נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

המעצמות קונות זמן

לקראת פסגת טראמפ, שי ופוטין בשנזן, תאריך התפוגה הופך לכלי מיקוח. לחברות בישראל נותרת שאלה יקרה: איך משקיעים לעשר שנים כשהפוגת הסחר מתחדשת לחודשיים בלבד?

 

 
בלה ברדה ברקת, צילום: ליה יפהבלה ברדה ברקת, צילום: ליה יפה
 

ד״ר בלה ברדה־ברקת
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
17/11/2026

האזנה לכתבה
0:00 / 5:17

ביום חמישי, 19 בנובמבר, צפויים להיפגש בשנזן דונלד טראמפ, שי ג׳ינפינג וולדימיר פוטין, לראשונה בפורמט משולש. אירופה, אוקראינה ומדינות המזרח התיכון לא יהיו בחדר, אף שהמלחמה באיראן על סדר היום. שלוש המדינות מחזיקות ביותר מ־90% מהמאגר הגרעיני העולמי, שנאמד בתחילת השנה ב־12,187 ראשי נפץ. הכינוי ״יאלטה 2.0״ כבר הודבק לפסגה, אך ההשוואה מסתירה הבדל מהותי. יאלטה נעשתה סמל לסדר עולמי שהחזיק עשרות שנים. בשנזן מסתמן דפוס אחר: יציבות הניתנת לפרקי זמן קצרים, בכפוף לחידוש.

שלושה הסדרים ממחישים את הפער. אמנת New START, שהגבילה את פריסת הנשק הגרעיני האסטרטגי של ארצות הברית ורוסיה, עמדה בתוקף 15 שנה ופקעה בפברואר ללא אמנה מחליפה. הפוגת הסחר שסוכמה בבוסאן לשנה הוארכה בחודשיים בלבד, עד 10 בינואר 2027. הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן, שסוכמה ביוני ל־60 יום, קרסה כעבור שלושה שבועות. אלה הסכמים שונים בתכלית, אך יחד הם ממחישים את המרחק בין התחייבות ארוכת טווח לבין רגיעה שמתקיימת עד סבב המיקוח הבא.

לקיצור האופק יש היגיון פוליטי. ביריבות מנוהלת, הצדדים יכולים להקפיא חיכוכים גם בלי לפתור אותם. תאריך התפוגה משמר את הלחץ: כל הארכה היא הזדמנות לדרוש תמורה נוספת. שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הציג את החודשיים הנוספים כזמן לבחון מה עוד אפשר להשיג; בייג׳ינג הודיעה שתתאים את תגובתה לצעדי וושינגטון. בינואר אמורות לפקוע הקלות במכסים, ביצוא מינרלים קריטיים ובאגרות נמל. גם לקראת שנזן הבהירו בבית הלבן שאינם מצפים להסכם גרעין מיידי. למעצמות יש השפעה על תנאי ההארכה. אחרים נדרשים לתכנן סביבם.

את המחיר אפשר לראות בהורמוז. ב־2025 עברו במצר כ־20 מיליון חביות נפט ומוצריו ביום, כרבע מהסחר הימי העולמי בנפט. בנובמבר התנועה עדיין משובשת, אך מחיר הברנט ירד מ־117.6 דולר לחבית ב־30 באוקטובר ל־91.5 דולר ב־10 בנובמבר, כ־22% בתוך 11 ימים, על רקע התמתנות החשש מתקיפות נוספות באיראן. עד 13 בנובמבר הוא שב ל־95.8 דולר. בתחילת החודש דווח על פרמיות ביטוח סיכוני מלחמה במפרץ בשיעור של 7% עד 9% מערך כלי השיט, לעומת כרבע אחוז לפני המלחמה. הציפיות משתנות במהירות; עלות אי־הוודאות נשארת.

ישראל חשופה לפער הזה משני צדיו. בינואר עד ספטמבר 2026 היא ייבאה מסין סחורות ב־13.2 מיליארד דולר, עלייה של 22.4% לעומת התקופה המקבילה, וייצאה לארצות הברית סחורות ב־13.7 מיליארד דולר. היא קונה מצד אחד של ההפוגה ומוכרת לצד האחר, בלי להשתתף בקביעת תנאיה. מועצת הסחר של השתיים, שהתכנסה לראשונה ב־13 בנובמבר, דנה בהפחתת מכסים על סחורות בכ־30 מיליארד דולר מכל צד. ההסדר נועד להחזיר כ־90% מהמוצרים הכלולים בו לשיעורי המכס הרגילים. העדפה הדדית כזאת עלולה לדחוק ספק ישראלי דווקא כשהמתיחות יורדת.

גם הסדר שיקל את המעבר בהורמוז עשוי להיטיב במיוחד עם היבואניות הגדולות: סין והודו קלטו יחד 44% מהנפט הגולמי שעבר בו ב־2025. הוא עשוי להוזיל את הדלק בישראל, בלי ליישב את המחלוקות הביטחוניות הנוגעות לה. הקלה במחיר אינה בהכרח הקלה בסיכון.

הפער מזכיר אי־התאמת מח״מ בשוק ההון: השקעות ארוכות נשענות על תנאים קצרי מועד. קו ייצור מתוכנן לעשר שנים וחוזה אספקה נחתם לשלוש, בעוד ההסדרים שמאפשרים אותם מתחדשים לחודשיים. כשם שבנק המממן הלוואות ארוכות בפיקדונות קצרים זקוק לכרית נזילות, חברה זקוקה לחלופות זמינות: ספק מאושר נוסף, רכיב חלופי או סעיף התאמת מחיר בחוזה. לקראת 10 בינואר ראוי לבחון שלושה תרחישים: הארכה נוספת, חזרת המגבלות והסכם חלקי המיטיב עם ענפים מסוימים. בכל אחד מהם צריך לברר איזו הנחה בתוכנית העבודה עלולה לפקוע, מי שולט בחידושה וכמה זמן יידרש להסתגל לשינוי.

גם למדינה דרוש מרחב תמרון: יכולות שאחרים זקוקים להן די הצורך כדי להביא בחשבון את האינטרס הישראלי, גם בהיעדרה מהחדר. בהודעה המסכמת של שנזן, אם תפורסם, כדאי לחפש גם את תאריך התפוגה. בעולם של הסכמות קצרות, רציפות נעשית יתרון תחרותי. מי שיכול להעניק ללקוחותיו אופק ארוך מזה שהמעצמות מבטיחות זו לזו עשוי לזכות בעסקה גם כשאינו הזול ביותר.

ד"ר בלה ברדה־ברקת היא יזמת ופרשנית מאקרו־כלכלית וגאופוליטית, ומייסדת Blue Pumpkin Strategic Intelligence Lab.

x