בדיקת FUNDER  >>> מחזורי המסחר בבורסה - הפתרון האולטימטיבי, עושי שוק

כבר כמה שנים מדברים על הירידה במחזורי המסחר בבורסה. מנתוני הבורסה עולה כי מאז השיא של 2010, מחזורי המסחר ירדו לפחות מחצית. נכון, יש ירידה במחזורי הפעילות בכל הבורסות בעולם. השוואה שערכה הבורסה מעלה כי בכל הבורסות מחזורי המסחר נמצאים בין שליש לחצי ממחזורי המסחר בשנת השיא של אותה בורסה. אז לכאורה התמונה אצלנו לא ממש שונה מבורסות אחרות בעולם, ואולי אפילו טובה יותר, שכן מחזורי המסחר היום גבוהים כמעט פי-3 ממחזורי המסחר של 2003. מצב זה טוב יותר מאשר בבורסות אחרות בעולם שם מחזורי המסחר ביחס ל-2003 עלו רק בסביבות 30% (יש גם חריגים – בורסת הונג קונג שמחזורי המסחר בה עלו פי-4). אבל מי רוצה לחזור ל-2003? היתה כאן בורסה בכלל? עם מחזורי מסחר יומי של 300 מיליון שקל. אז נכון, בסך הכל מחזורי המסחר אצלנו גדלו לעומת בורסות אחרות בעולם, אבל שם יש והיתה בורסה, אצלנו אז לא היה כלום, ואם משהו לא יקרה, מחר נתעורר כשאנחנו חוזרים ל-300 מיליון שקל ביום.

ראוי לזכור דבר נוסף, מחזורי המסחר הממוצעים כוללים בתוכם את מחזורי המסחר בימי פקיעת אופציות המעו”ף, כאשר בימים אלה מחזורי המסחר גבוהים בערך פי-3 ממחזור מסחר יומי ממוצע, אפשר להבין שללא מחזורים אלו, המצב קשה עוד יותר.

כפי שציינו, פעילים בשוק מדברים כבר זמן רב על העובדה שמחזורי המסחר, הן במניות והן בנגזרים יורד, ובאחרונה הצטרפו (אפשר אולי לומר סוף סוף) גם מנכ”לית הבורסה ויו”ר הבורסה לטענות על הרגולציה, ולהשפעתם על מחזורי הפעילות.

נראה שלא צריך להכביר במילים על ההשלכות של הירידה במחזורי המסחר. שוק ההון מהווה לב ליבה של הפעילות הכלכלית בכל משק מודרני. גיוסי ההון באמצעות הבורסה מהווים מנוע משמעותי המאפשר צמיחה למשק, התמקצעות לפירמות, ותשואה למשקי הבית. היעדר סחירות פוגעת ביכולת של הבורסה למלא את תפקידה כמנגנון תיווך יעיל, ופוגעת בתמחור ניירות הערך הנסחרים בה, מה שגורם בעצמו לירידה באטרקטיביות שוק ההון המקומי.

מסכם זאת היטב אלעד בורשטיין מנהל חדר מסחר באקסלנס נשואה שירותי בורסה, “השלכות על הכלכלה נוגעות למהות של שוק שקוף ופעיל, יכולתן של החברות לגייס כסף ולפתח את עצמן בפעילויות שדורשות הון עתיר המתבצעת באופן השקוף והמהיר ביותר בשוק הון בריא ופעיל...באין סחירות על מנת למכור יש להוריד באופן משמעותי יותר את המחיר ועל מנת לקנות להיפך. כל אלא הם החמצן של שוק הון בריא ותקין שמשפיע בחיוב הן על החברות והן על הפעילים. אג”ח מדינה ותשתיות זה משפיע גם על יכולת הממשלה לגייס כסף. וכל אלא נוגעים לכל תחומי החיים של כולנו גם אם שוק ההון הוא מונח רחוק ומאיים.”

עוד ראוי לציין בראשית הכתבה הזו, את דבריו של מר צבי סטפק ממיטב-דש, “הקושי העיקרי בסיטואציה הנוכחית הוא, שככל שהתופעה נמשכת היא צוברת מומנטום. זהו סיפור של הביצה והתרנגולת. משקיעים פוטנציאליים שרואים את מחזורי המסחר הדלים בשוק המניות בתל אביב, נרתעים מלהיכנס אליו מחשש כי אולי יהיה להם קל להיכנס, אבל קשה יהיה להם לצאת ממנו כשיחליטו על כך, כמשל השועל שחמד את הענבים בכרם.”

כל הסיבות למה
אז נכון, יש כאן מציאות בטחונית מאתגרת, אבל היא לא היתה שונה ב-2007, עת קפצו מחזורי הבורסה פי-6 מרמתם ב-2003. מעבר למציאות הבטחונית יש כמה סיבות שגרמו לירידות במחזורי המסחר, הגדיר זאת יפה ליאור אוזן סמנכ”ל קרנות נאמנות במאור-לוסקי, שאמר כי “בשנים האחרונות חלו מספר תמורות בשוק ההון אשר שילובן אחת בשנייה הובילו למשבר מחזורי המסחר שאנו נמצאים כיום בעיצומו. אף תמורה אחת בפני עצמה לא הייתה מביאה לירידה כה משמעותית במחזורים. רק שילוב של מספר רב של גורמים יכול היה לגרום לתוצאה העגומה שלפנינו.”
ראשית נמנה את הסיבות שהביאונו עד הלום, נציין כי הסיבות חוזרות בווריאציה כזו או אחרת, אצל רבים מהדוברים בכתבה, אנו בחרנו לצטט ציטוטים נבחרים מדבריהם.

רגולציה
כמעט כל הנוגעים בדבר דיברו על רגולציה.
בכנס שערך דן אנד ברדסטריט, התבטאו מנכ”לים של בתי השקעות בעניין מחזורי המסחר, אילן פלטו, מנכ”ל איגוד החברות הציבוריות: יש היום אמנם דיבור על דה-רגולציה, ועל מדרג לחברות קטנות. עדין הדיבורים הם בגדר דיבורים, ועדין לא התקדם בעניין שום דבר, כלומר, עגלת הדה-רגולציה עובדת לאט, ועגלת הרגולציה היא שמושכת, ושמה מקלות בגלגלי הפעילות. בשלב הבא לא יירצו להירשם ולהיסחר בישראל כדי שחוק החברות וחוק ניירות ערך לא יחולו עליהם. בכלכלה אין ואקום, לוחצים בכיוון אחד, זה משתחרר בכיוון אחר.”

באותו כנס, דיבר גם רונן טורם, מנכ”ל מגדל שוקי הון שציין כי”אין יד מכוונת, שמנסה למקסם, ולהסתכל על הבורסה כעל גורם שמשפר תחרות ומועיל למשק הישראלי. חלק מהרגולציה הרווחנו ביושר, אבל התהליך הכולל מביא למצב שאני לא רואה חברה רצינית שמנפיקה בבורסה הישראלית.”

אלעד בורשטיין מאקסלנס, מדבר על כך שהרגולציה הופכת את “התענוג של מעבר מחברה פרטית לציבורית לתענוג מפוקפק למדי. דיווחים ועדכונים חוזרים ונשנים בתוספת רגולציה חונקת ועלויות גבוהות בכלכלה בעייתית לא מצליחים להביא את החברות לגייס באמצעות הנפקה ציבורית.
הרגולציה שדוחפת את השוק למיזוגים ורכישות, מגבירה את האחזקות הצולבות של חברות ביטוח בניהול הנכסים הציבוריים ומקשה עוד יותר על אחזקות ציבור (חברות ביטוח בעצמם, מגבלות על אחזקות בנקים וכו’).”

רבים ציינו את העלאת המס על הבורסה כגורם נוסף שפגע במחזורי המסחר, כך למשל בועז אילון מנכ”ל בית ההשקעות תטא1, מציין את “העלאת המס על הבורסה שהיה גבוה ממילא ביחס לאלטרנטיבות”. לדבריו, “אנשים מעדיפים ללכת לנדל”ן שם המיסוי על שכירות הוא 10% בלבד ולרוב פטור מרווח הון.”

שינוי מעמדו של שוק ההון הישראלי ויציאת הזרים
צבי סטפק ממיטב-דש, מציין כי “הירידה במחזורים לא התחילה אתמול, אלא לפני קרוב לשנתיים, עת שודרג מעמדו של שוק המניות הישראלי משוק מתעורר לשוק מפותח. חדשות טובות? לא בהכרח. השדרוג הזה גרם להיעלמותם של המשקיעים הגלובליים משוק המניות בתל אביב. השוק שלנו היווה כ-3% ממדד המניות העולמי של השווים המתעוררים ומשקיעים פאסיביים (תעודות סל), השקיעו בו בהתאם למשקלה של ישראל במדד. כיום, משקלה של ישראל בשווקים המפותחים הינו פחות מ-0.4%.  שיעור זה הוא בסדר גודל של טעות סטטיסטית בגופים שמנהלים השקעות באופן פאסיבי, ושיעור שלא מצדיק השקעות ניכרות של משאבים בעיני משקיעים אקטיביים.”

מבנה שוק ההון הישראל, ריכוזיות הבורסה
אורי כהן, מנהל השקעות, צוות מוסדות ותאגידים באינפיניטי מציין כי “קיימות מעט מאוד חברות גדולות, לצד מיעוט סקטורים מרכזיים, מעבר לבנקאות, גז, ונדל”ן. כך לדוגמא, בארה”ב יש שורה ארוכה של חברות שפועלות תחת סקטורים שונים כמו תשתיות, תחבורה ומחצבים ובכל סקטור יש מגוון רחב של חברות.

מעבר למיעוט בחברות,  הבורסה המקומית גם ריכוזית מאד. כך למשל, החברה לישראל, כיל ובזן, שלושתן נסחרות בת”א 25, זה מצב לא הגיוני. דוגמא דומה ניתן גם בקבוצת דלק עם אבנר ודלק קידוחים. בבורסה ובמדד ת”א 75 יש בעיית סחירות קשה מאוד, והרגולציה לא תורמת למחזורי המסחר הדלילים.”

שוק ההון הישראלי עבר ועובר תהליך של קונסולידציה בשחקנים הפעילים בו, לדברי אלעד בורשטיין מאקסלנס, “צריך להבין שעם הקונסולידציה והמיזוגים בשוק מתקיים במקביל תהליך של מיעוט דעות. דעות מנוגדות הן הבסיס למסחר שבסופו של יום מחייב מפגש בין מי שחושב שכדאי למכור למי שחושב שכדאי לקנות....ללא זרים שחושבים אחרת ופועלים אחרת איבדה הבורסה התל אביבית מנוע רציני לתנועה ולמגוון דעות שהביא למחזורים גדולים.”

ליאור אוזן ממאור-לוסקי, מציין את סביבת הריבית הנמוכה כמאיצה קונסולידציה, לדבריו “בריבית כה נמוכה אין הצדקה או יכולת לגופים המוסדיים לגבות דמי ניהול גבוהים כבעבר וההכנסות השוטפות קטנות באופן משמעותי – צמצום בהוצאות הינו מתבקש אך אינו גמיש לשינויים כמו צד ההכנסות וישנן עלויות קבועות שמכבידות מאוד על בתי ההשקעות, (בפרט עלויות משפטיות אדירות עקב התהדקות הרגולציה). אלו בסופו של דבר גורמים לגופים המוסדיים למכור את נכסיהם או להתמזג עם גופים אחרים בכדי לשרוד. התוצאה: בשנים האחרונות מספר הגופים הפועלים בשוק ההון הלך וקטן בצורה חדה. מיעוט שחקנים שכזה, גורם למיעוט של “דעות” בשוק ההון ויוצר קיפאון במסחר וירידה ישירה במחזורי המסחר.”

פעילות המוסדיים ומעבר להשקעות בחו”ל
אלעד בורשטיין מאקסלנס מציין כי “סיבות מהותיות אחרות נוגעות למבנה ההשקעה של הגופים המוסדיים בתיקים. במהלך השנים האחרונות הכפיל את עצמו הרכיב של ניירות ערך זרים בתיק ההשקעות הישראלי. וההטיה של הישראלים לשוק הישראלי הולכת ויורדת. הרכב תיק מניות ממוצע למשקיע מוסדי ישראלי עומד על 60% לחו”ל ו-40% למניות ישראליות. על גב כל אילו נמצאת מגבלת ההשקעה של משקיעים המוסדיים במניות כמו בזק והבנקים שנמצאת על רמה של 5% (בחלק מהמקרים אפילו על 4%).”

ניר סעאת, מנהל צוות לקוחות פרטיים באינפיניטי ציין אף הוא כי “ישנו מעבר מאסיבי של המוסדיים להשקעה מנייתית בחו”ל ולהשקעות ריאליות. כל זאת, על חשבון שוק המניות בארץ.” ניר דיבר על הרגולציה גם בהקשר של “עננת אי וודאות רגולטורית שנמשכת כבר למעלה משנתיים. ראו ערך כיל, מגזר הדלקים, בנקאות וכו’.  הרגולציה כולה, פוגעת בסופו של דבר בעיקר בחברות הגדולות הנמנות במדד המעו”ף, אשר מרכז את מירב הפעילות במסחר בבורסה.”

עדיפות לשוק אגרות החוב
צבי סטפק ממיטב-דש מציין סיבה נוספת שלדבריו, “לא קיבל ביטוי בדיון התקשורתי בנושא. הסיטואציה הנוכחית בשוק האג”ח הקונצרניות שבחלקו מייצג תשואות גבוהות, לפדיון, “מסנדלת” את שוק המניות במובן הזה, שבהרבה חברות נוצרת עדיפות לרכישת האג”ח על פני קניית מניות. לכן גם, ההתאוששות במחזורי העסקאות (וברמת השערים) של שוק המניות היא תלויית שוק האג”ח הקונצרניות.”

ולאן הולכים מכאן...מה אפשר לעשות?
עד כאן הגורמים, צריך לזכור כפי שציינה זאת נכון מירב בר קימא מנהלת חדר מסחר ניע ישראלים בלאומי שוקי הון, ש”הירידה במחזורים עצמה יוצרת כדור שלג, משום שגם כאשר משקיעים מוצאים עניין בהשקעה במניה ישראלית או במימושה, הנזילות הנמוכה מקשה עליהם לפעול ולכן הם מוותרים על הזדמנות ההשקעה, מה שמקטין עוד יותר את הנזילות”. זה ניכר בירידה בפעילות המוסדיים בארץ, זה משפיע על התשואה של שוק ההון הישראלי, ומגדיל את הקצאת הנכסים לשווקים אחרים.

רבים מאלו שפנינו אליהם ציינו כי דווקא היזמה האחרונה של מנכ”לית הבורסה, להאריך את שעות המסחר, לא תשנה הרבה מבחינת מחזורי המסחר. אלו שתמכו בשינוי שעות המסחר דיברו על מסחר בימים שני עד שישי, כדי שהבורסה תהיה פעילה לגמרי בשעות הפעילות של הזרים. כך מירב בר קימה מלאומי שוקי הון טענה כי “התאמת ימי המסחר לימי הפעילות הנהוגים בשווקים המפותחים בעולם, ימים שני עד שישי, תאפשר לגופים הזרים לפעול בשוק הישראלי בימי המסחר שלהם בחו”ל ואולי אף תשפר את הסיכוי של ישראל להכלל במדד MSCI אירופה.”

כניסה למדד MSCI וזרות אירופה
רבים ציינו את המעבר שלנו למדד MSCI אירופה כגורם שישפיע על הבאת הזרים לארץ. אלעד בורשטיין מאקסלנס ציין כי זה “הפתרון הריאלי והמובן מאיליו...כניסה שכזאת תחזיר את השפעתה לאחד המדדים החשובים בעולם ולא די בכך חלקה במדד יעמוד על מעל 3%.

טרם ירידת העיתון לדפוס נודע כי חברת מורגן סטנלי לא תכניס את הבורסה הישראלית למדד MSCI אירופה, לאור היעדר רצון של המשקיעים לכלול את ישראל במדד זה. אין ספק מאכזב לשמוע, אבל עדין יש דברים נוספים שניתן לעשות.

עידוד חברות מקומיות להנפיק
אורי כהן מאינפיניטי טוען שעל הבורסה “לעודד חברות ישראליות שנסחרות בחול, כמו צ’ק פוינט פלייטק, 888 ואחרות לבצע רישום כפול בשוק המקומי. בנוסף, על הבורסה לנסות ולקדם רישום של חברות חדשות בבורסה, שכן מזמן לא התבצעו הנפקות (IPO) משמעותיות בבורסה, ולא בגלל חוסר בחברות פרטיות איכותיות.”

בראיון שערכנו בעבר עם הפרופ’ מאיר חת, שכיהן כיו”ר הבורסה בין 78’ ל-86’, התייחס פרופ’ חת לעניין מחזורי המסחר, והציע שראוי אולי ש”הבורסה תהיה בית גם לחברות זרות, לא רק חברות ישראליות.”

שיווק
לדעת צבי סטפק ממיטב-ד”ש “הבורסה התל אביבית תידרש לעשות מאמץ שיווקי גדול שיופנה פנימה והחוצה, וחלק ממנו כבר נעשה באמצעות ההתקשרות עם רשת בלומברג ופרסום הבדיקה של בלומברג שמציבה את שוק המניות שלנו בצמרת 24 השווקים המפותחים במונחי תשואה המותאמת לתנודתיות שהיא העניקה למשקיעים בה בעשור האחרון.”

קובי פלר מ-UBS, ציין בכנס דן אנד ברדסטריט, כי “לאור התשואות שהמשק המקומי השיג מאז שנת 2000, אנחנו מנסים להפנות את תשומת הלב של הזרים לבורסה הישראלית. התשואה, גם ביחס לסיכון בעשור האחרון, היא טובה. אפשר להיפגש עם מנהלי ההשקעות המובילים בעולם, ולהציע את הבורסה המקומית.”


רגולציה
אז כפי שדיברו על רגולציה מכבידה כגורם המקטין את מחזורי המסחר, צבי סטפק מציין כי “מובן, שלא כל הפתרון תלוי במה שתעשה הבורסה לני”ע. גם רגולטורים אחרים צריכים להיות מוטרדים ממחזורי המסחר הנמוכים. אחד הדברים המתבקשים הוא לעצור את שטף הרגולציה שנעשית מתוך כוונה טובה של להגן על המשקיעים, אך בפועל גורמת להם נזק. כיום, חלק גדול מזמנם של מקבלי החלטות השקעה בבתי השקעות הולך על ענייני רגולציה, ולפעמים זוטות של רגולציה. אין ספק בעיני, שזה פוגע במחזורי העסקאות. תמיד עדיף לא לעשות מאשר כן לעשות כאשר אימת הרגולציה עליך.”


עושי שוק - באין מחזורי מסחר צריך סיטונאים שיאפשרו נזילות
אני רוצה להציע כאן דיון נרחב על עניין עושי השוק בבורסת תל-אביב.
נתחיל מהעובדות, כ-2/3 ממחזורי המסחר בבורסה במניות מתרכזים במניות תא-25, כשגם באפיק זה מחזור יומי ממוצע עמד ב-2012 על כ-600 מיליון שקל, מול 1.3 מיליארד ב-2008. מחזור המסחר במניות היתר היווה ב-2012 רק 7% מסך מחזור המסחר היומי, ומחזור המסחר במניות תא-75 מהווה 16% מסך מחזורי המסחר (השאר זה תעודות סל ומוצרי מדדים).

אמנם בכל העולם, מניות המדדים המרכזיים מהוות חלק נכבד משוק ההון, אצלנו הבעיה חריפה במיוחד. כך למשל מניות FTSE100 מהוות רק כ-42% ממחזור המסחר היומי בשוק הבריטי, ואילו אצלנו מניות תא25 מהוות 55% ממחזור המסחר היומי, ומניות תא100 71% מהמחזור היומי. מה שמחזק את המסקנה, שבורסת תל-אביב, היא בעיקר 25 מניות, ואולי כמה נוספות בקצוות.

הבורסה מצידה משיקה מוצרים חדשים. חוזים עתידיים (על אגרות חוב), אופציות על מניות בודדות, ואפילו החידוש האחרון - אופציות שבועיות. הבעיה היא שמבט על מחזורי המסחר מביא למסקנה העגומה שגם במוצרים הפיננסיים השונים, הבורסה זה אופציות על תא-25 בלבד וגם זה רק בחודש הנוכחי, מה שנקרה הקצר (אולי גם קצת אופציות שקל/דולר בחודש הנוכחי). כל שאר המוצרים לא סחירים בכלל.

אפשר להגיד שהצורה שבה בחרה הבורסה להנפיק את המוצרים היא צורה שמסבכת את החיים. אופציות על מניות הם על נכס בסיס משתנה, יש התאמות לאירועי חברה, כך גם אופציות על אג”ח, עם מנגנון ההמרה. אלה דברים נכונים, אבל לדעתי הבעיה העיקרית במוצרים האלה, שבגללה אף אחד לא רוצה לגעת בהם (וגם לא במניות מעבר לתא-100) היא היעדר סחירות. משקיעים לא רוצים לקנות ניי”ע שהם לא יודעים איך אפשר לצאת ממנו. שכשהם ירצו לצאת, הם ייתקעו ללא קונה, בדלת הצרה של מניות דלילות המסחר. הבורסה ניסתה להתמודד עם זה באמצעות רשימת דלי הסחירות. זה לא ממש עזר.

באין מחזורי מסחר, זה לא מעודד מחקר של משקיעים בודדים, בנסיון למצוא הזדמנויות מעבר למניות תא-100, שכן גם אם תעלה על חברה שלדעתך יש סיכוי לרווחי הון, לא תיכנס אליה כי לא תוכל לממש רווחים אלו. לאור זאת המחזורים במניות מעבר לתא-100 (וגם בחלק לא מבוטל ממניות תא-75) הולך ויורד בהתמדה.

המנגנון שלדעתנו יסייע להקל על הבעיה הוא מינוי עושי שוק למניות ולמכשירים הפיננסיים השונים. עושי שוק אלו, יספקו נזילות הן למניות - שיחוייבו במינוי עושה שוק לפחות אחד. עושי שוק אלו ירכשו כמות מניות ופעילות המסחר תתבצע בעיקר דרכם - מכירות אליהם ורכישות מהם.
אפשר להקים את זה על-ידי מסחר מיוחד ביום מסויים, או חיוב חברות למכור מניות לעושי השוק הללו. זה עובד מעולה בתעודות הסל.

אפשר גם לקבוע שחברות שמחזור המסחר שלהם נמוך מ-500 א’ שקל ליום, חייבות למנות עושי שוק, לפי הכללים האלה. אפשר לקבוע שמכאן והלאה אין הנפקה ללא מינוי עושה שוק למסחר במניה. אפשר לתמרץ חברות שממנות עושי שוק, בהקלות כלשהן באגרות לבורסה, או להיפך לחייב מי שלא ממנה עושה שוק באגרה גבוהה יותר. אפשר לחשוב על הרבה מנגנונים.

לגבי מכשירים פיננסיים. מכשירים אלה מסייעים לשכלול השוק. כאן זה מוטל לפתחה של הבורסה עצמה. הבורסה צריכה להתקשר עם עושי שוק מקומיים, או להציע מנגנוני תגמול – נדיבים, נדיבים לעושי השוק. מהנסיון של אופציות על מניות, עושי השוק לא ממש רוו נחת מהתגמול של הבורסה, שאפילו לא הצדיקה להחזיק אדם אחד במשרה על הפעילות הזו. התגמול יתבצע על-ידי העלאת עמלות המסחר שהבורסה גובה מחברי הבורסה במכשירים הללו (אלה בתורם יעלו את העמלות ללקוחותיהם). התגמול צריך להיות כזה שהולך ופוחת ככל שמחזורי המסחר גדלים.

בצורה כזו, יגיעו המשקיעים לשוק, יראו מולם bid ו-ask סביר לכל ניירות הערך, גם אם לא יהיו מחזורי מסחר, לאט לאט הציבור יבין שיש מול מי לעבוד. וכשיחזור התיאבון לסיכון בשווקים (בעגלא ובזמן קריב), הציבור ימצא שוק משוכלל יותר, נזיל יותר, מגוון יותר.

בראיון שערכנו עוד ב-2012 עם פרופ’ דן גלאי, התייחס פרופ’ גלאי לעניין מחזורי המסחר בבורסה, ואף הוא התייחס לעושי השוק, “בכל הבורסות בעולם יש עושי שוק, אינהרנטית. כך בנו את שיטות המסחר. בארץ בנו מערכת מסחר שאין בה עושי שוק ואח”כ ניסו פה ושם להכניס עושי שוק בצורה מלאכותית בלי שיש כל כך הרבה תמריצים. לכן כמעט כל עושי השוק עוזבים את זה.”

ליאור אוזן ממאור לוסקי התייחס אף הוא לעניין עושי השוק, לדבריו על הבורסה “לקיים הסכמים עם גופים לעשיית שוק תקינה אשר תגדיל את המחזורים ולא רק תציף את השוק בהוראות פיקטיביות.” גם מירב בר קימא מלאומי שוקי הון התייחסה לעניין עושי השוק, לדבריה “מהלך חשוב אשר יתרום לנזילות הוא מינוי עושי שוק בעלי איתנות פיננסית משמעותית, ידע וניסיון כפי שבוצע באג”ח הממשלתי. על עושי השוק להיות בעלי אורך נשימה ויציבים דיים לספוג הפסדים שיווצרו בתחילת הדרך עד שהשוק יתפתח ויהפוך לסחיר יותר. השתתפותם של מספר עושי שוק הוא תנאי הכרחי להצלחה כיוון שעושה שוק אחד או שניים לבדם לא יוכלו לייצר שוק חדש, משוכלל ונזיל.”

הבורסה: אנו פועלים באופן נמרץ ומחפשים דרכי פעולה מגוונות, רובן "מתחת לרדאר"

הצגנו בפני הבורסה מספר שאלות בעניין מחזורי המסחר, להלן תשובת הבורסה:

מהם המהלכים שמבצעת וביצעה הבורסה בעניין עידוד מחזורי המסחר
כל הגורמים המקצועיים תמימי דעים בכך שאין “פתרון קסם” אחד. השיפור במצב יכול לבוא משילוב של מספר פעולות בתחומים שונים ובאמצעות הגופים הממשלתיים השונים, ולצערנו הרב חלק גדול מההחלטות שניתן לעשות לא נמצאות על שלחנה של הבורסה.

מנכ”לית הבורסה אסתר לבנון יצאה לאחרונה בקריאה נחרצת לאגף שוק ההון במשרד האוצר להתעשת ולבחון את הרגולציה הנותנת תמריצים למשקיעים המוסדיים להעדיף השקעה בחו”ל על פני השקעה בארץ. כמו כן התריעה על הרגולציה המחמירה המוטלת על חברות בבורסה אשר מצד אחד מרתיעה חברות מרישום למסחר ומצד שני מאותתת לחברות דואליות כי רישום כפול מהווה עבורן עול ולא יתרון.

בזירה שבה אנו יכולים להוביל מהלכים, אנו פועלים באופן נמרץ ומחפשים דרכי פעולה מגוונות רובן “מתחת לרדאר”. ביניהן:

• לפני כשנה פנינו ל-MSCI בבקשה להכליל את ישראל במדד MSCI Europe, המהווה בנצ’מרק למשקיעי השווקים המפותחים. כמענה לפנייתנו פתחה MSCI בבדיקה מחודשת של האפשרות לכלול את ישראל במדד האירופאי. במקביל, אנו פועלים בדרכים שונות כדי לעודד את הגופים החברים ב MSCI להמליץ על קבלת החלטה חיובית. ביוני הקרוב צפויה הודעה של MSCI על סטטוס הבדיקה.

• במטרה לעודד פעילות זרים במסחר, אישר דירקטוריון הבורסה הארכת שעות המסחר, החל מה-16 ליוני. מהלך זה נועד להתאים את שעות המסחר שלנו לפעילות המשקיעים האירופאיים, וכן לייצר שעת חפיפה עם המסחר בניו-יורק.

• ב-3 ביולי השנה יתחיל המסחר באופציות שבועיות על מדד תא-25, המוסיפות מועד מימוש לאופציות על ת”א-25 וצפויות להגדיל את הנזילות בשוק.
• הבורסה נמצאת בשלבים מתקדמים של טיפול בהצעה לסחור בחוזים על מדד ת”א-25 ב-Eurex, אחת מבורסות הנגזרים המובילות בעולם. למוצר זה פוטנציאל להגדיל את הנזילות והסחירות של המדד ושל החברות הכלולות בו.

• הבורסה נמצאת במגעים עם חברה בינלאומית מובילה להנפקה של ETF על מדד ת”א-25 או ת”א-100 אשר יסחר בחו”ל.

• על מנת להגביר את החשיפה לכלכלת ישראל ולחברות הנסחרות בבורסה של תל-אביב, אנו מפעילים מזה שנתיים שיתוף פעולה עם רשת הטלוויזיה הכלכלית Bloomberg, המשדרת את נתוני המסחר של הבורסה באופן יומי, ומרחיבה בכתבות על כלכלת ישראל.

• באמצע יוני יתקיים בלונדון כנס המשקיעים השנתי שלנו, אליו אנו מביאים 6 חברות ישראליות הכלולות במדד ת”א-25 ובמדדי FTSE ו-MSCI, וצפויים להשתתף בו כ-200 משקיעים.

ישנם סקטורים שלמים שעדין אינם מיוצגים בבורסה, למשל - תנובה, תעשיות בטחוניות, צ’קפוינט, תעשיות תחבורה, חברות היי-טק גדולות. כיצד ניתן לעודד אותם להנפיק/להירשם למסחר בבורסה?
חברות הייטק גדולות הינן אחד מקהלי המטרה המרכזיים של הבורסה. בימים אלה סיימה את עבודתה ועדת המו”פ של רשות ניירות ערך, שהבורסה היתה שותפה בה. הועדה היא ועדה בין-משרדית והמלצותיה מקיפות תחומים שונים לחברות בתחום ההייטק ולמשקיעים בהן, כולל הקלות דיווח, הקלות מס, פיתוח מכשירים פיננסיים שיעודדו את המסחר בחברות אלה, ועוד.

האם ישנה מחשבה לשתף את הציבור (במהלך דומה למהלך ההידברות של הרשות לניירות ערך) בעניין אפשרויות עידוד מחזורי המסחר בבורסה?

במהלך השנה האחרונה מקיימת הנהלת הבורסה דיאלוג שוטף ומתמיד עם השוק, כדי לשמוע רעיונות ואפשרויות לעידוד מחזורי המסחר. מעבר לזה השיקה הבורסה לאחרונה את מנגנון “השקיפות הבורסאית”. זהו תהליך חדש שבו מקיימת הבורסה דיאלוג עם הציבור, והינו חלק מתפיסת היותנו גוף שקוף. במסגרת זו מפורסמות באתר הבורסה הצעות לשינויים בתקנון ובהנחיות, והציבור מוזמן להביע את עמדתו. סגל הבורסה מקיים דיון בתגובות הציבור ומתייחס אליהן לפני שהנושאים מובאים לדיון בדירקטוריון הבורסה. הנושא הראשון שבו יושם תהליך זה היה שותפויות גז ונפט, ואכן ההצעה שהובאה בסופו של דבר לדירקטוריון הכילה בתוכה שינויים כתוצאה מהערות שהועלו על ידי הציבור.

האם ישנם מהלכים רגולטורים שבדעתכם ליזום, או לחלופין ליזום את ביטולם/שינויים, תוך מחשבה שאלו יעודדו את מחזורי המסחר בבורסה?

ישנם מהלכים רבים שאנו חושבים שיש לשנות או לבטל, חלקם פירטנו קודם לכן, ואנו פועלים ישירות מול הרגולטורים האחראים על מהלכים אלה.

האם עולה אפשרות להגדיל את כמות עושי השוק בבורסה?
הנושא נבחן בימים אלו במסגרת וועדת הנזילות אשר הוקמה ע”י רשות ני”ע.

מה ניתן ללמוד מניסיון של בורסות אחרות בעולם בעניין שיפור מחזורי המסחר? האם נעשים מהלכים בעניין, אם כן אלו?

כל הבורסות המערביות מתמודדות כיום עם בעיית הירידה בנזילות (ראה טבלה מצורפת). רוב הבורסות המובילות בעולם הינן גופים פרטיים– עסקיים, הפועלים מתוך מטרה להביא ערך לבעלי המניות שלהם. ככאלה, הן מתקשות לתת פתרון לבעיית הירידה במחזורי המסחר ולכן הן פועלות להעלות את הכנסותיהן מתחומים משיקים כמו תשלום עבור הצבת מחשבי המשתמשים באתר הבורסה, מתן שירותי IR לחברות ועוד. מה שניתן לעשות, וכך אנו עושים, הוא לעקוב אחר המכשירים והמוצרים הפיננסיים המושקים בעולם, לבחון את מידת הצלחתם ובמידת האפשר לפתח מוצרים כאלה למען השוק הישראלי. דוגמא מצוינת לכך הוא האופציות השבועיות שנשיק ביולי הקרוב. זהו מוצר שהושק בשנים האחרונות בבורסות נגזרים מובילות בעולם, והיקפי המסחר בו נמצאים במגמת צמיחה. בחרנו להשיק אותו לא רק על רקע הצלחתו בעולם, אלא גם מאחר שהוא מהווה למעשה הרחבה של אחד המוצרים החזקים שלנו – האופציות על ת”א-25, ואנו מאמינים כי הוא מתאים גם למשקיעים מקומיים וגם למשקיעים בינלאומיים.



מאת: משה מימון


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.