אוירת ירידה
אלכס שפירא, עו"ד
09/02/2013
במקרים רבים, בעת ביצוע השקעות בשוק ההון הנעשות במטבע-חוץ או צמודות למטבע, חלה ירידה בשער המטבע הרלבנטי לאורך תקופת ההשקעה. כיצד משפיעה ירידה זו על חבויות המס בשוק ההון?
לשם מענה על שאלה זו נבחין בין הכנסות ריבית והפרשי שער על פיקדונות בנקאיים לבין רווחי/הפסדי הון ממכירת ניירות-ערך. זאת, בהתייחס למשקיעים יחידים (לא חברות). לשם הנוחות נתייחס לדולר, אך כמובן שהדיון רלבנטי גם למטבעות אחרים.
ככלל, כאשר מדובר בפיקדון דולרי או בפיקדון הצמוד לדולר, הריבית המשתלמת עליו חייבת במס בשיעור 25%; ואילו הפרשי ההצמדה לדולר פטוּרים ממס. ואולם, כאשר שער הדולר יורד בתקופת החיסכון, נוצרים לנו הפרשי שער שליליים לצד הריבית. כלומר, בפועל אנחנו מקבלים ריבית נמוכה יותר מהריבית הנקובה בפיקדון ובנסיבות של ירידה תלולה בשער הדולר, לא משולמת לנו ריבית כלל ואף הקרן עצמה עשויה להפגע.
לכאורה, באותם מקרים, היינו מצפים לשלם מס רק על התשֹואה נטו, כלומר, על הכנסות הריבית בניכוי הפרשי השער השליליים. בפועל, לעומת זאת, הבנקים בישראל מנכים לנו מס במקור מהריבית, וזאת בהתעלם מהפרשי השער השליליים.
לדעתנו, וכפי שהסברנו במהדורה החדשה של ספרנו מיסוי שוק ההון, מי ששילם מס על הכנסות הריבית מבלי שהובאו בחשבון הפרשי השער השליליים זכאי להגיש דו"ח שנתי ולתבוע החזר בגין עודף המס ששילם. אומנם, אילו הפרשי השער היו חיוביים לא היינו משלמים עליהם מס, כך שלכאורה היינו מצפים שההפסד מהפרשי שער שליליים לא יוּתר בקיזוז כנגד הריבית. "לכאורה" אמרנו ולא בכְדי, שכּן הוראות החוק המתייחסות לקיזוז הפסדים מתייחסות רק לרווחי/הפסדי הון (ראו בהמשך) ממכירת ניירות-ערך. כלומר, הואיל ולא נקבעה הוראה מפורשת השוללת קיזוז ההפסד מהפרשי השער כנגד הריבית, ניתן להסיק שקיזוז "פנימי" שכזה בין שני מקורות הכנסה פסיביים (ריבית והפרשי שער) אכן מותר. גישתנו האמורה שונה מגישתן של רשויות המס הסוברות, כי הפסד שמקורו בהפרשי שער שליליים על פיקדונות בנקאיים אינו מותר בקיזוז, כך שסביר שסוגיה זו תגיע בעתיד להכרעה של בית-המשפט.
כאשר מדובר במכירת ניירות-ערך הצמודים לדולר (כגון: איגרות-חוב צמודות לדולר) או ניירות-ערך הנקובים בדולר (למשל: מניות הנסחרות בנאסד"ק) ואשר נרכשו בשער דולר גבוה יותר משער הדולר במועד המכירה, יש לחשב האם המכירה הסתיימה ברווח או הפסד במונחים נומינליים. כלומר, יש לחשב את ההפרש בין התמורה בש"ח (לפי השער היציג במועד המכירה) לבין עלות הרכישה בש"ח (לפי השער היציג במועד הרכישה).
אם מדובר ברווח נומינלי, אותו רווח ייחשב לרווח הריאלי שחייב במס (בדרך כלל בשיעור 25%). כלומר, אין להגדיל את הרווח הנומינלי בגובה הפרשי השער השליליים כדי להגיע לרווח הריאלי, אלא הרווח הנומינלי הוא הרווח הריאלי שחייב במס.
אם, לעומת זאת, מדובר בהפסד נומינלי, יש, לדעתנו, להפחית מאותו הפסד את הפרשי השער השליליים, ורק יתרת ההפסד תותר בקיזוז לצורכי מס. זאת, לאור ההוראה המפורשת האוסרת לקזז הפסד שאילו היה רווח היה פטוּר ממס (הפרשי השער). כלומר, במקרה זה (בניגוד להפרשי שער שליליים שמקורם בפיקדון בנקאי) המחוקק קבע במפורש שהפרשי השער השליליים לא יותרו בקיזוז.
דוגמה
א' רכש ביום 1.1.06 מניות הנסחרות בבורסה בארה"ב תמורת 100,000 דולר. א' מכר את המניות ביום 31.12.12. שער הדולר ביום הרכישה היה 4.6 ש"ח ואילו שער הדולר ביום המכירה היה 3.8 ש"ח. אפשרות ראשונה – המניות נמכרו תמורת 80,000 דולר; אפשרות שנייה – המניות נמכרו תמורת 100,000 דולר; אפשרות שלישית – המניות נמכרו תמורת 160,000 דולר. להלן רווח (הפסד) ההון לצורכי מס בכל אחת משלוש האפשרויות.
| אפשרות א' תמורה 80,000$ | אפשרות ב' תמורה 100,000$ | אפשרות ג' תמורה 160,000$ |
תמורה | 304,000 ש"ח | 380,000 ש"ח | 608,000 ש"ח |
עלות | (460,000 ש"ח | (460,000 ש"ח) | (460,000 ש"ח) |
רווח (הפסד) נומינלי | (156,000 ש"ח) | (80,000 ש"ח) | 148,000 ש"ח |
הפרשי שער שליליים | 80,000 ש"ח | 80,000 ש"ח |
|
רווח (הפסד) הון לצורכי מס | (76,000 ש"ח) | 0 | 148,000 ש"ח |
ניתן אפוא, לראוֹת, כי באפשרות א' נוצר הפסד נומינלי בגובה 156,000 ש"ח, אך יש לנטרל ממנו את הפרשי השער השליליים (80,000 ש"ח) ורק היתרה (76,000 ש"ח) מותרת בקיזוז.באפשרות ב', לעומת זאת, כל ההפסד (80,000 ש"ח) נוצר בְּשל הפרשי השער השליליים, שהרי מבּחינה דולרית התמורה זהה לעלות הרכישה. על-כן, אותו הפסד נומינלי לא יוּתר בקיזוז כלל.באפשרות ג', נוצר רווח נומינלי בגובה 148,000 ש"ח. אומנם, מבּחינה ריאלית, הרווח גבוה יותר (228,000 ש"ח), אך למרות זאת נשלם מס רק על הרווח הנומינלי.
* הכותב הינו הבעלים של משרד בוטיק מהמובילים בישראל בתחום המס, מחבר הספר מיסוי שוק ההון (מהדורה שנייה, 30.11.12) ומקים ועורך אתר האינטרנט CapiTax.co.il, הכולל מידע מקיף ועדכני בתחומי המיסוי השונים.
אלכס שפירא, עו"ד (רו"ח)
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
