הדרך לצינון שוק הנדל"ן ולהורדת יוקר המחייה עוברת דרך שוק ההון!

כותרת: הדרך לצינון בשוק הנדל"ן ולהורדת יוקר המחייה עוברת דרך שוק ההון!

לטובה או רעה, הבחירות לכנסת ה- 19 הולכות וקרבות. מתוך כך, שלל הנושאים שמרכיבים את חיינו, זוכים להתייחסות מחודשת מקרב אנשי הציבור. מהמצב הביטחוני ועד הספורט, מיוקר המחיה ועד לגליזציה של סמים קלים, כל הנושאים הרלוואנטיים מטופלים וזוכים לכותרות. אך למרב הפליאה, ישנו נושא אחד חשוב, בעל דריסת רגל של ממש בקביעת תרחיש הרווחה המקומית, שאינו זוכה כלל לייצוג – שוק ההון.

בעוד בעיית עליות מחירי הדירות בישראל, זוכות להתייחסות ופתרונות מכל הקשת הפוליטית, שוק ההון נותר מיותם כילד הפחות זוהר, שלא לומר דחוי. ההזנחה הינה סמל לחוסר בגרות מסוים של המערכת הפוליטית. שוו בנפשכם, חולשה מתמשכת בשוק ההון האמריקאי, שאינה זוכה להתייחסות מידי הרצים לסנאט. הרי ידוע כי בין היתר, מי שקובע מי יאכלס את גבעת הקפיטול הוא מחיר מדד ה- 500 S&P.

מדוע זה הנציגים בוחרים להתעלם מהמחזורים היורדים בבורסת ת"א והדרת רגלי המשקיעים מהשוק. הרי אלו סימנים מקדימים וברורים לתרחיש בלהות של התייבשות ענף האשראי החוץ בנקאי וירידה הרווחיות הפנסיה הגמל ושאר חסכונות הציבור.התשובה לכך חדה וכואבת. "פופוליזם חברתי".

"העם רוצה צדק חברתי" (עממי 2011)

מחאת יוקר המחייה של שנת 2011, גרמה ביעילות לצריבת התודעה של אנשי הציבור בישראל על הצורך בלהיות "חברתי". זאת אם ברצונם להיבחר מחדש. בעולם בו ח"כ "חברתי", נחשב ככזה שדואג לאזרחים שלא גומרים את החודש, לדאוג לאלה שחוסכים ומזרימים את החסכונות שלהם לשוק ההון, זה במקרה הטוב שרירות לב במקרה הרע זה "ניתוק מהעם". בסביבה עוינת שכזו, שוק ההון יצטרך להמשיך להקריב מקרבו. אימוץ ועדת טרכטנברג, על ידי משרד האוצר והעלאת המס על רווחי הון ל- 25% היה הקורבן הראשון. הקורבן השני הוא חוסר הרלוואנטיות שהוא זוכה לה במסע הבחירות הנוכחי. יוקר המחיה, שהשקעה בשוק ההון היא אחד מהכלים האפקטיביים ביותר להילחם בו, דחק בהצלחה את שוק ההון החוצה.

"אדם זועק את שחסר לו, לא חסר לו, לא זועק" (מאיר אריאל 2000)

מאיר אריאל שר בזמנו - על הצורך לצעוק בכדי שישמעו את דעתך. באין זעקה אין מי שיתייחס לבעיות של שוק ההון. נשאלת השאלה, היכן האוצר,הנהלת הבורסה ושאר השחקנים בשוק ההון?, האם אינם מבינים את המצב? מדוע אין זעקת הפעילים מניבה ולו כותרת אחת במשדרי החדשות למיניהן? האם השחקנים הרלוונטיים משליכים את יהבם רק על שלמה מעוז שישמש כנציג של השוק? כולי תקווה כי אכן יצליח במשימתו ויצליח להכניס לחדרי הדיונים בכנסת את המצב הקשה שבו שרוי השוק. אבל בלי תמיכה תקשורתית רחבה אין סיכוי לח"כ אחד ולביא לשינוי. לשאלות אילו אין פתרון עדיין ונקווה כי במחשכים נעשה יותר מאשר בגלוי.

כאן המקום להזכיר את יו"ר הרשות לני"ע – שמואל האוזר. האוזר שם לו למטרה להגן על המשקיעים ובד בבד להקל על פעילי השוק. כחלק מפעילותו בנה את "מפת הדרכים" של שוק ההון בכדי להקל על מצבו, אך כל עוד הוא פועל בגפו, ללא תמיכה פוליטית, כוחו מוגבל. גם כאשר הרפורמות אותן הוא מבקש להעביר, הינן צנועות.

חשוב שהציבור יבין - הדרך  לגרום לצינון משמעותי בשוק הנדל"ן ולהורדת יוקר המחייה עוברת דרך שוק ההון. יש לתקן את העיוות ההיסטורי והוא העדפה שיש לשוק הנדל"ן על שוק ההון בכל הנוגע למיסוי. היה ובשני השווקים המשקיעים ישלמו את אותו גובה המס על רווחים, שוק הנדל"ן יחדל משימושו כמקלט מס, הביקוש לדירות להשקעה ירד וכך גם מחירי הדירות. הבעיה היא כי מהלך כזה מחייב אמונה כנה של המחוקקים בתפקידו של שוק ההון במארג החברתי בישראל ורצון לשינוי אמיתי. בינתיים נדמה כי הכיוון הוא בדיוק הפוך.

אודי אלוני - מועמד מס' 5 במפלגת כלכלה לכנסת ה -19

יו"ר לשכת יועצי השקעות ומנכ"ל פאנדר

המאמר נכתב טרם ההצטרפות למפלגת כלכלה