נועם שפלטר "רבים מהעוסקים בשוק ההון לא מודעים לרגולציה שהולכת והופכת דרקונית משנה לשנה"

כיצד הגעת לשוק ההון?

"במקור, אני בכלל מגיע מתחום ההיי טק, למרות שבזמן שלמדתי משפטים עסקתי בתחומים הנוגעים לשוק ההון. ב-2003 הכרתי את ייבגני אורין, שכבר עסק בתחום מעל 5 שנים, החלטנו שאני אעזור לו לערוך ספרי הכנה לקראת מבחני הרשות לני"ע. מהרצון המקורי לספר, יצאה לבסוף רק חוברת (שבהמשך הפכה לספרים רבים) אך הפופולאריות היחסית שלה הביאה אותנו להרחיב את הפעילות בתחום, בו יבגני הרצה כבר מעל 5 שנים באותה עת. עם הזמן התרחבנו וצירפנו מרצים נוספים וכאשר גבר הביקוש התמקדנו בפיתוח מערכות לימוד כוללות יותר למערכות אקדמיות, כמו מכללות ואוניברסיטאות וגופים חוץ אקדמיים.

"לאחר זמן, בבחינה מחודשת של הלכי הדברים, הבנו שאת הסטודנטים בעיקר השאלה מי הוא המרצה אשר מעביר את הקורס, עוד בטרם השאלה מהו מחיר הקורס או מהו אורכו. זה הבהיר לנו את הצורך במיתוג שלנו בתחום. הצעד הבא היה ב-2006 כשהקמנו את המכללה בפורמט של קורסים עצמאיים ולא רק השכרת מרצים לגופים אחרים.

התחלנו ליצור התמחות של קורסים שלמים ומגמות לימוד ולא התמקדות בקורס בודד. עבדנו על פרסום רוחבי בכל הארץ ובד בבד חברנו ללשכת סוכני הביטוח לעבודה משותפת, הממשיכה בהצלחה עד כה בתחום הכשרת סוכני ביטוח רבים.

"שינוי נוסף הגיע כאשר רונן נחמיאס, הצטרף לחברה כמרצה והציע להתרחב ולפתוח קבוצה משלנו באוניברסיטת בן-גוריון כפיילוט".

ואז הגיע המלחמה בעזה.

"מבחינתנו, כאשר החלה המלחמה בעזה וירדו טילי על ב"ש, הקמפיין ירד לטימיון. בחששות דחינו את פתיחת הקורס בשבוע. אחרי שבועיים, להפתעתינו רונן פתח קבוצה של 40 סטונדטים בשנה האחרונה לתואר בכלכלה מנהל עסקים, משם הדרך לשילובו לתפקיד ניהולי ולשותף במכללה היתה קצרה... אפשר להגיד בעצם ש"גנבנו" אותו לאחד מבתי ההשקעות האיכותיים בארץ, שם עבד קודם כאנליסט".

"מכאן התחלנו לעבוד עם אוניברסיטאות אחרות: העברית, חיפה והמסלול האקדמי של המכללה למנהל, כאשר כיום אנחנו כבר עובדים ב-15 קמפוסים שונים כאשר החלוקה של הסטודנטים המשתתפים בכל הקורסים היא בערך 50% סטודנטים ו-50% הקהל הרחב (שלומדים מסלול מלא של מבחני רשות, ללא פטורים). ב-2011, סטטיסטית, 50% מהניגשים לבחינות עברו אצלנו בקורסים".

והצעד הבא היה להתרחב ע"י "רכישות"?

"כן. מכללת משב בשנת 2009 פשטה את הרגל. בעקבות כך הובלתי הסכם עם הסטודנטים של משב על הענקת הקורס במחיר עלות בכדי שישלימו את לימודיהם שנקטעו באמצע. זה היה האות להצטרפות של מאות תלמידים נוספים, שהפכו אותנו למעשה למכללה לכל דבר.

"בשנת 2010, שכרנו מתחם ביגאל אלון בת"א ויצאנו לדרך חדשה. באותה השנה המכללה כבר כללה 2100 תלמידים, והיו לנו כבר מעל 5,000 בוגרים, מב"ש בדרום לקריית שמונה בצפון. היום אנחנו אף מקבלים פניות מאילת".

מבחינתך מה הוא גורם המייחד את אורין-שפלטר?

"הייחוד שלנו בא לידי ביטוי בשיטת ההדרכה שמביאה תלמיד ללא ניסיון קודם בשוק ההון לידי מעבר הבחינה וכן להבנה של שוק ההון בצורה פרקטית. אנו משתדלים להעביר כמה שיותר פרקטיקה ולהיות עם אצבע על הדופק של מה שקורה בשוק בכדי לספק לסטודנטים את החומר המקצועי והמעודכן ביותר. זו הסיבה שיש לנו צוות העוסק במחקר ופיתוח וזו הסיבה שאנחנו מוציאים כל סמסטר ספרי לימוד בהוצאה חדשה ומעודכנת. המצב הנזיל בכל הנוגע לנושאי האתיקה ודיני ני"ע בהיבט הרגולאטורי מחייב אותנו לכך מקצועית.

"הספרים שהחברה מפרסמת נמכרים לקהל הרחב (הספרים לכשעצמם הם ללימוד עצמי). חשוב לנו לשווק עצמנו בכמה אופנים, אם ע"י המכללה ואם ע"י אתר אינטרנט שהשקנו בשנת 2007 והיה חדשני וייחודי ואשר שודרג השנה בהשקעה גדולה והפך למעשה לאתר הלימודים המתקדם בעולם ללימוד עצמי כאשר באתר ניתן למצוא התמקצעות פרקטית בגובה העניים. בנוסף הקמנו חברת השמה בשל הביקוש שהגיע מצד הסטודנטים. היו אנו עובדים עם כל הגופים הפיננסיים בארץ, וזה נראה אך טבעי שנצליח לקשר בין החברות לסטודנטים.

"לאחר השקעה של מאות אלפי שקלים, אנו אוטוטו משיקים אתר השמה לסטודנטים, עם טכנולגיות חדישות שיאפשר לנו לסייע לבוגרינו בתחום ההשמה באופן פרטני ומקצועי".

מה לגבי ההון האנושי?

מאחר וזוהי חברה פרטית, שלא מוחזקת על ידי בעלי הון כאלה ואחרים, אנו שומרים על המשפחתיות. החל מהיחס לסטודנטים, שמקבלים ליווי אישי מהשיחה הראשונה ועד למציאת מקום עבודה עם סיום הלימודים, ועד לאירועי סוף הסמסטר אותם אנו עורכים לסטודנטים. חשוב לנו לשמור על קשר ישיר עם הסטודנטים, בניגוד למכללות בהן יש דיסטנס בין המרצים והמנהלים לסטודנטים. פה, אנחנו מכירים באופן אישי כמעט את כל הסטודנטים. חשוב גם לזכור שאצלנו הבעלים הם גם המנהלים וגם המרצים, דבר שתורם לקשר החם הזה, שאגב נשמר גם הרבה אחרי סיום הלימודים".

איחוד הבחינות של הרשות

יש כוונה של הרשות להפוך את תהליך קבלת הרישיון לייעוץ, שווק וניהול השקעות על פיו. ממספר של מבחנים לבחינה אחת כוללת בנושא שוק ההון שתקבע את זכות קבלת הרשיון. אתם מתנגדים לרעיון למה?

"הרשות טוענת שהיא רוצה להקל על תהליך קבלת הרישיון ע"י הפיכתו למבחן אחד כולל של כל החומר הרלבנטי. בתוך כך, היא מבטלת את היתרון היחסי שיש לתלמידי כלכלה ומנהל עסקים ממוסדות אקדמאיים שכבר מגיעים עם הרבה ידע. אם בהווה ישנן 6 בחינות שונות שהיוו סנן לאיכות הסטונדטים, עד לבחינה במקצועית ב', עתה הרשות מכוונת למבחן אחד, שעל פניו, ביום נתון, לכל אחד יש את היכולת לעבור אותו. כך שיתכן תרחיש שיכול להביא סטודנטים עם מעט ידע אך עם הרבה מזל לעבור את הבחינה. נתון שיכול לפגום באיכות העוסקים במקצוע".

האם הביקורת שלך לא מגיעה מתוך אינטרס של המכללה?

"להיפך. איחוד מספר המבחנים לבחינה אחת תעשה עימנו חסד. היא תגדיל את הביקוש לקורס אחד בודד לקראת הבחינה בשל חשיבותו. בנוסף יש לנו יתרון כאשר שאר המכללות מעסיקות כמה מרצים שונים, אחד לכל תחום, אצלנו המרצים שחולשים על רוב התחומים כבר מוכנים להעביר את הקורס העתידי ועברו את ההכשרות המתאימות. אל תשכח שהמנהלים/בעלים הם מרצים בכל התחומים אז אנחנו יודעים לעשות את הסינרגיה הנכונה".

מה מצב ההצעה לשינוי כיום?

"הרפורמה גרפה התנגדויות רבות ונפלה מספר פעמים בוועדת הכספים. היום ההצעה המחודשת מתוכננת לעלות בועדת הכספים שוב בקרוב".

איחוד רשיונות הייעוץ

האם ישנם רפורמות נוספות שאמורות להשפיע על התחום?

"ישנה רפורמה שתציג איחוד של כל הרשיונות הקיימים בשוק ההון, תחת גג אחד בסביבות 2014. בינתים הרפורמה הזו הופאה בשל רצון הרשות לני"ע לטפל קודם בנושאי המט"ח, הברוקראז' והאנליזה.

ישנה הצעת חוק נוספת, בנוגע לייעוץ השקעות כללית שמתווה אחריות מנהלית כוללת גם על מי שאינו בעל רשיון ייעוץ השקעות, כאשר הוא מבצע פעולה שבמהותה עשויה להיחשב כפעולת ייעוץ השקעות. הצעה זו למעשה חושפת כל אדם שמדבר על השקעות וני"ע באשר הוא עיתנואי, מרצה ואף אדם פרטי, לקנסות מנהליים של הרשות לני"ע. הרפורמה הזו מהפכנית, בטח בהתחשב בכך שהאכיפה המנהלית הקיימת אינה מאפשרת לרכוש ביטוח כנגד הקנסות שעשוי אדם לקבל כתוצאה מכך. זו הצעה שזכתה להתנגדות של לשכת יועצי ההשקעות ושלנו".

מי יפגע בעיקר מהרפורמה?

"לפי ההצעה, כל אדם שמדבר על שוק ההון (שזה כל תושב לאחרונה...) יהיה חשוף לקנסות, אך הנפגעים העיקרים לדעתי יהיו העיתונאים שלא יוכלו לכתוב בחופשיות כפי עשו עד כה, על נושאים בשוק ההון".

מה לדעתך האינטרס של רשות ני"ע בעניין זה, האם זה פשוט כדי לעגן את האחיזה שלה בשוק?

"יכול להיות, אך הרצון הפך לכולל מדי. בגדול, קח לדוגמא מתווך דירות שאומר ללקוח שכדאי לו להצמיד את רכישת הדירה שלו לדולר, יכול להיראות כמי שנתן ייעוץ במט"ח . לדעתי, המטרה האמיתית של הרשות היא לאפשר את היכולת החוקית העתידית כלפי נושאים אחרים בשוק ההון, משום שאינני מאמין שהרשות לני"ע תתחיל לרדוף אחרי אזרחים. זאת לא המטרה, כרגע לפחות...".

היבט נוסף בחקיקה המדוברת הוא החלת חוק הייעוץ על כל תחום שקשור להשקעות ולשוק ההון – ריביות, סחורות, נגזרים. כאן הכוונה היא לדעתי כדי למנוע העדפה של תחום כלשהו על-ידי יועצים. כאשר היועץ מייעץ על פיקדון, על היועץ להראות ללקוח שיש אלטרנטיבות אחרות כמו קרנות כספיות או קרנות כספיות מט"ח.

"יש הגיון בדברים, אך מדוע באותה ההזדמנות להרחיב את תחום האכיפה לכלל הציבור ולייעוץ השקעות כללית? אם מבקשים ליצור הבהרות לחוק, צריך להרחיב את היריעה הקיימת, ולא להחיל אותה על מי שהחוק כיום לא חל עליו. החוק למעשה מחיל את חוק הייעוץ בצורה כזו או אחרת על כל אדם".

במבט של 4 שנים לאחור, כיצד אתה מנתח את המגמה של האנשים שפונים ללמוד את התחום?
"ניתן לראות בשנים האחרונות, ולמרות המשבר של 2008, שאין ירידה בביקוש לתפקידים בשוק ההון. המודעות של בעלי תואר בכלכלה ומנהל עסקים להשגת רישיון גדלה משמעותית. מאז רפורמת בכר, עבודת המחקר העיקרית בשוק ההון נעשית בגופים פיננסיים, לכן הביקוש גדל והפך בתוך כך למקצוע מאוד אטרקטיבי, עד כדי כך שבוגרי התארים כבר במהלך התואר פוזלים לכיוון הרישיון".

מנסיונך, כמה מהלומדים אכן פונים לבסוף לעבודה בשוק ההון ועוסקים בפרקטיקה?

"בין 40-60% כאשר האחוזים משתנים לפי המצב בשוק. הרבה מן הלומדים שמוותרים נתקעים בשלב הסטאז' וישנם כאלה שבאו לעשות רישיון רק כערך מוסף לקריירה ללא  הייעוד לעבוד בו. למעשה, הרבה מבוגרי התארים רואים את זה כמקצוע משלים. בשנים האחרונות, נוצרה עדיפות בגופים הפיננסיים, למי שיש ברשותו את הרישיון או לחלופין גם למי שלא עשה את הרישיון אך כן עבר את הבחינות. אנליסטים ומנהלי כספים יודעים שאם הם יגיעו בנוסף עם תעודה מקצועית (גם אם לא עשו את הסטאז') יש להם יתרון על מי שלא עבר את הבחינה. זו בעצם מעין השלמה פרקטית של ההשכלה האקדמית שנרכשת במהלך התואר".

מי שמגיע אל הקורסים מודע לתהליכים הרגולטורים שחלים עליהם?

"הרבה לא מודעים לכך ואני מזכיר שהרגולציה הולכת והופכת דרקונית משנה לשנה. הרבה מהנבחנים חושבים וטוענים ש:"נחצה את הגשר כאשר נגיע אליו". צריך לזכור גם שמדובר בתהליכים שלא תמיד יוצאים לפועל.

כיצד אתה רואה את עתיד התחום מבחינת העוסקים בו ובכלל?

"אני מאמין שהשוק ימשיך ויצמח בשל המודעות של הציבור לחשיבות של החינוך הפיננסי. חלק מאותו חינוך הוא ההכרה כי כאשר פונים ללקיחת החלטה מקצועית בהשקעות ישנו הצורך להיעזר בייעוץ מקצועי ואיכותי.

"תהליך אחר שניתן להבחין בו הוא שבמערכת הבנקאית ובבתי השקעות הגדולים, בין השאר בשל רגולציה, עוסקים תחת אותו הגג בכל תחומי ההשקעה: פנסיה, גמל, ניהול תיקים וקרנות נאמנות. מצב הדומה לזה השורר בארה"ב, בו המשקיעים מבקשים מבית ההשקעות לתת פתרון הוליסטי לקיום הפיננסי שלהם. הם מצפים מבית ההשקעות להכיר את אופי חסכונם לטווח הקצר והארוך (גם אם השניים שונים) ולספק להם מוצרים בהתאם. המונח הוא "one stop shop" והוא מעודד ויעודד יועצים פנסיונים להוציא רישיון של ניהול תיקים וההיפך".

ההערכות בשוק הן כי בתוך מספר שנים שוק הקרנות יתמזג לכדי חמישה גופי השקעה בלבד. , בעיקר בגלל סיבות הרגולציה שהזכרנו עד כה.
אצלנו בפאנדר כמסקרים את עולם בתי ההשקעות מתקבלת התחושה שכל השוק מנסה או להימכר או לקנות. מה אתה חושב בנושא?

"צבי סטפק, בעל אחד מבתי ההשקעות הגדולים בישראל טען מכבר שתהליכי הרגולציה "הורגים את הקטנים". רגולציה בסופו של יום מיתרגמת לכסף: אגרות, מחלקה משפטית וכו' ואלה יגרמו לאיבוד של בתי השקעות קטנים".

אם נסתכל קדימה בעוד כמה שנים השוק יישלט על ידי מספר בתי השקעות גדולים ועוד כמה בינוניים – זה שוק עבודה יותר מצומצם.

"עדין בתי ההשקעות הגדולים והבינוניים יצטרכו יותר עובדים, אך בהיבט המצרפי זה עשוי להביא לצמצום מספר העובדים שיבוא כל הניראה על חשבון העובדים המבוגרים יותר. תהליך שיכול לגרום לירידה בתחרות ובמקצועיות, כאשר כל המועסקים יהיו צעירים שעובדים יותר, תמורת עלות זולה יותר".

כאשר ישנה תחרות, אך בסופו של יום היא לא מתבטאת בכיסו של הלקוח, התחרות אינה עובדת, כנראה שישנו כשל שוק ולכן צריך להתערב. כפי שאכן קרה בשוק הפנסיה. אתה בעד?

"יכול להיות שתחרות אינה מביאה לערך בשל עודף רגולציה. אם ניקח את ועדת בכר שניסתה להרחיק את הבנקים משוק מוצרי החיסכון. היום בדיעבד הנטייה היא להשיב אותם, לפחות לתחום השיווק כאשר מעניקים להם את היכולת לשווק קופות גמל וקרנות פנסיה. יום יבוא ונתעורר ונגלה שלא כל הטובים שרדו בשוק ההון וזה יהיה חבל".

איפה תהיה מכללת אורין שפלטר עוד עשור?

"אנחנו נמשיך לקדם את התחום של החינוך הפיננסי בישראל ונשמור על עצמאותנו, קיבלנו וסירבנו בעבר להצעות רכישה מפתות מגופים פיננסיים גדולים אך דחינו אותן בשל אמונתנו בחשיבות של האובייקטיביות המלאה בתחום ההוראה נטולת אינטרסים.

אנו עוזרים בקידום והקמת לשכת יועצי השקעות על מנת לשמור על הרמה האיכותית של המקצוע שנדרשת מבעלי רישיון. נרצה גם ליצור מערכת של השמה איכותית ומקצועית לאנשי מקצוע אמיתיים שמוכשרים למקצוע הזה.

"כמו כן נשאף לתת מענה לכל מי שמבקש לקבל חינוך פיננסי בישראל. כיום אנו מוכרים בעיקר בתחום ההכשרה של המבחנים לרשות, אך כבר כיום ישנה פעילות רבה מאוד בכל הארץ הנוגעת לחינוך פיננסי מצד החברה ובה אנו גאים מאוד."

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.