פרוייקט פאנדר - תחזיות 2013  >>> אלומות ספרינט : "כבר מספר שנים חווים בשוק ההון את התופעה שאנו מכנים "מרוויחים ובוכים""

עוד על התרחיש המרכזי ל 2013 והערכות אלומות ניתן לקרוא ב >>>גליון תחזיות אלומות 2013.

החטא הקדמון : חובות

כתב : ברק גרשוני | מנכ"ל אלומות ספרינט ניהול קרנות נאמנות

בהתחלה, כשישבנו לערוך את גיליון תחזיות 2013 , ניסינו לשים את האצבע על הדבר האחד , אם יש כזה , שעשוי להשפיע על הכלכלה בשנה הבאה . מהר מאד הגענו למסקנה שאם נצטרך לאבחן את הבעיה העיקרית בכל כלכלות העולם המפותח בתמצית - "עודף חוב" תהיה האבחנה.

חוב כשלעצמו אינו דבר רע כלל. נטילת חוב נעשית כדי לאפשר ללווה להשיג מטרות שידו לא היתה משגת אלמלא נטילת ההלוואה/חוב. צמיחה כלכלית מושגת באמצעות חוב. אנשים היו גרים ברחובות אלמלא חוב (ולעתים גרים ברחובות בשל עודף חוב) . הבעיה של העולם המפותח היא נטילת חובות חסרת תקדים בזכות הכסף הזול והזמין שזרם וזורם במערכת הפיננסית. חוב שכזה שאינו לשם יצירת צמיחה אלא לשם יצירת רווח פיננסי הוא "חוב רע". משבר הסאב פריים היה רק הפתיח. כעת מאיים להתרגש עלינו משבר חוב עצום בעקבות אותם חובות, הררים של חובות , מעל לכל דמיון ויכולת להחזיר שנטלו מדינות, מוסדות פיננסיים, חברות ואזרחים. 
 
העובדה שחרף כמויות החוב העצומות הללו מדינות ובנקים עוד לא קרסו נעוצה ביכולת של הבנקים המרכזיים להדפיס כסף או להזרים נזילות (באירופה אסור להגיד שמדפיסים כסף). כך שהאסטרטגיה העולמית  היום היא "סמוך על הנגיד", בין אם זה ברננקי, דראגי, שיראקאווה או קינג, העיקר שיזרים כסף למערכת הבנקאית ולשווקים וידחה את הצרות בעוד קצת זמן. אין לנו, אגב, בעיה עם קנית זמן ודחיית ההתמודדות עם המציאות של החוב , אם היה בצד הפיסקלי, בממשלות , מי שמנצל היטב את קנית הזמן הזו של הנגידים ומבצע צעדים משמעותיים לעבר פתרון.  בסופו של יום, כפי שנציג לא אחת בתחזיותינו ל 2013 , הפתרונות למשבר החוב ומשבר מאזן התשלומים בעולם המפותח נתונים בידי הממשלות ולא בידי הבנקים המרכזיים, יצירתיים ככל שיהיו.

הממשלות מצידן , אינן מצליחות להגיע לפתרונות הכרחיים מהטעם הפשוט שכל הפתרונות לבעיית חוב הם כואבים. פתרונות של צנע , קיצוץ עמוק בתקציב , הגברת כושר תחרותיות ועוד כהנה וכהנה הם פתרונות שמאד לא עוזרים לפוליטיקאי התורן להיבחר , וצריך לזכור שמטרתו של פוליטיקאי ממוצע (רובם המכריע) הוא להיבחר שנית. כך שהקושי ביישום פתרונות אמיתיים מובן. מכאן אנו כבר שואבים אופטימיות מסוימת לגבי ארה"ב משום שאובמה כבר לא צריך להיבחר שוב , אך הוא מוגבל מאד ביכולת התמרון הפוליטית שלו בשל הרוב הרפובליקני בקונגרס , אך יחד עם זאת , נראה כי יוכל ליישם בקדנציה הנוכחית הרבה פתרונות נכונים , גם אם כואבים בטווח הקצר. באירופה, המצב  קשה הרבה יותר ועל כך הרחבה בפרק אודות אירופה.

טיפול בחובות :

מדינות אירופה וארה"ב ניצבות בפני החלטות קשות של צמצום גרעון וחובות מחד והימנעות מפגיעה בצמיחה ככל האפשר. זוהי פעילות מסובכת לביצוע. כדי לפשט את הברירות העומדות בפני מקבלי ההחלטות בבואם לטפל בחובות נבחין בין שני המתווים העיקריים של הפחתת החוב  (Deleveraging)וכן באפשרויות נוספות העומדות על הפרק.

1. הפחתת חוב אינפלציות : פתרון השמור לריבון (המדינה) בלבד. הדפסת כסף והזרמתו בתוך המערכת הכלכלית עשויה ליצר אינפלציה ובדרך קלה לכאורה להביא לשחיקת החוב. אינפלציה גבוהה וחד פעמית של 20% בשנה למשל תצמצם שנים של החזר חוב באופן מהיר. פתרון זה מעורר חלחלה בעיני כלכלנים רבים הואיל והחשש מיצירת תהליך אינפלציוני הוא שאולי אתה מסוגל להתחיל אותו , אבל עלות ההתמודדות עם שד האינפלציה ברגע שהוא יצא מהבקבוק זה סיפור אחר לגמרי שסיומו כואב מאד ויכול להביא להרס כלכלי. שימו לב שהדפסת כסף אכן קורה כיום בפועל , אך אנו לא רואים אינפלציה, בעיקר כי החלק של "הזרמת הכסף במערכת" לא עובד. תעבורת הכסף (Velocity of Money – V) , ירדה פלאים מאז משבר הסאב פריים ולמעשה עד שלא תשוב פעילות כלכלית תקינה למערכת לא נראה התחלה של תהליך אינפלציוני.

2. הפחתת חוב דפלציונית : בתמצית- "אין כסף, לא קונה". הפחתה של הביקוש למוצרים באופן חד, צמצום הצריכה למינימום ההכרחי והימנעות מנטילת הלוואות חדשות וכך לגרום לירידה במחירים הכלליים עקב ירידת ביקושים כללית. ברמת המדינה פתרון הצנע מביא לצמצום פעילות כלכלית ופיטורי עובדים. עובדים אלה הופכים ממשלמי מיסים לנזקקים של מערכת הרווחה, עובדה הפוגעת גם בהכנסות ממיסוי וגם מגדילה את הצורך בתשלום דמי אבטלה/הבטחת הכנסה. צנע למעשה מגדיל את ההוצאה הלאומית ומקטין את התוצר בטווח הקצר , כך שיחס החוב/תוצר נפגע אנושות הן מצד המונה (גידול בתשלומי רווחה = הגדלת הוצאות) והן מצד המכנה (פחות מיסים= קיטון בתוצר).

בטווח הארוך הצמיחה חוזרת . הבעיה של מרבית המדינות שמבצעות את זה היא שקשה לייצר משטר צנע לאורך זמן ולצלוח בשלום את "הטווח הקצר" ללא התקוממויות, שינויי שלטון ואף הפיכת המשטר.  לדרך זו של הפחתת חוב יש השלכות משמעותיות על הפעילות הכלכלית במשק והיא מכניסה אותו לסחרור מסוכן לא פחות מאשר תהליך אינפלציוני. ישנם תומכים קולניים ביצירת צנע, בעיקר באירופה, כדי להחזיר את החוב ולאזן את מאזן התשלומים, "להדק את החגורה" אם תרצו. על אף שצמצום הוצאות כדי לעמוד בהתחייבויות נשמע לכאורה פתרון הגיוני ,זהו פתרון שעלול להיגמר מאד רע ועל כך תעיד יוון. יתירה מכך, מזה עשרות שנים שהעולם נמצא בסביבה אינפלציונית וחי ונושם טיפול באינפלציה. מעט מאד נגידים ומנהיגי מדינות ידעו בבוא העת להתמודד עם תהליך דפלציוני ברגע שזה יתחיל.

3. נטילת חוב נוסף: כן, עד כמה שזה נשמע מוזר , אחד הפתרונות המוצעים הוא נטילת חוב ממשלתי גדול יותר אשר יופנה להשקעות ולאפיקים מוטי צמיחה ותעסוקה כדי לתת למשק "להתניע" מחדש וברגע שזה יקרה ניתן יהיה להחזיר את מסת החובות העצומה. הבעיות בפתרון זה הוא ששוק האג"ח עלול להחליט (ביום אחד , בלי להודיע כמובן) להפסיק לרכוש את החובות ואז מתגלגלים מהר מאד אל חדלות פירעון או הסדר חוב.

4. לדחות את הקץ : כרגע מריו דראגי , נגיד הבנק המרכזי האירופי (ECB) זוכה באליפות העולם בקטגוריית דוחי הקץ , אפילו שיש לו מתחרה חזק מארה"ב, בן ברננקי. (אגב, שניהם התאמנו באותה אוניברסיטה, MIT , אצל מאמן נודע העונה לשם פישר.סטנלי.) הזרמת הכספים למערכת הבנקאית ורכישות אג"ח בסכומים עצומים, כפי שכבר ציינו, דחתה את הקץ עבור איטליה וספרד ב 2012 ולא מן הנמנע כלל שזה יימשך גם אל תוך 2013-2014. פעילות זו היא מבוא לאופטימיות של פתרון מס' 5 :

5. שיפורים טכנולוגיים : אחד הפתרונות המשמחים לבעיית חוב כה משמעותית הוא לבנות על צמיחה שמקורה בשיפורים טכנולוגיים. קצב הצמיחה הטכנולוגי בעולם הוא לא פחות ממסחרר. במצב דברים כזה, מגיע מדי מס' שנים שיפור טכנולוגי משמעותי אשר מקפיץ את רמת התפוקות (עבור כל רמת הון ותעסוקה נתונים) וכך נראה גידול בתוצר, צמיחה, אשר יאפשרו להשיב את החובות מהעודף שנוצר בעקבותם ולא באמצעות צנע או נטילת חוב נוסף.  

השורה התחתונה :

כל עוד הפתרון השולט בכיפה הוא "לדחות את הקץ" , אז הדבר האחד מכל הדיון החצי אקדמי הזה שהמשקיעים מעוניינים לדעת זה מתי יגיע יום התשלום , ה- Pay Day ?  כי עד אז אפשר לחגוג עוד קצת , להרוויח עוד איזה חצי אחוז על ירידת המרווח בקונצרנים , לשחוק עוד קצת את התשואה הממשלתית ש"נמצאת בשיא" כבר הרבה זמן, להקפיץ את שווי המניות עוד מעט ולספר לעצמנו שהמניה הזו הולכת להרוויח עוד. בכלל, בשנים האחרונות הפכנו כולנו ל"מכורים" של הזרמות מוניטריות , אנחנו קונים LTRO, QE1 או כל שם אחר שהנגיד התורן מוכן לספק כדי לדחות את הקץ. העיקר להמשיך בהתמכרות לחוב ושהשוק ימשיך לעלות. אנו גם מתעקשים למצוא לכך סימוכין בכלכלה מנתון זה או אחר, תוך התעלמות מבעיות היסוד , כמו למשל העובדה שבארה"ב אשר חיה ונושמת צריכה יש 14.5% אבטלה כבר יותר מ 3 שנים (אנו מעדיפים לבחון את "האבטלה האמיתית" באופן מעט שונה, ראו הרחבה בסקירת ארה"ב), אותנו לא מעניין שאין מי שיצרוך את המוצרים שהמניה שלנו מייצרת , אנחנו צריכים עוד רבע אחוז , ככה בשביל שהתיק יעלה קצת ..

אז הואיל וכדור הבדולח שלנו בניקוי כרגע , אנו ננסה לתת את ההערכה הטובה ביותר שלנו קדימה , נוכח הדברים בפתיח וללא המשקפיים הוורודות (הן יישארו השנה בבוידעם). אפשר וצריך להרוויח כסף השנה , אנו כבר מספר שנים חווים בשוק ההון את התופעה שאנו מכנים "מרוויחים ובוכים" וזהו מצב עדיף לאין שיעור על מצב של "רק בוכים". נקודת הבסיס שלנו לשנה זו אם כך , היא איך לאתר אפיקי השקעה ולבנות תיק כך שיניב תשואה הוגנת חרף הסתברות למשבר שעלול להחריף ולהידרדר.

לא פחות חשוב (ואפילו הרבה יותר חשוב) ,נקדיש המלצות ל"איך לא לשרוף" את תיק ההשקעות השנה .
מן הידועות היא שלהרוויח 10% בשנה ולהפסיד 10% בשנה זה שני דברים שונים לגמרי !!

עוד על התרחיש המרכזי ל 2013 והערכות אלומות ניתן לקרוא בגליון תחזיות אלומות 2013.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

לקבלת הצעה משתלמת לקרן השתלמות >>> https://www.yourcall.co.il/Investments/Register.aspx?CxId=3&ref=gemelLInk

להרשמה לעיתון האלקטרוני ולניוזלטר >>> https://www.funder.co.il/newsletter.aspx

להרשמה לתיק אישי >>> https://www.funder.co.il/login.aspx

להרשמה לפייסבוק >>> https://www.Facebook.com/Funder.co.il

לתוכנה לניתוח טכני >>> https://www.fxg.co.il/funder

קבל הצעה מושלמת לניהול תיק השקעות >>> https://www.yourcall.co.il/Investments/Register.aspx?CxId=5