יוסי פריימן
אודי אלוני
04/05/2013
בוא נתחיל בלהסביר מה זה שוק המט"ח
שוק המט"ח הוא שוק המטבעות הגלובלי. הוא נגיש היום, בטח בעידן האינטרנט. כל אחד יכול לסחור ולהזרים הוראות למסחר במט"ח. אבל הדבר החשוב לזכור הוא שיש הרבה שחקנים בשוק הזה. חלק גדול מהשחקנים הם אנשים שמנסים לחזות את הכיוון של המטבעות השונים, ולהרוויח מכך. הקבוצה הכי חשובה, שלמענה קם השוק הזה, הוא היצרנים היצואנים והיבואנים, שלא רוצים להיות חשופים לשינויים בשערי המטבע.
מדברים הרבה על מלחמת מטבעות, מה זה בעצם?
כאשר מדברים על סחר, שם המשחק הוא תנאי הסחר. מלחמת המטבעות נוצרת כאשר המדינות רוצות שהתנאים יהיו הטובים ביותר לאוכלוסיה שלהם, למשל שיקנו את המוצרים שלהם במחירים הזולים ביותר בעולם. אם למשל השקל יהיה מאוד זול בעולם, ישראל תוכל למכור את התוצאת הישראלית בזול בעולם. כלומר אנחנו כיצואנים רוצים שהשקל יהיה כמה שיותר חלש.
היצואן רוצה שקל חלש, והיבואן רוצה שקל חזק, למה המדינה מעודדת את היצואנים דווקא?
למעלה מ-40% מהתוצר בארץ מגיע מהיצוא. כלומר רמת החיים בישראל מגיעה מהעובדה שאנחנו מייצאים הרבה, מה שמזרים מט"ח לארץ. ולכן למדינה חשוב שיהיה יצוא, יצוא זה מקומות תעסוקה, רמת חיים. כדי לעשות את זה הכי קל זה דרך שער החליפין. נגיד בנק ישראל הוא הבנקאי של הממשלה, לבנק יש אינטרס ליציבות, לייצוא, ולכן הוא פועל בשוק. מבחינת מלחמת המטבעות, אנחנו בתקופה מעניינת. היפנים היו עשרות שנים במיתון, הם רוצים לחלץ את המשק שלהם, שם המשחק הוא אינפלציה, שביפן המצב היה הפוך בשנים האחרונות, כדי ליצור אינפלציה הם צריכים ין יפני חלש, ולכן הם קונים הרבה מאוד דולרים.
איך תהיה השפעה של החלפת הנגיד
תלוי מי שיחליף אותו. לדעתי המחליף יהיה מישהו שמקובל עליו. הוא ימליץ מן הסתם. אם מסתכלים על ההסטוריה, המגמה של נגיד בנק ישראל עצמאי, שמגובה על-ידי הממשלה תימשך.
היום השקל הולך ומתחזק, זה פחות טוב ליצואנים, האם הנגיד הבא ימשיך בקו של פישר של רכישת דולרים?
המכשיר הכי זמין והכי קל זה רכישת דולרים. צריך לזכור שהנגיד התערב גם במסחר במק"מ, הוא הגביל פעילות זרים במק"מ, מיסוי המק"מ, כל התהליכים הללו נועדו למנוע התחזקות של השק.
היית ממליץ לחברות להגן מפני עלייה או ירידה של הדולר
אנחנו בתור חברה של ניהול סיכונים ממליצים להגן על הרווחים מרצפת הייצור, לא להפוך את רצפת הייצור לקזינו. החברה צריכה לדעת באיזה שער היא רווחית, ולא כדאי לקחת סיכונים בתחום הזה.
הגנה במטבע יכולה להיות לשבוע או לשנה, לאיזה טווח?
יש שני תחומים. אחד – התזרים השוטף, עד רמה של שנה אין שום בעיה לעשות הגנה. מבחר של מכשירים במחירים תחרותים. אם מדברים על הגנה לטווחים ארוכים יותר, מדברים על הגנה מאזנית, כאן יש גישות שונות לגבי הצורך בהגנה.
יועץ השקעות צריך להמליץ ללקוח שלו, שאינו יצואן, להשקיע/להגן, בשוק הזה
מילת המפתח זה פיזור. הרכב מטבעי נכון זה חלק מהפיזור הזה. צריך להתאים את זה ללקוח. אם הלקוח חי בארץ, מדברים על הרכב של בין 10-15% במט"ח, וזה לא חייב להיות דולר. החשיפה לא חייבת להיות ישירות, אלא גם דרך ניירות ערך, והגנה על הרכיב המטבעי העודף. אבל צריך לתפור את זה לפי הלקוח הספציפי.
היום מדברים על מטבעות וירטואליים, מה זה בעצם
בארה"ב הרבה מהציבור מחזיק זהב, חלק מהסיבה היא שהחשש שכמות העצומה של הכסף שנשפכת לשוק, המדינות לא יוכלו לעמוד בזה. ולכן חלק מהאחזקה בזהב, או בסחורות.המטבעות הוריטואליים הם פתרון שהשוק המציא. היום המטבעות הם מתאימים למסחר בזירות מוגבלות, אבל לא מן הנמנע שהמכשיר יתפוס יותר תאוצה. בוא נזכור שיש כמות עצומה של כסף בשווקים, הבנקים המרכזיים מדפיסים המון כסף, ויש מקום גם למטבעות וירטואליים.
אודי אלוני
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
