מיסים ונפלאות: ניכוי הוצאות מימון לצורכי מס בגין השקעות בשוק ההון

במקרים רבים, השקעות בשוק ההון נרכשות במימון זר, קרי: באמצעות הלוואה. במקרה כזה, המשקיע זכאי לדרוֹש את הוצאות הריבית והפרשי ההצמדה ששילם כהוצאה לצורכי מס ובדרך זו להקטין את הרווח החייב במס.

על-מנת לדרוֹש את הוצאות המימון ששילמנו כהוצאה לצורכי מס, יש להגיש דו"ח שנתי לרשויות המס. מדוע? הבנקים והברוקרים אשר מנכים מס במקור מהרווחים בשוק ההון אינם מביאים בחשבון, לצורך חישוב המס שיש לנַכּוֹת במקור, את הוצאות המימון ששולמו (ככל ששולמו) בגין ההשקעות. כתוצאה מכך, ייתכנו מקרים בהם המשקיע פטוּר מהגשת דו"ח שנתי לרשויות המס, אך בכל זאת "יתנדב" להגיש דו"ח, וזאת במטרה לדרוֹש את הוצאות המימון ששילם כהוצאה לצורכי מס.

נקודה נוספת שראוי להזכיר היא ההשפעה של המימון הזר על סיוּוג הפעילות בשוק ההון. במה דברים אמורים? כפי שכבר הסברנו בעבר, על-מנת לדעת האם הפעילות בשוק ההון נחשבת לבעלת אופי השקעתי ("משקיע") או מסחרי ("סוחר"), יש ליישם מספר מבחנים שנקבעו על-ידי בתי-המשפט. אחד ממבחנים אלה הוא "מבחן המימון", לפיו שימוש בהון זר עשוי לחזק את המסקנה כי מדובר בפעילות מסחרית. מובן שמימון זר אינו השיקול המכריע, אך הוא בהחלט מצטרף ליתר המבחנים הרלבנטיים בהם עסקנו בעבר (תדירות, תקופת ההחזקה, שאלת המומחיות ומבחן הנסיבות שהוא מבחן הגג).

כאמור, כאשר ההשקעות בשוק ההון נרכשו במימון זר, המשקיע זכאי לדרוֹש את הוצאות המימון ששילם כהוצאה לצורכי מס ובדרך זו להקטין את הרווח החייב במס. עם זאת, במקרה זה, שיעור המס יגדל באופן הבא (נכון לשנת-המס 2012):

רווח הון ממכירת מניות נסחרות, יחידות בקרן נאמנות פטורה ועסקות עתידיות: דרישת הוצאות מימון בניכוי לצורכי מס תגדיל את שיעור המס מ-25% ל-30%. מעַניין שלגבי רווח הון ממכירת מניות נסחרות בידי בעל שליטה (או ליתר דיוק "בעל מניות מהותי") ניכוי הוצאות המימון אינו מגדיל את שיעור המס, שכּן שיעור המס הוא מלכתחילה 30%.

רווח הון ממכירת איגרות-חוב נסחרות: דרישת הוצאות מימון בניכוי לצורכי מס תגדיל את שיעור המס מ-15% (לגבי איגרות-חוב נסחרות שאינן צמודות, כגון: מק"מ) ומ-25% (לגבי איגרות-חוב נסחרות צמודות) ל-30%. ואילו לגבי בעל שליטה ("בעל מניות מהותי"), שיעור המס יגדל רק אם מדובר באיגרות-חוב שאינן צמודות במלואן למדד/מט"ח (מ-20% ל-30%), שכּן רווח הון במכירת אג"ח נסחרות צמודות בידי בעל שליטה חייב מלכתחילה במס בשיעור 30%.

הכנסות מריבית והפרשי הצמדה שמקורם בפיקדונות בנקאיים: במקרה זה, דרישת הוצאות המימון כהוצאה לצורכי מס תביא להגדלה משמעותית יותר בשיעורי המס: אם מדובר בפיקדונות שקליים, דרישת הוצאות המימון תגדיל את המס המוטל על הריבית מ-15% למס בשיעור רגיל (עד 48%) ובמקביל אף עשויה להיווצר חבות בדמי ביטוח לאומי/בריאות. ואילו אם מדובר בפיקדונות צמודים, דרישת הוצאות המימון תביא לכך שגם הריבית וגם הפרשי ההצמדה/שער יחויבו במס בשיעור רגיל ובמקרים מסוימים גם בדמי ביטוח לאומי/בריאות. כלומר, לא רק שדרישת הוצאות המימון בניכוי לצורכי מס תגדיל את שיעור המס המוטל על הריבית (מ-25% למס רגיל + דמי ביטוח לאומי/בריאות במקרים מסוימים) אלא שגם לא תהיה זכאות לפטוֹר ממס לגבי הפרשי ההצמדה/שער.

למעשה, במרבית המקרים, הנטייה היא להשקיע בפיקדון בנק באמצעות הון עצמי ולא במימון זר, וזאת לאור מִרווח הרווח של הבנק. עם זאת, ייתכנו מקרים בהם המשקיע יבחר ליטול הלוואה בתנאים מסוימים (כגון: הלוואה שקלית) על-מנת להשקיעה בפיקדון בתנאים אחרים (כגון: פיקדון צמוד מט"ח והנושא ריבית), במטרה לבצע ארביטראז'. במקרים אלה, על המשקיע לבחון האם דרישת הוצאות המימון כהוצאה לצורכי מס תקטין את חבות המס האפקטיבית.

לדוגמה: יחיד הִפקיד ביום 1.1.2011 1,000,000 ש"ח בפיקדון לשנה במטבע-חוץ בבנק מחוץ לישראל. הפיקדון צבר ריבית שנתית בשיעור 8% (דהיינו, ריבית בסך 80,000 ש"ח), ואילו שער המטבע הרלבנטי עלה בתקופת זו ב-10% (דהיינו, הפרשי שער בסך 100,000 ש"ח). הפיקדון מומן במלואו באמצעות הלוואה שקלית הנושאת ריבית שנתית בשיעור 6% (דהיינו, ריבית בסך 60,000 ש"ח). מדרגת המס בה נמצא היחיד בשנת-המס 2011 היא 45% והוא אינו כפוף לתשלום דמי ביטוח לאומי/בריאות (לאור הכנסותיו האחרות בשנה זו).

בפני אותו יחיד עומדות שתי חלופות: האחת, תשלום מס ללא ניכוי הוצאות הריבית לצורכי מס; השנייה, תשלום מס תוך ניכוי הוצאות הריבית כאמור.

בחלופה הראשונה, יהיה היחיד פטוּר ממס על הפרשי השער וישלם מס בשיעור 25% על הריבית, דהיינו ישלם מס כולל בסך 20,000 ש"ח (25% × 80,000 ש"ח).

בחלופה השנייה, לעומת זאת, יחויב היחיד במס שולי הן על ההכנסות מהפרשי השער והן על ההכנסות מהריבית, אך מהכנסות אלו תנוכינה הוצאות הריבית ששילם, דהיינו היחיד ישלם מס כולל בסך 54,000 ש"ח [45% × (60,000 ש"ח – 80,000 ש"ח + 100,000 ש"ח)].
נקל אפוא, להבחין כי בנסיבות אותה דוגמה, ניכוי הוצאות המימון לצורכי מס יביא להגדלת שיעור המס האפקטיבי.

* הכותב הינו הבעלים של משרד עורכי-דין, המתמחה בתחומי המיסוי השונים (מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מיסוי בינלאומי, מיסוי שוק ההון ומע"מ), מחבר הספר מיסוי שוק ההון (2006) ומקים ועורך אתר האינטרנט "מיסים", הכולל מידע מקיף ועדכני בתחומי המיסוי השונים (www.CapiTax.co.il). בנוסף למידע הנרחב, ייחודו של האתר במבזקים (NewsLetters) הנשלחים לחברים ברשימת התפוצה והכוללים עדכונים, מאמרים וטיפים בתחומי המיסוי השונים. השימוש באתר חופשי אך מחיֵיב הרשמה חד-פעמית.