איזה קרן נאמנות גייסה הכי הרבה בפברואר?

שנת 2011 היתה שנת הכספיות: האפיק היחיד שגייס כסף היה אפיק הכספיות עם גיוסים עצומים של מליארדי שקלים בחודש. בתי ההשקעות נלחמו שהכסף שנפדה מהקרנות המסורתיות שלהן, יישאר בבית, ולא רק כסף שנפדה אצל אחרים יגיע לפחות אל הקרנות הכספיות. זה היה האפיק שגייס עניין גם בשל התמורות בדמי הניהול שהתרחשו בו, כאשר בתחילת השנה מרבית הקרנות עמדו על אפס דמי ניהול ואילו אחד אחרי השנייה החליטו בתי ההשקעות להפסיק את ההפסד שנגרם מאפיק זה והחליטו להעלות את דמי הניהול.

אם להסתכל על התמונה שמתחילה להצטייר, בינתיים רק מתחילה, קשה לדעת כיצד תתפתח השנה הנוכחית, הרי שניתן לומר שבאופן כללי אפיק זה קיים את תפקידו נאמנה. הכספים שנפדו מהקרנות המסורתיות, נשארו ברובם בשוק ההון, ולא עברו לפקדונות הבנקאיים. אולם בל נשכח, הקרנות הכספיות אינן אמורות להוות אפיק השקעה, אלא תחנת ביניים לשמירת ערך הכסף, וכתחליף לפקדונות הבנקאיים כאמור. המשמעות היא שעם שינויי המגמה, אפיק זה יסבול מפדיונות, והכספים יוסטו לכיוונים ברי סיכון.

כיום ניתן לומר שהתאבון לסיכון עדין לא קיים, לפחות לא בארץ. הסטת הכסף מהקרנות הכספיות למסורתיות מתבצעת אמנם, אולם לאפיקים מאוד סולידיים, בעיקר לאגרות חוב ממשלתיות. זאת בעוד תמונת התשואות שמופיעה החודש בגליון FUNDER מראה כי ראוי לצבור לשקול ברצינות הסטת כספים משוק ההון המקומי לשווקים זרים, שם כבר רואים בשינוי באופן ברור יותר.

ראוי לציין כי אמנם מתחילים לראות פדיונות בכספיות וגיוסים במסורתיות אולם עדין באופן כללי ניתן לומר שהסכומים אינם משמעותיים לא בכיוון הפדיונות מהכספיות ולא בכיוון הגיוסים מהמסורתיות (המאוד סולידיות בינתיים). כלומר הציבור בכללותו עדין יושב על הגדר, ומה שאנחנו ב-FUNDR מזהים הוא מעין ניצנים ראשונים, אין כאן זרם ברור של גיוסים במסורתיות, והסכומים עדין זעומים.
לא מעט קולות נשמעים באחרונה על תשואת החסר של שוק ההון המקומי, על בעיית הנזילות והירידה במחזורים שצמצמה את מחזורי הפעילות בכמעט מחצית. אם מוסיפים לכך חששות מתמידים ממציאות גיאופוליטית בעייתית ונקבל שוק הון מקומי שבינתיים לא מעניק למשקיעים המקומיים סיבה להסיט אליו כספים, הכוונה מן הסתם היא לאפיקים המנייתיים.

רשימת המגייסות – מק"מ ואג"ח ממשלתי

הקרן שגייסה הכי הרבה בפברואר היא כלל ממשלתי ללא חברות. הקרן גייסה סכום של 193 מליון שקל. שתי הקרנות הבאות ברשימה הן קרנות מק"מ – פסגות מק"מ פברואר, שהיא קרן כספית באופייה, למרות שהיא מסווגת כקרן מסורתית. הקרן גייסה 178 מליון שקל החודש. אחריה נמצאת הראל מק"מ פברואר עם גיוס של 124 מליון שקל. במקום השלישי מבין המגייסות נמצאת מנורה מבטחים אג"ח בנקים עם גיוס של 110 מליון שקל.

רשימת הפודות בפברואר

הקרן שפדתה הכי הרבה החודש היא מגדל כספית עם הנפקות מק"מ שפדתה 242 מליון שקל. הקרן מנהלת כיום סך של 4.2 מליארד שקל לעומת 5.84 מליארד שקל שניהלה בנובמבר 2011.
במקום השני החודש נמצאת דש כספית פרימיום עם פדיון של 115 מליון שקל. נכון להיום מנהלת הקרן סך של כ-2.5 מליארד שקל, כאשר בסוף אוגוסט 2011 ניהלה הקרן כ-4.1 מליארד שקל.
במקום השלישי מבין הפודות נמצאת פסגות מק"מ אפריל עם פדיון של 49 מליון שקל, ולאחריה כלל פק"מ פלטינום שפדתה 45 מליון שקל.

במקום החמישי מבין הפודות נמצאת כספית פלטינום של הראל. הקרן פדתה 34 מליון שקל. נכון להיום מנהלת הקרן סך של כ-4.5 מליארד שקל, לעומת 7.05 מליארד שקל שניהלה הקרן בשיא באוגוסט 2011.

היקף נכסים בפאנדר

זהו המקום להזכיר כי באתר פאנדר נמצאים נתונים על גיוסים פדיונות בכל קרן וקרן, וכן קיימת האפשרות לקבלת טבלת גיוסים ופדיונות לפי חתכים מוגדרים מראש של – ענף או אפיק השקעה, לפי מנהל השקעות או מנהל קרן. האפשרות לביצוע החתכים מראה תמונה גם על אפיק השקעה – והיכן קרן מסויימת נמצאת מבחינת גיוסים ופדיונות ביחס לקרנות האחרות באותו אפיק.

בנוסף, מסייעת האפשרות לביצוע חתך לפי מנהל קרן מסויים להבדיל את מנהלי ההשקעות בקרנות שנמצאות בהוסטינג מהקרנות האחרות. כך לדוגמא מיטב מנהל קרנות בהוסטיג ללא פחות מ-15 מנהלי השקעות שונים. כעת ניתן לקבל תמונה על היקף נכסים ועל גיוסים ופדיונות בכל אחד ממנהלי ההשקעות הללו. ניתן להבין מדוע פאנדר קוראים לרשות לניירות ערך לצמצם את משך הפרסום של נתוני הקרנות מ-45 יום ל-15 יום. בשוקי ההון בעולם היכולות והמהירות הקיימות הופכות תקופה של 45 יום בפרסום הנתונים לנצח.

הערה: הכתבה מתייחסת לנתונים שנשלחו על-ידי בתי ההשקעות המוזכרים בטבלה.