ראיון בלעדי עם אוהד אלוני >>> היועץ שיצא להציל את הלקוחות מהתספורות   

אוהד אלוני, שהיה יועץ השקעות, הקים מערך התארגנות של בעלי אג"ח פרטיים ולוקח חלק פעיל במאבקי הסדרי החוב המובילים במשק, דלק נדל"ן, אידיבי ואלביט הדמיה


ספר לי קצת על עצמך

עד אוקטובר האחרון, עבדתי בנק הפועלים סך הכל כ-6.5 שנים, עשיתי מסלול מאוד מעניין ומגוון בבנק כ-5 שנים שימשתי בתפקיד יועץ השקעות, תפקיד שסייע לי לרכוש כלים רבים המשמשים אותי בפעילותי הנוכחית, החל מההיכרות עם שוק ההון, גופים מוסדיים ועד לידע כיצד לתקשר עם לקוחות ולהעביר להם את המידע הרלוונטי בצורה הכי ברורה. בין היתר עבדתי במחלקת ביקורת תהליכית וכן הייתי חבר בצוות מעבדת החדשנות של הבנק שם סייעתי בפיתוח שורת מוצרים ושירותים של הבנק.

בהשכלתי אני בעל תואר שני במנהל עסקים ותואר ראשון בכלכלה, מהמכללה למנהל. חיידק העשייה הציבורית זורם בדמי ובעבר כיהנתי כיו”ר אגודת הסטודנטים, סגן יו”ר התאחדות הארצית. והכי חשוב על עצמי אב לרומי המתוקה, בת השנתיים.

זה אומר שהיום אתה מתעסק בעיקר בעניין הזה של הסדרי חוב?

אני מגדיר את עצמי כ”מניע תהליכים”, עיסוק שהמהווה סוג של יזמות המשלבת ליווי וייעוץ אסטרטגי, ניהול משברים וקידום פעילות תקשורתית ממוקדת. לפני כארבעה חודשים גיליתי שהפעילות אינה מוגבלת לשוק ההון, כאשר פנתה אלי קבוצת הורים -  לקוחות בנק הדם הטבורי ביוקורד שבעקבות תחקיר של כלבוטק - התחוור להם שגורל מנות הדם שלהם לוט בערפל. במסגרת הפעילות עבורם, סייעתי להם במה שאני מכנה הנעת תהליכים, בכמה מוקדים מול חברת ביוקורד, משרד הבריאות, עבודה עם עורכי דין, התנהלות מול בית המשפט והכי חשוב איתור הורים נוספים ועמידה עמם בקשר עם חברי הקבוצה שהגיעה למעל ל-1,000 לקוחות.

אז איך הגעת לנושא הזה. יושב יועץ השקעות ו...מה? קורא כתבה על הסדר חוב?

בשלב זה עבדתי במחלקת הביקורת, התלתי את רישיון הייעוץ והיו לי מספר אגרות חוב של דלק נדל”ן בתיק ני”ע הפרטי. בחודש פברואר כתבתי מכתב ליצחק תשובה ולחברי הנציגות בעניין מתווה הסדר החוב בדלק נדל”ן. תאמר שזה נאיבי, אך הצגתי להם שם מודל שיכל לגשר על הרבה מאוד פערים, לשביעות רצון כל הצדדים. בחודש מאי, עת הוגשה בקשת פירוק, ראיתי שהדברים הולכים לכיוונים מאוד לא חיוביים. הבנתי שגם אם על פניו נראה כי הסדר הינו הפתרון הכלכלי העדיף לכל הצדדים, הרי שאסור לשקוע בשאננות ולחשוב כי כוחות השוק יבטיחו כי ייחתם הסדר.

ואז עלה הרעיון להקים התארגנות משקיעים פרטיים, כדי להבטיח את אינטרס הנשייה של המחזיקים. התחלנו לאתר ולאסוף מחזיקים פרטיים, מהר מאוד הקבוצה הגיעה למעל למאה איש. בשלב זה חיפשנו ייעוץ משפטי, מרבית עורכי הדין עמם נפגשנו לא רצו לקחת את התיק או שדרשו סכומים אסטרונומיים, היה זה אודי אלוני, יו”ר לשכת יועצי ההשקעות, שקישר אותנו עם עו”ד יהודה רסלר, שנכנס למערכה על בסיס הצלחה. עו”ד רסלר אדם יקר שעם ישראל חב לו לא מעט, הכניס למערכת את היועץ האסטרטגי מוטי מורל. משם הדברים תפסו תאוצה מהר מאוד.

אחרי חודשים ספורים של פעילות, חתמו על טפסי ייפוי הכח מחזיקים בעלי חוב מעל  ל-77 מיליון ע.נ. מן החוב, כדי להבין את משמעות הכוח הזה צריך להבין כי אמנם היקף סך החוב היה מעל 2 מיליארד ₪, אך מכיוון שלהצבעות מגיעים רק בעלי 500 עד 600 מיליון ע.נ. שמפוזרים בין גופים מוסדיים שונים, הרי שההשפעה שלנו הייתה גדולה. מעבר לכוחנו בערך הנקוב, כבעלי חוב מקרב הציבור, זכינו לקשב רב ברמה הציבורית וכן באולמה של כבוד השופטת ורדה אלשייך.

 בכלל מחודש ינואר עד חודש מאי התקשורת כבר איבדה עניין בהסדר החוב בדלק נדל”ן והיה קונצנזוס בשוק שהסדר החוב הראשון שלפי ניתוחים שלנו, מבחינה כלכלית, היה גרוע מפירוק. מרגע ככל שהמערכת שלנו התבססה בין מאי ליולי לא עברו כמעט יומיים שהנושא לא היה בכותרות.
לאורך כל הדרך טענתי שהסדר החוב בדלק נדל”ן הוא קו ההגנה האחרון בפני שורת הסדרי החוב שבדרך. ההסדר גילם תספורת מאוד עמוקה שהתבטאה בהחזר של 35 אג’ לשקל חוב, לעומת ההסדר באפריקה ישראל שגילם החזר של 70 אגורות לשקל ושנהנה מהתאוששות המנייה.
מהתנהלותו של יצחק תשובה בהסדר החוב, אני יכול רק להניח כי בשלב מסוים, לאחר שהמוניטין שלו נפגע אנושות, ירדה באופן דרמטי נכונותו לתמוך בחברה ולהכניס את היד לכיס במסגרת ההסדר. תשובה שגה בכך שלא קיים ערוץ הידברות ישיר עם המשקיעים ובכך האיץ את תהליך הפגיעה במוניטין שלו. אני מעריך כי לו כל הצדדים היו נוהגים יותר בתבונה בשלבים הראשונים תשובה יכל לצמצם דרמטית את הפגיעה במוניטין שלו והציבור יכל לראות להערכתנו החזר שהיה מגיע לכדי 51 אגורות לשקל חוב כחלקו בחברה. אין ספק שמאז הסדר החוב בדלק נדל”ן יש כאן מגמה חמורה של אובדן בושה מצד בעלי השליטה החייבים מיליארדים למשקיעים.

תאר לי את הפעילות, יש הסדר חוב ואז מה?

קודם כל מתחילים בפעילות של איתור משקיעים פרטיים, ביניהם, יש הרבה אנשים שהם גם בעלי רקע מקצועי כלכלי ומשפטי, אנליסטים, רו”ח, עורכי דין וכו’ וכן אנשים המוכנים להתנדב בניהול הפלטפורמה. בונים צוותיים מקצועיים. כיום הצוות המשפטי נסמך בעיקר על משרד עורכי הדין ברם-סלוקי ושות’ והצוות כלכלי והצוות האסטרטגי נסמכים על מספר מחזיקים, בהם אנשים חריפים מאוד. הצוותים המקצועיים מנהלים את המהלכים והמגעים מול הגורמים השונים, בהם החברה, הנאמן מטעם בית המשפט, חברי הנציגות וכו’.

חלק ממטרת ההתארגנות הינה לעורר מודעות ציבורית בקרב המחזיקים ולעודד אותם לקחת חלק פעיל בתהליכים ולהשתתף בהצבעות. במסגרת הפעילות, אנו מפיקים עדכונים שוטפים המאפשרים למחזיקים לקחת חלק בתהליכים גם אם הם אינם מגיעים לאסיפות באופן סדיר. בזכות הפעילות שלנו, וכן אני לוקח חלק רשמי במו”מ באלביט הדמיה ובאידיבי אחזקות אנו כבר מרכזים כ-40% מכח ההצבעה ומעריך כי זה רק עניין של זמן עד שניכנס לנציגות.

אוהד, מגיע בחור צעיר, לא מוכר, מדוע שאנשים ילכו אחרי ההתארגנות שאתה מוביל ויסמכו עליך?
תשמע צלחתי כבר כמה טבילות אש, שהוכיחו שאני לא למכירה. מעבר לזה, כל הסדר חוב, זה סיפור חדש. לא חשוב מה עשית עד כה, חובת ההוכחה מוטלת עליך מחדש ואני מרגיש מאוד נח במקום הזה. בסופו של יום המשקיע הפרטי הוא זה שניגש להצבעה  אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעשות טעויות, אחרת הציבור לא יעמדו מאחורינו.

לגבי לחצים, למדתי גם בתפקידים ציבוריים קודמים, לא להתרגש, ככל שאתה ענייני ומביא עמך תוכן אתה זוכה לקשב. בכלל השוק יודע להעריך ענייניות. אני יכול לא להסכים איתך בעניין מסוים ונימצא משני צידי המתרס ובעניין אחר נפעל בשילוב כוחות. מי שמונע ממקום של שמור לי ואשמור לך לא יכול להבין את זה.

ככלל אם לסכם את הקושי המרכזי בפעילות, בסופו של יום הניהול והתנהלות מצריכים ממך בכל יום לקבל עשרות החלטות, על בסיס הערכות, בסביבה מאוד דינמית ובתנאי חוסר וודאות. מערכת השיקולים של היום יכולה להשתנות מחר. מאוד חשוב להתייעץ עם המון גורמים, בייחוד כאלו עם ידע וניסיון, אך לבסוף צריך לדעת לחתוך ולקבל החלטות.

כמי שהיה יועץ השקעות בעברו וכיום עוסק בסדרי חוב, מה אתה יכול לומר על הרגולציה?
בתור יועץ השקעות לשעבר, המתמודד כיום עם תספורות של בעלי שליטה, אני רואה מצב אבסורדי שבו יש רגולציה כבדה בדגש על יועצי השקעות ומנהלי תיקים ומאידך, הרגולציה די חלשה מול בעלי שליטה שלוו כסף  מן הציבור וכשלו. למעשה נוצר כאן מצב כי בעל השליטה שהביא להשמדת ערך למשקיע מרוויח מהשיטה והיועץ שהינו הכלי של המערכת המשמש כגורם מתווך להעברת הון בין חוסכים למשקיעים, הוא זה שמשלם את המחיר. יש פה לקונה של וועדת בכר.

אגב, בשיחה שקיימת לא מזמן עם אודי אלוני יו”ר לשכת יועצי השקעות הוא אמר משפט יפה ואני מצטט: “אימת הרגולציה, לא צריכה להדיר שינה מעיני היועץ , כי אם להיפך, אימת הרגולציה על בעלי השליטה, צריכה לאפשר ליועץ לישון בשקט בידיעה כי כספי לקוחותיו אינם הפקר”.
חוק התספורות של זהבה גלאון עושה שירות גדול לשוק ההון ובמידה מסוימת ליועצי ההשקעות, שכן הוא משמש ככלי המגן על כספי לקוחותיו. מהיכרות עם החוק, נעשתה עבודה רצינית והוא מהווה פריצת דרך משמעותית. עם זאת, החוק עדיין לא מושלם בעיני ואנו בקשר עם ח”כ גלאון ומתכוונים להעביר לה שורה של נקודות לחיזוק.

אנו רואים לאחרונה מעורבות הולכת וגדלה של קרנות זרות בהסדרי החוב, מה דעתך על העניין?
חשוב לעשות הבחנה בין גופים המכניסים לישראל הון חיובי לבין, לבין גופים המזרימות הון שלילי ולמה אני מתכוון. הון שלילי הינו הון שמטרתו השתלטות על חברות במצוקה, תוך ניסיון למוטט אותן דרך רכישת חוב, תוך מחיקת בעלי המניות מן הציבור. כאשר בשלב השני קיים חשש כי הקרנות הללו שהינן שחקני אקוויטי יהנו מזכויות עודפות על פני “שחקני החוב התמימים”. יש כאן חוסר איזון משווע שכן, הקרנות הללו, יכולות לייצר בקלות קונסטלציה אשר תקנה להן זכויות עודפות על פני יתר

בעלי החוב, הן מקרב הגופים המוסדיים והן מקרב המחזיקים הפרטיים.
בסיכומו של דבר, על אף שמדובר בהליך חוקי ולגיטימי לכאורה, לדעתי, יש להגביל ולפקח תהליכים אלו. בחזקת דמוקרטיה מתגוננת, מדובר בהון שאינו יצרני, הפוגע בקרנות הפנסיה, חסכונות הציבור ומחליש את הכלכלה.

לעניין זה אני מאמין שנראה בעתיד הלא רחוק את אחד משני התרחישים, או שנראה את הגופים המוסדיים מאחדים כוחות ומהווים כח נגד אל מול אותן קרנות או שנראה את המחוקק מתחיל לפעול בעניין וקידום רגולציה כנגד הון עוין.

אולי כדאי להסתכל על כל הסיפור הזה אחרת. אולי כדאי להשתמש בקרנות הזרות הללו, כדי להעיף פעם אחת בעל השליטה? אולי זה יפגע במשקיעים של האג”ח הספציפי אבל ברמה הלאומית יהיה פה לקח לבעלי שליטה, כך שבטווח הארוך הדבר יכול להועיל לשוק?

כאמירה מהצד של מי שאינו חשוף לנזק כלכלי, קל לומר זאת. אבל גם אם אתה בוחן את הדברים בהיבט הציבורי, זו לא מערכת שיקולים נכונה. הדיון שאני מוביל בכובע התארגנות המשקיעים הפרטיים, נחלק לשתי רמות. ברמה הערכית במאבק בתספורות, אחנו אומרים כי אסור לוותר על שקל חוב שנחסך בעמל והופקד גופים מוסדיים וניתן כאשראי לבעלי שליטה. במקביל, בסופו של יום, יש חברה במשבר וללא קשר האם הוא נגרם באשמת בעל השליטה או, תוצר של נסיבות, בקיצור, אתה חייב לדעת גם לקיים גם את הדיון ברמה הפרקטי ולמצוא את הפתרון שייתן ריאקברי מקסימאלי למשקיעים.

מה דעתך על ההסדר באידיבי?

חשוב להבין שאין לנו אג’נדה של בעד או נגד בעלי שליטה. ככל שלבעל השליטה יש מה לתרום בין אם זה בכסף חיצוני ובין אם זה ערכים מוספים שהוא מביא לחברה יש לשקול את העניין. עד כה הסדרי החוב הסתכמו בשתי פעולות, הזרמת כסף  ופריסה ארוכת טווח ליתרת החוב לאחר תספורת מסויימת. בהסדר החוב באידיבי לעומת זאת, יכולתו של בעל השליטה לתרום ביחס ביחס להיקף החוב אינה גבוהה, ועל כן אנו שומעים לא מעט קולות שקוראים לקחת מידיו את השליטה. עכשיו נורא קל להתפתות וללכת שבי אחרי הקריאות המתלמות, אולם בפועל אם נושי אחזקות יקחו את החברה מידיו ללא פתרון חילפי, מרבית הסיכויים שיופעלו פה מספר טריגרים שבסופם, מחזיקי האג”ח של אידיבי אחזקות יכנסו בנעלי בעל השליטה ורגע לאחר מכן יאבדו את הנכס המרכזי של החברה – אידיבי פיתוח ותהיה כאן מחיקה מיידית של 2 מיליארד שקל חוב מכספי הציבור. כואב. עכשיו אם תכשל ברמה הפרקטית כי הונעת מאג’נדה של לערוף ראשים לבעלי שליטה, לאחר השמדת הערך הראשונה, שום גוף מוסדי לא יעז להתעמת עם בעל שליטה והמוסדיים לא יהיו בעמדת כוח במו”מ הבא. חייבים לעבוד עם שכל. חייב להיות פתרון חליפי לפני שמראים לבעל השליטה את הדלת החוצה. אם נחזור לאידיבי, הבעיה האמיתית שם היא מבנה הקבוצה, לכן כל פתרון אמיתי חייב לכלול שינוי מבני בחברה, אשר יאפשר לה חוסן כלכלי וייצר כושר עמידה בפני משברים וזעזועים כלכליים, העלולים להתרחש בעתיד. במקרה זה לא יהיה נכון לראות בבעל השליטה ככספומט בלבד, שכן הדבר משול למשחק שח-מט שבו המלכה משמשת למהלכים של פיון פשוט. היתרון של נוחי דנקנר והערך המוסף אותו הוא יכול להביא לשולחן אם הוא רוצה להיות חלק מהפתרון, הינו ביכולתו לקדם שינויים מבניים מרחיקי לכת ולהוציא לפועל עסקאות שייצרו שינוי מבני אמיתי שאפשר להסדר החוב להתקיים לאורך זמן. זאת, כמובן לצד הזרמת הכספים המתוכננת.

האם למשקיעים הפרטיים יש חלק במו”מ על ההסדר של אידיבי אחזקות?

נכון להיום בהסדר החוב באידיבי משתתפים בהצבעות רק כ-19% מבעלי החוב מהם 12% המתחלקים בין מספר גופים מוסדיים וכ-7% בידי התארגנות המשקיעים הפרטיים, משמעות הדבר שאנו מרכזים כ-40% מכוח ההצבעה וסביר כי כוחנו ימשיך לעלות, שכן ככל שהזמן עובר, מחזיקים פרטיים מתחילים להבין את משמעויות הסדר החוב ונכונים לגלות אקטיביות. עד כה הייתה לנו השפעה לא מבוטלת על התהליכים, בין היתר במינוי הממונה מטעם בית המשפט, היום אחרי סדרת פגישות, עם מר אייל גבאי והצוות הכלכלי שלנו, אני יכול לומר שהוא האיש הנכון במקום הנכון בזמן הנכון.

כמו כן, אנחנו היינו הגורם הראשון שקרא להידברות בין נציגות אידיבי אחזקות לנציגות אידיבי פיתוח. נכון שבפועל לא יצא דבר מהידברות זו דבר, הרי שעצם ההידברות עשתה מאוד טוב למערכת. שכן, מהר מאוד ראינו שיפור בהצעתו של נוחי דנקנר בעקבות מגעים אלו. ככלל, ככל שמחפשים עוד גורמים, ומייצרים ערוצים נוספים וחלופות, כך השוק הולך ומשתכלל ועולה הההסתברות שההצעה הסופית תשתפר. זה דבר שאני מאוד מאמין בו. כמובן שצריך לדעת מתי למקסם את התהליכים ולעצור בשלב מסוים, כרגע אני לא את התנאים המסחריים בהסדר החוב באידיבי משתנים דרמטית, לא שם טמונה הבשורה, לא בלגרד מבעל השליטה עוד 10 מיליון ₪ במזומן, או בעוד 50 מיליון ₪ ע.נ. של אג”ח אשר לא ברור מה יהיו מקורות המימון שלהם. אין לזה משמעות ביחס לחוב של 2 מיליארד ₪. תרומתנו האמיתית לתהליך תהיה במתן מענה למספר סוגיות המתייחסות לסיכונים הטמונים בהסדר שהינם בחזקת נטל אשר צריך לשיטתנו להיות מושת על גבו של בעל השליטה ולא על גב המחזיקים. להערכתנו, סוגיות אלו, ישפיעו רבות בשנים הקרובות, על שוויה הסחיר של החבילה שתתקבל בהסדר.

באשר לכניסה לנציגות הרשמית, לאחרונה הגשנו לנאמן בקשה למינוי נציגים מקרב המחזיקים הפרטיים החתומה על ידי למעלה מ-81 מיליון ע.נ., כך שאני מאמין שבטווח הקרוב יהיו התפתחויות בעניין. 

איך אתה רואה את הסדר החוב נגמר באלביט הדמיה?
על אף שהקרנות האמריקאיות כבר אצו רצו והציגו מתווה שלם להסדר חוב, אותו סגרו עם בעל השליטה מתווה שככל הנראה מאוד נח גם להם וגם לו, אך חושף את יתר המחזיקים לסיכונים מאוד משמעותיים, הרי שלהערכתי, באלביט הסיפור עדיין לא התחיל ויהיו כאן התפתחויות מאוד דרמטיות בתקופה הקרובה. אני ממשיל את השחקנים על המגרש לאריה עכבר ושני שועלים ואשמח להרחיב על כך בעתיד.

מה עם הסדרי חוב אחרים? אתה מסתכל ובוחן אפשרות להסדרים אחרים לצבור ידע נסיון וחשיפה בניהול משברים?

ברמה האישית שלי, אני רוצה לתרום לפתרון בכל מקום שבו עזרתנו נדרשת ויש לנו אפשרות ממשית לסייע. היכן שתהיה מצוקה וציבור הצריך הכוונה ומעוניין בה, אנו נפעל. נבנתה כאן פלטפורמה שיודעת לעבוד, עם אנשים איכותיים שרצים לטווח ארוך.

מה הרושם שלך משוק ההון, מהאנשים שאמורים לשמור על הכסף שלנו

אני מחלק אותם לשלוש קבוצות, יש את אלו שמסתכלים על הדברים רק דרך אינטרסים צרים או ממקום של אגו. התחושה בהתנהלות מולם שאין עם מי לדבר. יש את אלו מהאו”ם שהיו שמחים שהדברים לא היו קורים במשמרת שלהם, מצד אחד ליבם במקום הנכון, אבל לא קל להם לקבל החלטה לפעול באופן אקטיבי בזמן אמת. לוקח להם זמן להתבשל ולעיתים עד שהם מתעוררים זה מאוחר מדי. ויש גם גופים ראויים, המתנהלים מתוך אומץ ואחריות ציבורית, ללא קשר כיצד מהלכיהם יתפסו על ידי אחרים. בסופו של יום כל גוף מוסדי משקף את ה-DNA של האנשים שמובילים אותו ויש לא מעט גופים שאינם מפחדים ללכת עם האמת שלהם,ואני חושב שהשוק מתגמל אותם על זה, דרך האמון שהם זוכים לו מיועצי ההשקעות. אחד הערכים המרכזיים עליהם מושתת פעילותנו, שגם אם אנו לא רואים עם בני שיחנו עין בעין, וגם אם יש אי הסכמות, הרי שהמגעים תמיד נותרים דיסקרטיים ואנו מנהלים מגעים עם מספר לא מבוטל של גופים במשק. לולא עקרון זה לא היינו מגיעים לאן שהגענו עד כה.

איך מנהלים פעילות כזו מבחינה כלכלית?

תשמע עשיתי לא מזמן חשבון, אם הייתי צריך לשלם משכורות לכל מי שפעיל במסגרת אופרציית ניהול ההמונים של התארגנות המשקיעים הפרטיים, היינו צריכים להוציא תלושי שכר בסך מעל 100 אלף ₪ כל חודש. עיקר הפעילות מתבססת על התנדבות של בעלי האג”ח.

איך מתייחסים אליכם הגופים המוסדיים?

אנחנו בהחלט חיה חדשה בנוף. בדלק נדל”ן הגופים המוסדיים לא ידעו איך לאכול אותנו. אבל ראו שאנחנו מביאים תוכן ומקצועיות כמו כן, עומדים לרשותנו כלים ומנופי לחץ מול בעלי שליטה שלאו-דווקא עומדים לרשות גופים מוסדיים. אני עומד בקשר רציף עם לא מעט מנהלי השקעות ראשיים ואנשי מפתח בבתי השקעות, כל מי שנחשף לפעילות שלנו בצורה בלתי אמצעית, לומד להכיר שמדובר בגוף בעל יכולות ביצועיות שמגיע ממקומות עניינים וניתן לפעול עמו בשיתוף פעולה. אגב הפעילות התקשורתית היא רק קצה הקרחון של הפעילות שלנו, מרבית העשייה נעשית בערוצים דיסקרטיים. אישית אני מאמין שאדם צריך לעשות יותר משהוא מדבר. ומאחר שאני אדם שאוהב אנשים ואוהב ללדבר עם אנשים, הרי שזה מחייב אותי להרבה מאוד עשייה.

תן לי איזה סיפור מאחת הישיבות שהיו שם?

בהסדר החוב בדלק נדל”ן, בדיון הראשון שהגעתי אליו בבית המשפט, רצה הגורל ואני יושב ליד עידן וואלס, העוזר האישי של יצחק תשובה, הבחור מהתוכנית השגריר. ביקשתי ממנו אם אפשר לקיים שיחה עם עו”ד יהודה רסלר לאחר הדיון, הוא שואל האם אני מהמשרד של עו”ד רסלר ואני משיב לו שלא. בתגובה הוא שואל אז איך אתה קשור לעניין, אני משיב לו שאני מהמחזיקים הפרטיים. ואז הוא עונה, “אז אני מבין שאתה אוהד”, ומוסיף משהו בסנגנון אני קורא את כל החומרים שלך או אני מכיר את כל הפעילות שלך. הייתי מופתע, כי בשלב זה הפעילות הייתה בחיתולים, אני עדיין לא הייתי ציר מרכזי ולא התבטאתי בתקשורת. בקיצור הבנתי שהחבר’ה שם רציניים ועשו שיעורי בית כמו שצריך.

יש דברים שצריך עוד לשפר?

אחד הדברים הבעייתים הוא שיעור ההשתתפות הנמוך של מחזיקי אגרות חוב בהסדרי החוב. כמו כן,  אובייקטיבית, כל תהליך ההצבעה, הנפקת אישור בעלות, השתתפות בהצבעה וכו’ מאוד מורכב לוגיסטית. אני יודע שהרשות לני”ע ערה לעניין ועובדת על מערכת  הצבעה אינטרנטית. חשוב שהמערכת תהיה ידידותית למשתמש. כמו כן, יש מקום שהרשות כשם שהיא מסייעת בתובענות ייצוגיות תסייע למחזיקים פרטיים המעוניינים להתאגד ולקחת חלק פעיל בהסדרי החוב לצד הגופים המוסדיים.

לאן אתה חושב שהשוק הזה הולך? צפויים להיות עוד הסדרים?

יש היום כ-206 מיליארד שקל של אגרות חוב בסיכון. גם אם חלקן הן חלק מתמחור יתר של סיכונים, אין ספק שנראה עוד הסדרי חוב.

אוהד, לסיכום מה אתה מאחל לעצמך?

מימוש עצמי ולמצוא את פרנסתי בעשייה שתהיה גם מספקת וגם תהייה לטובת הזולת. מעבר לזה יש לי רעיונות לשורה של פיתוחים של כלים טכנולוגיים, היכולים לשמש כמוצרים תומכי החלטה, בידי משקיעים פרטיים, שבכוונתנו שיהפכו לשירותים בתשלום שיהווה את הזרוע הכלכלית של התארגנות המשקיעים הפרטיים, ברגע שאתפנה אחפש שותפים לפיתוח שלהם.

גילוי נאות: בין אודי אלוני מנכ”ל פאנדר לאוהד אלוני, ממובילי התארגנות המשקיעים הפרטיים אין קשר משפחתי.
מאת:אדם כהן

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.