המדריך ליצירת כותרת פאניקה סחרחורת

מה כ"כ ריגש אתכם בהנפקה הקצרה הזאת של ספרד אתמול ל- 12 חודשים שבגללה הקפצתם ככה את שוקי המניות בזמן שנתוני התעשייה והתחלות הבניה בארה"ב היו נמוכות מהצפי? מה אתם ילדים? תעשו לי צלצול כשהיא מוכרת אג"ח ל-10 שנים, אז יהיה על מה לדבר...
 
למרות שמדובר כאמור בהנפקה קצרה, המשקיעים בכל זאת התעניינו בה לאחר שבתחילת החודש היא בכישרונה הרב הצליחה לדפוק גם כזאת. אבל גם הביקושים התקינים אמול לא החזירו לגמרי את הרגיעה, טוב לא חסרות סיבות לדאגות שם.
 
בהנפקה אתמול הביקושים היו אומנם תקינים, אבל תזכרו שאלה הוקצו בתשואות הרבה יותר גבוהות. אג"ח ל-12 חודש שהוקצתה אז בתשואה ממוצעת של 1.41% הוקצתה אתמול בתשואה של 2.63%. עם כאלה תשואות למה שלא יהיו ביקושים?
 
שמישהו כבר ייתן לאיטליה וספרד דחיפה ויגמור עם זה

רוב המשקיעים נמצאים מחוץ לשוק המניות ומחכים שמשהו כבר יקרה. מחזורי המסחר בניו-יורק חזרו לרדת בחודש וחצי האחרונים וקרובים לרמות שפל, כשההסבר המקובל הוא דיסוננס קוגנטיבי של המשקיעים, דיסוננס בעיקר בין נתוני המקרו הטובים לבין החששות הגדולים מאירופה. בישראל אומנם הביאו הסברים מגניבים יותר לירידת המחזורים, כמו מלחמה גרעינית עם אירן, אבל כנראה שאנחנו לא כ"כ שונים משאר העולם ושגם אצלנו הסיבה היא אי וודאות. 
 
אם תעלו על מגדל תצפית, גם כזה המוקף בגדר ביטחון, תרגישו את תחושת הסחרחורת. סחרחורת זה לא פחד, סחרחורת פירושה שהתהום הפעורה מושכת אותנו, מפתה אותנו, מעוררת בנו כמיהה לנפילה. מהכמיהה הזאת אנו מתגוננים בבהלה. 

אפשר גם לקרוא לה "שכרון החולשה" – כאשר אדם מודע לחולשתו ואינו רוצה להיאבק בה, אלא רק להיכנע לה. הוא משתכר מחולשתו, ברצונו ליפול, ליפול במרכז הכיכר, לעיני כל, להיות מטה ועד נמוך ממטה... – מילן קונדרה (מתוך הספר- הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)
 
אז למה שמישהו לא ייתן כבר לאיטליה, ספרד ומבחינתי גם לצרפת דחיפה קטנה למטה, יגמור עם זה כבר ונחזור לשגרה. לפחות אז יהיה זול יותר לקנות בית קיץ בקוסטה___(תבחרו) מאשר לשלם על מלון באילת:
 
בית קיץ בקוסטה דל סול

שיעור פשיטות רגל של משקי בית ספרדים בהחזרי משכנתאות עלול להכפיל את עצמו בשנה-שנתיים הקרובות בשל קיצוצי משרות ממשלתיות וישום תוכניות הצנע שפוגעות בסקטור הפרטי וגוררות קיצוצים נוספים. שיעור האבטלה בספרד הגיע כנראה לרמה של 23.7% - השיעור הגבוה ביותר בעולם המפותח. וכתוצאה מכך מחירי הבתים ממשיכים לאבד מערכם. אלה נפלו מתחילת 2008 ב-30% וצפויים לירידת ערך נוספת של כ-35% תוך שנתיים.
 
עוד חדשות רעות

באיטליה, לפי טיוטת מסמך שצפויה לקבל את אישור הממשלה שם היום, צפויה זו לעכב בשנה את התכנית של חזרה לאיזון תקציבי. לפי הטיוטה יעד הגירעון יועלה ב-2012 מ-1.6% ל-1.7% מהתמ"ג וב-2013 מ-0.1% ל-0.5% מהתמ"ג.
 
בספרד, החובות הלא מתפקדים של הבנקים הספרדיים (שינוי שם לחובות מסופקים לפי הגדרות חדשות) עלו לכ-8% בינואר, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1994, מרמות שפל של 1% ב-2007. זאת לאור עליה במס' אירועי חדלות פירעון וגידול בהסדרי חוב, שפוגעות ביכולת הבנקים (וגם ברצונם) לתת הלוואות חדשות. אם כך, הגיע הזמן לברוח... רגע, אבל אם במשבר הסאב-פריים, המשבר הכלכלי הגדול מאז שנות ה-30", לא ראינו זינוק חריג בשיעור חדלות הפירעון אז למה שנראה בעצם כאן?:
 
אז למה בארה"ב לא ראינו אחרי המשבר גל חדלות פירעון חריג?

כבר עברו כ-5 שנים מאז פרץ משבר הסאב-פריים בארה"ב ואפשר להתחיל לנתח אותו ואת ההשלכות שלו עם יותר נתונים. באותה עת זינק כזכור החשש שחברות רבות יגיעו לחדלות פירעון. ואכן מספר חברות הגיעו מאז לחדלות פירעון, אבל לא בצורה חריגה ביחס לשיעור חדלות הפירעון ההיסטורי. בתרשים המצורף ניתן לראות את המספרים.

אחד ההסברים לכך הוא העזרה שסיפקו הרשויות האמריקאיות לחברות ולסקטור הבנקאות. אך הכלים העומדים לרשותו כמעט ומוצו. ולכן, אם המשבר באירופה יתפתח גם אם יהיה אפילו פחות חמור במהות שלו עבור החברות הוא ימשוך את שיעור חדלות הפירעון אל מעל הממוצע ההיסטורי. כלומר, שהן ישלמו גם את החשבון של משבר הסאב-פריים.

אבל בינתיים גם לאירופה יש עוד תקווה, ואם רוצים מוציאים עוד מקומות להביא מהם כסף:
 
תרמנו כבר במשרד

יפן הודיעה כי היא מתכוונת לתרום לקרן המטבע (IMF) 60 מיליארד דולר. מה?!! יפן היא לא המדינה הזאת עם החובות הגדולים בעולם? (יחס חוב לתוצר של 200%). אולי יש טעות, זה בטח קרן המטבע שתורמת ליפן 60 מיליארד דולר... בכל מקרה, יפן היא אולי הסנונית המבשרת שאם רוצים לעזור לאירופה אז אפשר. אני? מה אני? אני כבר תרמתי במשרד... 
 
גם אם מחיר הנפט יזנק ב-400% האינפלציה תישאר תמיד במרכז היעד

בעשור האחרון מעטות השנים בהן הצליח בנק ישראל להביא את האינפלציה ל-12 חודשים למרכז יעד האינפלציה, אך בסיכומו של עשור עלה מדד המחירים ב-22%. כלומר בעליה שנתית של בול 2%. אם כך, למרות שבטווח הקצר בנק ישראל מתקשה לנהל את האינפלציה סביר להניח שבטווח הבינוי-ארוך זאת בכל זאת תתכנס למרכז היעד. למה? כי זה היעד...
 
להמחשה, גם אם מחיר הנפט יעלה בעשור הקרוב ב-400% יאלץ בנק ישראל לצמצם את כמות הכסף ולעלות ריבית. הדוגמה של ה-400% היא לא מומצאת, זאת העלייה בפועל בעשור האחרון במחר חבית נפט.

כלומר, בשיבושים בהיצע או בעליית ביקושים שלכאורה גוררים אינפלציה זאת תעלה אולי רק לטווח קצר עד להשפעות המדיניות המוניטארית שתחזיר את קצב עליית המחירים בטווח הבינוני-ארוך שוב למרכז היעד.
 
אם כך, אז למה המשקיעים לא מאמינים שבנק ישראל ימשיך לעמוד במרכז יעד האינפלציה גם בעשור הבא, כשתחזיות האינפלציה שהשוק מגלם עומדות על 2.7% (שנתי ל-10 שנים)? אולי הסיבה לכך היא אמונה כי בנק ישראל כיום מוכן יותר להתפשר על יעד האינפלציה כדי להגן על המשק מפני זעזועים גלובאליים אפשריים. אפשרות אחרת היא אולי שהמשקיעים חוששים מהתפרצות אינפלציונית חמורה יותר מזאת שצופה הבנק ולכן שהוא לא מנהל נכון את המדיניות המוניטארית.
 
"האינפלציה השנתית בפועל בארה"ב היא 10.3%"

למרות שבעשור האחרון האינפלציה עלתה בקצב שנתי של 2%, מי שחי ורוכש מוצרים ושירותים בכלכלה הריאלית, מתקשה "לקנות" את הנתונים. הכל נראה כאילו התייקר הרבה מעבר לזה, האוכל, ההוצאות הרפואיות, קולנוע, דלק ודיור, איך רק 2% בשנה?

לאנשים קל לשכוח ממוצרים שמחירם כמעט ולא עלה ואפילו ירד בעשור האחרון כגון, תקשורת, ריהוט, מכשירי חשמל, אינטרנט, עיתונים ואפילו רכבים מסוימים. אבל עדיין, נראה שבסה"כ המחירים עלו יותר. גם לג'ון וויליאמס, הבעלים של אתר אינטרנט, shadowstats.com, הייתה תחושה כזאת שהוא הלך לבדוק. הוא מצידו האשים את שיטת החישוב. הוא מסביר שעם השנים שיטת מדידת האינפלציה עצמה שונתה מפעם לפעם מתוך כל מיני סיבות ושיקולים והיא שגורמת להטיה. כדי להסביר את טענתו הוא לקח מהארכיון את נוסחת מדידת האינפלציה משנת 1980 והזין בה את המחירים העדכניים מהשנה החולפת. לטענתו הוא מצא שמדד המחירים בארה"ב עלה בשנה החולפת ב-10.3%, הרבה מעבר לנתונים של הלשכה לסטטיסטיקה.
 
המדריך ליצירת כותרת פאניקה

פעם הייתה מספיקה עלייה של 2% במחיר הנפט כדי ליצור כותרות, אבל המשקיעים של היום צריכים יותר. אבל איך מביאים כל יום כותרת חדשה? פשוט: קודם כל תבחרו מדינה, בואו אפילו ניקח מדינה קשה, את נורבגיה. נורבגיה? איזו מדינה מדהימה! - לא! אסור להגיד "מדינה מדהימה". אנחנו הולכים להלביש עליה תיק כבד וצריך להכין את השטח. מעכשיו תקראו לה "מדינה מגעילה". בוא נתחיל לחפש עליה לכלוך.

נתחיל במקומות הברורים, בבנקים, בנדל"ן, בחוב/גרעון לאומי, במאזן התשלומים ובקרנות הפנסיה. לא מצאתם? תלכו לדברים מעורפלים יותר כמו, סיכוני סקטורים, סחורה שהם אולי תלויים בה, עדיף סחורת אנרגיה, מי בעיקר סוחר איתם, אני ממצליץ למצוא איזו שותפת סחר ממדינות ה- PIIGS. עדיין לא מצאתם? תנסו את תמחור המטבע, בטח הוא חזק/חלש, את מדיניות הבנק המרכזי (מה הסיכוי שהוא יודע מה הוא עושה) ואם שום דבר לא עבד לכו על הדמוגרפיה, שם תמיד יש בעיות. אחרי שמצאתם משהו שעלול להיראות מסוכן מספיק צריך לחשוב איך למנף אותו. בטח הבנקים שם חשופים או לפחות שוק האשראי החוץ בנקאי. אתם יכולים להגיד שמשבר בנקאי שכזה עלול לגרור למשבר תקציבי, שכתוצאה מכך התשואות יעלו וזה כבר יתחיל את כדור השלג... כדור שלג? היי, יש שלג בנורבגיה... הנה לכם משבר בנורבגיה, למכור!

נכתב ע''י אמיר כהנוביץ,
כלל פיננסים