הצעת חוק חדשה: גיוס כסף לסטארט-אפים גם מהקהל הרחב

נאבקים בריכוזיות בשוק האשראי באמצעות ההמונים: ערוץ מימון חדש לסטארט-אפים ועסקים קטנים בישראל עשוי להיפתח בקרוב. הצעת חוק חדשה שהוגשה השבוע לכנסת מציעה מענה לאשראי הגבוה על הלוואות הנדרש מעסקים צעירים והמחסור בכספי הון סיכון להשקעה בחברות צעירות. תיקון לחוק ניירות ערך שהגיש ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) יאפשר לעסקים לפנות לערוץ של מימון חברתי, כלומר לגייס כסף מהקהל הרחב (Crowdfunding) מבלי להנפיק מניות לציבור או להגיש תשקיף.

"יש פה אפשרות של פריצת דרך לעסקים קטנים ובינוניים" אומר ברוורמן, שמקדם את החוק כחלק מקבוצה של חוקים בנושא תחרותיות בשוק האשראי אותם הוא עתיד להגיש במהלך מושב הכנסת. "ההתפתחויות באינטרנט מאפשרות ליצור התאגדויות שנותנות מחדש את האפשרויות לצרכן הקטן ולאיש העסקים הקטן והבינוני" מסביר ברוורמן.

ההשראה להצעת החוק היא החקיקה האמריקאית JOBS Act, ראשי תיבות של "Jump-up Our Business Startups" - "הזנקת עסקי הסטארט-אפ שלנו", עליה חתם הנשיא ברק אובמה לפני חודש. החוק האמריקאי פותח לראשונה את האפשרות לגייס כסף מן הקהל הרחב שעד כה הייתה אסורה על פי חוק. החוק הישראלי יאמץ תקנות דומות, תוך שינויים והתאמות. לפי הערכה של רו"ח אורן בר-און, שותף בכיר בארנסט אנד יאנג ישראל, שפורסמה לאחרונה ב-TheMarker אימוץ תקנות דומות בישראל יזרים מדי שנה לשוק הסטארט-אפ המקומי 20-30 מיליון דולר בשנה.

"שוק האשראי בישראל סובל מריכוזיות רבה והנגישות אליו מוגבלת לחברות ועסקים רבים במשק הישראלי. עסקים בתחילת דרכם ועסקים קטנים ובינוניים מוצאים, לא אחת, כי לא יוכלו להסתייע במערכות המימון הקיימות", נכתב בהצעת החוק, "על מנת לתמרץ יזמות צעירה וחדשנית, ולהרחיב את נגישות מקורות האשראי לעסקים בתחילת דרכם ולעסקים קטנים ובינוניים, ונוכח השינויים הגלובאליים באופיו של גיוס ההון בעולם, מתחייב שינוי מתאים גם בשוק ההון הישראלי".

"שינוי זה הכרחי על מנת שסביבת הכלכלה הישראלית תהווה, גם היא, קרקע פורייה לצמיחת מיזמים חדשים ולפיתוח עסקים קטנים ובינוניים ותאפשר נגישות טובה יותר למקורות מימון עבור גופים רבים אשר עד כה "הודרו" משוק האשראי, באופן אשר יתרום לפיתוח הכלכלה והחברה הישראלית, בין היתר, על ידי מניעת "בריחה" של יזמים לשווקים בינלאומיים".

לפי הצעת החוק החדש חברה תוכל לגייס עד 2 מיליון שקלים בשנה מהקהל הרחב באינטרנט. כל משקיע יוגבל להשקעה של עד 5,000 שקלים במשך 12 חודשים, אלא אם הרשות לניירות ערך תעלה את הסכום בהתבסס על נכסי המשקיע או כושר השתכרותו. לפי החוק האמריקאי היזמים יוכלו לגייס עד מיליון דולר בשנה, והחברות יידרשו להגיש ל-SEC (הרשות לניירות ערך) דו"חות כספיים, כולל הצהרת הנהלה או דו"ח של רואה חשבון חיצוני או ביקורת שמבוססת על גודלה של ההשקעה.

היקף ההשקעה למשקיע בחוק האמריקאי נקבע לפי כושר השתכרותו: 2,000 דולר או 5% מהכנסתו השנתית לבעלי נכסים או הכנסה שנתית הנמוכים מ-100 אלף דולר, או 10% מההכנסה או משווי הנכסים, אך לא יותר מ-100 אלף דולר לבעלי הכנסה גבוה יותר. המגבלה נועדה למנוע מצב שההשקעה תפגע באופן מהותי במשקיע במידה והם יפסידו.

גם על האתרים המשמשים לגיוס כסף יוטלו מגבלות. לפי הצעת החוק האתרים ידרשו להרשם במרשם שתנהל הרשות לניירות ערך. האתרים יחוייבו ליידע את המשקיעים בדבר הסכנות הכרוכות בהשקעה מסוג זה, לדאוג לאבטחת המידע באתר, לפרסם פרטים מדוייקים של החברה המגייסת ולוודא כי הכספים המגויסים מועברים לחברות המגייסות רק לאחר שגוייס סכום היעד. כמו כן, על האתר לדרוש מהחברה המגייסת דו"חות ומסמכים ולפרסמם על מנת לאפשר למשקיעים קבלת החלטת השקעה מושכלת בהתאם להוראות שייקבעו על ידי הרשות. באתר המשמש לגיוס יפורטו מטרות הגיוס ומצבה הפיננסי של החברה המגייסת. החוק קובע כי במידה ויגרם נזק למשקיעים האתר יהיה אחראי.

עו"ד יהונתן קלינגר, העוסק בתחום ומלווה מספר סטארט-אפים, התייחס להצעת החוק של ברוורמן ואמר "חוק שיאפשר קבוצות מימון בישראל יתרום רבות לתעשיית ההיי-טק הישראלית. אלא, שהחוק עצמו ידרוש שינויי חקיקה מרחיקי לכת במבני התאגידים בישראל וידרוש גם חשיבה מחדש על הדרך בה מדינת ישראל גובה מסים".

עוד הוא הוסיף "כאשר מתקדמים בחקיקה בסגנון הזה, עם הרצון לסייע, צריך לעשות זאת בצורה זהירה מאוד ולא למהר לתוך נושאים חמים. צריך לקיים שימוע ציבורי נרחב, ולקדם הצעת חוק ממשלתית. אני מקווה שההצעה של אבישי ברוורמן תדאג לכך, ושמדינת ישראל תעשה זאת. חבל שפיזורה המתקרב של הכנסת לא יאפשר דיון אמיתי בחוק."

פורסם לראשונה ב- TheMarker

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.