הסטודנטים בעברית תוקפים את שטייניץ : למה אתה מחלק את משאבי הטבע שלנו בזול?

לשמור על הגז הישראלי – עבור עצמאות ישראל!

הגז הטבעי הוא נכס אסטרטגי, העתיד להשפיע על מעמדה הפוליטי  ועל מצבה הכלכלי של ישראל. הגז הוא רכושו של כלל הציבור בישראל, וזכותו של הציבור ליהנות ממשאב זה, דרך שילובו במשק האנרגיה, פיתוח תעשיה מבוססת גז, והסבת ענף התחבורה לשימוש בדלקים מבוססי גז.

השארת הגז הטבעי בארץ:

תהווה מנוע לצמיחה כלכלית של המדינה
תאפשר פיתוח ענפי תעשיה חדשים ויצירת מקומות עבודה
תביא להורדת המחירים בשוק הישראלי
תביא למהפכה סביבתית ובריאותית כולל הפחתת זיהום אויר ומחלות הנגרמות ממנו
תספק ביטחון אנרגטי ארוך-טווח למדינת ישראל

מנגד, יצוא הגז בהיקף משמעותי:

יוביל לתלות המשק במקורות אנרגיה זרים ועוינים
יביא להיחלשות כושר התחרות של התעשייה הישראלית
יגרום לתלות המשק בדלקים מזהמים
יביא להמשך התחלואה והתמותה כתוצאה מזיהום סביבתי

למרות האינטרס הציבורי הברור בהשארת הגז בישראל, ועדה ממשלתי (ועדת "צמח") המליצה להיטיב דווקא עם היזמים ולאשר ייצוא. ההמלצה הוגדרה ע"י מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, עו"ד אלונה שפר-קארו, שהייתה חברה בוועדה, כ-"החלטה בלתי אחראית ובלתי מבוססת."

אנו דורשים מהממשלה לשים נגד עיניה את האינטרס הציבורי, לחשוב לטווח הארוך ולא להיכנע ללחץ של לובי חברות הגז.

טענות לובי הגז ותשובותינו:טוענים שטכנולוגיות או גילוים גיאולוגיים חדשים יבטלו את חשיבות הגז, אבל:
אין לסכן את עתיד המדינה על סמך תקוות לגבי המצאות עתידיות. גז שנשמור יבטיח מידה של ביטחון ורווחה גם במקרה שפתרונות אחרים לא יתממשו לפי קצב תקוותינו.

טוענים שבלי יצוא לא ייפתחו עוד מאגרים. אבל: לפי חוק, המדינה אמורה לקבוע עבור היזמים את קצב הפיתוח, ולקחת בחזרה רשיונות של יזמים שלא ממלאים את התחייבותם. יש לקחת את הרשיון מיזם שלא יירצה למלא את תפקידו (כאשר עבור רוב היזמים התפקיד מסתכם בקבלת הלוואות והוצאת העבודה לקבלן ראשי). לאחר מכן, למדינה תהיה האפשרות להוציא רשיונות מחדש, הפעם לפי מכרזים, לחברות גז אמיתיות.

טוענים שכדאי למדינה לאשר יצוא כדי ליהנות מהמסים. אבל:המס על הגז שרוצים לוותר עליו למען יצוא לא מתקרב לערך הגז עצמו, במיוחד כשמתחשבים בתועלת הכלכלית, הסביבתית, והביטחונית של הגז לטווח הארוך. בנוסף, כנראה שהמס על יצוא יחידת גז יהיה מוגבל (לפי חוק מיסוי רווחי הגז) לסכום שנגבה על יחידה שנמכרת בארץ. כאשר הצרכן בארץ ישלם מחיר גבוה עבור הגז, חלק מהתשלום יוחזר למדינה כמסים, ויתווסף לזה סכום דומה ממכירות ייצוא. כשהמחירים בארץ יירדו (או כתוצאה מפיקוח מחירים או כתוצאה מתחרות בין יזמים) הצרכן ייהנה ממחירים יותר סבירים אבל כמעט ולא יוחזר מסים לקופת המדינה. בכל מקרה, מסים יהוו בעיקר החזר על מחירים גבוהים, ולא באמת יתגמלו את הציבור על אובדן המשאב. המסקנה היא שעבור הגז שממליצים לייצא, כ-500 BCM ששווי ערכו היום הוא כ-300 מיליארד דולר, כמעט ולא תהיה תמורה כספית אמיתית למדינה.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

להרשמה לניוזלטר של פאנדר >>> https://www.funder.co.il/newsletter.aspx