בבית-המשפט המחוזי פר"ק 36681-04-13
בתל-אביב-יפו בפני כבוד הש' א' אורנשטיין
קבוע לדיון ביום 28.4.2013
בעניין: 1. הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ
בתפקידה כנאמן לאגרות החוב (סדרות ז' ו-ט') של אידיבי חברה לפתוח בע"מ (להלן – "אידיבי פתוח")
2. שטראוס לזר חברה לנאמנות (1992) בע"מ
בתפקידה כנאמן לאגרות החוב (סדרה י') של אידיבי פתוח
ע"י ב"כ צלרמאיר, פילוסוף ושות', עורכי דין
מרחוב לינקולן 20 (בית רובינשטיין), תל אביב 67134
וכן ע"י ב"כ גיסין ושות', עורכי דין
מרחוב הברזל 38 B, תל אביב 69710
מבקשות הסעדים הזמניים
ובעניין: 1. אי די בי חברה לפתוח בע"מ (ועוד 16 אח')
2. רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ
בתפקידה כנאמן לאגרות החוב (סדרה א') של אי די בי חברה לאחזקות בע"מ (להלן: "אידיבי אחזקות")
3. ש.א.ג חברה לנאמנות בע"מ
בתפקידה כנאמן לאגרות החוב (סדרה ב') של אידיבי אחזקות
4. הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ
בתפקידה כנאמן לאגרות החוב (סדרה ג') של אידיבי אחזקות
5. קלדן חברה לנאמנות בע"מ
בתפקידה כנאמן לאגרות החוב (סדרה ד') של אידיבי אחזקות
6. שטראוס לזר חברה לנאמנות (1992) בע"מ
בתפקידה כנאמן לאגרות החוב (סדרה ה') של אידיבי אחזקות
ע"י ב"כ עוה"ד נועם שרון ו/או נדב ויסמן ו/או אח'
ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, עורכי דין
מדרך אבא הלל סילבר 16, רמת-גן 525068
טל': 03-6103100; פקס: 03-6103111
וכן ע"י ב"כ עו"ד שרון קלינמן
ממשרד קלינמן נאור, עורכי דין
מדרך ז'בוטינסקי 7, רמת גן 52520
טל': 03-6120011; פקס: 03-6121100
המשיבות לבקשת הסעדים הזמניים
ובעניין: 1. אוהד אלוני ת.ז. 034778498
2. רו"ח טל כהן ת.ז. 036012839
ע"י ב"כ עוה"ד ברם, סלוקי ושות'
מדרך מנחם בגין 65, תל-אביב 67138
טל': 03-5625151; פקס: 03-5625152
המבקשים להצטרף להליך
בקשה להצטרף כצד להליך ותגובה לבקשה למתן סעדים זמניים
בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לעשות שימוש בסמכותו, ולהורות על צירוף המבקשים, כמשיבים להליך דנן – לרבות לבקשה לסעדים זמניים שהוגשה במסגרתו – זאת מן הטעמים המפורטים להלן.
ככל ובית המשפט הנכבד יקבל את הבקשה ויצרף את המבקשים כצד להליך, מתבקש בית המשפט לראות בכתב טענות זה תגובה לבקשה לסעדים זמניים ולהורות על דחיית הבקשה ולחילופין, להורות על מינוי בעל תפקיד מטעם בית המשפט הנכבד, שזהותו תקבע ע"י בית המשפט הנכבד ויהא – בנוסף לבעל ניסיון מקצועי רלוונטי מוכח – חף מאינטרס ו/או זיקה לאיזה מי הגורמים עליהם יכולים להשפיע מינויו ופעולותיו.
ואלה נימוקי הבקשה:
1. המבקשים, מר אוהד אלוני, רו"ח טל כהן, מחזיקים באגרות חוב שהנפיקה חברת אי.די.בי אחזקות (להלן: "החברה" או "אי די בי אחזקות").
[א] העתק אישורי הבעלות של המבקשים מצ"ב לתגובה זו כנספח א'.
2. מר אלוני ורו"ח כהן הינם ממובילי התארגנות מחזיקי האג"ח הפרטיים (להלן: "ההתארגנות").
3. ההתארגנות החלה את פעילותה בקשר עם הסדר החוב בחברת דלק נדל"ן בע"מ ומאז ממשיכה לפעול, בקשר עם חברות נוספות בהן מחזיקים אנשים פרטיים אגרות חוב, כדוגמת חברת אלביט הדמיה בע"מ וכמובן החברות מקבוצת אי די בי.
4. פעילות ההתארגנות מבוצעת בהתנדבות ונתמכת בידי חבריה וכן נהנית מתמיכת משרד עוה"ד ברם, סלוקי ושות', כאשר נדרשות פעולות בעלות פן משפטי – הכול בלא קבלת כל תמורה כספית ומתוך השקפה לפיה לא קיים גורם אשר לנגד עיניו שמירה על אינטרס המחזיקים הפרטיים ועל כן נוצר מצב בו זכויותיהם מופרות שוב ושוב, בידי גורמים בעלי ידע וממון עדיפים.
5. ההתארגנות הינה גוף אשר שם לו למטרה לעורר מודעות ציבורית להסדרי החוב ולעודד כמה שיותר משקיעים מקרב הציבור לגלות מעורבות ולקחת חלק פעיל בתהליכים. עד היום בהסדרי חוב הציבור הרחב כמעט ולא נטל חלק ולא הביע את עמדתו. מספר המשקיעים הפרטיים המשתתפים בהצבעות נמוך ביותר ומספר המגיעים לאסיפות נמוך עוד יותר. כך למשל, בהסדר החוב באי די בי אחזקות כ-12% בלבד מן האחזקות נמצאים בידיים של גופים מוסדיים ו-88% מן החוב בידיים של מחזיקים פרטיים. דוגמא נוספת היא הסדר הנושים בדלק נדל"ן שבו החזיקו המשקיעים הפרטיים כ – 70% מהיקף החוב אולם נטלו חלק בתהליך ההסדר כ – 5% בלבד מבניהם.
6. במסגרת פעילות ההתארגנות, המעודדת כאמור מחזיקים רבים ככל הניתן לקחת חלק בתהליך הסדר החוב, מרכזת ההתארגנות, נכון לעכשיו, בעלי אג"ח פרטיים בעלי היקף אחזקה של כ-91 מיליון ע.נ. המהווים כ-40% מכוח ההצבעה (7% מסך בעלי החוב) באי די בי אחזקות. בכל יום שעובר נחשפים מחזיקים פרטיים נוספים לפעילות ההתארגנות ומצטרפים אליה.
7. פעילות ההתארגנות משקפת את קולו הטהור של הציבור כנושה אשר חף מאינטרסים זרים כגון מארג היכרויות אישיות, אחזקות צולבות וכדומה, וזאת על מנת להבטיח כי קולם של המשקיעים הפרטיים ישמע וגם האינטרסים שלהם יילקחו בחשבון.
8. ההתארגנות עומדת בקשר עם מחזיקים מפרסמת עדכונים שוטפים לחברים ומקבלת היזון חוזר באמצעות פגישות, שיחות, וסקרים המאפשרים לנהל דיאלוג אמיתי. כמו כן, ההתארגנות מנהלת מגעים שוטפים מול כל בעלי העניין הרלוונטיים, לרבות הממונה מטעם בית המשפט וכן מקדמת פעילות ציבורית בנושא, על מנת שהנושא יעלה לסדר היום ויקבל התייחסות ראויה ועניינית ולא יגלוש לפופוליזם.
[ב] העתק ממכתבים ועדכונים שמפיצה ההתארגנות לחבריה מצ"ב לתגובה זו כנספח ב'.
9. ניסיון העבר מלמד כי למעורבות המחזיקים הפרטיים תרומה רבה למהלכים ולקידומם בדרכים מאוזנות. ההתארגנות אף עומדת בקשר עם שורה של גופים מוסדיים אשר השכילו לראות ולהבין את תרומת וחשיבות ההתארגנות.
10. ההתארגנות חפה מאג'נדה של 'בעד' או 'נגד' בעלי שליטה. מובן, כי תמיד יש מספר חלופות אסטרטגיות, כאשר לרוב אין לאחת מהן עדיפות מובהקת על פני אחרת. העדפת ההתארגנות בכל רגע נתון הינה להתקדם עם החלופה שתהיה הכי ישימה, ואשר תוכל לייצר השבה מקסימלית של החוב באופן שגם יבטיח את תשלומו בשנים הבאות. בכל מקרה בו נדרש הסדר חוב, הדרך להגשמת מטרה זו עשויה ללבוש צורה שונה. 11. בהסדר החוב של אי די בי, מעורבות ההתארגנות ניכרת במקומות רבים: ההתארגנות הייתה הראשונה להתריע על הבעייתיות במינויה של הגב' דורית סלינגר כמומחית מטעם בית המשפט והוציאה על כך פנייה לרשות לני"ע. ההתארגנות הייתה הראשונה להצביע כי יש יותר מגורם מלבד בעל השליטה עמו אפשר לקיים מגעים והציעה לקיים הידברות בין נציגויות האג"ח של אי די בי אחזקות לאי די בי פיתוח ועוד.
[ג] העתק ממכתבי ב"כ ההתארגנות מצ"ב לתגובה זו כנספח ג'.
12. ההתארגנות רואה את עצמה כאחראית לשמירת האינטרסים הן של מחזיקי אגרות החוב של אידיבי אחזקות והן של מחזיקי אגרות החוב של אידיבי פיתוח, תוך הכרה בכך שחובותיה של חברת אידיבי פיתוח כלפיי מחזיקי אג"ח פיתוח, קודם לחובותיה כלפיי מחזיקי אג"ח אידיבי אחזקות. יתרה מכך, מתוך הבנה שפיתוח הינו הנכס היחיד של אידיבי אחזקות, ההתארגנות מעודדת ומגבה מהלך בו חלק מהכסף שיוזרם לאידיבי אחזקות במסגרת ההסדר שיגובש, יועבר לאידיבי פיתוח לצורך שיפור וחיזוק האיתנות הפיננסית של כלל הקבוצה.
13. משיחות שנערכו בין מובילי ההתארגנות ובין משקיעים פרטיים, עולה כי בעת השקעתם באג"ח של אידיבי, בהמלצת יועץ השקעות, הם לא היו ערים להבדלים בין אידיבי אחזקות ואידיבי פיתוח, שכן מבחינתם מדובר בחברה אחת, עם בעל שליטה אחד והנהלה אחת. זהו טעם נוסף, מדוע, לשיטת המבקשים, יש להתייחס אל כלל בעלי החוב באידיבי פיתוח ואחזקות כמקשה אחת, משמע בעלי חוב משותפים של קבוצת אידיבי.
14. התביעה מסתמכת על הערכת שווי של אידיבי פיתוח שהוכנה ע"י TASC. נראה שחוות דעת זו הינה, למעשה, תוכנית כינוס נכסים לפירוק, על סמך שווי השוק הסחיר בבורסה של החברות הנמצאות תחת אחזקה ישירה של אידיבי פיתוח בלבד. לא מצאנו בהערכת השווי של TASC התייחסות למודלים מקובלים כגון מודל ה- DCF ("היוון תזרים המזומנים העתידי"), אשר מתחשב בתזרים המזומנים החזוי, והינו מודל מקובל לביצוע הערכות שווי הן בארץ והן בעולם. כמו כן לא מצאנו התייחסות לשווי הכלכלי הלוקח בחשבון באופן מצרפי את כלל החברות בקבוצה (בגישת מטה-מעלה bottom-up). לשיטת המבקשים - לאור התנודתיות הרבה בניירות הערך של הקבוצה – אין זה נכון להתייחס לשווי השוק של החברות כגישה היחידה לבחינת השווי ההוגן, לצורך קביעת חדלות הפרעון של החברה. לשיטת המבקשים, ראוי שבית המשפט הנכבד ינהג בזהירות המירבית במשקל המוענק לחוות דעת זו (TASC), בעת בחינת טענת מחזיקי אג"ח פיתוח, כי סך נכסי החברה קטן מסך ההתחייבויות שלה.
15. קראנו את טענת מחזיקי אג"ח אידיבי פיתוח כי החברה תמכה בגישת שווי השוק בעת רכישת מניות אידיבי פיתוח ומחיקתה מהמסחר (ואף הועלו מספר ציטוטים בעניין). האמירה מצד ההתארגנות הינה ברורה - שימוש בלעדי בגישת שווי השוק הינו מוטעה, ואין להסתמך על גישה זו כגישת הערכת שווי בלעדית. זאת, על אחת כמה וכמה, כאשר עומד על הפרק נושא אקוטי כמו מחיקת חלק מהותי מכספי הציבור, בהם מחזיקי אגח פיתוח, מחזיקי אגח אחזקות, החוסכים לפנסיה וכספי החובות לבנקים.
16. להבנת ההתארגנות, הפתרון הנדרש במסגרת הסדר החוב של אידיבי אסור שיתמצה בהזרמת כסף מצומצמת של בעל השליטה, פריסת רוב החוב לטווח ארוך, ותקווה לא מבוססת ש"הכל יסתדר איכשהו". פתרון אמיתי חייב לכלול שינוי מבני בחברה אשר יאפשר לה חוסן כלכלי וייצר כושר עמידה בפני זעזועים ומשברים כלכליים העלולים להתרחש בעתיד.
17. עמדת ההתארגנות כי הסעדים המבוקשים במסגרת הסעד הזמני, ככל שיתקבלו, עלולים להביא לנזק בלתי הפיך למחזיקי אג"ח של קבוצת אי די בי ולסכל את הסדר החוב המתגבש שמבוסס על הזרמת הון חיצוני. קבלת הבקשה עלולה להביא לפגיעה משמעותית במחזיקי אג"ח של אי די בי אחזקות כך שהחזר החוב אליהם ייפגע בצורה משמעותית.
18. קשה שלא להשתחרר מהרושם כי הבקשה, הנושאת את הכותרת בקשה להבראת החברה, הינה תחפושת לניסיון השתלטות על קבוצת אי די בי, על ידי מחזיקי האג"ח, כאשר להערכת ההתארגנות, מי שנווט ומושך הינו בעל אג"ח מרכזי שהינו קרן זרה, אשר מתמחה ברכישת חוב במצוקה של חברות לצורך השתלטות על נכסיה הראליים, באופן העלול – במקרה דנן – להקנות לקרן מוטת שליטה על נכסים במשק הישראלי שערכם מסתכם בכ - 130 מיליארד ₪ ועל חברות הפועלות בתחומי שירות ומסחר הנוגעים לכלל אזרחי המדינה.
19. הסיכונים לאישור תביעה כזו הם פתח להשתלטות על חברות כאשר הן אפילו לא נמצאות במצב של חדלות פרעון, אלא רק על סמך ספקולציות לגבי עתיד החברה. קבלת טענה זו הופכת כל חברה סולבנטית למועמדת להשתלטות על ידי מכשיר האג"ח, ובכך יוצרת חשש לחוסר תום לב מצד כל משקיע אג"ח, וכן חושפת את המשק לסיכונים מרחיקי לכת, לאור הסכנות הטמונות בתקדים זה.
20. בנוסף, עקב המשבר הכלכלי תקדים זה יוכל להוות עילה להשתלטות של קרנות זרות רבות על חברות נוספות במשק, אשר נמצאות במצב דומה. אנו עומדים על כך, כי על הכלכלה הישראלית להתגונן מפני קרנות זרות ו/או מקומיות המהוות 'הון עוין'. אנו מגדירים הון עוין כהון המשמש לרכישת חוב של חברות במצוקה, מתוך כוונה למוטט את בעלי המניות, בהם בעלי המניות מקרב הציבור, ובכך להשתלט על החברה בכוונה תחילה. סיטואציה זו הופכת את בעלי החוב המקוריים, שכל מטרתם הייתה להשקיע בחוב, לבעלי הון, בניגוד לרצונם ובניגוד למומחיותם.
21. עוד לעניין זה יודגש כי על פי רוב, ההון העויין אינו עוצר בהמרת החוב להון, אלא ממשיך את פעולתו בדילול מאסיבי של יתר בעלי מניות החברה עליהן השתלט. זאת הוא עושה ע"י הנפקות בשוק ההון, הנפקות פרטיות, הנפקות זכויות ושלל פעולות נוספות ומורכבות שמשקיע חוב נורמטיבי אינו מודע לקיומם, ובכל מקרה הוא חסר היכולת והכלים להתגונן מפניהן.
22. לאור האמור לעיל, הרי שבעצם קבלת תביעה זו, יכול שעולה צורך בתקנה חדשה אשר תחייב כל רכישת אג"חים בבורסה בדיווח מיידי מצד הרוכשים, כפי שנהוג בשוק המניות. כל זאת בשל האפשרות שאגרות חוב אלה יהפכו את מחזיקיהם בעתיד לבעלי עניין. אין מקום להרחיב אודות האבסורד במציאות כזו.
23. לחילופין ככל שבית המשפט הנכבד יסבור כי קיים צורך למינוי בעל תפקיד כאמור, מתבקש בית המשפט הנכבד למנות בעל תפקיד אשר ייבחר בהסכמה רחבה וכן יהיה אמון על שמירת האינטרסים של ציבור מחזיקי אג"ח בקבוצת אידיבי.
24. סעיף 62 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או הסדר), התשס"ב-2002 קובע:
"בית המשפט רשאי, לבקשתו של כל אדם, לצרפו כצד להליך המתנהל לפניו, אם נראה לו כי קיים חשש שאותו אדם עלול להיפגע מהחלטה שתתקבל באותו הליך או אם נראה לו כי יש בצירופו כדי להועיל להשגתו של ההסדר או הפשרה, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים, להורות על צירופו של אדם כאמור, אף מיזמתו"
25. בקשה זו נתמכת בתצהירו של מר אהוד אלוני.
26. מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה זו.
רועי סלוקי, עו"ד
תומר ברם, עו"ד
ברם, סלוקי ושות'
באי כוח המבקשים להצטרף להליך
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אוהד אלוני


