שירי בן-ש"ך מנהלת מחלקת השקעות של אקסלנס קרנות נאמנות, ושמוליק אודרברג משנה למנכ"ל, על השינויים בחברה, מגמות בשוק, וכל מה שעולה על דעתם.
חברת אקסלנס קרנות נאמנות עוברת שינויים באחרונה, את השינויים מוביל צחי קורן, מנכ”ל חברת ניהול הקרנות שנכנס לתפקיד לפני כ-9 חודשים, והחליף את מאיר מזוז המנכ”ל הקודם. עם המינוי עוברת רוח של שינויים באקסלנס קרנות נאמנות, שינויים פרסונליים, שינויים בהלך הרוח בחברה. נפגשנו עם שירי – מנהלת מחלקת ההשקעות, ועם שמוליק – משנה למנכ”ל אקסלנס קרנות נאמנות, לדבר על השינויים שעוברים על החברה, איך השוק מקבל את השינויים.
שירי בן-ש”ך
בת 35 גרה בתל-אביב. בעלת תואר ראשון בכלכלה מהמכללה למנהל ותואר שני במשפטים מבר אילן. 9 שנים באקסלנס. "הגעתי דרך תוכנית מצטיינים של המכללה למנהל, ששילבה סטודנטים מצטיינים באקסלנס. הסתובבתי בין המחלקות, והתלהבתי מניהול השקעות. התחלתי בניהול בתיקים פרטיים ומוסדיים וב-7 שנים הבאות בניהול השקעות של הקרנות. בעיקר מתמחה בקרנות אג”ח.
לפני כ-9 חודשים התחלתי לנהל את מחלקת ההשקעות. בתחילה קבעתי נהלי עבודה, גבולות גזרה של כל קרן, מי המתחרים שלה ומה היעדים של כל קרן. ביצענו מיפוי של המוצרים מול המתחרים על-מנת לוודא שיש לנו פתרון בכל קטגוריה. במקביל היה לי חשוב להבהיר למנהלי ההשקעות שהמדידה שלהם נעשית לפי קרנות השייכות לאותה קבוצה הומוגנית, ולאו דווקא לפי הקטגוריות הבורסאיות.
אני עדיין מנהלת 3 קרנות. אחת מהם היא קרן אקסלנס דירוג פנימי, שבה מגיע לידי ביטוי השילוב בין מחלקת המחקר והאסטרטגיה בניהולו של יניב חברון, ומחלקת ההשקעות. אנחנו מקיימים כל שבועיים ישיבות על הקרן, על ההרכב, הפיזור מבחינת הענפים, לווים ודירוגים, יש בה כ-200 מיליון שקל, התחלנו איתה לפני כשנתיים. יש בקרן סינון כפול, גם הדירוג הפנימי שלנו, וגם דירוג חיצוני".
שמוליק אודרברג
נשוי, ארבעה ילדים, גר במושב צרופה, ליד חוף הבונים. משנה למנכ”ל אקסלנס קרנות נאמנות.
משנת 2001 בשוק ההון. "התחלתי כמנהל השקעות, מנהל קופות גמל באופק.
אחרי המיזוג עם פסגות שיניתי כיוון למכירות מול יועצים. אני אדם שאוהב לעבוד עם אנשים, משך אותי להביא את הידע המקצועי ולשוחח עם אנשי מקצוע, שאלו יועצי ההשקעות בבנקים.
אחרי כ- 8 שנים עברתי לכהן כמנכ”ל חברת הקרנות בבית ההשקעות של אפריקה ישראל.
לאחר תקופה קיבלתי הצעה לעבור לאקסלנס, בתפקיד של סמנכ”ל קשרי יועצים.
כמשנה למנכ”ל באקסלנס אני אחראי על תחום המכירות, אחראי על ניהול הנכס, פיתוח עסקי וקשר עם מחלקת ההשקעות".
איך הממשק בין מחלקת ההשקעות למחלקת המחקר?
שירי: מחלקת המחקר מבצעת ניתוחים ברמת המאקרו והמיקרו. ההפריה בין המחלקות היא הדדית. אנחנו מבקשים ומקבלים אנליזה לכל הניירות שאנחנו מחזיקים, והם מצידם מציעים לעיתים סקטורים שלדעתם מעניין לבדוק לעומק, הנפקות. מחלקת המחקר מקיימת מפגש שוטף עם החברות השונות, ומבצעת מעקב שוטף על דוחות כספיים של החברות, כך שמבחינתנו הם כלי תומך החלטה מאוד משמעותי. אבל, בסופו של יום מי שמקבל את ההחלטה זה מנהל ההשקעות. הוא מחליט מה לקנות או למכור וכמה.
אתם מסתמכים על דירוגים חיצוניים או שמבצעים דירוג פנימי?
שירי: השוק עובד עם דירוג חיצוני. לכן לי חשוב להעריך אם ואיך דירוג כלשהו ישתנה. מעבר לזה אנחנו מבצעים דירוג פנימי שלנו, הדירוג הפנימי נותן לי יכולת לחזות את שינוי שצפוי בדירוג החיצוני וגם לזהות פערים בין הדירוג הפנימי לחיצוני ובכך לנסות לנצל הזדמנויות קנייה או מכירה.
שמוליק: מבחינה רגולטורית אנחנו מחוייבים לעבוד לפי דירוג חיצוני, אבל מבחינתנו הדירוג הרלבנטי הוא הדירוג הפנימי. זהו דירוג שנקי מאינטרסים, הוא לא מקבל כסף מאף אחד, ולכן הוא מקצועי יותר.
ביצעתם שינויים בעקבות משבר האג”ח?
שירי: לפני כחצי שנה הקמנו ועדת חוב. זו ועדה שכפופה לוועדת ההשקעות, שמקיימת פגישות אחת לחודש. יו”ר הועדה הוא פרופ’ ניסים ארניה. בוועדה יושב גם מנהל הסיכונים של אקסלנס.
מה התפקיד של הוועדה? מעין ועדת אשראי?
שירי: באמצעות הועדה אנחנו בודקים חברות בבעיה. הבחינה נעשית הן ברמה של קרן – חלוקה לענפים, לווים ומנפיקים, ניתוח של דירוגים ותשואות. והן ברמת ההסתכלות על כל הנכס – איפה יש לנו פוזיציות גדולות. אם יש חשיפה גדולה לענף מסוים, נעזרים גם בחוות דעת אנליסט שבוחנים איתו את החשיפה. הבחינה היא מאוד מעמיקה.
שמוליק: אחד הדברים שלמדנו בשוק, והפנמנו זה קבוצות לווים. בכל הקרנות וברמת הנכס אנחנו כל הזמן מנטרים את הסיכון.
שירי: בנינו מתודולוגיה שמסדירה הגדרות ברמת הקרן הבודדת וברמת כלל חברת הקרנות. חלק מהמתודולוגיה מבוסס על דירוג פנימי לכל קבוצת לווים. בנוסף יש אבחנה בין חברות אחזקה לחברות תפעוליות. המתודולגיה מושתת על בסיס של ניהול סיכונים מחד, ושמירה על היכולת שלנו להתחרות ולנצח את כל המתחרים שלנו מאידך.
גם ועדת ההשקעות שלכם השתנתה?
שירי: ורד דר הצטרפה אלינו והיא יו”ר ועדת השקעות, מלפני כחצי שנה. יניב חברון מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס והכלכלן הראשי גם חבר בוועדת ההשקעות.
יש רוח של שינויים, לא רק אנשים משתנים, יש גם שינוי תפיסתי?
שמוליק: יש שינוי אדיר במומנטום בקרנות הנאמנות של אקסלנס. אנחנו בתהליך חיובי מאוד מבחינת החזרת האמון של יועצי השקעות. שיטת השכבות שלנו בהתחלה נתפסה כגימיק שיווקי, אבל כשהזמן עובר ורואים תוצאות, מבינים שהשיטה עובדת. מי שקונה קרנות מנוהלות בשיטת השכבות יודע בדיוק מה הוא קונה, מה גבולות הגזרה בכל שכבה. ההתחייבות היא התחייבות תשקיפית, של שכבות מינימום ושכבות מקסימום. אנחנו ביצענו בדיקה שנים אחורה, דיברנו עם יועצים, בחנו את תיק נכסי הציבור, ולכן התחייבנו לשכבות המינימום, שאמורות לתת ביטחון ללקוח. שכבות המינימום של הביטחון מורכבת מאג”ח מדינה, אג”ח AA ומעלה, שכבת נזילות. ועל זה יצרנו שכבות של השקעה. שכבות שמוגדרות עם מקסימום השקעה. לשמחתנו רוב קרנות השכבות זוכות לדירוגים טובים, ונתוני שארפ גבוהים והיועצים ערים לכך.
שירי: חשוב האיזון בין ניהול השקעות לניהול הסיכונים. בנינו את זה כך שגם למנהל ההשקעות יש גמישות, להגדיל אחזקות בשכבות המינימום ולהקטין בשכבות המקסימום ובנוסף בתוך כל שכבה מתבצע ניהול דינמי כגון ניהול של המח”מ וניהול הקצאת הנכסים. זה עונה על הצרכים של כולם- שקיפות ליועצים מחד, ניהול השקעות אקטיבי מאידך.
כמה כסף מנוהל בשכבות?
שמוליק: אנחנו מנהלים כיום מעל-2 מיליארד שקל בקרנות השכבות.
באקסלנס אחרי תהליך בחינה ממושך הלכנו למהלך של 20 קרנות שיהיו נכסי צאן ברזל. אלו 20 קרנות נאמנות שבהן הנכס המנוהל מהווה מעל שליש מכלל הנכס אותו אנחנו מנהלים, וקבענו שמדיניות ההשקעות לא תשתנה מהותית ב-3 השנים הקרובות. זהו מהלך מאוד משמעותי עם אמירה מאוד ברורה שהלקוח והיועץ יודעים שהקרן איתה הם הולכים לישון היא אותה קרן שלידה הם יתעוררו בבוקר. לשמחתנו, המון גורמים בשוק מברכים אותנו על המהלך הזה. ליועצים מפריע שינויים דחופים, מיזוגים, שינויי מדיניות, חוסר ודאות בהתנהלות בקרנות.
בעולם שבו הרגולציה נהיית כבדה יותר, אתם בעצם מכבידים על עצמכם מעבר לכללים
שמוליק: אנחנו מנסים להקשיב ללקוחות דרך יועצי ההשקעות. זה צורך שעלה מהשטח.
אנחנו מאמינים בשיטה ובדרך ניהול ההשקעות שלנו ולכן שמחים להתחייב לאורך זמן על אותה מדיניות.
מחלקות המחקר של הבנקים מכתיבות את מדיניות ההשקעות, והיועצים מקבלים את ההחלטות בהתאם להמלצות הבנקים ולא של בתי ההשקעות. המהלך שלנו מגיע מצרכי השוק כפי שאנחנו מזהים אותם, ולא מצרכי רגולציה כאלה ואחרים.
אתה מבחינתך חי טוב עם רגולציה, למשל רגולציה על כנסים, הכל טוב?
שמוליק: בשנים האחרונות אין ספק שיש קפיצת מדרגה. בסופו של דבר הרגולציה מכניסה סדר, גם בכנסים, אפשר לקיים היום כנסים מקצועיים. יש כבר היום כוונה לבצע הקלה, זה לוקח קצת זמן, אבל אני מניח שזה יתכנס בחזרה.
ספרו לי קצת על העבודה של מנהלי ההשקעות
שירי: אנחנו 11 מנהלי השקעות, עם ותק ממוצע של מעל 10 שנים בשוק. מנהלי השקעות ותיקים ומקצועיים שמהווים נבחרת מצוינת, ולכן התפיסה שלנו היא צוותית. כל אחד מנהל בערך 10 קרנות. לכל מנהלי ההשקעות יש 4 ישיבות על בסיס שבועי – מאקרו, קונצרני ,מניות וישיבת השקעות – המטרה היא הפריה הדדית.
מנהלי השקעות מקבלים את זה שאין כוכבים?
שירי: זו תפיסת העולם שלי. כל הזמן צריך לאתגר את הפוזיצייה. אסור להתאהב בה. בלי אגו. בסופו של דבר משלמים לך על ניהול השקעות מצוין, ואתה נמדד לאורך זמן.
שמוליק: מנהל השקעות שמשיג ביצועים טובים יותר, נהנה מזה שהקרן מגייסת. בסופו של דבר, מנהלי ההשקעות נמדדים גם לפי רכיב סיכון מול תשואה כגון מדדי שארפ טובים.
אז כן יש אגו, אבל צריך לשמור אותו ברמה הנכונה.
שירי: צריך לזכור שגם יכולות להיות תקופות פחות טובות, והצוותיות עוזרת להיכנס לתלם כמה שיותר מהר.
את מנהלת מחלקה שבה כל מנהלי ההשקעות גברים, איך את מתמודדת עם זה?
שירי: בכלל אני מאמינה שבניהול צריך לחזק דברים טובים, ומתוך המקום החזק הזה לשפר את הדברים הפחות טובים. יש אצלנו מנהלים מגוונים באישיות. יש כאלה שלמרות שהם מצליחים הם חושבים שיכלו להצליח יותר. כל דבר צריך במינון הנכון. צריך גם לשמור שלכל אחד יש שקט לעבוד ולהתרכז בניהול ההשקעות. מתן הכלים המקצועיים. למנהלי השקעות יש את הכח והיכולת לנהל את ההשקעות בעצמם, הם מספיק מנוסים, הם צריכים לקבל את ההחלטות בעצמם.
גם לי תכונות של רצון להוביל, להצליח, וצריך את הכל במינון הנכון, ללטף כשמגיע, לאתגר כשצריך.
שמוליק: המכלול של הידע, של ההפריה ההדדית, הפעילות של הצוות עם הנסיון, יוצרים יתרון.
יש יעדים שהצבתם לעצמכם?
שמוליק: הצבנו לעצמנו מטרת על להיות גוף מוביל השקעות בתעשיית קרנות הנאמנות. אנחנו עדין בעיצומו של תהליך. אם נראה תוצאות וביצועים בצורה עקבית, הדירוגים יגיעו, והיועצים יהיו איתנו. לקח לנו קצת זמן להחזיר את האמון של היועצים.
ביצענו בדרך גם מהלך של הפחתת דמי ניהול, כדי שיחזרו להאמין בנו. מי שקנה קרנות של אקסלנס בשנה האחרונה, מרוצה מהתוצאות.
מבחינתנו המטרה מאוד חשובה אבל לא פחות חשובה הדרך. אנחנו אנשים של דרך ומאמינים שדרך של שקיפות והוגנות ביחד עם תוצאות טובות יובילו אותנו אל עבר המטרות שלנו.
שירי: מנהלי ההשקעות תומכים בשטח, יוצאים לסניפים. זה תורם לכולם, וזה מפרה את כל הצדדים.
מבחינתי כשאני מסתכלת נתוני השארפ שלנו, טובים מאוד שנה אחורה, והשאיפה שלי היא נתוני שארפ מובילים לטווחים ארוכים.
יש סוחרים תחת מנהלי ההשקעות?
שירי: אנחנו פועלים על המסך בעצמנו. בגלל זה גם אני השארתי לעצמי כמה קרנות. אתה חייב לעבוד בעצמך עם ספר הפקודות, להיות מול המסך, להרגיש את הדופק של השוק.
איך אתם רואים את המקצועיות של היועצים?
שמוליק: היועצים הופכים להיות יותר ויותר מקצועיים. הבנקים משקיעים המון משאבים בפיתוח המקצועיות של היועצים. אנחנו רואים את המקצועיות של היועצים דרך השאלות וההתעניינות. גם ליועצים חשוב לפגוש גורמים מקצועיים.
במחלקת קשרי היועצים יש מחלקה בנקאית, ודסק שעובד מול יועצי השקעות בבנקאות הפלטינום. המטרה שלנו להגיע לקשר שוטף עם כלל היועצים. לאחרונה אף הקמנו מחלקה חוץ בנקאית שתפקידה להיות בקשר עם גופים מוסדיים חברות וסמנכ”לי כספים.
בחברת הקרנות יש 15 מנהלי קשרי יועצים ומוקד מקצועי שנמצאים בקשר שוטף עם היועצים. תפקידם הוא לתת את המענה המקצועי ביותר בזמן אפס. גם מנהלי ההשקעות והמחלקה הכלכלית של אקסלנס זמינים בכל שעות היום ונותנים מענה מהיר עם ערך מוסף ליועצי ההשקעות בבנקים.
כמה אנשים יש בחברה כיום?
שמוליק: קצת יותר מ-40. מנהלים מעל 100 קרנות. אנחנו אחרי תהליך גדול של מיזוגים בקרנות. התחלנו מ-130, והיינו שמחים למזג עוד קרנות אבל נמזג רק קרנות שדומות מאוד באופי ההשקעות שלהן ובפרמטרים נוספים. טובת מחזיקי היחידות בקרן היא מעל הכל. לכן אנחנו מעדיפים לא למזג קרן מאשר לבצע מהלך שעלול להתפרש לא נכון ע”י הלקוחות.
יש כמה תהליכים שעוברים בתעשיית הקרנות מיזוגים, תהליכים פנים ארגוניים, איזה עוד תהליכים אתם צופים שיגיעו לתעשייה?
שמוליק: התעשייה היום התבגרה, בעקבות הרגולציה בדמי הניהול, בעיקר בקרנות מנייתיות, והרפורמה בעמלות הפצה. עברו מהעולם קרנות שיגייסו ב-3% דמי ניהול ומעלה. אם זה בגלל הרפורמה בעמלת ההפצה, אם זה בגלל התחרות מצד תעודות הסל. צריך לזכור שעדיין לפחות בקרנות מניות חו”ל יש יותר עלויות – העמלות יקרות יותר, מערכות מידע, מחקר, קשר עם גופים ובתי השקעות בחו”ל.
לדעתי בניהול כספי לקוחות יש מקום לשני המוצרים - קרנות מנוהלות ותעודות סל. אבל המהלך של הרפורמה בעמלות ההפצה מחזיר את הציבור לקרנות המנייתיות לאחר תקופה ארוכה.
החודש הגידול בקרנות מנייתיות, והגידול בתעודות הסל המנייתיות דומה, רק שמבחינת אחוזים ההבדל הוא עצום, ההיקף המנוהל בתעודות סל מנייתיות גדול פי כמה מההיקף המנוהל בקרנות מנייתיות
שמוליק: אין ספק. יש חזרה לקרנות מנייתיות, בארץ ובחו”ל, בשנים האחרונות ההגמוניה של תעודות הסל המנייתיות בארץ ובחו”ל הייתה ברורה. להערכתי, החלוקה בין קרנות לתעודות באפיק המנייתי בארץ ובחו”ל צפויה להיות קצת יותר מאוזנת.
איזה עוד מגמות? הצורך בנזילות עולה
שמוליק: זה נכון, עשינו סיבוב גדול אצל היועצים המובילים ובחנו את הצרכים המשמעותיים שלהם. רוב היועצים אמרו שאין כיום תחליף לפקדון דולרי והריביות בפיקדון כזה הינן אפסיות. לאחר בדיקה מעמיקה וניתוח של האלטרנטיבות, הצענו קרן המהווה תחליף לפקדון נקוב דולר.
שירי, קצת מגמות בשוק, מכיוון ניהול ההשקעות
שירי: התקופה מאתגרת. הצורך הוא להיות דינמי וקשוב לשוק. אנחנו באקסלנס היינו בתפיסה שהריבית תרד. לדעתנו הריבית תישאר ברמה הזו לטווח של מעל משנה. זה אומר שאנחנו במן נקודת פיתול של השוק. התשואות בארה”ב באג”ח ל-10 שנים, עלו מעל 2%, רק לאחרונה. זו נקודה שמעלה סימני שאלה, עם זאת, אנחנו מניחים שסביבת הריבית בעולם תישאר נמוכה, וזה תומך בשווקים. הכלכלה בארה”ב מתחילה להתאושש, אבל עדין בין הכלכלה לבין השוק יש פער, אם ברננקי מפסיק אם ההרחבה הכמותית השווקים יגיבו לזה.
חלק מהשווקים נמצאים בשיא. השוק המקומי מן הסתם עדין לא שם, חלק מזה זה רגולציה, חלק מזה זה מיזוגים, פחות עסקאות, פחות גופים. המחירים בארץ סבירים. עקום התשואות אצלנו יחסית תלול ביחס לתמונה בעולם, לכן לדעתנו סביר שהוא יהפוך להיות שטוח יוותר. לאור זאת אנחנו מחכים לעיתוי הנכון ולהזדמנות בארוכים.
מבחינת אגרות חוב קונצרניות, המרווחים (מול האג”ח הממשלתי – מ.מ.) דווקא בדירוגים הנמוכים, אם מסתכלים עליהם כמקשה, מאוד מצומצמים, המחירים שם יקרים יחסית. מצד שני אגרות החוב בדירוגים המאוד גבוהים צפויות להתנהג באופן דומה לאג”ח הממשלתי. מה שמעניין זה אג”ח בדירוגי A, במח”מים לא ארוכים מדי, עד 3, במרווחים של 200 נקודות מעל האג”ח הממשלתי (כלומר פער בתשואה של 2% מול אגרות החוב הממשלתיות – מ.מ.). כמובן שכל אמירה היא תלויית המלצות ומחקר ברמת הנייר הבודד.
איך אתם מתמודדים עם הטענה שקרנות נאמנות זה בעיקר חוב, שם החוזקה העיקרית של התעשייה הזו, זה גם עיקר התעשייה מבחינת היקף נכסים?
שירי: זה נגזרת של עולם דמי הניהול. משם זה הגיע. באגרות חוב יש משמעות בניהול האקטיבי, בבחירת המח”מ ואפיק ההצמדה. היכולת לניהול דינמי היא משמעותית.
שמוליק: המרכיב האג”חי בכל הנכסים המנוהלים הוא המשמעותי, לא רק בקרנות, אלא גם בקופות גמל. בסופו של יום קל יותר לנתח אגרות חוב, כי זה מושפע מאג”ח ממשלתי, ומהמאקרו, ואת זה יותר קל לנתח מאשר את המניות.
חברת אקסלנס קרנות נאמנות עוברת שינויים באחרונה, את השינויים מוביל צחי קורן, מנכ”ל חברת ניהול הקרנות שנכנס לתפקיד לפני כ-9 חודשים, והחליף את מאיר מזוז המנכ”ל הקודם. עם המינוי עוברת רוח של שינויים באקסלנס קרנות נאמנות, שינויים פרסונליים, שינויים בהלך הרוח בחברה. נפגשנו עם שירי – מנהלת מחלקת ההשקעות, ועם שמוליק – משנה למנכ”ל אקסלנס קרנות נאמנות, לדבר על השינויים שעוברים על החברה, איך השוק מקבל את השינויים.
שירי בן-ש”ך
בת 35 גרה בתל-אביב. בעלת תואר ראשון בכלכלה מהמכללה למנהל ותואר שני במשפטים מבר אילן. 9 שנים באקסלנס. "הגעתי דרך תוכנית מצטיינים של המכללה למנהל, ששילבה סטודנטים מצטיינים באקסלנס. הסתובבתי בין המחלקות, והתלהבתי מניהול השקעות. התחלתי בניהול בתיקים פרטיים ומוסדיים וב-7 שנים הבאות בניהול השקעות של הקרנות. בעיקר מתמחה בקרנות אג”ח.
לפני כ-9 חודשים התחלתי לנהל את מחלקת ההשקעות. בתחילה קבעתי נהלי עבודה, גבולות גזרה של כל קרן, מי המתחרים שלה ומה היעדים של כל קרן. ביצענו מיפוי של המוצרים מול המתחרים על-מנת לוודא שיש לנו פתרון בכל קטגוריה. במקביל היה לי חשוב להבהיר למנהלי ההשקעות שהמדידה שלהם נעשית לפי קרנות השייכות לאותה קבוצה הומוגנית, ולאו דווקא לפי הקטגוריות הבורסאיות.
אני עדיין מנהלת 3 קרנות. אחת מהם היא קרן אקסלנס דירוג פנימי, שבה מגיע לידי ביטוי השילוב בין מחלקת המחקר והאסטרטגיה בניהולו של יניב חברון, ומחלקת ההשקעות. אנחנו מקיימים כל שבועיים ישיבות על הקרן, על ההרכב, הפיזור מבחינת הענפים, לווים ודירוגים, יש בה כ-200 מיליון שקל, התחלנו איתה לפני כשנתיים. יש בקרן סינון כפול, גם הדירוג הפנימי שלנו, וגם דירוג חיצוני".
שמוליק אודרברג
נשוי, ארבעה ילדים, גר במושב צרופה, ליד חוף הבונים. משנה למנכ”ל אקסלנס קרנות נאמנות.
משנת 2001 בשוק ההון. "התחלתי כמנהל השקעות, מנהל קופות גמל באופק.
אחרי המיזוג עם פסגות שיניתי כיוון למכירות מול יועצים. אני אדם שאוהב לעבוד עם אנשים, משך אותי להביא את הידע המקצועי ולשוחח עם אנשי מקצוע, שאלו יועצי ההשקעות בבנקים.
אחרי כ- 8 שנים עברתי לכהן כמנכ”ל חברת הקרנות בבית ההשקעות של אפריקה ישראל.
לאחר תקופה קיבלתי הצעה לעבור לאקסלנס, בתפקיד של סמנכ”ל קשרי יועצים.
כמשנה למנכ”ל באקסלנס אני אחראי על תחום המכירות, אחראי על ניהול הנכס, פיתוח עסקי וקשר עם מחלקת ההשקעות".
איך הממשק בין מחלקת ההשקעות למחלקת המחקר?
שירי: מחלקת המחקר מבצעת ניתוחים ברמת המאקרו והמיקרו. ההפריה בין המחלקות היא הדדית. אנחנו מבקשים ומקבלים אנליזה לכל הניירות שאנחנו מחזיקים, והם מצידם מציעים לעיתים סקטורים שלדעתם מעניין לבדוק לעומק, הנפקות. מחלקת המחקר מקיימת מפגש שוטף עם החברות השונות, ומבצעת מעקב שוטף על דוחות כספיים של החברות, כך שמבחינתנו הם כלי תומך החלטה מאוד משמעותי. אבל, בסופו של יום מי שמקבל את ההחלטה זה מנהל ההשקעות. הוא מחליט מה לקנות או למכור וכמה.
אתם מסתמכים על דירוגים חיצוניים או שמבצעים דירוג פנימי?
שירי: השוק עובד עם דירוג חיצוני. לכן לי חשוב להעריך אם ואיך דירוג כלשהו ישתנה. מעבר לזה אנחנו מבצעים דירוג פנימי שלנו, הדירוג הפנימי נותן לי יכולת לחזות את שינוי שצפוי בדירוג החיצוני וגם לזהות פערים בין הדירוג הפנימי לחיצוני ובכך לנסות לנצל הזדמנויות קנייה או מכירה.
שמוליק: מבחינה רגולטורית אנחנו מחוייבים לעבוד לפי דירוג חיצוני, אבל מבחינתנו הדירוג הרלבנטי הוא הדירוג הפנימי. זהו דירוג שנקי מאינטרסים, הוא לא מקבל כסף מאף אחד, ולכן הוא מקצועי יותר.
ביצעתם שינויים בעקבות משבר האג”ח?
שירי: לפני כחצי שנה הקמנו ועדת חוב. זו ועדה שכפופה לוועדת ההשקעות, שמקיימת פגישות אחת לחודש. יו”ר הועדה הוא פרופ’ ניסים ארניה. בוועדה יושב גם מנהל הסיכונים של אקסלנס.
מה התפקיד של הוועדה? מעין ועדת אשראי?
שירי: באמצעות הועדה אנחנו בודקים חברות בבעיה. הבחינה נעשית הן ברמה של קרן – חלוקה לענפים, לווים ומנפיקים, ניתוח של דירוגים ותשואות. והן ברמת ההסתכלות על כל הנכס – איפה יש לנו פוזיציות גדולות. אם יש חשיפה גדולה לענף מסוים, נעזרים גם בחוות דעת אנליסט שבוחנים איתו את החשיפה. הבחינה היא מאוד מעמיקה.
שמוליק: אחד הדברים שלמדנו בשוק, והפנמנו זה קבוצות לווים. בכל הקרנות וברמת הנכס אנחנו כל הזמן מנטרים את הסיכון.
שירי: בנינו מתודולוגיה שמסדירה הגדרות ברמת הקרן הבודדת וברמת כלל חברת הקרנות. חלק מהמתודולוגיה מבוסס על דירוג פנימי לכל קבוצת לווים. בנוסף יש אבחנה בין חברות אחזקה לחברות תפעוליות. המתודולגיה מושתת על בסיס של ניהול סיכונים מחד, ושמירה על היכולת שלנו להתחרות ולנצח את כל המתחרים שלנו מאידך.
גם ועדת ההשקעות שלכם השתנתה?
שירי: ורד דר הצטרפה אלינו והיא יו”ר ועדת השקעות, מלפני כחצי שנה. יניב חברון מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס והכלכלן הראשי גם חבר בוועדת ההשקעות.
יש רוח של שינויים, לא רק אנשים משתנים, יש גם שינוי תפיסתי?
שמוליק: יש שינוי אדיר במומנטום בקרנות הנאמנות של אקסלנס. אנחנו בתהליך חיובי מאוד מבחינת החזרת האמון של יועצי השקעות. שיטת השכבות שלנו בהתחלה נתפסה כגימיק שיווקי, אבל כשהזמן עובר ורואים תוצאות, מבינים שהשיטה עובדת. מי שקונה קרנות מנוהלות בשיטת השכבות יודע בדיוק מה הוא קונה, מה גבולות הגזרה בכל שכבה. ההתחייבות היא התחייבות תשקיפית, של שכבות מינימום ושכבות מקסימום. אנחנו ביצענו בדיקה שנים אחורה, דיברנו עם יועצים, בחנו את תיק נכסי הציבור, ולכן התחייבנו לשכבות המינימום, שאמורות לתת ביטחון ללקוח. שכבות המינימום של הביטחון מורכבת מאג”ח מדינה, אג”ח AA ומעלה, שכבת נזילות. ועל זה יצרנו שכבות של השקעה. שכבות שמוגדרות עם מקסימום השקעה. לשמחתנו רוב קרנות השכבות זוכות לדירוגים טובים, ונתוני שארפ גבוהים והיועצים ערים לכך.
שירי: חשוב האיזון בין ניהול השקעות לניהול הסיכונים. בנינו את זה כך שגם למנהל ההשקעות יש גמישות, להגדיל אחזקות בשכבות המינימום ולהקטין בשכבות המקסימום ובנוסף בתוך כל שכבה מתבצע ניהול דינמי כגון ניהול של המח”מ וניהול הקצאת הנכסים. זה עונה על הצרכים של כולם- שקיפות ליועצים מחד, ניהול השקעות אקטיבי מאידך.
כמה כסף מנוהל בשכבות?
שמוליק: אנחנו מנהלים כיום מעל-2 מיליארד שקל בקרנות השכבות.
באקסלנס אחרי תהליך בחינה ממושך הלכנו למהלך של 20 קרנות שיהיו נכסי צאן ברזל. אלו 20 קרנות נאמנות שבהן הנכס המנוהל מהווה מעל שליש מכלל הנכס אותו אנחנו מנהלים, וקבענו שמדיניות ההשקעות לא תשתנה מהותית ב-3 השנים הקרובות. זהו מהלך מאוד משמעותי עם אמירה מאוד ברורה שהלקוח והיועץ יודעים שהקרן איתה הם הולכים לישון היא אותה קרן שלידה הם יתעוררו בבוקר. לשמחתנו, המון גורמים בשוק מברכים אותנו על המהלך הזה. ליועצים מפריע שינויים דחופים, מיזוגים, שינויי מדיניות, חוסר ודאות בהתנהלות בקרנות.
בעולם שבו הרגולציה נהיית כבדה יותר, אתם בעצם מכבידים על עצמכם מעבר לכללים
שמוליק: אנחנו מנסים להקשיב ללקוחות דרך יועצי ההשקעות. זה צורך שעלה מהשטח.
אנחנו מאמינים בשיטה ובדרך ניהול ההשקעות שלנו ולכן שמחים להתחייב לאורך זמן על אותה מדיניות.
מחלקות המחקר של הבנקים מכתיבות את מדיניות ההשקעות, והיועצים מקבלים את ההחלטות בהתאם להמלצות הבנקים ולא של בתי ההשקעות. המהלך שלנו מגיע מצרכי השוק כפי שאנחנו מזהים אותם, ולא מצרכי רגולציה כאלה ואחרים.
אתה מבחינתך חי טוב עם רגולציה, למשל רגולציה על כנסים, הכל טוב?
שמוליק: בשנים האחרונות אין ספק שיש קפיצת מדרגה. בסופו של דבר הרגולציה מכניסה סדר, גם בכנסים, אפשר לקיים היום כנסים מקצועיים. יש כבר היום כוונה לבצע הקלה, זה לוקח קצת זמן, אבל אני מניח שזה יתכנס בחזרה.
ספרו לי קצת על העבודה של מנהלי ההשקעות
שירי: אנחנו 11 מנהלי השקעות, עם ותק ממוצע של מעל 10 שנים בשוק. מנהלי השקעות ותיקים ומקצועיים שמהווים נבחרת מצוינת, ולכן התפיסה שלנו היא צוותית. כל אחד מנהל בערך 10 קרנות. לכל מנהלי ההשקעות יש 4 ישיבות על בסיס שבועי – מאקרו, קונצרני ,מניות וישיבת השקעות – המטרה היא הפריה הדדית.
מנהלי השקעות מקבלים את זה שאין כוכבים?
שירי: זו תפיסת העולם שלי. כל הזמן צריך לאתגר את הפוזיצייה. אסור להתאהב בה. בלי אגו. בסופו של דבר משלמים לך על ניהול השקעות מצוין, ואתה נמדד לאורך זמן.
שמוליק: מנהל השקעות שמשיג ביצועים טובים יותר, נהנה מזה שהקרן מגייסת. בסופו של דבר, מנהלי ההשקעות נמדדים גם לפי רכיב סיכון מול תשואה כגון מדדי שארפ טובים.
אז כן יש אגו, אבל צריך לשמור אותו ברמה הנכונה.
שירי: צריך לזכור שגם יכולות להיות תקופות פחות טובות, והצוותיות עוזרת להיכנס לתלם כמה שיותר מהר.
את מנהלת מחלקה שבה כל מנהלי ההשקעות גברים, איך את מתמודדת עם זה?
שירי: בכלל אני מאמינה שבניהול צריך לחזק דברים טובים, ומתוך המקום החזק הזה לשפר את הדברים הפחות טובים. יש אצלנו מנהלים מגוונים באישיות. יש כאלה שלמרות שהם מצליחים הם חושבים שיכלו להצליח יותר. כל דבר צריך במינון הנכון. צריך גם לשמור שלכל אחד יש שקט לעבוד ולהתרכז בניהול ההשקעות. מתן הכלים המקצועיים. למנהלי השקעות יש את הכח והיכולת לנהל את ההשקעות בעצמם, הם מספיק מנוסים, הם צריכים לקבל את ההחלטות בעצמם.
גם לי תכונות של רצון להוביל, להצליח, וצריך את הכל במינון הנכון, ללטף כשמגיע, לאתגר כשצריך.
שמוליק: המכלול של הידע, של ההפריה ההדדית, הפעילות של הצוות עם הנסיון, יוצרים יתרון.
יש יעדים שהצבתם לעצמכם?
שמוליק: הצבנו לעצמנו מטרת על להיות גוף מוביל השקעות בתעשיית קרנות הנאמנות. אנחנו עדין בעיצומו של תהליך. אם נראה תוצאות וביצועים בצורה עקבית, הדירוגים יגיעו, והיועצים יהיו איתנו. לקח לנו קצת זמן להחזיר את האמון של היועצים.
ביצענו בדרך גם מהלך של הפחתת דמי ניהול, כדי שיחזרו להאמין בנו. מי שקנה קרנות של אקסלנס בשנה האחרונה, מרוצה מהתוצאות.
מבחינתנו המטרה מאוד חשובה אבל לא פחות חשובה הדרך. אנחנו אנשים של דרך ומאמינים שדרך של שקיפות והוגנות ביחד עם תוצאות טובות יובילו אותנו אל עבר המטרות שלנו.
שירי: מנהלי ההשקעות תומכים בשטח, יוצאים לסניפים. זה תורם לכולם, וזה מפרה את כל הצדדים.
מבחינתי כשאני מסתכלת נתוני השארפ שלנו, טובים מאוד שנה אחורה, והשאיפה שלי היא נתוני שארפ מובילים לטווחים ארוכים.
יש סוחרים תחת מנהלי ההשקעות?
שירי: אנחנו פועלים על המסך בעצמנו. בגלל זה גם אני השארתי לעצמי כמה קרנות. אתה חייב לעבוד בעצמך עם ספר הפקודות, להיות מול המסך, להרגיש את הדופק של השוק.
איך אתם רואים את המקצועיות של היועצים?
שמוליק: היועצים הופכים להיות יותר ויותר מקצועיים. הבנקים משקיעים המון משאבים בפיתוח המקצועיות של היועצים. אנחנו רואים את המקצועיות של היועצים דרך השאלות וההתעניינות. גם ליועצים חשוב לפגוש גורמים מקצועיים.
במחלקת קשרי היועצים יש מחלקה בנקאית, ודסק שעובד מול יועצי השקעות בבנקאות הפלטינום. המטרה שלנו להגיע לקשר שוטף עם כלל היועצים. לאחרונה אף הקמנו מחלקה חוץ בנקאית שתפקידה להיות בקשר עם גופים מוסדיים חברות וסמנכ”לי כספים.
בחברת הקרנות יש 15 מנהלי קשרי יועצים ומוקד מקצועי שנמצאים בקשר שוטף עם היועצים. תפקידם הוא לתת את המענה המקצועי ביותר בזמן אפס. גם מנהלי ההשקעות והמחלקה הכלכלית של אקסלנס זמינים בכל שעות היום ונותנים מענה מהיר עם ערך מוסף ליועצי ההשקעות בבנקים.
כמה אנשים יש בחברה כיום?
שמוליק: קצת יותר מ-40. מנהלים מעל 100 קרנות. אנחנו אחרי תהליך גדול של מיזוגים בקרנות. התחלנו מ-130, והיינו שמחים למזג עוד קרנות אבל נמזג רק קרנות שדומות מאוד באופי ההשקעות שלהן ובפרמטרים נוספים. טובת מחזיקי היחידות בקרן היא מעל הכל. לכן אנחנו מעדיפים לא למזג קרן מאשר לבצע מהלך שעלול להתפרש לא נכון ע”י הלקוחות.
יש כמה תהליכים שעוברים בתעשיית הקרנות מיזוגים, תהליכים פנים ארגוניים, איזה עוד תהליכים אתם צופים שיגיעו לתעשייה?
שמוליק: התעשייה היום התבגרה, בעקבות הרגולציה בדמי הניהול, בעיקר בקרנות מנייתיות, והרפורמה בעמלות הפצה. עברו מהעולם קרנות שיגייסו ב-3% דמי ניהול ומעלה. אם זה בגלל הרפורמה בעמלת ההפצה, אם זה בגלל התחרות מצד תעודות הסל. צריך לזכור שעדיין לפחות בקרנות מניות חו”ל יש יותר עלויות – העמלות יקרות יותר, מערכות מידע, מחקר, קשר עם גופים ובתי השקעות בחו”ל.
לדעתי בניהול כספי לקוחות יש מקום לשני המוצרים - קרנות מנוהלות ותעודות סל. אבל המהלך של הרפורמה בעמלות ההפצה מחזיר את הציבור לקרנות המנייתיות לאחר תקופה ארוכה.
החודש הגידול בקרנות מנייתיות, והגידול בתעודות הסל המנייתיות דומה, רק שמבחינת אחוזים ההבדל הוא עצום, ההיקף המנוהל בתעודות סל מנייתיות גדול פי כמה מההיקף המנוהל בקרנות מנייתיות
שמוליק: אין ספק. יש חזרה לקרנות מנייתיות, בארץ ובחו”ל, בשנים האחרונות ההגמוניה של תעודות הסל המנייתיות בארץ ובחו”ל הייתה ברורה. להערכתי, החלוקה בין קרנות לתעודות באפיק המנייתי בארץ ובחו”ל צפויה להיות קצת יותר מאוזנת.
איזה עוד מגמות? הצורך בנזילות עולה
שמוליק: זה נכון, עשינו סיבוב גדול אצל היועצים המובילים ובחנו את הצרכים המשמעותיים שלהם. רוב היועצים אמרו שאין כיום תחליף לפקדון דולרי והריביות בפיקדון כזה הינן אפסיות. לאחר בדיקה מעמיקה וניתוח של האלטרנטיבות, הצענו קרן המהווה תחליף לפקדון נקוב דולר.
שירי, קצת מגמות בשוק, מכיוון ניהול ההשקעות
שירי: התקופה מאתגרת. הצורך הוא להיות דינמי וקשוב לשוק. אנחנו באקסלנס היינו בתפיסה שהריבית תרד. לדעתנו הריבית תישאר ברמה הזו לטווח של מעל משנה. זה אומר שאנחנו במן נקודת פיתול של השוק. התשואות בארה”ב באג”ח ל-10 שנים, עלו מעל 2%, רק לאחרונה. זו נקודה שמעלה סימני שאלה, עם זאת, אנחנו מניחים שסביבת הריבית בעולם תישאר נמוכה, וזה תומך בשווקים. הכלכלה בארה”ב מתחילה להתאושש, אבל עדין בין הכלכלה לבין השוק יש פער, אם ברננקי מפסיק אם ההרחבה הכמותית השווקים יגיבו לזה.
חלק מהשווקים נמצאים בשיא. השוק המקומי מן הסתם עדין לא שם, חלק מזה זה רגולציה, חלק מזה זה מיזוגים, פחות עסקאות, פחות גופים. המחירים בארץ סבירים. עקום התשואות אצלנו יחסית תלול ביחס לתמונה בעולם, לכן לדעתנו סביר שהוא יהפוך להיות שטוח יוותר. לאור זאת אנחנו מחכים לעיתוי הנכון ולהזדמנות בארוכים.
מבחינת אגרות חוב קונצרניות, המרווחים (מול האג”ח הממשלתי – מ.מ.) דווקא בדירוגים הנמוכים, אם מסתכלים עליהם כמקשה, מאוד מצומצמים, המחירים שם יקרים יחסית. מצד שני אגרות החוב בדירוגים המאוד גבוהים צפויות להתנהג באופן דומה לאג”ח הממשלתי. מה שמעניין זה אג”ח בדירוגי A, במח”מים לא ארוכים מדי, עד 3, במרווחים של 200 נקודות מעל האג”ח הממשלתי (כלומר פער בתשואה של 2% מול אגרות החוב הממשלתיות – מ.מ.). כמובן שכל אמירה היא תלויית המלצות ומחקר ברמת הנייר הבודד.
איך אתם מתמודדים עם הטענה שקרנות נאמנות זה בעיקר חוב, שם החוזקה העיקרית של התעשייה הזו, זה גם עיקר התעשייה מבחינת היקף נכסים?
שירי: זה נגזרת של עולם דמי הניהול. משם זה הגיע. באגרות חוב יש משמעות בניהול האקטיבי, בבחירת המח”מ ואפיק ההצמדה. היכולת לניהול דינמי היא משמעותית.
שמוליק: המרכיב האג”חי בכל הנכסים המנוהלים הוא המשמעותי, לא רק בקרנות, אלא גם בקופות גמל. בסופו של יום קל יותר לנתח אגרות חוב, כי זה מושפע מאג”ח ממשלתי, ומהמאקרו, ואת זה יותר קל לנתח מאשר את המניות.
"כל הזמן צריך לאתגר את הפוזיצייה. אסור להתאהב בה. בלי אגו. בסופו של דבר משלמים לך על ניהול השקעות מצוין, ואתה נמדד לאורך זמן"
"יש שינוי אדיר במומנטום בקרנות הנאמנות של אקסלנס. אנחנו בתהליך חיובי מאוד מבחינת החזרת האמון של יועצי השקעות. שיטת השכבות שלנו בהתחלה נתפסה כגימיק שיווקי, אבל כשהזמן עובר ורואים תוצאות, מבינים שהשיטה עובדת"
מאת: אודי אלוני ומשה מימון
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

שמוליק רוטרברג. צילום טוני רשף


