התזרים לשמירה על יציבות וצמיחה גם בסביבה משתנה".

המחיר בארה"ב גבוה פי ארבעה מזה הנגבה באירופה

הסיבה שחברות הפארמה מסמנות דווקא את אירופה נובעת מהפערים העצומים במחירים. מדינות אירופה משלמות כיום בממוצע כרבע בלבד מהמחיר הנגבה בארה"ב עבור תרופות מקור ממותגות המוגנות בפטנט. ארה"ב מובילה את מדינות ה-OECD עם הוצאה של כ-1.6% מהתוצר הלאומי (GDP) על תרופות מרשם בלבד. לשם השוואה, בגרמניה הנתון עומד על 1.5%, בצרפת ובשווייץ על 1.1%, ובבריטניה על 0.6% מהתוצר בלבד. 

הפער נובע מהבדלי גישות. בעוד שממשלות אירופה מנהלות משא ומתן מרוכז וקשוח מול היצרניות לפי התועלת הבריאותית של כל תרופה, בארה"ב המערכת מבוזרת ופרטית. היא נשלטת על ידי חברות תיווך וניהול מרשמים (PBMs) הגוזרות עמלות ומשאירות את המחירים הרשמיים ברמות שיא. כעת, כשהרווחיות בארה"ב בסכנה, החברות דורשות ממדינות אירופה להגדיל את התשלומים. 

בניגוד לתקופת הקורונה, שבה האיחוד האירופי ביצע רכש חיסונים מאוחד, בתחום התרופות השוטף אין מנגנון רכש ותמחור אחיד. כל מדינה מתמודדת לבדה מול חברות הפארמה ומול הלחצים מוושינגטון, מה שהוביל לשלוש אסטרטגיות שונות לחלוטין.

בריטניה – הסכימה לשלם יותר כדי להגן על הסחר

בריטניה הסכימה לשלם יותר כדי להגן על הסחר. מחירי הנטו של תרופות חדשות שיושקו במדינה יעלו ב-25%, וההוצאה הציבורית על תרופות צפויה להכפיל את עצמה מ-0.3% מהתוצר לרמה של 0.6% מהתוצר עד 2036 (תוספת מיידית של מיליארד ליש"ט לתקציב). המהלך נועד לעודד חדשנות ולהבטיח פטור ממכסים אמריקאיים (0% מכס על תרופות בריטיות עד 2028). 

גרמניה – מלחמת בלימה לבלימת עלויות

ממשלת גרמניה בחרה בקו בלתי מתפשר כדי להגן על קופת הבריאות. היא הקפיצה את תשלומי החובה שהיצרניות מחויבות להפריש למדינה (Rebates) מ-7% ל-15.5%, והטילה תשלום של 9% על חיסונים חדשניים. הצעד נועד לחסוך למערכת כ-4.1 מיליארד אירו בשנת 2027 (מתוכם 3.2 מיליארד אירו ישירות מחברות התרופות). מנגד, ההשתתפות העצמית של המטופלים במרשמים זינקה ב-50% (ל-7.5 עד 15 אירו למרשם), וקיים חשש שחברות ידלגו על השוק הגרמני בהשקת תרופות חדישות. 

צרפת – פשרה בין חיסכון לחדשנות

צרפת מנסה לתמרן בין שמירה על התקציב למשיכת פיתוחים רפואיים. היא מאפשרת מחיר השקה גבוה לתרופות המציגות פריצת דרך קלינית, אך כופה קיצוצי מחיר חדים ככל שהתרופה מתבגרת. היעד הצרפתי כולל חיסכון של 3 מיליארד אירו (היטל של 1.7 מיליארד אירו על מכירות הפארמה ועוד 1.3 מיליארד אירו בהפחתות מחיר), לצד תמריצים והטבות לחברות שיבצעו מחקר וייצור בשטח צרפת. 

המחיר הכלכלי: אוכלוסייה מזדקנת ובריחת השקעות לארה"ב ולסין

בדוח של Coface מדגישים כי היכולת של מדינות אירופה לספוג מחירים גבוהים מוגבלת מאוד בשל גירעונות תקציביים כבדים (דוגמת צרפת עם גירעון של 5.1% וחוב של 115.6% מהתוצר) ומגמת הזדקנות מואצת של האוכלוסייה. עד שנת 2045, שיעור בני ה-65 ומעלה צפוי לזנק ל-37% ביפן, ל-36% באיטליה, ל-34% בספרד, ל-30% בגרמניה ול-27% בצרפת. 

המאבק על המחירים כבר גובה מחיר כלכלי מאירופה, כאשר חברות התרופות מסיטות השקעות ומחקרים לשווקים מתגמלים יותר: חברת אסטרהזניקה (AstraZeneca) ביטלה הקמת מפעל חיסונים בבריטניה בהיקף של 450 מיליון ליש"ט, והעבירה התחייבויות להשקעות של 50 מיליארד דולר לארה"ב. חברות נוספות התחייבו להשקעות עתק בארה"ב, בהן ג'ונסון אנד ג'ונסון (57 מיליארד דולר) ורוש (50.8 מיליארד דולר). 

כמו כן, סין עוקפת את אירופה בניסויים קליניים: נתח השוק של מערב אירופה בניסויים קליניים עולמיים צנח בין השנים 2019 ל-2025 מ-33% ל-27%, בעוד שחלקה של סין זינק מ-11% ל-17% בזכות עלויות נמוכות ותהליכי פיתוח מהירים. 

כל עוד מדינות אירופה ימשיכו לנהל משא ומתן מפוצל מול חברות הפארמה, כוח המיקוח שלהן ימשיך להישחק. התוצאה עלולה להיות פגיעה בנגישות של אזרחי אירופה לתרופות מצילות חיים ועיכוב בהגעת טיפולים חדשניים.